דני פלנט, קומיקסאי וסופר, נשוי ואב לבת ובן, נולד בחיפה. במשך שש שנים גדל בנתניה, ואחר כך בתל אביב, בה סיים את הגימנסיה "שלווה", והתגייס לצבא.
במקביל לשירותו הצבאי מצא את עצמו עובד עבודת לילה כאמן הקומיקס הקבוע של שבועון הילדים "הארץ שלנו", תחת העורכים בנימין תמוז ויעקב אשמן.
הוא פירסם שם כמה מסיפורי הקומיקס ההרפתקניים הראשונים בשפה העברית, וגם את אחד מסיפורי המסע בזמן הראשונים בעברית.
בשנים האחרונות דני חוזר לתחום היצירה ופירסם טרילוגיה של ספרי מתח לבני נוער, בפרוזה, שעסקת בין השאר במסע אל בטן האדמה ובמסע לעתיד.
אלי אשד ערך עם דני פלנט ראיון על יצירתו, וזאת הזדמנות טובה לסקור את הקריירה של האיש שהיה צייר הקומיקס המוכשר והפורה ביותר בישראל בתקופה ההיא, והראשון בשפה העברית שניסה ליישם טכניקות אמריקניות של קומיקס. הוא יצר לראשונה בעברית, בז'אנר שהיה בגדר "נחבא אל הכלים", סיפורי קומיקס הרפתקניים. עם זאת, היום הוא ידוע בעיקר דווקא בזכות סיפור לא קומיקסי שלו, ספר המדע הבידיוני המסע המוזר במכונת הזמן, שהופיע במקור בהמשכים ב"הארץ שלנו" בכרכים י' ויא' 1960-1961, וכספר בהוצאת אחיאסף, 1971.
הקומיקס ב-"הארץ שלנו"
אלי: איך הגעת לקומיקס?
דני: קראתי סיפורי קומיקס והייתי מודע למה שנעשה בתחום הזה בחו"ל. היה לי כישרון טבעי באיור והיה זה רק טבעי שאממש אותו בעיתונות.
זה היה בזמן שירותי בצבא. אני הייתי חייל יתום, והייתי זקוק להכנסה נוספת לפרנס את משפחתי. קיבלתי מהצבא היתר מיוחד לעבוד עבודה נוספת בערבים, והייתי מנצל כל רגע מהזמן החופשי המועט שלי כדי לצייר.
החלטתי לפנות אל מגזין הארץ שלנו, שהייתי קורא אדוק, שלו ולהציע את עצמי כמאייר. ב"הארץ שלנו" הופיעו בין השאר שני סיפורים על הרפתקאות השלישייה אגס ננס וקלונס (של יעקב אשמן ומאיר שנהבי, א.א.) שעליהם אהבתי מאוד לקרוא, ועל סמך הסיפורים האלו כמודל התחלתי לצייר סיפורים מצוירים משלי.
אלי: שנים רבות מאוחר יותר, לקראת סיום הקריירה שלו כאמן קומיקס, פלנט יקים לתחייה את דמויות השלישייה לסיפור אחד סופי, השלישיה ביערות ברזיל, במחווה למקור ההשראה לאותה הקריירה.
פלנט: אז היו רק מעט מאוד מאיירים של קומיקס. ורוב הסיפורים היו פשוטים מאוד, כמעט ילדותיים. בחוצפתי "העזתי" לחשוב שאני, החייל הצעיר חסר הניסיון, יכול לעשות את זה יותר טוב מהאמנים המבוגרים שאת יצירתם ראיתי בשבועונים.
בסוף שנות החמישים התקשרתי לבנימין תמוז, עורך "הארץ שלנו", והצעתי לעבוד אצלם. הוא ראה דוגמאות של הציורים שלי הסכים מיד. הוא כל כך התלהב ממני שהוא הציג אותי במשרד בפני חברי המערכת בתור "זה הקטן גדול יהיה".
אלי: דני פלנט לא היה אמן הקומיקס הראשון של "הארץ שלנו". לפניו הייתה אמנית אלישבע נדל, שאיירה בין השאר את סיפורי "גידי גזר" של סגן העורך יעקב אשמן, והאמן מאיר שנהבי, שאייר את סיפורי "השלישייה", גם כן של יעקב אשמן.
אולם פלנט הכניס רוח חדשה לסיפורי הקומיקס של השבועון, שהיו כעת יותר מפורטים והרפתקניים מאי פעם. הוא היה פורה מספיק על מנת לצייר שני סיפורים בהמשכים לחוברת, אחד סיפור ההרפתקאות בהמשכים של העמוד האחרון, ואחד סיפור בפנים הגיליון, שהיה לרוב סיפור מחורז שאותו חיבר חבר המערכת פנחס שדה תחת שמות שונים. אבל את רוב הסיפורים שאותם צייר חיבר פלנט בעצמו. חופש פעולה מפתיע מצד העורכים תמוז ואשמן עבור חייל צעיר בצה"ל, שהראה שהם סמכו מאוד על כישוריו.
אלי: העורכים נתנו לך הוראות מה עליך לכתוב?
פלנט: למעשה העורך הראשי, בנימין תמוז, נתן לי יד חופשית לחלוטין בסיפורים שאותם כתבתי וציירתי עבור השבועון. העורכים אף פעם לא הציעו לי מה לכתוב, הסיפורים היו תמיד רעיונות שלי.
ידעתי שאני יכול גם לכתוב, וכתבתי וציירתי דברים שאני עצמי אהבתי לקרוא בילדותי. תמיד אהבתי לקרוא סדרות וספרי הרפתקאות, ז'ול ורן, קרל מאי, וטרזן, ויכולתי לקרוא ספר כזה כמה פעמים. אז נהגו לאייר ספרים בסיגנון כמו-קומיקסאי, וזה בהחלט השפיע עלי וכתבתי וציירתי באותו הסגנון. ידעתי שגם הקוראים הצעירים שלי יאהבו סיפורים מהסוגים האלה, אחרי הכל גם הייתי קרוב אליהם בגיל כחייל בסדיר. הבנתי היטב מה ילדים אוהבים. כך כתבתי על מה שאהבתי וילדים אוהבים, וכל רעיון התקבל מיד בידי העורכים.
דאגתי גם שכל ציור יהיה מרתק. אני בעצמי התלהבתי מהסיפורים שכתבתי, והיו לי שפע של רעיונות בכל מיני תחומים. וגם התפתחתי עם הזמן. תמיד קיבלו אותי בשבועון בשמחה, וזה מראה שהייתה היענות מצד הקוראים והם חיכו להמשכים.
אלי: איך התקבלה האמנות?
פלנט: הציורים הראשונים שלי עבור "הארץ שלנו", עבור הסיפור "אוצרו של מוכר המגילות", היו מאוד מגושמים וגסים וזה לא מצא חן בעיני. גם תמוז אמר שהילדים האלו בציורים נראים אינפנטיליים.
אלי: הסיפור "אוצרו של מוכר המגילות" עוסק בילדים העוזרים לחבר למצוא מגילות קדומות שנעלמו לאביו סוחר המגילות. הימים שבהם פורסם היו ימי גילוי מגילות קומראן, כאשר אצל הציבור הרחב הייתה סקרנות עצומה לגבי כל מה שקשור במגילות קדומות וארכיאולוגיה.
פלנט: אחרי הסיפור הזה כבר השתכללתי עד שהגעתי לרמה די משביעת רצון, לפחות מבחינתי. וגם הסיפורים השתפרו. עובדה הקוראים הגיבו בשביעות רצון והתלהבות.
אלי: אחד מסיפוריו הראשונים של פלנט, שכיום הוא מעניין במיוחד מסיבות שאותן לא יכול היה פלנט לשער כאשר כתב אותו, היה מלב אפריקה ועד שארם עד שייך, שפירסמנו שוב ב"יקום תרבות". זהו סיפורו של פלאשי שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחר מדינת ישראל, ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים, גם הם מצאצאי שבט שמתייחס על אנשי שלמה, וביחד הם יוצאים לישראל. בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א-שייח' אך משוחררים בידי כוחות ישראל. זהו סיפור הקומיקס הראשון, ואולי היחיד עד כה, שגיבורו הוא פלאשי. הוא מעניין גם בגלל הצורה הסימפטית והכמעט הירואית שבה מוצגים השחורים הפלאשים ואנשי שבטי הג'ונגל.
הלוואי שבחברה הישראלית היום הייתה מופגנת כלפי הפלאשים אותה מידת אהדה שמופגנת אליהם בסיפור, בתקופה שבהם הם חיו הרחק מישראל. בזמנו היצעתי לעורכת מגזין ליהודי אתיופיה לפרסם על דפיו את הסיפור הזה, בתוספת סיפורי קומיקס מקוריים משלי, עבור חברי הקהילה האתיופית אך לצערי הדבר לא הסתייע.
פלנט: הגעתי לסיפור "מלב אפריקה ועד שארם א-שייך" בעקבות כתבות על שבט הפלאשים בחבש, שהם כנראה צאצאים של מלכת שבא שביקרה אצל שלמה המלך בארץ ישראל, ועל כן הם אחים לבני ישראל. בעקבות כתבות אלו עלה בדעתי לחבר סיפור בו אעלה אחד מהם לארץ המובטחת, דבר המראה עד כמה היה דמיוני אז רב-גוני ועד כמה הקדמתי את המאוחר.
אלי: ב-1959 פלנט חיבר את הצנחנים תוקפים במיתלה, שהוא סיפור הקומיקס הראשון בעברית המבוסס על קרב אמיתי, הקרב במעבר המיתלה, הקרב האכזרי ביותר של מבצע סיני ב-1956. הסיפור מתאר את מאבקם של הצנחנים הישראליים בכוח המצרי הגדול בהרבה, ואת נצחונם עליו. ניתן להתייחס לסיפור זה כסיפור הקומיקס הדוקומנטרי הראשון בעברית.
אלי: למה כתבת את סיפור קרב המיתלה?
פלנט: כתבתי וציירתי את הסיפור בעקבות התרשמות מקריאה על קרב המיתלה שהיה אז נושא בולט מאוד בעיתונות. נעזרתי לא מעט בחומר הרב שהיה על הנושא בכתב ובצילומים, ושסייע לי לדייק לגבי הקרב.
אלי: קיבלת תגובות מיוחדות לגבי סיפור זה מקהל הקוראים?
פלנט: דווקא לא זכור לי שקיבלתי תגובות מיוחדות לגבי סיפור זה, אם כי היום אני מחשיב אותו כאחד הסיפורים היותר טובים שלי.
אלי: סיפורים היסטוריים מכל סוג היו נדירים למדי ב"הארץ שלנו", ורק נעשו נדירים יותר לאורך השנים. פלנט חיבר אחד כזה, קטועי האצבעות, סיפור היסטורי על מרד בר כוכבא ועלילותיה של מחלקת לוחמים אמיצים של בר כוכבא, ותיאור של המרד עד לנפילתה של בית"ר כתוצאה מבגידת שומרוני.
קיראו את הסיפור "קטועי האצבעות" ב"יקום תרבות" כאן.
פלנט: כתבתי את "קטועי האצבעות", סיפור היסטורי על מרד בר כוכבא, כי מאוד אהבתי היסטוריה, וגם היום אני מקפיד לראות את ערוץ ההיסטוריה בטלוויזיה. זה מרתק אותי. כשאני מבקר בחו"ל אני תמיד הולך לראות אתרים היסטוריים וגם זה מרתק אותי. אז הדמיון שלי לא ידע גבולות, וכתבתי את הסיפור על גיבור העם היהודי בר כוכבא.
אגב בגלל הסיפור הזה היה לי משבר קשה במערכת היחסים שלי עם בנימין תמוז. פרקי הסיפור הזה התאחרו מאוד להגיע בזמן למערכת, כי הייתי חייל ולא היה לי זמן מספיק להגיש את הסדרה בזמן שנקבע. זה הלחיץ מאוד את תמוז. ומה שהרגיז אותו עוד יותר היה שהשנה נגמרה, והכרך הגיע לסיומו לפני סיום הסיפור. הוא רצה שאקצץ כמה פרקים כדי שהשנה תסתיים עם הסיפור, ואני סירבתי, כי השקעתי כל כך הרבה בכתיבת ואיור הסיפור שלא הייתי מוכן לקצץ בו. הוא רתח מזעם אבל אני עמדתי על שלי ואיימתי שאקפיא את העברת המשך החומר. בלית ברירה נאלץ לבסוף מר תמוז לקבל את הסיפור במלואו ולפתור את הבעיה בכך שפירסם שני המשכים בכל חוברת. כתוצאה מחיכוך זה היחסים בינינו נעשו די קרירים, וחבל.
אחר כך בנימין תמוז עזב, ויעקב אשמן התמנה לעורך. המשכתי לעבוד עם אשמן אבל לא היו לי עימו קשרים אישיים מיוחדים מהסוג שהיה לי עם בנימין תמוז.
אלי: פלנט עסק במקביל לקומיקסים היסטוריים גם בקומיקסים של מדע בדיוני. בסיפורו "המבול השני", אחד הסיפורים הגרנדיוזיים ביותר שהופיעו בעיתון ילדים ישראלי מאז ומעולם, תיאר פלישה מכוכב נוגה לכדור הארץ. החייזרים מנוגה וצבא הרובוטים שלהם נוחתים בכדור הארץ, וכל הניסיונות להשמיד את הפולשים בידי צבאות כדור הארץ נכשלים. החייזרים והרובוטים חוטפים עמים שלמים וכולאים אותם במכלאות ענק כהכנה להתיישבותם בכדור הארץ. אך סוף טוב הכל טוב, כמו במלחמת העולמות של וולס אף שהם חסינים לכל כלי הנשק של בני כדור הארץ, הם נדבקים בחיידקים ומובסים.
פלנט: עם סיפור "המבול השני" הייחה לי אי נעימות כי בדיעבד הבנתי שבעצם אני מעתיק כאן את הסיפור "מלחמת העולמות" של ה.ג.וולס. אבל הבנתי את זה רק לאחר שכבר השלמתי את הסיפור. מכלתחילה זאת הייתה ההשראה, ובאמת לא הייתה כאן מקוריות.
אלי: לפלנט יש זכות ראשונים בתחום אחר דווקא – הוא חיבר את סיפורי הריגול הראשונים בקומיקס הישראלי, ובין הסיפורים הבדיוניים הראשונים על ריגול בספרות העברית בכלל, סיפורי "הסוכן החשאי מספר 17", על עלילות איש שירותי הביטחון הישראלי. וזאת עוד ב-1959, כמה שנים לפני הסרטת סרטי ג'יימס בונד, שהביאו להתפרצות אדירה של גל סיפורי ריגול גם בישראל.
תוכלו לקרוא סיפור של סוכן חשאי מספר 17 בהגנה על כור גרעיני של ישראל (לפני שהיה ידוע שיש לישראל כור גרעיני) ב"יקום תרבות". .
פלנט: הסיפורים על הסוכן החשאי מספר 17 היו בעקבות הכתבות שהופיעו אז על כך שהשירות החשאי שלנו הוא הטוב בעולם. התרשמתי כנראה מהכתבות והייתי מאוד גאה בשירות החשאי, ודמיון לא היה חסר לי, אמרתי – נעשה על זה משהו, ועשיתי.
אלי: פלנט לא היסס להשתמש בדמויות ידועות היטב מהספרות הפופולארית העולמית, וכך חיבר סיפור בשם "עין הנץ", סיפור מימי ההתיישבות הראשונים בארה"ב והמאבק בין האינדיאנים והלבנים. הסיפור מבוסס על סיפורי פנימור קופר וגיבורו "עין הנץ". סיפורי מאבק בין האינדיאנים והמתיישבים הלבנים היו אז פופולאריים מאוד בישראל, אולי בגלל המאבק בין המתיישבים היהודים בנגב ומסתננים ערביים, שהזכירו מאוד את סיפורי המערבונים האלו.
פלנט: כולנו אהבנו אינדיאנים, ואהבתי את קרל מאי, וכרגיל כשהתרשמתי ממשהו החלטתי לכתוב עליו.
אלי: גיבור ידוע אפילו יותר שבו עסק פלנט היה טרזן איש הג'ונגל.
אחת מנקודות השיא של הפופולאריות שלו הייתה כאשר פלנט פירסם שני סיפורים על איש הג'ונגל טרזן, שיצאו במקביל לסיפור בהמשכים של פנחס שדה (תחת השם הבדוי "יריב אמציה") בשם טרזן ותעלומת האטום.
הסיפור הראשון של פלנט על טרזן היה עיבוד של "טרזן מלך הקופים", בעוד שהמשכו כבר היה סיפור מקורי של פלנט בשם "טרזן והבואנה הגדול".
שני הסיפורים פורסמו מחדש ב"יקום תרבות".
אלי: אין ספק שהרגע הזה, שבו פירסם "הארץ שלנו" על דפיו גם סיפור קומיקס וגם סיפור לא מצויר על טרזן, היה נקודת השיא של נוכחותו של איש הג'ונגל בתרבות הפופולארית של ישראל. אם כי נראה שאיש לא טרח לבקש עבור זה רשות מבעלי הזכויות בארה"ב.
פלנט: כמובן הייתי חובב טרזן גדול. יום אחד החלטתי לעשות סיפורים על טרזן וציירתי שני סיפורים. הסיפור הראשון היה על ראשית חייו ואיך הגיע לג'ונגל והפך להיות מלך הקופים. ביססתי אותו על הספר המקורי, וזה נראה לי מובן מאליו שכך צריך לעשות. עם זאת קיבלתי הרבה תגובות באופן יחסי מקוראים שהתפלאו למה לא יצרתי סיפור חדש על טרזן. אני לא מבין למה, אבל לקוראים זה הפריע שגם המקור של טרזן בסיפור שלי היה זהה לזה של הסיפור המקורי של בוראוז. הם העדיפו שאני אכתוב סיפור חדש לגמרי על טרזן.
הסיפור השני שלי על טרזן כבר היה מקורי לגמרי, ובו הצבתי את טרזן כנגד סוחרי עבדים ערביים. אחר כך החלטתי שזה מספיק וצריך לעבור לנושאים אחרים. באופן יחסי סיפורי טרזן שלי זכו להרבה יותר תגובות של הקוראים בהשוואה לסיפורים הרגילים.
דני פלנט ופנחס שדה
במקביל פלנט אייר גם כמה סיפורים מחורזים של "עמשא", הלא הוא פנחס שדה, שהיו מעין גרסאות קומיקס לסיפורים ממכמני הספרות העולמית היפה.
אלו כללו סיפורים כמו "הנסיכה סלינה וגבורתו של האביר טריסטן", ו-"בת המלך והשודד היהודי", סיפור מימי הביניים על אהבת בת מלך ספרד לצעיר יהודי שמעונה בידי האינקוויזיציה, נמלט, הופך לשודד ים, ולבסוף גורם למות אהובתו הנסיכה בטעות בסיום טראגי. ואפילו סיפור שהיה מבוסס על יצירת מופת של הספרות הקדומה, "חמור הזהב", של אפוליוס.
עד השנים האחרונות עוד ניתן היה למצוא סיפורים כאלה, אבל רק בכתבי עת לילדים דתיים דווקא כמו "זרקור". הם בלתי אפשריים בכתבי עת לילדים חילוניים, אך "הארץ שלנו" בשנות החמישים לא ראה כל בעיה בפירסומם.
סך הכל פלנט אייר לפחות חמישה סיפורי קומיקס שונים של פנחס שדה תחת שמות בדויים שונים, וגם כמה מסיפוריו הלא מצויירים.
אלי: אתה זוכר משהו מהעבודה שלך עם פנחס שדה?
פלנט: היום זה באמת נראה מוזר, אבל מעולם לא נפגשתי עם פנחס שדה למרות שאיירתי רבים מסיפוריו. אפילו לא דיברתי איתו. אולי ראיתי אותו פעם במקרה במשרד של "הארץ שלנו" אבל זה הכל. מעולם לא היה בינינו שום דיון על הסיפורים ושום החלפת רעיונות לגבי הסיפורים, למרות שגם אני הוכחתי את עצמי כמי שיכול לכתוב סיפורים משל עצמו. פשוט קיבלתי ממנו חומר, ואיירתי אותו בלי לתרום תרומה יצירתית מיוחדת משלי. אגב הוא הסופר היחיד שאיירתי אותו. כל שאר הסיפורים שאיירתי היו רק שלי עצמי.
רשימת סיפוריו של דני פלנט
1.אוצרו של מוכר העתיקות כרך 9 1958 חוברות 1-30
ילדים עוזרים לאחד מהם למצוא מגילות קדומות שנעלמו לאביו סוחר המגילות.
2. מלב אפריקה ועד שארם עד שייך . כרך ח חוב' 39-50 . 1958.
3.הצנחנים תוקפים . " הארץ שלנו " 1959 חוב' 1-18
4. סוכן חשאי מס. 17 מיולי 59 בעיתון ,,הארץ שלנו"
5. סוכן חשאי מס. 17 (פרק ב') ממרץ 60 . שניהם מספריםעל עלילות איש שרותי הבטחון
6. המבול השני כתב וצייר דני פלנט . הארץ שלנוכרך י' ,1959 חוב’ 18-32 ב-15 חלקים.
7. עין הנץ מאת דני פלנט הארץ שלנו 1959חוב' 33-45 ב12 חלקים. סיפור על פי סיפורי פנימור קופר.
8. טרזן מלך הג'ונגל מאת דני פלנט הארץ שלנו כרך י 1959 חוב' 1-13 – ב-13 חלקים. עיבוד מצויירשל ספרו של בוראוז "טרזן מלך הקופים".
9. טרזן הבואנה הגדול מאת דני פלנט הארץ שלנו כרך י' 1960 חוב' 14-26 ב13- חלקים. סיפור מצויר מקורי שבו טרזן נאבק בסוחרי עבדים ערביים.
10. קטועי האצבעות מאת דני פלנט( הארץ שלנו כרך י תש"ך ,1960" חוב' 41-51 ב11 חלקים. סיפור על מרד בר כוכבא .
11. השלישיה בלב ברזיל מאוק. 67 (חוברות 26-1). .עלילותיהם של שלושה חברים, אגס ננס וכלונס, ביערות האמזונס. ובקרבות עם אינדיאנים ובחרקים טורפים למיניהם, השלישיה הופיעה כבר בשני סיפורים של יעקב אשמן ומאיר שנהבי בראשית שנות החמישים.
סיפורים שכתב פנחס שדה( תחת השמות "עמשה " או "יריב אמציה ") :
1.אהבתה של הנסיכה סלינה וגבורתו של האביר טריסטן .מאת "עמשא" אייר דני (פלנט) כרך ח. חוב' 27 –45 מה-17.3.1959 עד 21.7.1959. סיפור רומנטי מחורז על רקע ימי הביניים.
2. רוח הבלהות בטירה המקוללת . מאת "עמשא" כרך ח.חוברות 46-54 28.7.59 עד 22.9.59. סיפור על רוח רפאים בטירה אנגלית שמפחידה את כולם עד שמתברר שזהו המשרת שלבש סדין.
3. ציידי הזהב. כתב עמשא . צייר דני . כרך ט. חוברות 1-20 . 29.9 1959 –11.2.1960.
4. בת המלך והשודד היהודי . מאת עמשא . צייר דני . כרך ט. חוברות 21-38. 16.2.1960-14.6.1960. סיפור על ספרד של ימי הביניים ועל הנסיכה בתו של המלך אלפונסו שמתאהבת ביהודי.
5. הרפתקאות הפלאים של וירגיליוס החמור. כתב עמשא. צייר דני פלנט כרך ט. חוב' 39-52 . כרך י. חוברות 1-8. 21.6.1960-7.11.1960 ב-22 חלקים. סיפור המבוסס על הספר הלטיני "חמור הזהב" של אפוליוס" . עלילות בחור צעיר שנהפך בידי מכשפה לחמור ונחטף בידי כנופית שודדים.
6. מתל אביב לדמשק ובחזרה " .כתב "יריב אמציה " (פנחס שדה ) . כרך י"ח ,1968. חוברות 27-50 ב24-חלקים. יואב וכרמלה גיבורי הסיפור הופיעו גם בסיפור הבא של שדה "יואב וכרמלה בעקבות הדרקון השחור " . כרך י"ט ,1969, חוברות 1-38. שבו הם נאבקים בארגון סיני ששואף להקים לתחייה את סין הקיסרית ולגרום למלחמה גרעינית בין בריה"מ וארה"ב על מנת להביא לשלטון סיני בעולם. אבל אותו צייר כבר אמן אחר דריאן
כמו כן התפרסמו בעיתון ,,הארץ שלנו" הסדרות:
1) כך חיו אבותינו מפברואר 60 המתארת באיורים את אורח החיים של אבותינו בכנען
2) המסע המוזר במכונת הזמן על הילד ודודו שעושים מסע לתקופה הפרה היסטורית במכונת זמן
3) יציאת מצרים באיורים .סיפור לפסח. סיפור המגילה באיורים עם רקע על מצרים העתיקה. וסיפור יציאת מצרים .
4) מסתרי טיבט מנוב. 66 . סיפור עם איורים . מסע אותנטי ברחבי טיבט .
5) בנוסף פלנט אייר את הסיפור -,,ליל הגנרלים" מאת: ה.ה. קירסט שהופיע במוסף הארץ מאי 64
ספרים של דני פלנט שיצאו לאור:
1) המסע המוזר במכונת הזמן, הוצאת אחיאסף , 1971 הופיע במקור ב"הארץ שלנו " בהמשכים בכרכים י,1960 ו-יא, 1961. תחת השם "המסע במכונת הזמן"
2) החייל הוצאת לילך , ,1998 . סיפור באיורים על הרפתקאות חייל צעצוע מואנש
קישורים רלבנטיים
סיפור קרב המיתלה מאת דני פלנט
מיואב בן חלב ועד סברא מאן: תולדות הקומיקס בעברית
הדואל של דני פלנט:
