יצחק שנהר, י”ד באדר א’ תרס”ב, 21 בפברואר 1902 – י”ט בסיון תשי”ז, 18 ביוני 1957, ויקיפדיה

ב-21 בפברואר 2022 ימלאו 120 שנה להולדתו של הסופר החשוב יצחק שנהר (שנברג) אחד הסופרים והעורכים החשובים של שנות הארבעים והחמישים.

לציון המועד, וכחלק שלישי ומסיים בטרילוגיה של סיפורים על חייו של הנביא אלישע שפירסמנו ב”פרויקט הסיפור התנכי“, אנחנו מפרסמים את הסיפור של שנהר שמסופר מנקודת המבט של “נערו”, או יותר נכון עוזרו, של אלישע, גיחזי, שבהחלט אינו ממשיכו כפי שהיה אלישע ממשיכו של הנביא אליהו.

הסיפור הראשון בטרילוגיה היה עלייתו של אלישע” מאת נסים אלוני, ועסק בימים שבהם היה אלישע איש צעיר, תלמיד של הנביא הזקן אליהו.

השני היה “סיפורו של בן השונמית” מאת גיל הראבן, שעסק בשיא הקריירה של אלישע כנביא עושה ניסים.

וכעת לסיפור השלישי, שהוא בגדר סיום קודר ודרמטי לחייו של הנביא אלישע, וגם לקריירה של תלמידו גיחזי, שאמור היה להיות נביא גם הוא, אבל זה לא התקיים. הסיפור הזה מציג את הנביא המפורסם בצורה שונה מאוד מזאת שבה הוא מוצג בתנ”ך.

גחזי. פסל מאת יחיאל שמי. ויקיפדיה

גיחזי אינו מבין כלל את אלישע, ומעדיף את חיי היום-היום הפשוטים על רעיונות הנבואה, המסתוריים עבורו.

בסיפור זה יש מעין עימות רעיוני בין האדם הגדול, אלישע, ובין האיש הפשוט, גיחזי, שאינו מעוניין באידיאולוגיות וברעיונות, ואינו מבין את שינוי העולם כמו אדונו, שמת סוף-סוף, ומאפשר לו לחיות חיי איכר פשוט המנותק מהאירועים החשובים של העולם. שנהר הציג את הסיפור התנ”כי בנקודות הכרעה בתולדות עם ישראל, אך מנקודות מבט שונות מהמקובל, נקודות המבט של המנוצחים, המובסים, ואלו שאינם מבינים, ואינם זקוקים, להשקפת העולם התנ”כית.

למרות שאינו תוקף את המסורת התנ”כית ישירות, שנהר כמו יוצר גישה אירונית מרוחקת כלפיה. פנואלי אומר על כך: “לא אל הנביאים שועה המחבר ולא קול האלוהים מהלך בסיפוריו, אלא אל האדם הפשוט הפנה מבטיו שאינו אוסר מלחמה על יצריו”.

“גיחזי” פורסם במקור תחת שמו הקודם של הסופר, יצחק שנברג, בכתב העת מאזניים כג’ תש”ז 1947 עמודים 277-283, ומיד לאחר מכן, או ממש במקביל, בקובץ הסיפורים של יצחק שנהר “מאז ומקדם” (ירושלים, שוקן, תש”ז 1947).

לאחר מכן פורסם בקובץ “סיפורי יצחק שנהר”, כרך ב’, הוצאת מוסד ביאליק 1960. ופורסם גם ב”אנתולוגיה תנכית: מבחר היצירה העברית בשיר בסיפור ובאגדה על נושאים תנכיים”, כרך ג’: התפלגות הממלכה-שיבת ציון (הוצאת מסדה תשכ”ג 1963), מאז לא פורסם יותר.

כריכת קובץ הסיפורים של יצחק שנהר (שנברג) “מאז ומקדם”

והנה סיפורו של גיחזי שוב לפניכם.

יד וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל-פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו.  טו וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע, קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים; וַיִּקַּח אֵלָיו, קֶשֶׁת וְחִצִּים.  טז וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הַרְכֵּב יָדְךָ עַל-הַקֶּשֶׁת, וַיַּרְכֵּב, יָדוֹ; וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו, עַל-יְדֵי הַמֶּלֶךְ.  יז וַיֹּאמֶר, פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה–וַיִּפְתָּח; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה, וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה.  יח וַיֹּאמֶר קַח הַחִצִּים, וַיִּקָּח; וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל הַךְ-אַרְצָה, וַיַּךְ שָׁלֹשׁ-פְּעָמִים וַיַּעֲמֹד.  יט וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ-שֵׁשׁ פְּעָמִים, אָז הִכִּיתָ אֶת-אֲרָם, עַד-כַּלֵּה; וְעַתָּה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת-אֲרָם.  {פ}כ וַיָּמָת אֱלִישָׁע, וַיִּקְבְּרֻהוּ; וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ, בָּא שָׁנָה.  כא וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ, וְהִנֵּה רָאוּ אֶת-הַגְּדוּד, וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת-הָאִישׁ, בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע; וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ, בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע, וַיְחִי, וַיָּקָם עַל-רַגְלָיו.  {פ}

מלכים ב פרק יג

קיראו עוד סיפורים מאת יצחק שנהר

על מי מרום: סיפור מכיבוש הארץ בימי יהושע 

זימרת הארץ: סיפור קלאסי על ימי ירבעם ורחבעם ופלישת פרעה שישק לארץ ישראל

לילה בשומרון: סיפור על הימים האחרונים של ממלכת ישראל 

בוצינא דנאורא: סיפור על ספרי סוד קדומים

עוד ישוב הבעל –  אלי אשד על סיפוריו של יצחק שנהר

הנביא אלישע עם גיחזי והאישה השונמית. Eeckhout, Gerbrandt van den 1621–1674. המוזיאון לאמנות יפה של בודפסט

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

six + 4 =