מפלתו של המלך סנחריב: השיר על פלישת האשורים לממלכת יהודה מאת לורד ביירון בתרגום ישראל דוד, וכמה תרגומים אחרים מהמאה ה-19 ועד למאה ה-21

ויְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים:

(מלכים ב', יט, לה).

יִּושְׁלַח יְהוָה מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו וּמִיצִיאֵי מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב:

(דברי הימים ב', לב, כא).

בשנת 701 לפני הספירה פלש השליט האשורי סנחריב בראשות צבא גדול למדינת יהודה, שבה מלך אז המלך חזקיהו. סנחריב כבש והחריב ערים שונות, ובראשן עיר המבצר החשובה לכיש, וצר על ירושלים. כיבוש העיר נראה וודאי.

אבל לבסוף נאלץ סנחריב לסגת מסיבה לא ברורה. אולי בגלל מגפה שפרצה בצבאו, ואולי בגלל חשש ממתקפה מצרית. ירושלים ניצלה מכיבוש אשורי.

למרות שזה היה ניצחון גדול לאשורים, הרי הצלת ירושלים מכיבוש וחורבן נזכרה לדורות כנס גדול. הפלישה מוזכרת בכמה ספרים בתנ"ך ולאורך הדורות נכתב עליה רבות.

זה כנראה האירוע הזכור ביותר מההיסטוריה האשורית כולה ואולי אירוע המפתח בהיסטוריה היהודית כולה. אם היו האשורים כובשים את ירושלים כנראה לא הייתה היום יהדות ולא הייתה נצרות וגם לא איסלאם.

ב"יקום תרבות" נעסוק בהמשך בכמה יצירות שונות שדנו באירוע חשוב זה מלפני 2722 שנה.

אחת היצירות הידועות על הפלישה של סנחריב היא שיר באנגלית של לורד ביירון מראשית המאה ה-19, שהופיע בספרו "מנגינות עבריות", שירים על נושאים יהודים תנ"כיים ואחרים.

והנה השיר בתרגום חדש מהמאה ה-21 של פרופסור ישראל דוד, וכמה תרגומים ישנים יותר מהמאה ה-19 ומהמאה ה-20.

המערכת

מפלת סנחריב

מאת לורד ביירון

תרגום ישראל דוד

אַשּׁוּר נָפַל כַּזְּאֵב עַל הַצּאן,

לִגְיוֹנָיו נִצְנְצוּ אַרְגָּמָן וּזְהַב גּוֹן;

וּבְרַק רְמָחָיו כְּכִנְרוֹת כּוֹכָבִים

עֵת כְּחוֹל-גָּל יִגלוֹל לַיִל עַל יַם הַגָּלִיל.

–

כְּמוֹ עָלַיו של הַיַּעַר עת יוריק הקיץ,

גיבורים דגליהם ניצפּוּ בֵּין עֲרבַּים;

כמו עָליו של היער עת שָׁרַק הַסַגריר,

גיבורים לַמָחָר קְמוּלִים וּפְזוּרים.

–

כּי פָּרַשׂ המַּשחית על הַנֶּגֶף כְּנָפַיו,

וַינשוֹף בּפַרצוּף הַצורֵר עֵת חָלַף!

ועֵינֵי נירדמים נקרעוּ קיפָּאון,

וּלבבם חַת-יפעם, וְלַנֶצָח ידוֹם!

–

וַיכרָע שם הַסּוּס וַירחָב נחירוֹ,

אך דַרכּוֹ לא תנשוֹב עוֹד נישמת הדָרוֹ;

ונסרָח על החוֹל לוֹבֶן קֶצֶף חַרחוּר,

צוֹנֵן הוּא כְּנֶתֶז הַגָּל אֶל הַצוּר.

–

וַיכרָע שָׁם רוֹכבוֹ חיוָּריָּן מְעוּוָת,

שֶראשוֹ נמלָא טל, קַשְׂקָשׂוֹ נֶחֶלָד;

נִשתתקוּ אהלים, הדגָלים הִתְיתָמוּ,

התייבּשָה חצוצרָה, כּידוֹנים בּל יוּרָמוּ.

–

אלמְנוֹת עיר-אַשּׁוּר תַגדֵלנָה בִּילֵל,

קוֹרָסו נשבָּרוּ צַלְמֵי הֵיכל בֵּל;

את עוּזוֹ של הגּוֹי שֶכּל חֶרֶב הוֹלל,

כַּשֶּׁלֶג הֵמָס מבּט-קָט שֶׁל הָאֵל!

בהמשך אנו מביאים תרגומים ישנים יותר של השיר שבהם אפשר לראות איך השתנתה השפה העברית לאורך הדורות.

תרגום שלמה מנדלקרן מ-1890

שלמה מנדלקרן (1846-1902) בקובץ "שירי ישורון", 1890

תרגום נתן הורוביץ משנת 1930

תרגום יעקב אורלנד מ-1944

תרגום שמואל פרידמן מ-1983

תרגום יעקב שקד מ"בכיוןן הרוח " 2011

.

שיר:
תּבוּסַת סַנחֵרִיב/לורד ביירון מאנגלית יעקב שקד

וַיִּשְׁלַח יְהוָה מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו וּמִיצִיאֵי מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב: (דברי הימים ב', לב, כא).

הִתנַפֵּל הָאַשּׁוּרִי עַל דִּיר הַכְּבָשִׂים,

חַיָּלָיו אַרגָּמָן וְזָהָב מְכוּסִים;

כְּכוֹכַב חֲנִיתָם מַבהִיקָה בַּעֲלִיל,

כְּשֶׁכּחוֹל גַּל הַלֵּיל, גַּל עֲלֵי הַגָּלִיל.

–

כּמוֹ עָלָיו שֶׁל הַחוֹרֶשׁ בְּקַיִץ מוֹרִיק,

חַיִל רַב עַל דּגָלָיו בַּעֲרוֹב יוֹם הִברִיק:

כּמוֹ עָלָיו שֶׁל הַחוֹרֶשׁ, שַׁלֶכֶת הַסּתָיו,

הַחַיִל עִם שַׁחַר גוֹסֵס שָׁם שָׁכַב.

–

כִּי פָּרַשׂ מַלאָך מָוֶת כּנָפָיו כְּעָבִים,

וְהִשִּׁיב מֵרוּחוֹ הוּא עַל פּנֵי הָאוֹיבִים;

וְעֵינֵי הַיּשֵׁנִים נֶעֶכרוּ עֵת נָשַׁף,

וּלבָבָם פָּעַם פַּעַם, וְשׁוּב לֹא יָסָף.

–

גַּם שָׁכַב הֲרַמַּך נְחִירָיו פְּעוּרִים,

אַך לֹא מִתעַרבֵּל בָּם אֲוִיר הֶהָרִים;

וְלוֹבֶן קִצפּוֹ עַל הַקַּרקַע יָצוּק,

וְקַר כְּמוֹ רֶסֶס מִשׁבָּר עֲלֵי צוּק.

–

וְשׁוֹכֵב הָרוֹכֵב מְעוּוָת עַל גּחוֹנוֹ,

טַל קַר עַל מִצחוֹ, מַחֲלִיד שִׁריוֹנוֹ:

שָׁם דּגָלִים מוּטָלִים, מַאֲהָל רֵיק עַד מוֹת,

כִּידֹונִים אֵין אוֹנִים, חֲצוֹצרוֹת דּוֹמְמוֹת.

–

מֵילִילוֹת אַלמְנוֹת בּנֵי אַשּׁוּר בּנֵי בּלִיַּעַל,

נְתוּצִים הַפּסִילִים בְּמִקדָּשׁ הָאֵל בַּעַל;

וְחֵיל הֶעָרֵל וְנִשׁקוֹ הַמַּדהִים,

כַּשֶּׁלֶג נָמַסּוּ מוּל עֵין אֱלוֹהִים!

והנה הגירסה המקורית באנגגלית של לורד ביירון

The Destruction of Sennacherib

THE Assyrian came down like the wolf on the fold,

And his cohorts were gleaming in purple and gold;

And the sheen of their spears was like stars on the sea,

When the blue wave rolls nightly on deep Galilee.

–

 Like the leaves of the forest when Summer is green,

That host with their banners at sunset were seen:

Like the leaves of the forest when Autumn hath blown,

That host on the morrow lay withered and strown.

–

For the Angel of Death spread his wings on the blast,

And breathed in the face of the foe as he passed;

And the eyes of the sleepers waxed deadly and chill,

And their hearts but once heaved, and forever grew still!

–

And there lay the steed with his nostril all wide,

But through it there rolled not the breath of his pride:

And the foam of his gasping lay white on the turf,

And cold as the spray of the rock-beating surf.

–

And there lay the rider distorted and pale,

With the dew on his brow, and the rust on his mail:

And the tents were all silent, the banners alone,

The lances unlifted, the trumpets unblown.

–

And the widows of Ashur are loud in their wail,

And the idols are broke in the temple of Baal;

And the might of the Gentile, unsmote by the sword,

Hath melted like snow in the glance of the Lord!

האזינו להקראה באנגלית של השיר

קיראו גם:

אליהו הכהן על מנגינות עבריות של ביירון

קיראו עוד שירים של לורד ביירון עם תרגומיהם השונים לעברית ב"יקום תרבות"

"היא מהלכת ביופי": עם 11 תרגומים לעברית

"חשיכה" פואמה אפוקליפטית מאת לורד ביירון בשש גרסאות שונות בעברית

עוד על לורד ביירון ראו

יצחק לאור – הלורד ביירון, הערפדים והדיכוי המטריארכלי