הקדמה מאת אלי אשד

"תפילה" הוא אחד משיריו המפורסמים ביותר של  המשורר המנוח חיים גורי, כמעט כמו שירו המוקדם הידוע האחר "הנה מוטלות גופותינו".

תפילה / חיים גורי

הָבֵא בְּרָכָה לַנְּעָרִים, כִּי בָּאָה עֵת.
רְאֵה אוֹתָם שּוֹתְקִים וּנְכוֹנִים,
וְעֵינֵיהֶם דּוֹלְקוֹת.
רְאֵה, יוֹרֵד הָעֶרֶב,
רוּחַ בַּצַּמָּרוֹת, הָאֹרֶן מְרַטֵּט.
קְרָב יִהְיֶה הַלַּיְלָה. וְהֵמָּה מְעַטִּים מְאֹד.

בָּרְכֵם, כִּי בָּאָה עֵת.
כּוֹכָבִים הֻצְּתוּ,
וּמַחֲנוֹת רַבִּים נֶאֱסָפִים מֵעֵבֶר.
מִי יִרְאֶה אוֹר-יוֹם!
מִי נָפַל וָמֵת?
הֲנִצָּחוֹן אוֹ אִם תְּבוּסָה וָקֶבֶר?

בָּרְכֵם, בָּרֵך יוֹצְאֵי לַמִּלְחָמָה.
בָּרֵך נִשְׁקָם לְבַל יַחֲטִיא, בָּרֵך בֵּיתָם.
בָּרֵך אֶת זֶה הָעָם, אֶת נְעָרָיו וְלוֹחֲמָיו,
עַד קְרָב יִתַּם.

הִנֵּה יָצְאוּ שְׁקֵטִים וְצַעֲדָם אוֹבֵד
וַעֲלָטָה כְּבֵדָה וְלַיְלָה בֶּהָרִים.
בָּרְכֵם, כִּי בָּאָה עֵת.
הָבֵא בְּרָכָה לַנְּעָרִים

(מתפרסם כאן באדיבות משפחת גורי)

שני השירים  נכתבו כנראה באותה תקופה בסמוך מאוד זה לזה. "תפילה" הופיע לראשונה בגיליון ה-18 בפברואר 1948  בעמוד מספר 2 של העיתון היומי "על המשמר" בגיליון שהוקדש למלאת שלושים לנפילת הל"ה שעליהם פרסם גורי כמה שבועות לאחר מכן את "הנה מוטלות גופותינו".

.

הפרסום המקורי של "תפילה" ב"על -המשמר", 18 בפברואר 1948 עמוד מספר 2.

לאחר מכן הופיע "תפילה"  בעיתון הילדים "משמר לילדים" בגיליון יום העצמאות הראשון שלו ב-21 ביולי 1949, וזמן קצר לאחר מכן בספרו הראשון של גורי  "פרחי אש".

והנה השיר לפניכם בגרסה  שהופיעה כאמור ב"משמר לילדים":

"תפילה"בעברית  בגיליון יום העצמאות הראשון של "משמר לילדים", 21.7.1949

"

זמן קצר מאוד לאחר הפרסום המקורי של "תפילה" הוא תורגם לאנגלית בידי ישראל מאיר לסק, כבר באפריל 1948, תרגום מהיר עד להדהים. כלומר מיד הבחינו בערכו המיוחד כשיר, ובתוך זמן קצר נעשו נסיונות להלחינו. בספרייה הלאומית, באוסף כתבי היד של חיים גורי, יש עמודי הלחנה ל"תפילה"מאת בן ציון אורגד, המתוארכים לשנת 1948.

השיר שבינתיים קיבל מעמד "קאנוני" הופיע באופן יוצא דופן שוב ב"משמר לילדים" כעבור עשור – שוב בגיליון יום העצמאות.

פרסום מחודש של "תפילה" ב"משמר לילדים" ב-1958

כאמור, "תפילה" הפך לחלק קבוע בטקסי ימי הזיכרון ויום העצמאות לצד "מגש הכסף"  של אלתרמן  ו"הנה מוטלות גופותינו" של אותו חיים גורי.

נשאלת השאלה מה היה בו באותו שיר, שהפך אותו למפורסם כל כך, למעשה לחלק מהליטורגיה הציונית?

אף שהשיר נכתב בידי אדם חילוני לחלוטין, ועבור פרסומים חילוניים לחלוטין של תנועת מפ"ם, הוא מזכיר משהו מהתפילה הדתית, ולמעשה גם את תפילות הכוהנים הקדומות בבקשה מהאל (אף שאינו מוזכר במפורש בשיר) לברך את החיילים היוצאים לשדה הקרב. הדגש המצמרר בשיר הילדים הזה היא העובדה שאין לדעת מי חי ומי לא תורמת לעוצמתו, המתחזקת עם כל הקראה שלו.

ממש כמו תפילה בבית כנסת.

חיים גורי כנראה היה מרוצה ממנה, שכן בניגוד לשירים אחרים שכתב באותה תקופה, לא הכניס בשיר זה שום שינוי מהופעתו ב"משמר לילדים" דרך הופעותיו השונות בקבצי השירה שלו לאורך השנים, עד למהדורה הסופית של כל כתביו.

"תפילה" תורגם לכמה שפות שונות: לאנגלית (כמה פעמים),  ולספרדית, ואת התרגומים האלו אנו מביאים כאן כנספח, ובהם שני תרגומים שהאחד מהם נעשה בידי אב  י.מ.לסק, והשני בידי בתו רות   רזניק לסק.

"תפילה" בתרגום לאנגלית במגזין מאפריל 1948

Translation by I.M.lask in "labour Palestine today"  no 2  April 1948

Translation by Steve Friedman in the "Young Judeans" at unknown date

Translation S.j.Khan  in the Jerusalem post September 9 1953 p. 10

Translation by Ruth   Rasnic lask in the Jewish Quarterly volume 2 no 1 summer 1954 p. 39

גרסה שנייה של רות רזניק לסק עם תיקונים:

Translation Gavriel Preil in  ISRELI POETRY IN PEACH AND WAR 1959

No rattling of sabers :an anthology of Israeli war poetry  translation and introduction by

Esther Raizen.

Austin : Center for Middle Eastern Studies, University of Texas at Austin, c1995.

"תפילה" בתרגום לספרדית:

ORACION

מתוך:

Varela Moreno, María Encarnación    Flores de fuego, años de fuego : la poesía de Jaím Guri /  Granada: Universidad de Granada, 1990

האזינו ל"תפילה" בלחן וביצוע של זהר ופסי

האזינו ל"תפילה" בלחן של יעקב ברמן

ראו עוד:

הנה מוטלות גופותינו: עוד שיר מפורסם של חיים גורי בתרגומיו השונים

רבע מלך- הרהורים על שירת חיים גורי

"תפילה" במקראות ישראל