חזרה ספרותית לימי התנ”ך היא הדרך היחידה מלבד הסאטירה שבאמצעותה אפשר להתמודד בצורה אמיתית כנה ורצינית עם אירועי היום יום”

ניסים אלוני בראיון עם אהרון דולב מעריב 25.12.1953 בדיון על מחזהו על המלך הרודני רחבעם “אכזר מכל המלך

במסגרת “יקום תרבות” אנו מתכוונים להעלות למרשתת את המיטב של הז’אנר הספרותי הנשכח מעט היום אבל חשוב ומעניין של הסיפור הקצר, וגם הארוך (מה שמכונה בלועזית “נובלטה” ו- “נובלה”), התנ”כי וההיסטורי. דהיינו סיפורים המתרחשים על רקע אירועים מהתנ”ך וימי בית שני, וגם תקופות שלאחר מכן.

הסוגה הזאת היא גם ניגוד וגם מקבילה לסוגת סיפורי המדע הבידיוני, המתרחשים בתקופות עתיד ובעולמות אחרים, שרבים מהם גם פירסמנו. לדעתנו הגיע הזמן להחזיר לתודעה הציבורית גם סיפורים מהסוגה התנ״כית

(סקירה על תולדות ז’אנר ספרותי זה בעברית תוכלו למצוא ברשימה כאן בחזרה אל ימי התנ”ך: ז’אנר הסיפור המקראי).

כמה מהסופרים היותר טובים של הספרות העברית, וגם כמה מהפחות ידועים, עסקו בסוגה זאת. יוצרים כמו דוד פרישמן, אשר ברש, יעקב חורגין, יצחק שנהר שנברג, שאול טשרניחובסקי, ח.נ.ביאליק, דב קמחי, ש.בן ציון, יעקב רבינוביץ, י.ל.ברוך, שלום אש, יוסף אריכא, יוסף חנני, משה שמיר, יגאל מוסינזון, נתן שחם, מתי מגד, ניסים אלוני, יעקב אשמן, עמוס קינן, שולמית הראבן, גייל הראבן, ואחרים. מהם שהיו מדוייקים מאוד בתיאוריהם את העבר, והסתמכו על מיטב המחקרים בזמנם, אחרים כלל לא, ועדיין יצרו רושם משכנע של העבר, ואפילו הפלא ופלא, סיפור טוב.

הרוב המוחלט של הסיפורים האלו נשכחו, גם בגלל השפה הקשה מאוד שבה נכתבו, ושהפכה אותם ללא קריאים לקורא בן זמננו. חלקם, יש להודות, היו חסרי ערך מבחינה ספרותית, ולא ניתנים לקריאה רק בגלל זה. אבל היו גם כמה טובים ואף טובים מאוד. את אלה ראוי להחזיר לתשומת לב הקוראים, גם אם הם קשים לקריאה כיום. הגענו אם כך למסקנה שהגיע הזמן להקים לתחייה את הסוגה הנשכחת הזאת, ותקוותנו שיקומו סופרים צעירים שיעסקו גם הם בכתיבת סיפורים על תקופות עבר.

יש לציין שרבים מהנושאים של סיפורים אלו – המאבקים בין נביאים למלכים רודניים, בין מעצמות ענקיות ומדינות קטנות ועקשניות, בין מנהיגים ועם עקשן ומסוכסך – לא איבדו מהומה מהרלבנטיות שלהם גם כיום.

בעתיד הלא רחוק נעלה יצירות נבחרות כאלו במרשתת, עם הקדמות שלי על הסיפורים ואמינותם, או חוסר אמינותם, ההיסטורית והספרותית.

דוגמאות לסיפורים כאלה, שכבר פורסמו בבלוג “המולטי יקום של אלי אשד” וב”יקום תרבות ” הן:

“האלים של ארץ כנען” סיפור מאת זאב ז’בוטינסקי ( פורסם לראשונה ב-1931) על המפגש הראשון בין האל התנ”כי ואלי כנען

ימי האבות

מכתבים מהגר ומישמעאל.מאת שולה ברנע . סיפור גירוש הגר ובנה מנקודת מבטם.

אברהם ובנו בבוקר .מאת משה שמיר ( 1940)על עקידת יצחק

שר ההר – מאת עומר ויסמן סיפור על אברהם אבינו בדרך לעקידת יצחק.

אני ואחיי מאת שולה ברנע. סיפור מנקודת מבטו של יוסף בן יעקב

יציאת מצרים

לוחות הברית סיפור על משה רבנו מאת תומאס מאן

כיבוש הארץ

הנביא מגבעון מאת שולמית הראבן, ( פורסם במקור ב-1973) סיפור על כבוש הארץ בידי יהושע מסופר מנקודת מבטם של הגבעונים הנכבשים.

על מי-מרום סיפור מאת יצחק שנהר ( פורסם במקור ב-1955) על כיבוש הארץ בימי יוהשע מנקודת המבט של לוחם כנעני מובס.

ימי השופטים ( המאה ה-11 לפני הספירה)

סיפורו של אדוני בזק והמלכים קצוצי האצבעות מאת ניסים אלוני ( פורסם במקור ב-1956) על המלך הכנעני מימי ראשית תקופת השופטים.

דבורה הנביאה, ברק בן אבינועם השופט, יעל אשת חבר הרוצחת, סיסרא המצביא וגם אם סיסרא-גיבורי תרבות לקט שירים ויצירות ספרותיות על דבורה ויעל

אשת לפידות פרקים מהרומן של חוה עציוני-הלוי על דבורה הנביאה

בחזרה אל האישה התנכית: ראיון עם חוה עציוני-הלוי על דבורה הנביאה

כאשר אבדתי אבדתי יפור ושיר מאת עמית דרבקין-חן על יעל אשת חבר והריגת סיסרא המצביא הכנעני

הממזר מאת ניסים אלוני ( פורסם במקור ב-1950) על השופט יפתח הגלעדי.

הנדר מאת עמית דרבקין. סיפורה של בת יפתח הגלעדי.

שמשון- הפרידה הפרק הלפני האחרון והמפורסם ביותר ברומן הקלאסי של זאב ז’בוטינסקי “שמשון”( תורגם לראשונה לעברית מרוסית ב-1929)

שמשון – תמות נפשי עם פלישתים פרק הסיום של הספר הקלאסי מאת זאב ז’בוטינסקי.

עקרה מאת עמית דרבקין סיפורה של חנה, אמו של הנביא שמואל.

ימי המלך שאול

חרש הברזל אשר בגבע מאת יוסף אריכא ( פורסם במקור ב-1944) העוסק במאבק בין הפלישתים והישראלים.

מבחן הנגינה בארמון המלך שאול מאת שרית גרדוול – פרק מרומן על שאול ודוד.

המלך שאול בעין-דור מאת שאול טשרניחובסקי ( פורסם במקור ב-1893) הבלדה המפורסמת בגירסתה המקורית בעברית ובתרגומים לאנגלית.

המלך שאול על הרי הגלבוע מאת שאול טשרניחובסקי ( פורסם במקור ב-1929). בלדת ההמשך על השעות האחרונות של שאול המלך.

בעלת האוב – סיפור מהימים האחרונים של המלך שאול מאת גיל הראבן ( פורסם לראשונה בספר מיניאטורות מקראיות,מוסד ביאליק, 2018)

הנה תמו יום קרב וערבו מאת נתן אלתרמן ( פורסם במקור ב-1945) פואמה על הבשורה על מות המלך שאול.

ימי המלך אשבעל בן שאול

“הרדיפה “ מאת משה שמיר ( 1942) סיפור על המאבק בין אבנר בן נר ויואב בן צרויה

ימי המלך דוד (המאה העשירית לפני הספירה)

מיבוס ועד אבשלום – פרקים מהספר “נשר המדבר” מאת נתי זלצמן – רומן על חיי יואב בן צרויה מצביאו של דוד בן ישי.

פרשת אוריה מאת אלי מימון – סיפור המפגש האחרון בין המלך דוד בן ישי והמצביא אוריה החיתי שהגיע בזמן לא נוח לירושלים.

גירסת תמר מאת שולה ברנע .על פרשת אונס תמר בת דוד בידי אמנון בן דוד.

חידת אבשלום מאת סם רקובר – סיפור עכשווי העוסק בניסיון לפתור את המיסתורין סביב מותם של אבשלום בן המלך דוד ויואב בן צרויה מצביאו של דוד.

סיפור מול סיפור: פרופסור נורית גוברין על ספרו של סם רקובר “מדוע לא רצחת את המלך?” העוסק בסיפור חייו של יואב בן צרויה המצביא של דוד בן ישי.

ימי המלך שלמה

ספני המלך שלמה מאת נתן אלתרמן. שיר מ”ספר התיבה המזמרת” (1958) על מסעות ספניו של שלמה.

מלכי ישראל ויהודה

ימי ירבעם ורחבעם (המאה העשירית לפני הספירה)

אכזר מכל המלך: המערכה הראשונה המחזה הקלאסי מאת נסים אלוני ( פורסם והוצג במקור ב-1953) על המאבק בין המלך הרודני רחבעם בן שלמה ובין המורד ירבעם בן נבט.

אכזר מכל המלך: המערכה השנייה מאת נסים אלוני. הסיפור הנצחי על המאבק האכזרי בן רחבעם בן שלמה המלך הרודני והמורד ירבעם בן נבט כשמהצד מסתכלים על הנעשה פרעה שישק המצרי והמלך אשור-דן מאשור, השואפים לכבוש את ממלכת ישראל.

הסיפור התנ”כי כמטאפורה למציאות של ההווה – ניתוח של פרופסור גד קינר של “אכזר מכל המלך”.

זמרת הארץ מאת יצחק שנהר, ( פורסם במקור ב-1947) על פלישת פרעה שישק לארץ ישראל בימי המלכים רחבעם וירבעם.

הנביא מיהודה מאת שלום אש ( סיפור שפורסם במקורו ביידיש ותורגם לעברית לראשונה ב-1914) , על המאבק בין נביא ה’ ובין המלך ירבעם בן נבט בבית אל.

ימי המלך אחאב (המאה התשיעית לפני הספירה)

בית ספר לנביאים – פרק מהרומן “אליהו” מאת יונתן יוגב על הנביא אליהו.

לדמיין את אליהו – ראיון עם יונתן יוגב על ספרו “אליהו”.

אוכלים מאת יעקב שבתאי – ( הוצג במקור ב-1979) קטע גדול מהמחזה התנ״כי הסאטירי המפורסם על המלך אחאב, אישתו איזבל, ופרשת כרם נבות.

ימי המלך יהורם (המאה התשיעית לפני הספירה)

כמוש אלוהי צדק מאת יעקב אשמן,( פורסם במקור ב-1950) סיפור על המלך המואבי מישע, שממנו השתמרה כתובת מפורסמת, ומאבקו בישראל וביהודה.

ימי המלך עוזיהו (המאה השמינית לפני הספירה)

מלך ומחלה מאת יונתן יוגב על המלך המצורע עוזיהו.

ימי חורבן ממלכת ישראל

לילה בשומרון מאת יצחק שנהר ( פורסם במקור ב-1944) סיפור קלאסי על ימיה האחרונים של ממלכת ישראל והימים שלאחר כיבושה בידי אשור.

ימי המלך יאשיהו ביהודה ( המאה השביעית לפני הספירה)

הקוצר – סיפור מאת יונתן בן נחום ( פורסם במקור בכתב העת “מטען” ב-2005) על הנביאים חולדה וירמיהו.

ימי עזרא ונחמיה (המאה החמישית לפני הספירה)

אנשי האי יב סיפור מאת מרדכי סמיד ( פורסם במקור בכתב העת “גליונות” 1948) על היהודים של האי המצרי יב שהקימו מקדש שנחרב בידי המצרים במאה החמישית לפני הספירה.

באר שבע של נחושת מאת אריאל כהן. על ימי המושל מטעם ממלכת פרס נחמיה בן חכליה.

המרד החשמונאי (המאה השנייה לפני הספירה)

באוהלו של הולופרנס מאת יהודית בן ישי. שיר על גיבורת הספר החיצוני “יהודית” שנכתב בימי החשמונאים.

פך אחד של שמן מאת משה שמיר.( פורסם לראשונה  בעיתון “הארץ – תרבות וספרות”  09/12/1955  גליון חנוכה) על ראשית המרד החשמונאי וטיהור בית המקדש.

המאה הראשונה לאחר הספירה ( ימי ישוע הנוצרי והמרד הגדול ברומאים )

האלים עצלים -מאת נתן שחם( הופיע במקור בקובץ בשם זה ב-1948) על הימים שלפני המרד הגדול ברומאים

המאה השנייה לאחר הספירה (ימי מרד בר כוכבא ואחריו)

השעות האחרונות של רבי עקיבא מאת רן יגיל ( פורסם לראשונה ב”מקור ראשון ” ,2011) על מותו של רבי עקיבא לאחר מרד בר כוכבא.

על סוסו בשבת מאת משה שמיר.(ורסם לראשונה ב:“דף חדש: כתב עת לספרות אמנות וביקורת “ תשרי תש”ח ספטמבר 1947) סיפור על הרב הכופר אלישע בן אבויה

ימי הביניים

מסעות בנימין מטודלה מאת נתן אלתרמן .על נוסע יהודי במאה ה-12

כרוניקה ישנה סיפור מאת יעקב חורגין ( פורסם לראשונה ב-1938) על מגיפה בימי הביניים.

המאה ה-16

זיכרון של היסטוריון :פרק מ”חיי יוסף” רומן היסטורי על היסטוריון יהודי במאה ה-16 מאת ראובן בונפיל .

חוקר יהודי הרנסאס –ראיון עם פרופסור ראובן בונפיל על “חיי יוסף

המאה ה-19

תיבת נח: סיפור על פרויקט “אררט” של מרדכי עמנואל נח ” מאת ישראל זנגויל ” על מאמציו של מרדכי עמנואל נח להקים עיר מקלט ליהודים “אררט בשטח ארה”ב בשנת 1825

סיפורי קומיקס תנכיים והיסטוריים

גם אמנון במתנדבים מאת יעקב אשמן ודוש ( פורסם לראשונה ב”הארץ שלנו ” ב-1954) סיפור קומיקס על ימי ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה

רות ובועז קומיקס מאת ארנונה גדות ואשר עין דור דיקשטיין ( פורסם לראשונה בגליונות “בוקי” מספרי 46-47 בשנת 1969)

אתם מוזמנים לקרוא את הסיפורים שנפרסם במסגרת הפרויקט, ולהיכנס במסגרתם לזמנים אחרים, רחוקים, אבל קרובים ומרתקים. ואם יש בין הקוראים שמעוניינים לפרסם סיפורים כאלו משל עצמם, אתם מוזמנים לשלוח אותם אלי לפרסום לכתובתי: elieshe@inter.net.il

כריכת ספרו של אשר ברש שיח העתים

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

2 × 4 =