
הרשימה פורסמה במקור בכתב העת "נכון" בגליון מספר 13.
ראו גם את חלק ב' של הרשימה.
הקדמה
מי יצר את סיפור הגולם של המהר"ל מפראג? מתי בדיוק עשה זאת? ולמה בדיוק קישר אותו מכל הרבנים דווקא למהר"ל מפראג, ועל ידי כך הפך את הרב, הלא כל כך ידוע בזמנו, למפורסם בדורות הבאים יותר מכל רב אחר בעידן המודרני?
לשאלה זאת יש חשיבות: סיפור הגולם מפראג שנוצר בידי המהר"ל, חכם יהודי מפורסם במאה ה-16, וסייע ליהודים כנגד פורעים, הפך לחלק מהתרבויות היהודית הצ'כית והגרמנית. הגולם הפך לסמל מרכזי של העיר פראג, כפי שיודע כל מי שמבקר שם. יש בעיר פסלי ענק של המהר"ל והגולם. הסיפור שימש כבסיס למאות סיפורים, רומנים, מחזות, סרטי קולנוע, טלוויזיה, וסיפורי קומיקס. למעשה זהו כיום הסיפור היהודי המפורסם ביותר אחרי סיפורי התנ"ך והברית החדשה.
עד לעשורים האחרונים החוקרים חשבו שזהו סיפור עם קדמון, אולי מהמאה ה-17 או ה-18.
לא כך. החקירות המפורטות שנעשו בידי חוקרים שונים בעשרות השנים האחרונות, כאשר סיפור הגולם הפך לתופעה גלובאלית ידועה לכל, ובהם כותב שורות אלו, הראו שמוצא הסיפור מתי שהוא בשנות השלושים של המאה ה-19, ולא לפני זה.
מי יצר אותו אז, ואיך? אני מציע כאן לראשונה את התשובה.
הגולם ואני
ראוי לספר איך הגעתי למחקר זה. המאמר נכתב בעקבות השתתפותי, ב-2009, בכנס גדול במכון ואן ליר בירושלים על הרב המפורסם מהמאה ה-16, הרב יהודה ליווה בן בצלאל מפראג (בערך 1609-1522), לציון 400 שנה לפטירתו, שכלל גם דיון של חוקרים מחו"ל ומהארץ האם היה בסיס היסטורי לאגדה המפורסמת על הגולם מפראג, שכביכול נוצר בידי המהר"ל כדי להיאבק בפורעים. אומר מייד שכמובן אין.
יש לי עניין עמוק בסיפור הגולם על גלגוליו השונים, ופרסמתי על כך מאמרים שונים ורבים. ההתענינות שלי נובעת גם מהעניין שלי ברובוטים בסיפורי מדע בדיוני, כמו אלו של אסימוב, הסופר החביב עלי, וגם בגלל שהאב של סב-סבה של סבתי, הגאון מווילנה, הוא הרב היחיד שידוע שניסה ליצור גולם, כפי שהוא סיפר לתלמידו חיים מוודוזים. הגאון מווילנה התבסס בכך על נוסחה שיצרו אבות המשפחה ממשפחת קלונימוס, יהודה החסיד ותלמידו אלעזר מגרמייזא.
מהצד השני של משפחתי עמנואל אקשטיין (1946-1883), גיסו של סבי מצד אימי אליהו בלנק שחי בעיר סיגט בטרנסילבניה, הראה לראשונה בספר ב-1910 שהאגדות על הגולם והמהר"ל הם זיופים מאוחרים.

אבל מי היה הזייפן שיצר את הסיפור? ומתי עשה זאת? על כך אקשטיין לא ענה.
גם בכנס במכון ואן ליר הם לא שאלו שאלה שלדעתי היא חשובה – איך בדיוק ומתי נוצרה האגדה. אלא התייחסו אליה כאגדה קדומה שנוצרה בעל פה אולי מהמאה ה-17 או לכל המאוחר מהמאה ה-18. במאמר בבלוג שלי ברשת הראיתי שאין בסיס לכל הטענות, והאגדה היא ככל הידוע מהמאה ה-19.
למעשה האגדה פחות עתיקה מהסיפור על המדען שיוצר אדם מלאכותי שמאיים עליו ועל מקורביו, פרנקנשטיין של מארי שלי, מ-1818.

מחבר הסיפור על הגולם מפראג אולי קרא את סיפור פרנקנשטיין בתרגום לצרפתית (השפה השנייה של כל אדם ממעמד מסויים באימפריה האוסטרו -הונגרית), שכבר היה קיים מ-1821.
נציין עם זאת שישנה הערכה מחקרית שמארי שלי מצידה, כשכתבה את "פרנקנשטיין", קיבלה השראה גם מגירסה של יעקב גרים, שפורסמה בכתב עת גרמני בשנת 1808, על סיפור הגולם שנוצר בידי הרב אליהו מחלם. סיפור זה היה מוכר גם ליוצר סיפור הגולם מפראג. כך שיש כאן סוג של סגירת מעגל.
אולי אפילו צפה יוצר סיפור "הגולם מפראג" באחת הגירסאות הבימתיות הפופולאריות השונות שעלו על במות שונות בעקבות "פרנקנשטיין" במהלך שנות העשרים של המאה ה-19 בשפות אנגלית וצרפתית. היו כמה וכמה כאלו, מהן דרמטיות מאוד ומפחידות לזמנן, ומהן פרודיות על הסיפור.

ואולי יוצר סיפור הגולם מפראג קרא את "פרנקנשטיין" באנגלית, בעת שפורסם במהדורה חדשה ומתוקנת ועם איורים ב-1831, אם כי אנגלית לא הייתה שפה ידועה באמת לרוב הציבור באימפריה האוסטרו-הונגרית בתקופה זאת, בניגוד לצרפתית שהייתה השפה השניה של כל משכיל באימפריה. בגרמנית הוא לא יכול היה לקרוא את "פרנקנשטיין" מאחר שהסיפור תורגם לגרמנית לראשונה רק ב-1912.
סביר גם שיוצר סיפור הגולם מפראג ידע על, וקרא את, סיפוריו הידועים עד היום של הסופר הגרמני ארנסט אמדיאוס תיאודור הופמן "אוטומאט" (1814), "ו-איש החול (1816) על בובות מתנועעות.
ומן הסתם הכיר בלדה ידועה של המשורר המפורסם גתה שוליית הקוסם (1797), שעלילתה מזכירה במקצת את עלילת סיפור הגולם מפראג. בלדה זאת מוכרת היום לכל הודות לגרסה של וולט דיסני בסרט "פנטסיה", שבו מיקי מאוס הוא שוליית הקוסם (קראו אותה ב"יקום תרבות" כאן).
ב-1832 פורסמה יצירתו המסכמת של גתה, פאוסט חלק ב', שבה תואר כיצד פאוסט מעורב ביצירתו של אדם מלאכותי, "הומונקולוס". יצירה זאת זכתה לפרסום עצום בעולם הספרותי הגרמני ומעבר לו.

ההומונקולוס, אדם מלאכותי שנוצר במבחנה לפי פאוסט חלק ב' של גתה. יצירה שפורסמה ב-1832 ואולי הייתה מוכרת למחבר סיפור הגולם מפראג. ויקיפדיה
כל אלה סיפורים שבעבר נטען שנוצרו בהשראת סיפור הגולם מפראג, אבל לפי הטיעון שלי אם הייתה השראה, היא הייתה בדיוק בכיוון ההפוך. יוצר סיפור הגולם מפראג היה זה שהושפע מגתה ומהופמן מאחר שיצר שנים אחריהם. הטיעון הזה שהעליתי לראשונה במאמר בבלוג התקבל מאז במחקר.
העליתי אז את האפשרות שהיוצר היה הסופר הגרמני היהודי ברתולד אוארבך (1882-1812), שפרסם גרסה של הסיפור ברומן ידוע בשם "שפינוזה" ב-1837, והציג את סיפור הגולם מפראג כאגדה עתיקה.
טענתי שיש לראות בסיפור המצאה מקורית של אוארבך, שפשוט השתמש בקונבנציה מקובלת של הזמן והציג אותו כסיפור עתיק למרות שהיה פרי המצאתו, כפי שעשה למשל מספר האגדות הדני אנדרסן באותה התקופה, ועשו רבים אחרים ידועים פחות.
חשבתי אז שזהו מאמר חשוב. אבל למרבית הצער התברר שאני לא צודק.
שתי גרסאות "קדומות" יותר של סיפור הגולם מפראג התגלו זמן קצר לאחר פרסום אותו מאמר בידי בלוגר אנונימי בכינוי Mississippi Fred MacDowell בבלוג שעניינו מוזרויות של יודאיקה. הבלוגר האנונימי איתר שתי גרסאות, או אזכורים, של סיפור הגולם מפראג, משנים קצת יותר קדומות: אחת מ-1836, ושנייה קודמת יותר, מ-1834.
נאלצתי, לאחר ויכוחים במרשתת, להגיע למסקנה שלא אוארבך הוא היוצר, אם כי ככל הידוע לנו הסיפור אכן נוצר בשנות השלושים של המאה ה-19 ולא קודם לכן.
לדעתי, אין זאת מקריות שהופיעו לפחות ארבע גרסאות שונות של הסיפור בתוך ארבע שנים באמצע שנות השלושים של המאה ה-19 בזו אחרי זו. כנראה היה מקור אחד ויחיד מאחורי כולן, שהכיר את הכותבים האחרים, והוא סיפק את הפרטים, שהשתנו קצת בכל פעם, ליוצרי הגרסאות האחרות.
אם כך, מי היה מקור זה? יוצר זה?
בשנים האחרונות התעצם העניין הגלובאלי והמחקרי בסיפור הגולם מפראג ובסיפורי הגולם בכללם, אך למרות עשרות רבות של מחקרים מפורטים מאוד על מקורות סיפור הגולם, וספרים שנכתבו בנושא מאז שפורסם אותו מאמר שלי בבלוג, לא נמצאו ממצאים חדשים בנושא שמקדימים את סיפור הגולם מפראג משנות השלושים של המאה ה-19. זאת, למרות שבוצעו חיפושים יסודיים בנושא במגוון המקורות הקיימים בגרמנית וביידיש, באנגלית כמובן, וגם על ידי בשפה העברית.
למרות חיפושים רבים אני, וחוקרים אחרים, כמו קטי גלבין, לא הצלחנו למצוא אזכור של סיפור הגולם מפראג שקודם לשנות השלושים של המאה ה-19.
אין לבלבל: בהחלט קיימים בגרמנית ובשפות אחרות כמה סיפורים אחרים, קדומים יותר, על נושא הגולם ויצירתו בידי אישים שונים, כמו אליהו מחלם והגאון מווילנה. בין הכותבים יעקב גרים ב-1808, וון ארנים ב-1812, הרב חיים מוולוז'ין ב-1819, ואחרים, אמנם מעטים. אבל אני דן כאן רק בסיפור יצירת גולם בידי המהר"ל מפראג. בעניין הזה לא חל שום שינוי. וכאן אני מציע את המועמד העכשווי שלי ליוצר הסיפור.
לדעתי, היוצר, שהעדיף לשמור על אנונימיות, היה סופר, עורך, ומורה מפורסם מאוד במאה ה-19, גם בגלל מסעו לארץ ישראל, שם הקים את בית ספר למל הידוע בירושלים – ד"ר אברהם אלעזר, לודויג אוגוסט פרנקל.
דווקא תפקידו כיוצר הסיפור היהודי המפורסם מכולם נשכח לגמרי.
למה המהר"ל מפראג נקבע כיוצר הגולם?
נשאלת השאלה: מדוע קושר סיפור הגולם לדמות של המהר"ל מפראג דווקא, שאין לו קשר לרעיון של הגולם?
על סמך המחקרים שעשו כמה אנשים ובהם גם עצמי לא ברור שהאגדה נוצרה בפראג. האזכורים הקדומים ביותר של האגדה, מאמצע המאה ה-19, הם בכלל מגרמניה ואוסטריה.
מה ידעו דוברי הגרמנית בשנות השלושים של המאה ה-19 על המהר"ל מפראג?
לפני שנוצר סיפור הגולם מפראג על המהר"ל, הסיפור שעורר עניין בו לאורך הדורות היה שהוא נפגש עם הקיסר ההאבסבורגי של האימפריה הרומית הקדושה רודולף השני ב-1592, והשניים שוחחו על דברים מסתוריים שונים, או על בעיות יהודי פראג והאימפריה (לא ברור על מה).

הסיפור על המפגש, הנדיר מאוד, בין המהר"ל והקיסר מופיע בספר ההיסטוריה של תלמידו של המהר"ל דוד גנז, שהתעניין במדע והיה מכר של האסטרונומים טיכו ברהא וקפלר, ויתכן מאוד שהוא זה שאירגן את המפגש. הוא כתב עליו בספרו "צמח דוד", שפורסם ממש כמה חודשים לאחר מכן, ב-1592. אך סירב למסור את תכניו של המפגש.
וכך מספר ההיסטוריון דוד גנז בספרו "צמח דוד" בסוף חלק א': "והקיסר רודולפוס ברוב חסדו ואמתו שלח אליו וקרא אליו את הגאון הנ"ל, וקבלו בסבר פנים יפות, ודיבר אתו פה אל פה כאשר ידבר איש אל רעהו, ומהות ואיכות הדברים סתומים וחתומים ונעלמים הם".
כנראה שהפגישה לא הסתיימה בהצלחה. יש להניח שהקיסר לא התעניין מספיק במה שהמהר"ל סיפר לו כדי להמשיך להיפגש איתו, כפי שעשה עם אנשים אחרים כמו ברהא וקפלר, או המכשף הבריטי ג'ון די. את זה גנז כנראה העדיף לא למסור לקוראים. אני מניח שאם הפגישה הייתה מוצלחת הוא היה מספר על כך ועל תכניה בחדווה ובפירוט לקוראיו.
אבל לימים הפגישה המסתורית עוררה עניין עצום, ונוצרו סביבה אגדות שונות. אפילו נוצר מסמך מזוייף שתיאר כביכול את תוכן הפגישה ופורסם במאה ה-19 במגזין העברי "המגיד". האגדות תיארו את הפגישה כרק אחת מיני רבות שכביכול התקיימו בין הקיסר והרב.
אני משער שאחת הסיבות, ואולי העיקרית, שגרמה ליוצר הסיפור להמציא סיפור על המהר"ל מפראג דווקא כיוצר אדם מלאכותי, למרות שלמהר"ל האמיתי לא היה שום קשר עם נושא הגולם עד כמה שידוע, הייתה העובדה הידועה שהקיסר רודולף השני, שנפגש עם המהר"ל, היה אספן של אוטומטים, בובות מתנועעות, שנוצרו בידי שענים ומכונאים של הזמן. כמה מהם השתמרו במוזיאונים בפראג.
אני מניח שממציא הסיפור חשב שאם כי לא ידוע על מה המהר"ל והקיסר רודולף דיברו בפגישתם, זה יהיה דרמטי מאוד אם השניים דיברו על אנשים מלאכותיים. לקיסר רודולף היה הרבה מאד מה לאמר בעניין זה כאספן.
אבל למהר"ל? מה היה לו לענות בפגישה כזאת? ספק אם דיונים בהלכה היהודית, תחום מומחיותו של המהר"ל, היו מעוררים עניין רב ברודולף חובב המיסטיקה, האלכימיה, והמוזרויות השונות.
לדעתי הסופר החליט לתאר את המהר"ל, כיוצר של גולם, כשווה הערך לכל הפחות בתחום לקיסר, ובהחלט יכול לשוחח עמו בעניין כבר-סמכא.
כמו כן הייתה לסופר סיבה נוספת מדוע לבחור במהר"ל דווקא כיוצר של גולם.
וזאת בגלל שני דיונים בכתבי המהר"ל בסיפורים התלמודיים הקדומים שעוסקים בחכמים שיצרו אדם, ובחכמים אחרים שיצרו עגל על מנת לאכול אותו.
המהר"ל קובע בדיון אחד על סיפורים אלו שמותר לחכמים להשתמש ב"ספר יצירה", שכולל שמות שעימם יצר האל את העולם, על מנת לעשות דברים שהם לכאורה נגד חוקי הטבע. לפי המהר"ל מאחר שזה מקביל לתפילות, ומכיוון שהאל עצמו השתמש בשמות אלו על מנת לברוא את העולם, הרי זה בגדר המותר, ואין לראות בכך כישוף, ובעצם תיאורטית האדם המאמין בדבקות יכול ליצור כך עולם (המהר"ל מדרשי אגדות לסנהדרין 65 ב').
מצד שני הוא לא חשב שאפשר ליצור אדם מלאכותי, גולם, שיכול לדבר כמו בני אדם, ולכן שווה ערך להם, כמו שזה בלתי אפשרי לאלוהים ליצור אלוהים אחר שווה לו בדרגה (באר הגולה פרק 2).
יש להניח שהעיסוק התיאורטי של המהר"ל בנושאים אלו היה סיבה נוספת שגרמה ליוצר הסיפור לבחור בו כדמות מתאימה ליצור גולם במציאות, ולא רק לעסוק בכך בדיונים תיאורטיים מופשטים לחלוטין.
מתי ובידי מי נוצר הסיפור

התיארוך המדוייק של יצירת הסיפור מבוסס על ספרו של Julius max Schottky, שיצא לאור בשני כרכים בשנים 1832-1831, "פראג כפי שהייתה והינה", Prag, wie es war und wie es ist, שבו מזכיר המחבר את המהר"ל כנראה לראשונה בפירוט לציבור הגרמני המשכיל שעד אז לא ידע דבר על הרב היהודי מהמאה השש עשרה. זה היה מעין ספר היסטוריה ומדריך תיירים על תולדות פראג של המחבר-עורך סקוטקי (1797-1849) שהיה היסטוריון ופולקלוריסט וחקר את תולדות בוהמיה והעיר פראג.
הספר תיאר לראשונה בדפוס אגדה על המהר"ל, שהציג לפני הקיסר רודולף את הטירה שלו הודות לפנס קסם שהוא המציא. זוהי האגדה הראשונה הידועה שפורסמה על המהר"ל בדפוס בגרמנית.
הנה מה שכתב Schottky בתרגום לעברית: "על הרב הגדול בצלאל לוי שמספרים עליו שהיה חכם מאוד והיה בעל ידע מדעי ומתמאטי רב והיה ידיד של האסטרונום טיכו ברהה והקיסר אף ביקר אצלו ברובע היהודי בבית עם אריה מאבן בחזית שעדיין קיים. בין יהודי פראג ישנה אגדה עד היום שהוא היה מכשף חכם ויום אחד כאשר הקיסר רודולף השני ביקר אצלו העלה את מראה טירת פראג ברובע היהודי. האגדה נעשית מעניינת במיוחד כאשר אנו מבינים שהרב לוי בעצם המציא את פנס הקסם ועל ידיו היה מסוגל להראות ברובע היהודי לקיסר את הטירה שמחוץ לרובע" (פראג כפי שהייתה והינה כרך ב' 1832, ע' 361).
סיפור הזה הוא אכן קדום באופן יחסי. ידוע לנו שהוא היה קיים לגבי המהר"ל עוד מהמאה ה-18 מאיזכור שלו בספר "כתב יושר" של הרב שאול ברלין שיצא לאור בשנת 1794 והיה מוכן לדפוס עוד ב-1784. אבל הוא קדום הרבה יותר מכך, ויוחס בקובץ סיפורים שפורסם בפראג במאה ה-17 לרב, אולי בדיוני, אדם בעל שם, שממנו הועבר הסיפור למהר"ל במאה ה-18.
ככל הידוע הסיפור שאוב בכלל מסיפורים על המכשף הגרמני הנוצרי פאוסט, שהיו קיימים ופופולאריים בדפוס עוד מהמאה ה-16 בזמנו של המהר"ל. מי שהעביר את הסיפור לסקוטקי הוסיף לו תוספת שלא הייתה בסיפור המקורי כשהסביר את הכישוף כמעשה מדעי.
אציין שפנס הקסם אכן היה ידוע בימי רודולף, והיה ידוע עוד מהמאה ה-15, כאשר תואר לראשונה בידי Giovanni de Fontana.
בכל מקרה אין שם שום סיפור על המהר"ל והגולם, ואם סיפור זה היה קיים אז הוא היה צריך להופיע בספר, בלתי אפשרי שהעורך היה מדלג על סיפור דרמטי כזה.
משום כך אני חושב שהסיפור על הגולם מפראג עוד לא היה קיים ב-1832 כשהספר יצא לאור.
חשוב לציין שסיפור הגולם מפראג לא מוזכר גם בדיונים קודמים על המהר"ל בגרמנית או כל שפה אחרת.

לדברי החוקרת Cathy S. Gelbin היה אזכור קודם לשנות השלושים של המאה ה-19 של המהר"ל בשפה הגרמנית, באנציקלופדיה לאישים יהודיים מפורסמים שפורסמה בגרמנית בשנת 1817 בידי M.P.Jung. שם היה על המהר"ל ערך קצר כאחד מהאישים היהודיים רבים שהוצגו לפי סדר האלף בית.
בכל אופן הערך באנציקלופדיה לא הזכיר את סיפור הגולם מפראג.

גם בספר ההיסטוריה היהודית המפורסם של יצחק מרדכי יוסט, שפורסם בשפה הגרמנית בתשעה כרכים בשנים 1829-1821, בכרך השביעי של הסדרה, שיצא לאור בשנת 1827, היה עיסוק קצר בדמותו וחייו של המהר"ל. גם הוא לא הזכיר שום גולם. לעומת זאת יוסט כן ידע על סיפור המפגש בין המהר"ל והקיסר רודולף השני חובב המיסטיקה והאלכימיה, שבו שוחחו השניים על דברים מסתוריים שונים. סיפור זה שאותו מביא יוסט הוא לדעתי, כאמור, מקור ההשראה לקישור בין המהר"ל לבין הגולם.
מאוחר יותר, אפילו רק לאחר כמה עשרות שנים, לא יעלה על הדעת שמישהו, כולל היסטוריונים ידועים כמו גרץ באמצע המאה ה-19, יעבץ בסוף המאה ה-19, ודובנוב בראשית המאה ה-20, יאזכר את המהר"ל בלי לאזכר את אגדת הגולם שאז כבר נקשרה אליו.
אציין שלדעתי רוב, או כמעט כל, האגדות הידועות היום על המהר"ל מפראג, עם היוצא הכלל היחיד של האגדה על פנס הקסם, שכלל לא הייתה על המהר"ל במקור, וישנן עוד כמה כאלו מלבד אגדת הגולם, שרובן המוחלט צצו רק בשנות השלושים של המאה ה-19 ולאחר מכן, הן פרי יצירתו של אדם אחד ויחיד, ולא תוצר עממי כלשהוא. המחבר שתכף נדון בו אמנם מעולם לא טרח להודות באבהותו עליהן, אבל הוא זה שהפיץ אותן.
קיראו גם את חלק ב' של המאמר על היוצר האמיתי של אגדת הגולם והמהר"ל מפראג.
מרתק. תודה אלי.
בנוגע לאוטמטים ורובוטים, נחמד להציץ בבלוג שמתמקד בספרו של אלג'זרי מהמאה ה-12 "ספר היידע של התקנים מכניים מופלאים". https://aljazaribook.com/
פרופסור נחום דרשוביץ מאוניברסיטת תל אביב מומחה לבינה מלאכותית ולחיפוש בכתבי יד בידי בינה מלאכותית כותב לי בעקבות המחקר למעלה שמראה לראשונה שעד כמה שידוע אין שום איזכור של סיפור הגולם מפראג שקודם לשנת 1834.
והמסקנה שלי היא שסיפור הגולם מפראג הומצא בסביבות שנת 1832 בידי לודויג פרנקל.
המחקר כמו כל מחקר מדעי ניתן להפרכה אם ימצא איזכור קדום יותר של הגולם מפראג משנת 1832.
העליתי את האפשרות שאפשר למצוא איזכור קדום יותר מ1834 באמצעות סריקה של בינה מלאכותית בדפוס בשפה כלשהיא ואולי בכתב יד בעברית או ביידיש או בפולנית או בגרמנית או באנגלית או ברוסית.
כתבתי לנחום דרשוביץ וביקשתי ממנו שיבצע חיפוש כזה באמצעות הבינה המלאכותית.
ופרופסור דרשוביץ כותב לי
"שאלתי מנוע בינה-מלאכותית מתקדם מאוד (o1), שלא מצא מקור כתוב קדום יותר משלך.
לגבי האפשרות שיש משהו בעברית בין כתבי היד,
תעבורנה עוד שנים מספר עד שנצליח להנגיש אותם למנועי חיפוש."
אז המסקנה היא שעד כמה שהבינה המלאכותית יודעת לאחר סריקה של כל חומרי הדפוס הידועים לאדם,אין איזכור בדפוס לפחות של הגולם מפראג לפני שנות השלושים של המאה ה-19.
בכתבי יד זה עניין אחר. עדיין ישנה אפשרות (קלושה ) שאולי בהם ימצא איזכור כזה.