לציון הבחירות בהונגריה שהביאו לשינוי דרמטי בפניה של מדינה זאת אליחי כנפו סוקר מגזין בולט במיוחד, ואת האמנים הבולטים בו, בעולם הקומיקס שאינו מוכר כל כך של הונגריה. מגזין שיצא לאור לאורך עשרות שנים, מהתקופה הקומוניסטית ועד היום.
המערכת
בשנות השמונים התפרסמו בעיתון הילדים הישראלי משמר לילדים שני סיפורי קומיקס מתורגמים בהמשכים. אחד מהם היה כוכב הלכת המסתורי (שתוכלו לקרוא ב"יקום תרבות"), סיפור מדעי בדיוני, והשני היה האיש שאסור לו למות, סיפור ריגול על מלחמת העולם השנייה.
המשותף לשני הסיפורים הללו הוא המוצא שלהם – שניהם הגיעו מהונגריה, שניהם עובדו לסיפור בידי סופר הקומיקס ההונגרי טיבור צ' הורבאט, ושניהם הופיעו במגזין הונגרי שנקרא füles. הציירים היו שונים: "כוכב הלכת המסתורי" צויר בידי ארנו זוראד, ואילו "האיש שאסור לו למות" בידי אנדרה שרלוש.
מדובר באחת מההופעות הבודדות של קומיקס הונגרי, או קומיקס מהגוש המזרחי בכלל, במדינה שאיננה מדינה קומוניסטית, על אף ש"על המשמר" היה מזוהה עם מפלגת מפ"ם.
הקומיקס שהתפרסמו ב-füles היו לשם דבר בכל רחבי הגוש המזרחי. תרגומים שלו התפרסמו בגרמניה המזרחית, פולין, צ'כוסלובקיה, ויוגוסלביה. ככל הידוע לי המדינה הלא קומוניסטית היחידה שבה הם התפרסמו, מלבד ישראל, היא פינלנד, שישבה על הגדר במאבק הבין גושי ולכן צרכה תרבות ומוצרים מהמערב ומהגוש המזרחי.
אבל נחזור אחור להיסטוריה ולנסיבות של הופעת füles. שנת 1956, הונגריה מנסה להתנתק מחיבוק הדוב הסובייטי ולהתחבר למערב. הסובייטים מדכאים את המרד בברוטליות ודואגים שהשליטים בהונגריה יהיה צייתנים. אבל לפני הדיכוי הונגריה הייתה פתוחה לתרבות ומוצרי צריכה מהמערב. קומיקס נחשב כמוצר מערבי, אבל טיבור צ' הורבט נקט בקו אחר: לפרסם קומיקס שמבוסס על עיבודים של סיפורים קלאסיים, של היסטוריה הונגרית ועולמית, וגם של מעט תעמולה קומוניסטית. קצת בסגנון של CLASSICS ILLUSTRATED האמריקאי, אבל עם ניחוח הונגרי וציירים הונגריים. כיוון שמדובר היה בתקופה הקומוניסטית היה ייצוג לא קטן גם ליצירה מברית המועצות וגם לתעמולה קומוניסטית.
הסיפורים הללו התפרסמו במגזין שנקרא füles – שפרסם תשבצים, שעשועונים, חידות, וסיפורים קצרים. משמעות השם היא "ארוך האוזניים" ובסמל שלו מופיע חמור. הסיפור הראשון שהורבט עיבד היה "עלובי החיים" של ויקטור הוגו, אחר כך הצטרפו סיפורים של אלכסנדר דיומא, מרק טויין, ויוצרים הונגרים כמו גיזה גורדוני, והרבה אחרים. את כולם צייר אמן הקומיקס ההונגרי פל קורצ'מרוש Pal Korcsmaros. בין היצירות הבולטון של קורצ'מרוש לאורך השנים היו גם יצירות רבות של ז'ול ורן כמו: "הילדים של קפיטן גרנט"; "צפון ודרום"; הרוזן ממונטה כריסטו; וכמובן הסיפור בעל הרקע ההונגרי, "מתיאס סנדורף". הוא גם הרבה לעבד את יצירותיו של הסופר ההונגרי ראטיו ינו.
בעיני הקומיקס הטוב ביותר שלו הוא "הכוכב מאגר" על פי יצירות של הסופר ההונגרי גזה גורדוני.
צאצאיו של קורצ'מרוש פתחו הוצאה לאור שמתמחה בהוצאת ספריו.
בשנת 1962 החל להתפרסם פעם בשנה ספר השנה של המגזין Füles évkönyve, שגם בו הוקדש מקום ניכר לקומיקס.
בשנת 1964 הצטרף אמן נוסף – ארנו זוראד, Ernö Zórád, שגם הוא צייר עיבודים של הורבט ליצירות קלאסיות. בין השאר של רוברט לואי סטיבנסון, אנטון צ'כוב, ויוקאי מור. השניים המשיכו לצייר עבור המגזין ומדי פעם אפילו ללא עזרתו של הורבט.
זוראד הוא ככל הנראה היוצר הפורה ביותר של "פולש". בין היצירות שעיבד היו "ימי פומפיי האחרונים" של אדוארד בולוור ליטון, "וינטו" של קרל מאי, "קפיטן ההיידוקים" של זולטן פהר, "מיכאל סטרוגוב" של ז'ול ורן, "אייבנהו" של וולטר סקוט, ועוד רבים וטובים.
בעברית פורסם בשבועון "משמר לילדים" הסיפור של ארנו זוראד כוכב הלכת המסתורי על פי סופר המדע הבדיוני הגרמני קלארק דרלטון.
בשנת 1968 הצטרף עוד אמן ידוע, גיורגי סיטאש György Szitás, שצייר בין השאר עיבודים ל-"יומו של עיתונאי ב-2899" מאת ז'ול ורן ו-"תעלומת וורולקומב" של סטניסלב לם.
ב-1969 החלו להתפרסם מדי פעם גם קומיקס מתורגמים: סדרת "בוב מלארד" של הצרפתים ז'אן סניטה ואנדרה שרט; סדרות של רוז'ה לאקרו; מקס לאנוור; רנה גוסיני; וז'אק טברי. שהופיעו כמובן במגזין הקומיקס הצרפתי Vaillant שמזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הצרפתית.
ב-1970 הצטרף עוד אמן הונגרי בשם שנדור גוגי, Sandor Gugi, שהוסיף קומיקס בסגנון יותר קריקטורי, למשל הסיפור המשעשע "לאופולד המסכן" על אריה שבורח מגן החיות.
עוד אמנים שהצטרפו אותה שנה היו אישטבן אנדרודי, ומרצל ינקוביץ' Marcell Jankovics
עוד אמן שהגיע לעיתון היה אטילה דרגאי, Attila Dargay, שצייר יצירות רבות בסגנון קריקטורי כמו "הרפתקאות תום והאק" של מרק טוויין, "במבי", "הקוסם מארץ עוץ", "החייל האמיץ שווייק", "ווק השועל", ועוד.
אמן נוסף, שיצר בעיקר קומיקס מדע בדיוני, הוא רוברט סנש Róbert Szenes
ב-1971 החלו לפרסם מדי פעם עוד סדרה זרה, "תולדות המערב הפרוע", של האיטלקי ג'ינו ד'אנטוניו שהתפרסמה גם בעברית.
ב-1973 הצטרפו אמנים הונגרי נוספים: אישטוון ארקושי, בעיבוד למרק טוויין; פרנץ דקאני בעיבוד לקיפלינג; ולסלו ילנסקי יצר בין השאר עיבודים לירוסלב האשק.
ב-1974 עוד אמן בולט נוסף הצטרף. אנדרה שרלוש, Endre Sarlós, שיצר בין השאר עיבודים לז'ול ורן, וקומיקס על תקופת מלחמת העולם השניה כמו האיש שאסור לו למות, שכאמור למעלה פורסם גם בישראל בשבועון "משמר לילדים".
עוד אמן מצוין הוא אימרה שבוק, Imre Sebök, שיצר בין השאר עיבודים של "רובינזון קרוזו" של דפו, "פנג הלבן" של ג'ק לונדון, "ילדי הקפטן גרנט" של ז'ול ורן, "מרד הרובוטים" של אסימוב, ועוד רבים.
ב-1976 הצטרף אטילה פאזקש, Attila Fazekas, שהפך לאמן מרכזי שבמגזין, ונחשב ליורשו של ארנו זוראד. פזקש המשיך ליצור קומיקס מבוססים על יצירות קלאסיות, אבל גם על סיפורי מדע בדיוני של סופרים כמו סטניסלב לם, ואפילו סרטים מערביים כמו "השוטר מבוורלי הילס", ו-"מלחמת הכוכבים".
פזקש הוא גם הראשון שפרסם סדרת קומיקס משלו – סדרת המדע הבדיוני "קפטן פרסאוס".
ב-1978 אמן נוסף הצטרף, פרנץ סיידיק.
בשנות השבעים, בדומה למה שקרה במזרח גרמניה וצ'כוסלובקיה, התפרסמו קומיקסים מיובאים מקובה. בין השאר עיבוד של "עלי בבא" מאת דומינגו גרסיה, "דיאן ביאן פו" (על מלחמת ויאטנם) של גיירמו רוסאלס ורוברטו אלפונסו קרוס, ו"הבריחה" של א. מזה וא. אורטגה.
ב-1980 לראשונה התפרסם קומיקס של אמנית בשם אווה האלאשי.
בשנות השמונים חל שינוי בעיתון ועם הפתיחה של הונגריה למערב החלו להתפרסם לא רק עיבודים של יצירות קלאסיות אלא גם של קולנוע אמריקאי פופולארי, בעיקר של אטילה פזקש שיצר בין השאר עיבוד קומיקס ל"מכסחי השדים", "מלחמת הכוכבים", "שוטר בגן ילדים", וסרטים נוספים.
העיתון עצמו החל לפרסם תמונות חושפניות של נשים, וגם קומיקס הכולל מין ועירום, והפך למעשה לעיתון הפונה יותר לקהל מבוגרים. בעקבות כך החל מ-1988 החל להתפרסם גם עיתון הילדים Kis Füles, שגם הוא פירסם קומיקס.
ב-1990 התפרסם לראשונה קומיקס אמריקאי של "קונאן הברברי". באותה שנה הצטרפו שני אמנים הונגריים נוספים, יוליה גורוג ומיהאי ואס. אמן בשם לאצ'י החל לפרסם קומיקס על אופני BMX, מה שמראה עוד יותר על ההתמערבות של הונגריה. ועוד אמן בשם גוסטב גספר הצטרף.
ב-1991 פורסם עוד קומיקס אמריקאי – "באטמן".
במהלך שנות ה-90 הצטרפו אמנים הונגריים רבים, שלמעשה מעצבים את דמות העיתונים עד היום, כמו פאל טופלוויטש ויוזף סוואב. באותה שנה היה גם שיתוף פעולה ראשון של הורבט עם אמן זר, כשזה פרסם קומיקס בשם "בוניפץ' העכבר" יחד עם אמן הקומיקס היוגוסלבי/סלובני ציריל גאלה. באותה שנה הלך לעולמו טיבור הורבאט, והיורש שלו הוא פרנץ קיש.
עוד אמנים שהצטרפו בשנות ה-90 היו אישטבן ברניי, בלה ראק, גאבור מתייקה, בלה האווי, ולאסלו צ'ורדש, שפרסם בעיקר קומיקס מערבונים. עוד אמן שהצטרף הוא לאסלו ורגה, שמוכר גם בשם העט שלו זרגה. הארום מדאר, Harom Madar Muhely, פירסם בין השאר קומיקס בעקבות אדגר אלן פו, דונטי קארולי, ופרנץ פודמניצקי.
באותה תקופה פרנץ קיש החל לשתף פעולה עם ליביה רוש, אמנית קומיקס הונגריה מרומניה, וכמה מהיצירות המשותפות שלהם התפרסמו
בעיתונים. בשנות ה-2000 התפרסמה עוד אומנית בשם גבריאלה בראשי.
העיתונים מופיעים עד היום, כמובן בפורמט צבעוני יותר משנות הקומוניזם. כיום בולטים בנוסף על האמנים שציינו אמנים כמו זולט גארישה, דיוזו נמת, ולסלו גרגרלי.
הקומיקס ההונגרי הוא לסיכום תחום משגשג וצבעוני במיוחד של התרבות ההונגרית, ומן הראוי שיהיה מוכר הרבה יותר לקהל הלא הונגרי.
קראו גם
פה ניתן לקרוא את כל הקומיקס שהתפרסם ב-Füles (ללחוץ על התמונה ולעבור לתמונה הבאה)
https://mkte.hu/index.php?p=kepregenyek&title_id=1
בקישורים שלמטה ניתן לקרוא קומיקס הונגרי שהתפרסם בגרמניה המזרחית:
https://www.ddr-comics.de/ungfroes.htm
https://www.ddr-comics.de/ungtrom.htm
https://www.ddr-comics.de/ungnbi.htm
