השיר האחד, מתבסס על מעבר מפרק ל"ט לפרק מ' בנבואות ישעיהו, מעבר מנבואות זעם לנבואות נחמה. השיר השני מתבסס על חזון יחזקאל על נהר כבר. והשיר השלישי מבוסס על חזון אברהם בברית בין הביתרים, ומוחה כמובן על השימוש בהבטחה המקראית, כתירוץ לתשלום הנוראי שאנחנו משלמים כאן בדם ילדינו, חללינו לוחמי מערכות ישראל.
המשותף לשלושת שירים אלו, ולשיר שפורסם כבר קודם ביקום תרבות, "כבר קמו תועי מדבר", היא המילה "למרות". למרות שהתפשטה התורה מקדושתה, למרות שאין מי שישמור, יש תקווה. כמו מעבר מנבואות תוכחה לנבואות נחמה אצל ישעיהו.
כמעין המתגבר/ חני ברקת גלנצר
(מעבר ישעיהו מפרק לט לפרק מ)
אוֹקְטוֹבֶּר מִתְמַשֵּׁךְ עַל פְּנֵי כָּל הַשָּׁנָה,
הַמִּסְפָּר שִׁבְעָה נוֹכֵחַ יְמָמָה אַחַר יְמָמָה.
כִּסְתָו אָפֹר צָהֹב
לְרֹחַב הַשָּׂדוֹת וּלְאֹרֶךְ הָרְחוֹב.
הַבֶּרֶז בֶּחָצֵר חָדַל מִלְּטַפְטֵף טִפּוֹתָיו,
בַּשָּׂדֶה יָבֵשׁ הַדֶּשֶׁא, רַק קוֹץ וְדַרְדַּר.
שׁוֹמֵמָה עוֹמֶדֶת הַמַּקְשָׁה,
אֵין אִישׁ בְּסֻכַּת הַשְּׁמִירָה.
יְלָדִים נֶמְקִים בְּמִנְהֲרוֹת הָרֶשַׁע,
קוֹלָם לֹא נִשְׁמַע, מַרְאָם כְּפֶסַע
הַפֶּשַׁע כָּבֵד, וְהָרֶשַׁע נוֹשָׁע,
אֶל קִבְרָם אוֹתָם יִשָּׂא.
תִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס וּתְשַׁחֵת
גַּם גְּבוּלָהּ הִתְמוֹטֵט
אֵין תּוֹחֶלֶת, אֵין אֲוִיר אֵין נְשִׁימָה.
יָבֵשׁ לִשְּׁדָה, חָרֵב אוֹנָה.
שָׁמִיר וָשַׁיִת, תֶּבֶן וּגְבָבָה.
הֵרִימוּ רֹאשׁ בְּנֵי עַמִּי שְׂאוּ פְּנֵיכֶם אֶל הָאוֹר
הוֹשִׁיטוּ יָד לְעֶזְרָה, הָבִיאוּ אֶת הַדְּרוֹר
נַעֲמֹד אָנוּ בַּמִּשְׁמָר,
בָּרְחָבָה וְאֵצֶל הַכִּכָּר.
הַאֲמִינוּ בָּרֵי לֵבָב, שֶׁשּׁוּב יִפְרֹץ הַנַּחְשׁוֹל
כְּמַעֲיָן מִתְגַּבֵּר עַל כָּל נֶגֶף וּמִכְשׁוֹל.
תִּקְוָה מְהַבְהֶבֶת בִּקְצֵה שָׁמַיִם מִתְכַּהִים,
עֵינַיִם נִשָּׂאוֹת אֶל מְרוֹמִים
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ עַם יִשְׂרָאֵל
רַק בַּעֲשִׂיָּה נִוָּשַׁע וְנִנָּצֵל.
קוּם עַמִּי, זְקוֹף דַּעַת וְקוֹמָה
אַל תִּתֵּן יָדְךָ לְמַעֲשֵׂה הַנְּבָלָה,
נִצְעָק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה,
נִקְרָא אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.
נָבוֹא שַׁעֲרֵי אֻמָּתֵנוּ הָעַתִּיקָה,
נָבִיא אֶת הַיּוֹם תִּשָּׁמַע בּוֹ רִנַּת הַגְּאֻלָּה
נַהֲפֹךְ אֶת הָרִשְׁעָה הַמְּכַסָּה
אֶת מַעְיַן הַמַּיִם הַזַּכִּים, אֶת פְּנֵי הָאֻמָּה
נִצְעַד שׁוּב קָדִימָה, לְעֵבֶר הָאוֹר וְהַקִּדְמָה.
פָּנֵינוּ כְּאָז, אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה.
כשקיעה על נהר כְּבָר / חני ברקת גלנצר
(יחזקאל פרק א' פסוק ג')
שְׁקִיעָה סְגֻלָּה כְּתֻמָּה וְרַדְרַדָּה
עַרְפִלֵּי עֶרֶב מָלֵא הַבְטָחָה
כְּמִיהָה אֶל אַחְדוּת וְאַחְוָה
כִּסּוּפִים אֶל שֶׁעוֹד לֹא הָיָה.
חִבּוּרִים, הַרְכָּבָה חֲדָשָׁה
כַּחֲזוֹן יְחֶזְקֵאל אֶל שָׁמַיִם פְּתוּחִים
אוֹפַנֵּי מֶרְכָּבָה מֵעָלַי חַגִּים
נִגְלִים לְעֵינֵי מַרְאוֹת שְׁמֵימִיִּים.
לֶעָבִים מַרְאֶה אַרְבָּעָה פָּנִים
מִתְאַבְּכִים לְכָל הַכִּוּוּנִים
עֵינַיִם מְמַלְּאוֹת גַּלְגַּלִּים עֲצוּמִים
מַרְאֶה הוֹד נְגוֹהוֹת אֱלֹהִים.
מֶרְחַב הַיָּם לוֹחֵשׁ לִי סוֹד עַתִּיק
אֶל הַשֶּׁמֶשׁ מוֹבִיל שְׁבִיל דַּקִּיק.
עוֹד רֶגַע, עוֹד דַּקָּה
הַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע.
אֲנִי מַבִּיטָה מְלֵאַת פְּלִיאָה
אֵיךְ נִבְרָא מֵחָדָשׁ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה
הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וּבָא
מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִנְּבִיעָה
בַּלָּאט תַּחֲזֹר אֵלֵינוּ הַשְּׁכִינָה
הַלַּיְלָה הוּא הַבְטָחָה לִתְקוּמָה.
בליל קיץ חמים / חני ברקת גלנצר
אֶפְשָׁר כִּי הָיָה אָז לֵיל קַיִץ חַמִּים
לֵיל מְנוּחַת הַשְּׁחָקִים.
הַשֶּׁמֶשׁ בָּא וַעֲלָטָה נִפְרְשָׂה
כְּאֹהֶל מֵעַל הָרֵי יְהוּדָה.
שִׁבֳּלִים נָעוּ בָּרוּחַ כְּגַלִּים
שֶׁקֶט בַּשָּׂדוֹת וּבֶהָרִים
כִּפַּת קְטִיפָה וּמִילְיוֹנֵי כּוֹכָבִים.
אֶפְשָׁר שֶׁרוּחוֹת לֵיל קַיִץ חֲמִימוֹת
הֵפִיצוּ נִיחוֹחוֹת חָצִיר מִכִּוּוּן הַגְּרָנוֹת
רֵיחוֹת צֹּאן בַּדִּירִים וּבַגְּדֵרוֹת.
אֶפְשָׁר כִּי הָיָה זֶה לֵיל קַיִץ חַמִּים
כְּשֶׁאַבְרָהָם נִרְדַּם בֵּין הַבְּתָרִים
וְיָרַד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים.
אֶפְשָׁר כִּי בּוֹ בַּלַּיְלָה הַחַמִּים צִוָּהוּ הָאֱלֹהִים:
שָׂא עֵינֶיךָ לַמְּרוֹמִים,
סְפֹר נָא אֶת הַכּוֹכָבִים
לְךָ וּלְזַרְעֲךָ הָאָרֶץ הַזֹּאת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
וְאַבְרָהָם רָאָה אֶת מְטַר פִּרְחֵי הַשָּׁמַיִם הַזּוֹהֲרִים,
כְּנִשְׁמוֹת הַבָּנִים שֶׁיִּפְּלוּ, לְקַדֵּשׁ אֶת אוֹתָן הַמִּלִּים.
