חייים מזר חוזר אל תקופת השופטים ואל שתי נשים בולטות מאוד בתקופה זאת שחיו במקביל.
המערכת
פרק ד' בספר שופטים מספר על שתי נשים. האחת דבורה, שהיא הדמות המובילה בפרק, והשניה יעל, שההתייחסות אליה היא מינימליסטית. דבורה בתחילת הצגתה בפרק מוגדרת כ"אישה נביאה אשת לפידות". דמות מאוד דומיננטית ומאוד סמכותית. רבים שמעו עליה והכירו ביכולת השיפוטית שלה, רבים הגיעו אליה למשפט. היא מצטיירת גם כבעלת כושר שיפוטי גבוה וגם כאישה חכמה.
יבין מלך כנען ושר צבאו (בימינו היינו קוראים לו רמטכ"ל) הציקו לבני ישראל, ופתחו במלחמה כנגדם. הכתוב מספר כי היו להם 900 מרכבות ברזל. זה כוח עצום, במונחים בני ימינו מדובר כנראה במספר אוגדות. לדבורה היה ברור שמלחמה זו דורשת פתרון. לצורך זה קראה לברק בן אבינועם, והטילה עליו לגייס "עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון" (שופטים פרק ד פסוק 6). היחס בין הכוח של יבין לצבא שברק אמור לגייס הוא 10 לוחמים כנגד כל כרכרה. דבורה גם מנחה את ברק היכן להילחם, ובמילים שלה "ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך" (שם פרק ד פסוק 7). דבורה ידעה מה זה צבא ואיך בונים עוצמה של צבא. ברק היה מוכן לקבל את דבריה אבל הוא הציב תנאי ("אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך" (פרק ד' 8). לברק היה ברור שהוא צריך גיבוי פוליטי ומוסרי למהלך צבאי כה דרמטי. הגיבוי הוא בדמותה של דבורה. מה ניתן ללמוד מכך על דבורה? דבורה לא רק שהיתה אישה נערצת, אלא היתה גם בעלת כריזמה גבוהה, היא ידעה למשוך אחריה המונים, והיתה בעלת כושר שכנוע גבוה. כנראה שהיתה גם נואמת בחסד.
דבורה בעודדה את ברק לצאת למלחמה מוסיפה "אתה הולך כי ביד אישה ימכור יהוה את סיסרא" (פרק ד פסוק 9). מי היא אותה אישה? אישה זו היא יעל אשת חבר הקיני. המעניין הוא כי באותה עת היה שלום בין יבין מלך חצור ובין חבר הקיני. מתבקשת השאלה למה יעל אשתו של חבר הקיני תעשה מעשה כזה?
פרק ד' מספר כי צבאו של סיסרא הושמד כולו, וסיסרא עצמו ברח והגיע ליעל, שהזמינה אותו לאוהלה ושם חיסלה אותו. זה היה רצח אכזרי במיוחד ככתוב: "ותיקח יעל אשת חבר את יתד האוהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת" (פרק ד' פסוק 21). עדות מפורטת על חיסול זה נמסרת גם על ידי פלוויוס: "וכשראה סיסרא את מנוסת צבאו קפץ ממרכבתו ובא אצל אישה אחת מין הקינים ושמה יעל, שאספה אותו אליה כשתבקשה להטמינו, וכשביקש ממנה נתנה לו חלב מקולקל והלה שתה יתר על המידה ונרדם. ובשעה שהיה ישן תקעה לו יעל במקבת ברזל דרך הפה והלחי ונקבה את הקרקע והראתה אותו לאנשי ברק, שבאו זמן מה אחר כך כשהוא מסומר לארץ" (קדמוניות היהודים ספר א עמ' 164).
הכתוב לא מספר שום דבר על פועלה וחייה של יעל. איך דבורה ידעה שסיסרא ייהרג על ידי אישה? נראה ששתי הנשים הכירו זו את זו זה זמן רב וגם שמרו על ידידות שנים רבות. יעל היתה אישה קרת מזג ואכזרית שלא בחלה בשום אמצעי להשיג את מטרותיה. נראה שהיתה רוצחת מקצועית. דבורה ידעה זאת, שיתפה אותה בתוכניותיה הצבאיות, והנחתה אותה איך לפעול על מנת לאתר את סיסרא במהלך המלחמה, להביא אותו לביתה ולחסלו. יתכן אפילו שדבורה שילמה לה ליעל בהרבה טובין למימוש המטרה. אם יעל היתה חיה בימינו קרוב לוודאי שהיתה משרתת ביחידת חיסול מודיעינית.
ניתן לסכם ולומר שישנה סבירות ואפילו גבוהה שדבורה ויעל היו צוות נשים שפעלו בשיתוף פעולה מושלם כדי להביא לשינוי דרמטי בעולם סביבם והצליחו מעבר לכל המצופה. התוצאות מתוארות בשירת דבורה ואנו עדים להן עד היום.
וכך מתארת דבורה בשירתה את מעשיה של יעל שהייתה אולי שותפתה ושליחתה:
תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.
כהמַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה.
כויָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ.
כזבֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד.
כחבְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו.
כטחַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ.
הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל.
דלאכֵּן יֹאבְדוּ כל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.
