חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה “דור בא”

כרזת ההצגה דור בא קרדיט עמית אחאבן
כרזת ההצגה דור בא קרדיט עמית אחאבן

מעין אבן הוא מחזאי פורה, שזכה בפרס קיפוד הזהב על מחזותיו “הנסיכה אבנר” ו-“הסוף“.

מאז דצמבר 2022 מוצג על במת תיאטרון הבית מחזהו החדש של מעין אבן, “דור בא”, בבימויה של נעה וגנר, בו הוא משחק בתפקיד הראשי של דור באמינות מוחלטת, בטבעיות, כמעט בתפקיד-עצמו. דור הוא צעיר בן שלושים, אשר בא – חוזר אל בית הוריו אחרי טיול ממושך בהודו. כל ההצגה מתרחשת בסלון הבית, שבמרכזו שולחן נרחב, שמשמש גם כמיטתו של דור, עם כסאות סביבו. דור נאלץ לגור בבית הוריו, כי אינו מתפרנס. הוא בעצם לא מעוניין במשרה פקידותית שגרתית, ומטפח חלום של פיתוח משחק מחשב כעצמאי, ולשם הקמת חברה משלו הוא זקוק להון התחלתי של מאה אלף דולר, שהוריו מסרבים לתת לו. היחסים עם הוריו טעונים, ושלושתם מרבים לריב.

מתוך ההצגה ״הדור הבא״ ויכוח סביב השולחן קרדיט עמית אחאבן
מתוך ההצגה ״דור בא״ ויכוח סביב השולחן. קרדיט עמית אחאבן

היחסים המתוחים מניבים גם סצנות קומיות. האבא, הנלעג והגולמני, המגולם בכישרון קומי רב ע”י אורי גוטליב, מתקשה לתקשר עם בנו, מבלה זמן רב מול הטלוויזיה משובשת הצבעים, שאותה הוא לא דואג לתקן. לאוכל תפקיד מרכזי בעלילה: גם בארוחות המשפחתיות, עם דגש על סירובו של דור להשתתף בהן, וגם בשבוע האבל על מות הסבתא מצד האמא. הארוחות מבוימות בצורה יצרית ופרועה. ההורים אוכלים ברעבתנות, מדברים בפה מלא, האוכל נופל מהשולחן, מתפזר על השטיח. האמא, בשפת הגוף העשירה של נינה קוטלר, מצליחה להצחיק בהתרעמות עיקשת על כך שחברתה הביאה לשבעה רק בקבוק ספרייט, הלא-טעים, אפילו לא קולה, וגוערת בבעלה שלא מבדיל בין פסטה לנודלס. בת זוגו לשעבר של דור, בשם המקורי “בת”, באה לבקר, ורק מציתה בו געגוע לתקופה בה גרו יחד, וקנאה בבן זוגה הנוכחי, הייטקיסט מצליח.

מתוך ההצגה דור ובת קרדיט עמית אחאבן
מתוך ההצגה ״דור בא״ דור ובת קרדיט עמית אחאבן

התסכול של דור עולה, ומתבטא בהזיית ילד קטן, חסר עכבות ואף מרושע, שנגלה אליו בשינה. זהו גם זיכרון הילד שדור היה, וגם הצד האלים באישיותו של דור בהווה. השחקנית והרקדנית ליר כץ, בנוסף לתפקיד של בת, מפעילה במיומנות את הבובה.

מתוך ההצגה דור בת והבובה קרדיט עמית אחאבן
מתוך ההצגה ״דור בא״ דור בת והבובה קרדיט עמית אחאבן

לדור יחסים מורכבים עם האם. מות הסבתא משולב יפה בעלילה. האמא מבטאת רגשות מעורבים כלפי אמה המנוחה. בדומה, גם לדור יחסי אהבה-שנאה עם אימו. ההורים, מתוך יצר קמצנות, מנשלים את דור מהירושה שמגיעה לו, כמאה אלף שקל, באמתלה שעליו להחזיר תחילה את הוצאות הטיול להודו. זאת טעות חמורה, בלתי נסלחת. “הילד הרע” של דור מדיח אותו לרצוח את ההורים וליהנות מכספם. יש משהו אדיפלי-מעוות בתשוקה האסורה של רצח אם. דור מכניס רעל ציאניד לכוס המים, וכשהאמא מתכוונת לשתות ממנה, דור מתחרט, מנסה להניא את אימו מהשתיה, אך אינו מצליח בכך. בסצנה עדינה ונוגעת ללב, האם המורעלת, ברגעיה האחרונים, מערסלת בזרועותיה את הבובה, כדרך בה נהגה כלפי דור, בנה הקטן, ובאהבה הקורנת כלפי דור הבוגר משתרגת גם תודה עמוקה למעין המחזאי, על התפקיד הנפלא שכתב לה, בו היא מיטלטלת בין קבלת שני הגברים במשפחתה, בעלה ובנה, לבין התפרצויות רמות של ביקורת וגינוי.

דור שבור נפשית, ואפילו לא מצליח להתוודות על הרצח בהרעלה בפני אביו, המשוכנע שהייתה זאת התאבדות מתוך האבל על מות אמה. דור מתנפל על הבובה המרושעת, הורס אותה, ובוודאי אינו מתכוון לרצוח את אביו, כמזימתה. דור בא על עונשו: “מת” דור הילד הקטן, שחי בזיכרון האם, ודור הבוגר מסכים לעבוד במשרה שגרתית וסתמית בחברה שבבעלות בן זוגה של בת, ובכך מוותר על חלומו לפתח משחקי מחשב באופן עצמאי בחברתו הפרטית. השם דור מרמז על כך שהדמות מייצגת דור שלם. סיפור העלילה מתקשר אסוציאטיבית לשיר של אהוד בנאי “מהרי נא”, הידוע גם בשם “הילד בן שלושים”.

השיר נכתב בשנת 1996, כשמעין אבן היה בן שנתיים. דור הולך ודור בא. היש חדש?

הדגשתי את שורות השיר הדומות לעלילת המחזה:

השיר ״הילד בן שלושים״
השיר ״מהרי נא״ הילד בן שלושים

משהו באווירת האבסורד, הפשע, והחרטה של “דור בא” מזכיר לי את “הזר” של אלבר קאמי. שמא הלוויית האם, שהביאה בסופו של חשבון למות הבן, וגם הרצח המיותר של הערבי, בנימוק המופרך “בגלל השמש”, הם קצת כמו התסכול המצטבר של דור והדחף של “הילד הרע”.

ההצגות הקרובות של “דור בא” יתקיימו בתיאטרון הבית בחמשוש 4-6 במאי 2023.

קיראו גם –

ראיון עם המחזאי

הפוסט הקודםהרהורים לעת זקנה
הפוסט הבאהמתת חסד ב”בית טיבו” בתחילת המאה העשרים – רופא בכיר ואחיו הצעיר מבצעים המתת חסד באב גוסס
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

  1. אכן דור הולך ודור בא. סיבה לאופטימיות? סיבה לפסימיות.את מצליחה לעורר שאלות סביב מצב קיומי שאותו אנו חווים,כמו גם מחפשים את עצמנו גם בילדינו ובדורות הבאים. תודה חגית

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

15 − חמש =