דוד סנדובסקי על מצבה של ישראל באזורנו ובעולם בשנת 2019
מדינת ישראל של פתח העשור השלישי של המאה העשרים לפותה במלקחי הגלובליזציה המוקצנת שביטויה כוללים בין היתר גישות וז'אנרים תרבותיים כלל פלנטאריים אוקסימורוניים, שהם בגדר מסתברא ו/או סימולטנית איפכה מסתברא. קרבת יתר לאוונגליזם המשיחי המוקצן מחד ולגישות מוקצנות שמהותן פאגאנית אתאיסטית באירופה של ימין קיצוני (נוסח הונגריה), שהוא כביכול אנטי אנטישמי מאידך. ישראל מצויה בתהליכי סטגנציה ואנטרופיה בשל שמרנות ממסדית תרבותית גוברת מחד, ומאידך היא נמצאת בחוד החץ הגלובלי המוביל תהליכים לכאורה הזויים, הזרים ומנוכרים לתודעתם ולמודעותם של רוב הישראלים. בהקשרים אלה עוסק ומאזכר המאמר בין היתר, מושגים כמו: אוונגליזם פרוטסטנטי, משיחיות, ביזנטיניות-פרבוסלבית-רוסית, סדר עולמי חדש עם ניחוחות פגאניים, הסכמי טיס"א, אג'נדה 21, סדר עולמי חדש, הנדסת אקלים, תקשורת בעוצמות מסרטנות מסכנות חיים הקרויה G5 חקלאות מהונדסת (תאגיד מונסנטו כדוגמה).
בפסגת היועצים לביטחון לאומי שהתקיימה בירושלים בסוף יוני 2019 השתתפו היועצים לביטחון לאומי: מאיר בן שבת (ישראל), ג'ון בולטון (ארה"ב), וניקולאי פטרושב (רוסיה). הפסגה הייתה אירוע גלובלי תקדימי, המצביע וממחיש התפתחות תהליכים אבולוציוניים על רצף הזמן בהקשר המזרח תיכוני בכלל, בהיבטים והקשרים ישראליים בפרט. עיקר הדיונים נסבו על דילמות הביטחון האזורי בעיקר בהקשרי איראן המתגרענת ונוכחותה בסוריה.
בבחריין התכנסה כמעט במקביל סדנת ועידה כלכלית ברוח יצירתיות, יזמות וחדשנות תוכניות טראמפ (ועושי דברו: קושנר וגרינבלט). מערכת הבחירות הנוספת שנכפתה על מדינת ישראל חייבת לעסוק ולהגביר תובנות בין השאר בהתייחס למצבים ולנושאים המועלים ומאוזכרים במאמר זה.
המזרח התיכון, כפי שכבר היה במהלך ההיסטוריה, מושך פעילויות ומעורבויות מחזוריות אינטנסיביות של מעצמות אזוריות וגלובליות. כל זאת עקב מיקומו בין שלוש היבשות: אירופה, אסיה ואפריקה. כיום מעורבות בו באינטנסיביות בעיקר שלוש מעצמות עולמיות (ארה"ב, רוסיה, וסין). מעצמות עכשוויות אלה מעורבות בתהליכים גלובליים ואזוריים במזה"ת (על רצף הזמן ההיסטורי בעבר היו המעצמות הרלוונטיות בין השאר: אשור, בבל, פרס, מצריים, יוון, רומי, רומא הנוצרית, ביזנט הנוצרית המזרחית, החליפויות המוסלמיות, הממלוכים והעותמנים-הטורקים).
בימינו אלה מדובר בין השאר ברוסיה של פוטין (שמעלה פרופיל בסוריה ובמוקדים נוספים, כולל בישראל, בשל אינטרסים היסטוריים עוד מעידני הצארים מחד והסובייטים מאידך). לרוסיה פוטנציאל מעורבות והשפעה הולך וגדל שבא ביחד עם האינטרס ההולך וגובר של ארה"ב להקטין את בולטותה במזרח התיכון לטובת דגשים חדשים במדיניות החוץ והביטחון הלאומי שלה. בהקשר זה גם אביגדור ליברמן משמש לכאורה כשחקן משמעותי. ליברמן פונה בבחירות הקרבות בין השאר לקהלי מטרה דוברי רוסית בישראל המונים כמיליון וחצי בני אדם.
מדובר גם בארה"ב של דונאלד טראמפ (שמנסה לקדם את 'תוכנית עסקת המאה' שהיא תכנית שלום אזורית אמורפית, לא ברורה, חסרת קונצנזוס, ומעוררת אנטגוניזם ואי אימון מוחלט אצל הפלסטינים. זאת עקב היעדר אפילו מראית עין של תיווך אמריקאי הוגן). כללית, ארה"ב נמצאת, למרות הסחות הדעת, במגמת הורדת פרופיל במזה"ת. קיים תאום סמוי בין ארה"ב לרוסיה באשר להעמקת מעורבות של רוסיה באזור כמבוגר אחראי חליפי, במקביל להנמכת הפרופיל האמריקאי באזור. יש לשים לב לטילי ss300 רוסיים ההופכים למבצעיים בסוריה (הוכח כבר שזליגתם הגיעה גם לקפריסין היונית-אותודוקסית, שלה כנסייה לאומית ייחודית, ושגם לה, כמו לישראל, קשרים ייחודיים עם רוסיה). רוסיה גם מוכרת טילי ss400 להגנה אווירית לטורקיה. זה גורם להתרחקות טורקיה מנאט"ו.
מדובר גם בסין של שי-ג׳ינפינג (שחקנית חדשה שפעילויותיה שרויות עדיין בצל ובערפל). סין מעלה פרופיל בכל הקשור לחדירתה לכלכלה ולתשתיות במדינת ישראל. זאת בשל תפיסתה האסטרטגית גלובלית הממותגת ומיוחצנת כ"דרך/חגורת המשי החדשה". זה כולל בין היתר: בניה סינית של נמל חדש בחיפה (שלה מתנגדת ארצות הברית בכל תוקף בקונצנזוס נדיר רפובליקני-דמוקרטי), חדירה לאוניברסיטת חיפה ולטכניון בחיפה (כולל מרכזי תרבות אקדמית סינית –קונפוציוס). הדבר כולל זכייה במכרז הקמת פארק וחממת מו"פ לתחום הפוד-טק בצפון ישראל במקום קונסורציום תאגידים ישראליים ואחרים שארגן היזם הישראלי הראל מרגלית. כן קיים חשש לכאורה להחכרת מיליון דונם בנגב לסינים בעידוד אורי אריאל, שר החקלאות. וזאת כאשר היד הסינית נטויה. זה כולל גם בין היתר מעורבות סינית בנמל אשדוד וברכבת עתידית לאילת. גם קונצרני תקשורת ענקיים – גלובליים סינים חודרים לישראל. כולל וואווי ושיאומי.
נוכחות מעצמות העבר בריטניה וצרפת במזה"ת, שהן חברות חשובות באיחוד האירופאי בן ימינו, מצויה בתהליכי החלשות והתפוגגות. בריטניה בראשות בוריס ג'ונסון, אם יבחר, צועדת לברקזיט פופוליסטי קיצוני. עיצוב המזרח התיכון, על ידי בריטניה וצרפת שכונן בהסכם סייקס-פיקו – מגיע להתפוגגות סופית. גם תוכניות החלוקה שיזם וניהל המנדט הבריטי בארץ ישראל מטעם חבר הלאומים שקדם לאו"ם והאו"ם עצמו בהמשך – מגיע לפגות תוקף, בוודאי לפי גישתם ולשיטתם של בני הברית טראמפ-נתניהו. כל זאת לאחר שחלפו 52 שנות כיבוש ומסמוס ישראלי ביו"ש. התהליך עשוי להוביל להיווצרות מדינה אחת לשני עמים בארץ ישראל (עדיף עם קנטוניזציה).
צריך להזכיר שלגרמניה – המדינה המובילה באיחוד האירופאי – יש אינטרסים אזוריים המתייחסים ליצוא תוצרי מספנות לישראל ולמצריים (מאוזכר תיק 3000). צריך לזכור שלגרמניה הייתה זיקה לא"י ונוכחות בה מהמאה התשע עשרה בשלהי התקופה העותומאנית. זה כלל גם את ההתיישבות הטמפלרית בא"י. וכן קשרים הדוקים והיסטוריים עם האימפריה העותומאנית.
גם איראן היא שחקן אזורי בעייתי ביותר בשלב זה.
גם סעודיה, טורקיה, סעודיה ומצרים הן שחקניות אזוריות חשובות. אלו מגבירות שיתוף פעולה עם רוסיה בהתחשב בתהליכים והלך הרוח במזה"ת.
סכנה ליציבות המזה"ת והעולם נשקפת מגישות ומתפיסות האוונגליזם הנוצרי הכאוטי העולמי והאמריקאי המתמקד יותר ויותר בירושלים ובהר הבית. בנימין נתניהו הוא מנהיג דומיננטי ובעל השפעה באוונגליזם העולמי. זרם נוצרי מתעצם זה שואף ומוביל לקונפליקט נצח עם האסלאם. קיים חשש שהאוונגלים עשויים לביים מופעים פירוטכניים בירושלים כדי ליצור מצגי שווא מעוררי פסיכוזות אקסטטיות המוניות, בסגנון 'סנדרומי ירושלים' הפסיכוטיים. זה נוגע להיתכנות לכאורה של ביום מופע ספקטקולארי בהר הבית שימחיש ויפגין כביכול את שיבתו של ישו. הכול כדי להוביל לאובדן שליטה ויצירת טראנסים אקסטטיים וכאוטיים המוניים. מאירועים מבוימים אלה עשויים להיגזר לכאורה אירועים משני מהות מהלכי ההיסטוריה על הפלנטה.
הערות אזהרה תודעתית וחומר לסיעור מוחות ולמחשבות מעמיקות:
החזון הנרטיבי האוונגלי פועל בשילוב הזרמים המשיחיים והמתנחלים היהודיים בני זמננו ביו"ש. כל זאת לצורך קירוב לכאורי של הקיצין והגאולה על ידי דחיפה להקים את בית המקדש השלישי היהודי האורתודוקסי במקום מסגדי הר הבית. כל זאת בניצוחם של הכוהנים והרבנים היהודים. אלו לשיטתם ינהלו בארץ ישראל: ממלכת כהנים ו'גוי-קדוש' בריבונות תיאוקרטית יהודית אינקוויזיטורית, שתחליף באופן לכאורי את הריבונות הממלכתית הדמוקרטית הישראלית. צריך גם להבהיר כי ההתפתחויות התהליכיות לפי הנרטיב האוונגלי הנוצרי, אמורות להביא לכאורה למלחמת גוג ומגוג. חובה להבהיר שבמלחמה מדומיינת כזאת יספו לפי הנבואות האפוקליפטיות האוונגליות כשני שליש מהיהודים בא"י והשליש הנותר יתנצר. רק אז, לפי האמונה האוונגלית, יופיע ישו בין החיים מחדש. צריך להדגיש שהנראטיב המשיחי האוונגלי הוא מוטציה מסוכנת שנגזרת מהנצרות הפרוטסטנטית הסולידית, שאינה משיחית. מדובר בגישות של משיחויות שקר אנרכיסטיות מסוכנות, שהן משולבות יהודיות-נוצריות סימביוטיות, שכמותן כבר חווה העם היהודי בין השאר בתקופות משיחי השקר: שבתאי צבי, נתן העזתי ויעקב פרנק. התחברות בנימין נתניהו לאוונגליזם המשיחי והאנרכי אומרת עליו רבות, ורק קהה חושים לא יחוש במשמעות.
צריך להזכיר גם את הסכמי טיס"א הסודיים, שלא ברור אם ישראל של בנימין נתניהו חתומה עליהם עקב מהותם הסודית והאנטי דמוקרטית. מהות טיס"א שבנימין נתניהו הוא נביאה הליברטיני בישראל היא הסתרת ההסכמים הדרקוניים מהרשויות הדמוקרטיות של המדינה. כך שההסכמים הכוללים וההסכמים הפרטניים הנגזרים נעשים ללא ידיעת וללא אישורי הרשויות הדמוקרטיות הממלכתיות-מדינתיות-הריבוניות הישראליות. קיים חשש שהסכמים אלה נחתמו תוך יצירת הסחות דעת דרמטיות. הסכמים אלה פוגעים בריבונות ובממלכתיות המדינות. מדובר בחשש לכאורה לפגיעה אנושה בביטחון ובחוסן הלאומיים הישראליים ובהחלשת ריבונות המדינה. מדובר בהעברת משאבי המדינה לגורמים בינלאומיים אנונימיים. זה מנשל את אזרחי ישראל מנכסיהם ומזכויותיהם המוקנות לפי הכרזת זכויות האדם של האו"ם, כעם ריבוני. הכול לטובת ממשל תאגידי עולמי אנונימי. כל סכסוך לפי הסכמי טיס"א מועבר לבוררים גלובליים אנונימיים ושרירותיים בחסות סודיות מוחלטת. בוררים אלה יכולים להפעיל סעיפי פיצויי עתק דרקוניים מרוששי אומות בין היתר, על מדינת ישראל ואזרחיה. קנסות עתק נמנעו בפרשיית נובל אנרג'י אך ורק בגלל הרס הרגולציה הישראלית וכניעה מוחלטת של בנימין נתניהו ויובל שטייניץ לשלטון התאגידים הגלובלי. גם מהפרשה העכשווית של סגירת שדה התעופה שדה דב בת"א עולים לכאורה ריחות דומים של בואשות.
כוח עולמי שיכול לעמוד בפרץ תנועת המלקחיים בעלת המאפיינים הכאוטיים של האוונגליזם והסדר העולמי השלילי החדש שתוארו במאמר זה לעיל הוא רוסיה הפוטינית.
ברית המועצות שקדמה לרוסיה העכשווית עשתה כך במלחמת העולם השנייה באצטלת הסובייטיות בהקריבה כ-22,000,000 חיילים כדי למגר את הנאציזם סופית. זה קרה עם כניסת המרשל גיאורגי ז'וקוב הסובייטי לבונקר של היטלר בברלין ב-1945 (צריך לציין שהמרשל ז'וקוב, שצאצאיו חיים בישראל, גם מנע את עלייתו לשלטון של לברנטי בריה הגיאורגי לאחר סטלין).
לרוסיה האימפריאלית המחודשת – שהיא ביזנטיון-הפרבוסלבית החדשה בהנהגת וולדימיר פוטין – אינטרסים היסטוריים ארוכי טווח באזורנו. יש להם גם נוכחויות בפרופיל הולך ומודגש בישראל (בין היתר: בירושלים במגרש הרוסים, בחצר סרגיי, בכנסיית אלכסנדר נייבסקי, במוסקוביה בעין כרם וכן במתחם כנסיית סן פטרוס הקדוש באבו כביר שביפו). בכפר אבו-גוש שתושביו הובאו לישראל לפני 500 שנה על ידי העותומנים מצ'צ'ניה ו/או איגושטיה שבקווקז הוקם בשנים האחרונות מסגד ענק ומרשים בסגנון קווקזי עם ארבעה צריחים. כל זאת בחסות משרד הדתות של הרפובליקה של צ'צ'ניה ומוסדות העל של הפדרציה הרוסית. האינטרסים הלאומיים-דתיים הרוסיים במזרח התיכון כיום הרבה יותר עוצמתיים מאשר היו האינטרסים הסובייטיים האתיאיסטיים בעבר. העוגנים הסובייטיים היו במצרים ובסוריה. בעתיד הם עשויים להשתנות ולהתרחב ולקבל דגשים מחוזקים יותר בשל היבטים דתיים. רוסיה עשויה להיות גורם מדיני מעצמתי מייצב במזרח התיכון של פוסט האביב-הערבי.
צריך להדגיש כי השסע בתוך עולם הנצרות האורתודוקסית-מזרחית העמיק לאחרונה. זה משפיע על המזה"ת. זה קרה בעקבות ההכרה של הנהגת הכנסיות המזרחיות אורתודוקסיות באיסטנבול – בכנסייה האוקראינית הלאומית כענף של הנצרות האורתודוקסית במקום כענף של הנצרות הפרובסלאבית כפי שהיה עד לאחרונה. שינוי ההתייחסות לכנסייה האוקראינית הלאומית נעשה בניגוד לעמדת רוסיה. התפתחות דרמטית זו מעצימה את הדחף הרוסי להעצים את תהליך היווצרות ביזנטיון החדשה הרוסית והרב לאומית שתהיה ישות משולבת לאומית-דתית בהנהגה והובלה רוסית. במסגרת תהליך זה רוצים הרוסים להכפיף גם את הכנסייה הגיאורגית הלאומית לכנסייה הפרובסלאבית במקום לאורתודוקסית. ישות רוסית-פרובסלאבית זאת, שתכלול את מדינות חבר-המדינות ואחרות – תשתרע על פני טריטוריות עצומות, בשלוש יבשות: אסיה, אירופה, אפריקה, לא פחות משהיו האימפריות הגיאופוליטיות והגיאואיסטרטגיות ההיסטוריות: המונגוליות, הטטאריות או העותמניות. האגף הדרומי של ישות זו יהיה בסוריה-לבנון-ישראל-ירדן והמקטעים הפלסטיניים. זה עשוי לכלול גם את מצרים. ואולי גם מדינות כמו לוב וסודאן. בחסות משנה מצרית. המרכז הדתי הראשי של ישות זאת יהיה המרכז הפרובסלאבי. הוא יעבור באופן חד משמעי ללאורת השילוש-סרגייב (זגורסק). אתר זה ממוקם בפריפריית מוסקבה (זאת כתחליף לזיקה לפטריארכיית הזרם האורתודוקסי הנוצרי בראשות הפטריאך ברתולומאוס, שמרכזו ההיסטורי הוא באיסטנבול עם נגזרת באתוס ביוון). אימפריה עתידית היפותטית כזאת תתנהל תוך מתן מעמד גם לדתות נוספות כמו אסלאם סוני וגם שיעי (אזרבייג'ן) וכן אוטונומיות לעדות וזרמים דתיים נוספים.
השלכות ומסקנות לסיכום:
התהליכים שתוארו במאמר זה מצביעים על קיום מצב נזיל וסינרגטי. מדובר בהשתנות ובתנודתיות מתמדת והיווצרות מצבים שאי הוודאות בהם גדולה. הדבר מחייב קיום מוסדות ישראליים ממלכתיים, ממשלתיים וציבוריים וכן מגזר שלישי מפותחים ומתפקדים במדינת ישראל הריבונית הלאומית והממלכתית. במוסדות אלה אמורים להתקיים תהליכי תסיסה הכוללים: יצירתיות, חדשנות ויזמות דעתנית. הכול לשם עיצוב מושכל של מדיניות חוץ ופנים משולבות באיזון הראוי. הדבר כולל מדיניות גלובלית ואזורית שתכלול מהלכי הפשרה והסדרה מוסכמים עם הפלסטינים. זה לא המצב בישראל לאחר 13 שנות שלטון בנימין נתניהו. המצב הישראלי הנוכחי מזכיר את סרבנותה של גולדה מאיר, שהביאה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. לקחי ההיסטוריה לימדו שהמשך הסטגנציה (האיבון), יכול להיות טרגי. לצערי, המפלגות בישראל לא עוסקות בכך ברמה האסטרטגית אלא מקסימום ברמה הטאקטית. המפלגות בישראל לוקות ברדידות קשה.
שלטונו המתמשך של נתניהו – הקודקוד הנוכחי – בעייתי לשרידותה וקיימותה של המדינה הישראלית בין השאר בשל תהליכים מערכתיים אנטרופיים ואנרכיים מנמיכי יכולות במכלול מנגנוני ומרקמי המדינה הישראלית.
לרוע המזל, משרד החוץ ושירות החוץ הישראליים, לדוגמה, עברו תהליכי ניוון, פיצול והחלשה בעיקר בארבע השנים האחרונות. זה פוגע חד משמעית בביטחון הלאומי ובחוסן הלאומי הישראלי.
החברה האזרחית בישראל חייבת להתעורר ולהירתם למאבקים הצפויים והמתקיימים סימולטנית בכל תחומי החיים. מהויות המאבקים וקואליציות המאבקים שצריכים להפוך למשולבים, סימולטניים וסינרגטיים, צריכות להיגזר בין היתר מתוכן מאמר זה. המאבק אינו רק בשחיתות השלטונית, אלא גם על מדיניות וכן על ביטחון לאומי וחוסן לאומי כלל ישראלי. יש לעצור את תהליכי ההתאבנות וההתנוונות הכוללת העכשווית בסגנון גולדה מאיר 1973. באין חזון יפרע עם. בבחירות ספטמבר 2019 יש לאחד את כל הכוחות הקונסטרוקטיביים בחברה ובפוליטיקה הישראליים כולל המיעוטים לחזית הצלה לאומית אחת. המטרה הממוקדת צריכה להיות: השגת מצב נפשי ונחישותי של "עוז לתמורה בטרם פורענות".
לא יודע. מה שכן ידוע לי הוא שהמזה"ת מתפרק לגורמים – סוריה ועירק מתפרקות למדינות משנה שבטיות עד אתניות (כורדים ושות'). הצורך במימשל ריכוזי כיום פוחת, כי מחוז שיש בו משאבים יכול לסחור בעצמו ולהקים כלכלה אינטרנטית. החשש הגדול בשאר המימשלים המדכאים מסביב הוא בדיוק מזה.