יצחק שנהר-שנברג

סיפור נוסף בפרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי של “יקום תרבות”.

יצחק שנהר (1902-1957) נחשב לסופר החשוב ביותר של העלייה השלישית לארץ. הוא היה ידיד טוב של גרשום שלום, והיה העורך הספרותי של “הארץ” ושל השנתון שלו “לוח הארץ” במשך שנים רבות. מה שאומר שהייתה לו השפעה גדולה על הספרות שהתפתחה כאן, על יוצרים כמו ש”י עגנון וחיים הזז, ועל מבקרים כמו ברוך קורצוויל, ועוד רבים אחרים שכולם פירסמו אצלו ובהתאם להשקפותיו מהי ספרות וכיצד יש לכתוב עליה.

לתפיסתו של שנהר ההיסטוריה הולכת וחולפת והארץ לעולם עומדת בשתיקתה הגדולה והנצחית. הוא כתב סיפורים היסטוריים מסוגננים שהם ממיטב הסיפור התנכי וההיסטורי העברי.

לפניכם אחד מסיפוריו האחרונים והידועים ביותר של שנהר, המבוסס על המסופר ביהושע פרק יא, וככזה הוא מעין המשך של הסיפור של שולמית הראבן הנביא מגבעון שפורסם ב”יקום תרבות”, ושמתבסס על המסופר ביהושע פרק ט, סיפורם של אנשי גבעון.

כמו בסיפור של הראבן גם סיפור זה מתואר מנקודת המבט של הכנענים המנוצחים.

עולם התנך לילד – יהושע בן נון, של שרגא גפני

זהו כיבוש כנען מזוית הראיה של המנוצח הכנעני שלא מאמין שהעלובים האלה מהמדבר התגברו עליו ועל האל בעל. האם יש כאן אלגוריה על הניצחון של ישראל ב-1948 על הפלסטינאים וצבאות ערב?

את הסיפור יש להבין במסגרת התפיסה ההיסטוריוסופית של שנהר, שקובעת שעמים באים והולכים, אבל הארץ נשארת בדממתה ובאדישותה ליושבים עליה.

הסיפור מובא באדיבות יובל שנהר ותודתנו לו.

כפתיחה אנו מביאים קטע מסיפור אחר של שנהר המביא במרומז את השקפתו ההיסטורית.

קטע מסיפור של יצחק שנהר ״האשל״
פורסם בירחון מאזניים י”ד תש”ב 1942

הסיפור שלפנינו מבוסס על תיאור הקרב בין יהושע ובני ישראל ובין יבין מלך חצור, הגדולה בערי ארץ כנען, והצבאות השונים שקיבצה.

צבא יהושע יוצא להילחם בכנענים. צייר גוסטב דורה. ויקיפדיה

יהושע פרק יא

א וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל-יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל-מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל-מֶלֶךְ אַכְשָׁף׃    ב וְאֶל-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנְרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם׃    ג הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה׃    ד וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל-מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם-רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב-מְאֹד׃    ה וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל-מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם-יִשְׂרָאֵל׃   פ

ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אַל-תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי-מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת-כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת-מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃    ז וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל-מֵי מֵרוֹם פִּתְאֹם וַיִּפְּלוּ בָּהֶם׃    ח וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד-צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם וְעַד-בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה וַיַּכֻּם עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לָהֶם שָׂרִיד׃    ט וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ יְהוָה  אֶת-סוּסֵיהֶם עִקֵּר וְאֶת-מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ׃   ס

הסיפור “על מי מרום” הופיע בזמנים לספרות 6.5.1955, וייתכן שהמחבר כתב אותו במקור כחלק מרומן גדול. לאחר מכן הופיע שוב, ובפעם האחרונה, בכרך ב’ של “סיפורי יצחק שנהר” (הוצאת מוסד ביאליק 1960) שכינס את כל הסיפורים שכתב שנהר, שנפטר בגיל צעיר.

סיפורי יצחק שנהר בהוצאת מוסד ביאליק
תבליט של האל בעל מחזיק בברק ונלחם באוייב. נמצא באוגרית, סביבות המאה ה-12 לפנה”ס. מוזיאון הלובר. ויקיפדיה

קראו גם :

“הנביא מגבעון” סיפור על כיבוש כנען מאת שולמית הראבן

אלי אשד “עוד ישוב הבעל”? על הסיפורים האנטי כנעניים של יצחק שנהר

מאמר של גרשון שקד על שנהר

“זמרת הארץ” סיפור קלאסי של שנהר על ימי ירבעם רחבעם ופרעה שישק

פסל האל בעל מהעיר אוגרית בסוריה. בערך המאה ה-12 לפני הספירה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × שלוש =