תיאטרון ניקו ניתאי מעלה את ההצגה "ארץ יחפה" מאת דורית ניתאי נאמן, המנהלת האמנותית של התיאטרון, ובבימויה.
ההצגה נוצרה בהשראת מחזה מאת פנינה גרי (1927- 2023), שחקנית, במאית, ומחזאית. בשנת 2021 הוענק לפנינה גרי, בת ה-94 אז, פרס האמן במסגרת פסטיבל "האזרח כאן" של תיאטרון ניקו ניתאי. ההצגה "ארץ יחפה" היא הומאז' המוקדש לזכרה.
מקום ההתרחשות של ההצגה הוא קיבוץ. המודעות לקיבוצים, למיקומם החלוצי לאורך הגבולות בדרום ובצפון, ולהיותם גורם יצרני, בעל תרומה משמעותית לכלכלת ישראל, עלתה בעקבות הטבח של 7 באוקטובר. ניתן לראות את הקיבוץ כמייצג את החברה הישראלית כולה. במוקד ההצגה נמצאת משפחה רב דורית. הבן הצעיר חוזר הביתה מהמלחמה, מוכה פוסט טראומה, חווה קשיי תפקוד ואף מחשבות אובדניות. הצפת הנושא של הפוסט טראומה בעיצומה של המלחמה הנוכחית היא בחירה אמיצה של דורית ניתאי נאמן.
ההתרחשות הקיבוצית המשפחתית הטעונה נתונה בסיפור מסגרת, בו משה, רכז התרבות של הקיבוץ, עורך חזרות לטקס אופטימי, המתעלם מהמציאות הקשה. מובילה את הטקס הדמות של "הרוח הישראלית", המיוצגת כצעירה שמחה, הרואה הכל באור חיובי לא-מציאותי. המסגרת של הטקס, הבמאי, והדמות אותה יצר, הם מרכיבים רבי חשיבות של "ארץ יחפה". ההצגה עלתה בבכורה ב-18 בספטמבר 2025. לאחר המחלוקת שהתעוררה סביב טקסי יום העצמאות של אפריל 2026, הטקס של ההצגה מקבל משמעות נבואית.
הרוח הישראלית היא דמות מעניינת – דינמית, מתפתחת. נעמה, המגלמת את הדמות בהצגה, מגלה עצמאות בדעותיה, למורת רוחו של הבמאי. הרוח הישראלית עדה להשתלשלות האירועים של העלילה, לומדת על הקשיים, מודעת לפער בין המציאות להכוונה האופטימית של במאי הטקס, ונחושה להציג את המציאות כפי שהיא, כולל הטראומה הלאומית והאישית.
ניתן לומר, שנעמה, המגלמת את דמות הרוח הישראלית, מהווה דוגמה של שחקן יוצר, שמעצב את הדמות בשונה מהכוונות של הבמאי. משה, במאי הטקס, מדבר עם מזכיר הקיבוץ על בעיות כלכליות, קיצוצים בתקציב, הבטחות בנושא של בניית בית תרבות חדש, שלא מקוימות. דרך הדמות של במאי הטקס דורית מעבירה את חבלי הבמאים מהניסיון האישי שלה – מצוקות כלכליות וקשיים של עבודה עם שחקנים.
בסיפור הפנימי, המשפחתי, לאה וחיים הם ממקימי הקיבוץ, הוריו של יונתן, בנם היחיד, שחזר מהמלחמה. יחסיו של יונתן עם אשתו, אלונה, מעורערים גם בשל מצבו הנפשי הירוד, וגם לאחר הפלה של אלונה.
ההתלהבות מהקיבוץ של ההורים המייסדים נשחקה, יונתן לא מגלה עניין כלל בעבודה בקיבוץ. האם זהו קץ הקיבוץ או אפילו החברה הישראלית? דורית המחזאית מצילה. היא מציעה דמות של עולה חדש: דם חדש; שמחת ההתנדבות; הרוח הישראלית המחודשת; המשכיות. יש עתיד! דניל, בעל המבטא הרוסי, משלב בין חומר לרוח – גם מומחה בתחום הטכני, הנכנס לעבודה במוסך, וגם מתעניין בפילוסופיה, מוצג אוחז בספרו של שפינוזה.
דניל גם מפיח רוח חדשה בחיי הנישואים הדועכים של יונתן ואלונה, ויוצר שלישייה רומנטית. מסתבר שגם הוריו של יונתן היו מעורבים בשלישייה – עם בנימין פישר, הדמות הנפקדת, אך המדוברת. מעניינת ההעברה הבין דורית של הדפוס הרומנטי.
ישנה הסלמה במצבו של יונתן, אך במאמץ משותף של בני משפחתו, כולל דניל וגם הרוח הישראלית, יונתן יוצא מהמשבר. ובכל זאת, הארץ עדיין יחפה, כפי שנאמר בסוף ההצגה.
יפה השם "ארץ יחפה", רב משמעי. יש בו האנשה של הארץ, דאגה לשלומה, פשטות, ראשוניות, שורשיות, חיבור לאדמה.
בהצגה שזורים שירי ישראל, המשתלבים בעלילה ומדגישים אותה. השיר "ארץ זבת חלב ודבש", המבוצע בהתחלת ההצגה ובסופה נושא מטען רגשי שונה. השיר "צער לך וצער לי" מבליט את רגע השפל בזוגיות של יונתן ואלונה.
הבמה מורכבת ממדרגות לכל רוחבה. יש משמעות למעבר מרמה לרמה. תנועת השחקנים מסוגננת. יפה ריקוד השלישיה בין יונתן אלונה ודניל. ויש לשים לב: הם רוקדים יחפים!
ההצגות הקרובות הן ב-19 ,20 במאי וב-17, 18 ביוני.
התערוכה "חומר, רוח, חומר"
בביקור הזה בתיאטרון ניקו ניתאי גם התוודעתי אל הרוח הכלל-אמנותית של דורית ניתאי נאמן, מנהלת התיאטרון. בגלריה מתארחת תערוכה קבוצתית "חומר, רוח, חומר" שמציגה יצירות ציור, פיסול, וצילום של 9 אמני מרכז שיקום נכי צה"ל ביפו. התערוכה יוצרת מפגש בין אמני המרכז לבין מרחב תרבותי פעיל, המרחיב את גבולות השיח סביב אומנות, חברה ושיקום.
צילמתי מספר יצירות מהתערוכה.
זהו צילום של היצירה המשותפת של מיכאל אלקובי, ששיפץ וחידש כיסאות ישנים, ובן ציון חגי הלל, שעיטר את הכיסאות בציורי חתולים צבעוניים.
מאיר ונונו מגיש אוסף צילומים, שלוכד את היופי ואת המורכבות של הנוף, של החברה, ושל אווירת הרחוב.
התערוכה תוצג בגלריה של תיאטרון ניקו ניתאי עד סוף מאי 2026.
אירוע השירה מחווה לרחל המשוררת
התיאטרון גם מקיים קשרים הדוקים עם הספרות. הספרייה שבמבואה מבוססת על ספרייתו האישית של ניקו ניתאי, מייסד התיאטרון. המשוררת ציפי שחרור, בשיתוף עם דורית ניתאי נאמן, מובילות מגוון אירועי שירה ביוזמת התיאטרון, וביניהם מרתוני שירה חברתית במהלך פסטיבלי "האזרח כאן", ערבי חשיפה של משוררים צעירים, ואירועי מחווה למשוררים מוכרים.
אירוע השירה כמחווה לרחל המשוררת יתקיים ביום שני ה-11.5.2026, בשעה 20:00
