סדר הדברים
סָבִי נָהַג לִכְתֹּב
בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת, מֻשְׁלָמוֹת
וּכְתַב יָדִי הַמְּפֻזָּר
צִעֵר אוֹתוֹ.
בְּעֵינֵי מוֹרֶה הָיָה מֵצִיץ בְּמַחְבֶּרֶת תּוֹרָה
וּבְרֵאשִׁית הָיָה תֹּהוּ וָבֹהוּ.
הַיּוֹם אֲנִי מְסַמֶּנֶת
בִּדְיוֹ אֲדֻמָּה
מִלִּים לִמְקוֹמָן
וְזוֹכֶרֶת: בְּרֵאשִׁית הָיָה לִי סַבָּא
עַל כָּרְחִי אֲנִי לוֹמֶדֶת
אֶת סֵדֶר הַדְּבָרִים
אוֹרְחָן מִדְבָּר
אֵין מָקוֹם.
הַחַלּוֹן לֹא פּוֹנֶה אֶל הַנּוֹף שֶׁבִּקַּשְׁתִּי
הָאֶקָלִיפְּטוּס נִרֱאֶה נוֹטֶה עַל צִדּוֹ.
הָאִישׁ בַּכְּנִיסָה אוֹמֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְחַכּוֹת
אוּלַי מַשֶּׁהוּ יִשְׁתַּנֶּה
מִשֶּׁהוּ יִתְחָרֵט
מַשֶּׁהוּ יָצוּץ
כַּדּוּר הָאָרֶץ בְּכָל זֹאת מִסְתּוֹבֵב, הוּא מַצִּיעַ
אוּלַי אִם תֵּשְׁבִי מַסְפִּיק זְמַן
הַנּוֹף יָנוּעַ לַזָּוִית הַנְּכוֹנָה
בֵּינְתַיִם מַגִּישׁ לִי עֻגִּיּוֹת חֶמְאָה
אֲנִי שׁוֹקַעַת בַּכֻּרְסָה הָרַכָּה
וְעוֹצֶמֶת עֵינַיִם לְרֶגַע
כְּשֶׁאֶפְקַח אוֹתָן יִתְגַּלֶּה —
אֵין מָקוֹם.
אֲנִי אוֹרֶזֶת חֲפָצַי
מִן הָאֲדָמָה הַזֹּאת
מְקַפֶּלֶת מִטַּלְטְלַי
לְאַט, לְאַט
וְחוֹזֶרֶת כָּל הַדֶּרֶךְ
אֶל אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה
אשה על גשר
אֲנִי יְכוֹלָה לִכְפּוֹת עֲלֵיכֶם
אוֹתִי כְּגִיגִית.
אֲנִי יְכוֹלָה לִקְסֹם כָּכָה:
תְּבַלּוּ יַחַד כַּמָּה שָׁעוֹת נוֹרָאִיּוֹת
תִּקְרְאוּ אֶת אוֹתוֹ הָעִתּוֹן
תַּצִּיעוּ אֶחָד לַשְּׁנִיָּה מַיִם, כִּסֵּא, לְהִתְקַשֵּׁר
וּמֵרֶגַע זֶה
בְּכָל שָׁנָה בְּאוֹתוֹ תַּאֲרִיךְ,
תַּחְשְׁבוּ עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר:
הָאִשָּׁה שֶׁהָיִיתִי.
אֵיזוֹ הַחְמָצָה
ארון הברית
אֲנִי מֵבִיא אֶת הָאָרוֹן הַבַּיְתָה
מִיכַל צוֹחֶקֶת
וְאֵין דָּבָר קָדוֹשׁ.
מוטיבציה
מִי בָּנָה אֶת הָעִיר?
הָעַכְבִישִׁים בָּנוּ אֶת הָעִיר.
טָווּ בִּנְיָנִים רַבֵּי קוֹמוֹת
שַׂחְקָנִים מְפֻרְסָמִים
חַבְרֵי מֶמְשָׁלָה
וּמְנַהֲלֵי עֲמוּתוֹת לְהֲגָנוֹת
שֶׁיִּתְרַאֲיֵנוּ לָעִתּוֹן
עַל הַצֹּרֶךְ לְהָגֵן.
מִי שׁוֹלֵט בָּעִיר?
הָעַכְבִישִׁים שׁוֹלְטִים בָּעִיר.
רוֹקְמִים קוּרִים שֶׁיִּלָּכְדוּ
זִכָּרוֹן יָשָׁן:
הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה פַּעַם יֶלֶד אָדֹם צוֹרֵחַ.
מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁהוּא.
הָאִישׁ הַזֶּה אָהַב אוֹתִי פַּעַם.
פָּרַשְׂנוּ שְׂמִיכָה עַל שְׂפַת נָהָר
וְאָמַרְתִּי לוֹ.
-*-
הַיָּם גּוֹאֶה אֶל עִזְבוֹנוֹ.
הַיָּם לִכְאוֹרָה עָמֵל
תַּחַת עֵינוֹ הַמֵּיטִיבָה שֶׁל זֵאוּס:
מְחַיֵּךְ לַמַּצְלֵמָה עִם בֶּן הַשְּׁנָתַיִם
מַתִּיז נִיצוֹצוֹת חֲדָשִׁים
לְרַגְלֵי זוּגוֹת חֲדָשִׁים
טוֹפֵחַ טְפִיחָה חֲבֵרִית עַל בֶּרֶךְ שׁוֹכְנֵי כִּסְּאוֹת הַפְּלַסְטִיק
מַעֲנִיק נֶחָמוֹת נֶצַח
וּמְבַשֵּׂר עַל הָעוֹנוֹת.
אֲבָל בַּחֲסוּת הַחָשֵׁכָה
קוֹרֶה שֶׁבַּשָּׁעוֹת הַשְּׁקֵטוֹת, הַקְּטַנּוֹת
אֵין לָדַעַת
מָה הַשָּׁעָה, מָה הַשָּׁנָה
הַמֶּלַח מְשַׁמֵּר
הַזּכָּרוֹן מֻצָּק
וְהַיָּם
מִסְתַּעֵר עַל חוֹף קַדְמוֹן
מְשַׁחְזֵר תְּמוּנָה
שֶׁכְּבָר אִינֶנָּה
גּוֹאֶה אֶל עִצְבוֹנוֹ
נוֹשֵׁק וְנָסוֹג
גילית חומסקי היא ילידת בני ברק, 1978, ומתגוררת בגבעת שמואל. חומסקי היא בעלת תואר שני במחשבה מדינית מאוניברסיטת בר-אילן. היא פירסמה שלושה ספרי פרוזה שהאחרון בהם “גחליליות” (ידיעות ספרים, 2012), וכן שלושה ספרי שירה שהאחרון בהם “ניקולאס יוז חוקר בקוטב הצפוני” (עכשיו, 2010).
השיר “חית געגוע” ביקום תרבות.
“סחופי הרוחות” ושני שירים נוספים ביקום תרבות.
“אחרי נגיעה מקרית” ושלושה שירים נוספים ביקום תרבות.
הסיפור “רשימת תפוצה” ביקום תרבות.
האתר של חומסקי “רושמת”.
חומסקי בלקסיקון הספרות העברית.
שירים יפים מאוד. גילית חומסקי היא משוררת מחוננת שאני גם אוהב וגם חש “מחובר” לשירתה.
שתי הערות:
בשירה “אשה על גשר” היא מסיימת: “האשה שהייתי/ איזו החמצה” (יקום תרבות 10.2.13) מזכיר “אֵיךְ פַּעַם הָיִיתִי יַלְדָּה/ וְעַכְשָׁיו מַה נִּהְיָה מִמֶּנִּי” של אגי משעול. זה בסדר. לא מאשים בכלום.
כאמור השירים יפים מאוד, אך “מוטיבציה” יפה לעניות דעתי רק מ”זכרון קצר”. סליחה על היומרה
כל כך יפה, תמונות קטנות שובות לב וקול שהוא כולו גילית