ניקבת השילוח. ויקיפדיה

ה-28 לאוגוסט, יום פרסום מאמר זה, הוא יום הולדתה של הסופרת והארכיאולוגית רינה הברון. לציון המועד פירסמנו סיפור שכתבה על חציבת ניקבת השילוח בירושלים:

“זה דבר הנקבה”.

ניקבת השילוח היא מנהרה מפולשת בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.

בעבר שיערו, גם על סמך פסוקים בתנ”ך, שהיא נחצבה בידי המלך חזקיהו במאה השמינית לפנה”ס, אולי כהכנה לפלישה האשורית לארץ ישראל, כדי להקל על מעבר המים לתושבי העיר. אולם חפירות ארכיאולוגיות חדשות הביאו להשערה שהמנהרה היא קדומה יותר מחזקיהו, אולי מהמאה התשיעית לפנה”ס. העניין נשאר שנוי במחלוקת.

בשנת 1880 נמצאה בניקבה כתובת חשובה ביותר, שכתבו חוצבי הניקבה לציון השלמתה, והיא הכתובת העברית הארוכה ביותר שנשמרה מימי בית ראשון.

הכתוב בכתובת נקבת השילוח .ויקיפדיה

להלן ראיון של אלי אשד עם הארכיאולוג פרופסור רוני רייך – מי שחפר וחקר את העיר ירושלים במשך שנים, ובמסגרת חפירות אלו ביצע את המחקרים המפורטים ביותר על ניקבת השילוח – על הניקבה והממצאים החדשים ביותר לגביה.

פרופסור רוני רייך. ויקיפדיה

אלי: השיחה הזאת מתקיימת לציון יום הולדתה של הסופרת והארכיאולוגית רינה הברון, שכתבה את הסיפור היחיד בסיפרות העברית על ניקבת השילוח, בניסיון לברר מה התווסף בידע על הניקבה מאז שכתבה את הסיפור לפני 50 שנה.

רוני רייך: פגשתי את רינה הברון לפני שנים רבות, כשעבדתי באגף העתיקות (לפני שהפכה לרשות העתיקות). היא באה לברר פרטים כלשהם בארכיון, עליו הייתי ממונה.  

https://biblicalisraeltours.com/2017/09/hezekiahs-tunnel/
שירטוט של ניקבת השילוח

אלי: האם אפשר לטעון שניקבת השילוח היא הפרוייקט המסובך ביותר טכנית שידוע שבוצע בירושלים של ימי בית ראשון ולפני? או שידוע על פרויקטים מסובכים בה במידה או אף יותר?

רוני: אני עוסק בחקר ניקבת השילוח ויתר המתקנים, החציבות, והביצורים שקשורים בהספקת מים לעיר כבר משנת 1970 ואילך. ניקבת השילוח הציבה בפניה יוזמיה, מתכנניה, ומבצעיה אתגר אמיתי, שיש בו כמה אספקטים. קודם כל לשכנע את פרנסי העיר שהיא נחוצה. הרי היה מפעל מים אחד שהיה קיים עוד מתקופת הברונזה התיכונה ואילך, הוא “מערכת פיר וורן”. למערכת הזאת היתה תעלה חצובה (תעלה 2) שהזינה את מערכת פיר וורן וגם העבירה מים לדרום העיר. מדוע אפוא לחצוב משהו חדש?

ניקבת השילוח, שכידוע נחצבה משני הצדדים לכדי מפגש מוצלח, היא מסוג המפעלים שעוברים ממצב אפס (0) למצב מאה אחוז רק עם מפגש החוצבים בבטן ההר. עד למפגש אין כלום. זה לא כמו מי שבונה דירה עם ארבעה חדרים ומפסיק לבנות אחרי שגמר לבנות שלושה. ניתן לגור בדירה כזאת. כאן לא. רק מפגש מוצלח הופך את הפרוייקט למשהו שעובד.

סקיצה של נקבת השילוח שנעשתה ב-1884 בידי הארכיאולוג צ’רלס ורן. ויקיפדיה

אלי: הייתה טענה שהניקבה או הכתובת שבה הם מימי החשמונאים ובכלל לא ימי בית ראשון. האם החפירות שלך ושל אחרים מצאו סימוכין לכך?

רוני: לגבי  תיארוך הניקבה, הניסיון לאחר את הניקבה לתקופה ההלניסטית הוא מופרך. הוא בנוי על ניסיון לתארך את כתובת השילוח לתקופה ההלניסטית על סמך הפליאוגרפיה (חקר צורת האותיות) של כתובת השילוח. ברור למדי שקודם נחצבה הניקבה, ואחר כך נחקקה הכתובת. חוקרים מן האסכולה הניהיליסטית של חקר המקרא (אלו שטוענים שהמקרא הוא פיקציה, שהוא ספרות טובה אבל דמיונית, ובאמצעות טענה זו לקבוע שכל ממלכת יהודה לא היתה ולא נבראה) נתקלו בניקבת השילוח כמפעל מים מתקופת הברזל שמעידה על תחכום, על עוצמה, על ממלכתיות, וכדומה. מה עושים? מעבירים את הכתובת לתקופה ההלניסטית, ובאמצעותה את הניקבה, ומבטלים את ירושלים ואת ממלכת יהודה.

כתובת השילוח חקוקה בכתב העברי העתיק. בימי שיבת ציון הביאו איתם שבי ציון מן הגולה הבבלית כתב חדש, הכתב שאנחנו משתמשים בו עד היום (האותיות האלה ממש). אבל לצרכים מסוימים, דתיים, ממלכתיים, השתמשו לעתים רחוקות בכתב העברי הקדום (למשל במטבעות החשמונאים). מי שהסתמך על זה לא מבין דבר בפליאוגרפיה עברית. זה הכתב העתיק, אבל בצורתו במאה הב’ לפסה”נ. זו טעות של תלמיד מתחיל לומר שזה אותו הדבר. אחרי ההצעה הזו יצאו כעשרה מומחי כתב והראו, בקלות רבה, שהחוקרים האלה, משפילד אנגליה, כתבו שטות מוחלטת. מה שאני לא מבין זה איך כתב העת המכובד לא ביקש ביקורת עמיתים לפני שפרסם זאת. בקיצור -לא הלניסטי, אלא היכנשהו במהלכה של המאה השמינית לפסה”נ.

אלי: לאחר שחפרת וחקרת את המקום במשך עשרות שנים, מהי דעתך הסופית לגבי תיארוך הנקבה והכתובת שבה – האם הם מימי המלך חיזקיהו, או קודמות לו?

רוני: נכון הדבר שהצעתי שמא הניקבה נחצבה בחלקה המוקדם יותר של המאה השמינית בימי המלך עוזיהו. לא במאה ה-9, אלא אולי רק עשרות שנים אחדות לפני חיזקיהו. אבל זו רק הצעה. זה הוצע כאפשרות המבוססת על הנחות אחדות. חלק מעמיתי לא קיבלו זאת וכבר פירסמו נגדה מאמר מעניין. אין במדע “דעה סופית”. כל תיאוריה ניתן להפריך באמצעות תיאוריה טובה יותר, או נתונים חדשים. לכן זה מדע! יש חוקרים אחרים שטוענים שהניקבה נחצבה בכלל מאוחר יותר מימי חזקיהו, במאה השביעית, בימי המלך מנשה.

מפה של ניקבת השילוח https://www.pinterest.com/pin/131519251604703296/

אלי: איך לדעתך הניקבה נוצרה בעצם בידי הצוות הטכני שיצר אותה בימי קדם?

רוני: זו שאלת השאלות. קשה לענות עליה רק במלים. יש צורך בשרטוטים אחדים (ראו את ספרו של פרופ׳ רייך “לחפור את עיר דוד“). את הבעייה של חציבת הניקבה משני הצדדים במפלס זהה פתרו באמצעות בניית תעלת מים קטנה (תעלה 1) מן הגיחון לבריכת השילוח, ששימשה כפלס מים גדול. את בעיית התוואי פתרו בשלבים. את החצי הדרומי חצבו בזיקה לתעלה 2 (שהיתה קיימת בשטח), בכך שכיוונו אליה, אחר כך עברו מתחתיה. את החלק המרכזי פתרו בעזרת סדקים קצרים שחצבו לאורכם (ה”זדה בצור” שנזכרת בכתובת השילוח). אין לי פתרון שמניח את דעתי לגבי המחצית הצפונית. אני בדעה שנעזרו בסדקים האנכיים (העולים עד פני השטח) כדי לכוון את החוצבים שבמעבה ההר.

אלי: מה היה משך הזמן שנדרש לחציבת הניקבה?

רוני: חוקרים שונים הציעו הצעות, מכחצי שנה ועד ארבע שנים. יש שהגו את המספר מדמיונם, כדי שיתאים לכך שהחוצבים יספיקו ליצור את הניקבה בפרק הזמן מאז שסנחריב מלך אשור יצא מנינווה בירתו (כאילו שהוא הודיע להם, חברים, אני בא, תתכוננו) ועד הגעתו ליהודה, ועד חוקרים שהתייעצו עם סתתים מקצועיים. אני בדעה שזה לקח יותר מארבע שנים. ניתן לנסות ולהתקרב לפתרון באמצעות ניסוי חציבה בסלע הקשה שבו חצובה הניקבה. אני מתעתד לבצע זאת, לא אני אישית, אלא סתת צעיר שכוחו בידיו, שיחצוב במשך פרק זמן נקוב ומתוצרי עבודת החציבה (נפח או משקל שבבי הסלע שיחצוב) ניתן יהיה לחשב ביתר דיוק את הסוגיה הזאת. 

אלי:האם זהו אחד הפרוייקטים המסובכים ביותר טכנית הידועים של ארץ ישראל הקדומה בכלל?

רוני: אין ספק, זה מפעל מתוחכם מאוד. אני לא מכיר משהו יותר מתוחכם ומוצלח. הרי יכלו לעשות שתי שגיאות מהותיות: א. שגיאה במפלס, כלומר קבוצה אחת עוברת מעל, או מתחת לקבוצה השנייה. ב. שגיאה בתוכנית, קבוצה אחת עוברת ליד הקבוצה השנייה. הציניקנים יגידו, מה רע, תהיינה שתי ניקבות באותו הכסף.

עד כאן הראיון עם פרופסור רוני רייך.

על סמך מחקריו ומחקרי חוקרים אחרים אפשר לקבוע שאנשי בית ראשון במאה ה-7 לפנה”ס, או קצת לפני זה או קצת אחרי זה, היו מתוחכמים ביותר מבחינה טכנית, ויכלו לבנות פרויקט מתוחכם ביותר שלא ידוע לנו כמעט על מקביל לו באותה התקופה. ובנוסף למפעל עצמו גם צורפה לפרוייקט הכתובת הארוכה ביותר בעברית הידועה לנו מימי בית ראשון, מה שרק מעיד עוד יותר על התיחכום של הבונים.

כתובת נקבת השילוח הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה מימי בית ראשון

קיראו גם

וזה דבר הנקבה: סיפור של רינה הברון על חציבת הנקבה

הימים הראשונים והאחרונים של ממלכת ישראל – ראיון עם הארכיאולוג פרופסור ישראל פינקלשטיין

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

2 + 16 =