אברהם שלונסקי. בגיל 36 . זולטן קלוגר – קובץ זה זמין באוסף התצלומים הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת צילומים (קישור), תחת מספר מזהה: D838-007 ויקיפדיה.

לרגל תאריך הולדתו של המשורר אברהם שלונסקי, שחל השבוע, לפניכם אחד משיריו הידועים ביותר. שיר שהוא עצמו החשיב לאחד הפסגות של שירתו.

כמוהו חשב גם הרב קוק, הרב הראשי של ארץ ישראל המנדטורית, שטרח ושלח לשלונסקי מכתב ברכה נדיר ביותר על שיר זה.

השיר מבוסס על קטע ידוע בספר שמואל, אבל משמעויותיו הן עכשוויות לחלוטין ולגבי המשורר עצמו.

כתב היד של השיר “התגלות”

השיר “התגלות” נדפס במקור בשבועון “הפועל הצעיר”, שנה י”ז, גיל’ 1 –2, תשרי תרפ”ד, 4.10.23. 

כשלוש שנים אחר כך, כשיצא לאור ספר השירים הראשון של שלונסקי “בגלגל” (תרפ”ז), נדפס השיר בראש הספר. החשיבות שייחס שלונסקי לשיר זה מתגלה גם בעובדה שהוא נדפס כראש וראשון לשיריו גם בשתי המהדורות של כל כתביו – זו שיצאה בשני כרכים בשנת 1954, וזו שיצאה בחמישה כרכים של שירים מקוריים בשנת 1972.

השיר גם היה בין השירים שהקריא שלונסקי בתקליט של שירי משוררים מ-1967.

במקביל לפרסום השיר אנחנו מפרסמים גם מאמר מקיף של החוקרת פרופסור חגית הלפרין על השיר, תולדותיו, ומשמעויותיו.

עטיפת תקליט שירי משוררים מ 1967

כאמור השיר מבוסס על קטע בספר שמואל אלף פרק ג’:

א וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃

ב וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקוֹמ֑וֹ וְעֵינָו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת׃ 

ג וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽים׃

ד וַיִּקְרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ 

ה וַיָּ֣רָץ אֶל־עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי־קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃  

ו וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽא־קָרָ֥אתִֽי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃ 

ז וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־יְהוָ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־יְהוָֽה׃ 

ח וַיֹּ֨סֶף יְהוָ֥ה קְרֹא־שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִישִׁת֒ וַיָּ֨קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהוָ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר׃ 

ט וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ ׀ שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקוֹמֽוֹ׃ 

י וַיָּבֹ֤א יְהוָה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל ׀ שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ׃

הנער שמואל ועלי הכהן. John Singleton Copley, 1780. ויקיפדיה

וכעת ניגש לשיר עצמו :

וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד… וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְּלִיָּעַל…
וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת ה’
                    שמואל א’ ב


אֵי-מִי קָרָא לִי: שְׁמַע.
אֵי-מִי קָרָא בִּשְׁמִי.
מַה?
מִי?

עֵלִי אָמַר: שׁוּב שְׁכָב.
עֵלִי אָמַר: לַשָּׁוְא.
עֵלִי אָמַר: אֵין חָזוֹן, כִּי כָּהֲתָה עֵינִי.

אַךְ שׁוּב קֹרָא לִי: שְׁמַע.
אַךְ שׁוּב קֹרָא בִּשְׁמִי.
אֵיכָה אַעַן: הִנֵּנִי!?

חֲצוֹת. עֵלִי יָשִׁישׁ עַל יְצוּעוֹ יִתְיַפֵּחַ:
“בָּנַי… הָהּ בָּנַי…”
וּכְבָר רוֹבֵץ הַיְקוּם בִּי, פָּצוּעַ כַּשְּׁקִיעָה
בֵּין פִּגְרֵי-עֲנָנַי.

יָדַעְתִּי הִנֵּה יָבוֹא יְהֹוָה.
הִנֵּה יָבוֹא וִינַשֵּׁק פִּצְעֵיכֶם בְּסָעַר.
וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד. וּבְנֵי עֵלִי נְבָלִים.
וַאֲנִי עוֹדִי נָעַר.

אַךְ הִנֵּה שׁוֹאֵג יְקוּם
הִנּוֹ כּוֹאֵב וָרָן
וּבַמִּזְרָח הָאָדֹם אֶצְבַּע בָּרָק לִי קוֹרְאָה.

– דַּבֵּר יְהֹוָה כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ.

קיראו גם:

חגית הלפרין על תולדות השיר “התגלות ” ומשמעויותיו.

בול לזכרו של אברהם שלונסקי. מאתר האקדמיה ללשון עברית

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

20 − eleven =