נחום גוטמן ומצלמתו .צילום מכתב העת “במחנה ” .צילם אריאל בשור

46 שנים מלאו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים ולרגל זה הנה מבחר צילומים שצולמו בקרבות העזים ביותר של מלחמה זאת בסיני, עם כמה מהמנהיגים הבולטים ביותר של מלחמה זאת כמו משה דיין ואברהם אדן “ברן”.

הצילומים הם של נחום גוטמן, אחד מגדולי צלמי המלחמות של ישראל (אין לבלבל בשום אופן בינו ובין הצייר בשם זה), והם מתפרסמים כאן באדיבותו.

תעודות עיתונאי של נחום גוטמן

נחום גוטמן, יליד 1934, הוא אחד מגדולי הצלמים בתולדות מדינת ישראל. אין פוליטיקאי ואין אושיה תרבותית מהתרבות הגבוהה לתרבות הקלה שלא הנציח במצלמתו. הוא צילם גם כמה מהתמונות האיקוניות ביותר של מלחמות ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, שבהם שהה בדרום בעזה ובסיני, בחזיתות המסוכנות ביותר, והנציח הכל במצלמה. הוא היה פעיל כצלם בין השנים 1959 ועד 1983, 25 שנים של צילום בלתי פוסק, שבמהלכם לא החמיץ אף אירוע ואף דמות ואישיות.  

כאמור לנחום גוטמן אין שום קשר משפחתי לצייר בשם זה. אם כי השניים הכירו זה את זה היטב מעולם לא חיבבו זה את זה ולא העריכו זה את מדיום היצירה של השני. נראה שהם ראו זה בזה בגלל זהות השם מתחרה מסוכן.

צילום של נחום גוטמן הצלם עם נחום גוטמן הצייר במפגש משותף ראשון.בתווך מבקר האמנות חיים גמזו.

דמותו של נחום גוטמן הצלם, והויכוח הנצחי שלו עם נחום גוטמן הצייר, על עליונות הציור או הצילום זכו להיות מונצחים בספרו של אוריאל אופק “איפה טמונות התמונות”. שם השניים מוצגים בתור האחים “נחום גומא” ו”נחמן גומא”, סיפור שעובד לקומיקס בידי דניאל לוי במשמר לילדים. קראו אותו ברשת כאן.

נחום גוטמן כנחום גומא ציור מאת עטרה אופק עבור ספרו של אוריאל אופק “היכן טמונות התמונות”.

נחום הוא יליד הונגריה בן למשפחת חסידים. הוא עבר כילד את השואה בגטאות אוסטריה ברגן בלזן וטרזינשטאט.

בתום המלחמה שבו הוריו עם בנם להונגריה להמשך לימודיו בישיבה. בגיל 12 עזב עם חברים ללמוד בישיבה בארה”ב. אך בדרך החליט לפרוש ולהצטרף ל”עליית הנוער “בפריז. לאחר חודשים ספורים עלה לארץ בגפו והתגייס לצה”ל.

קריירת הצילום שלו החלה ב-1959 עבור השבועון הידוע ״העולם הזה”. בין השאר התפרסם שם כצלם של הבוהמה וחיי הלילה שבהם היה חבר אדוק ונלהב. מתמונותיו הידועות היה צילום של כוכבנית ישראלית בהוליווד שצולמה ללא בגדים תחתוניים, שהופיע כתמונת שער אחורי בעולם הזה. צילום שלא היו לו תקדימים ורק מעט ממשיכים מאז (והיום בעידן הפוריטניות הניאו ויקטוריאנית החדשה יש להניח לא היה מתפרסם כלל).

צילום ידוע שבו אייבי נתן לאחר שביצע טיסה מפורסמת למצרים בנצרת רוכב על חמור לקול תשועות הערבים שם.

לגוטמן היו קשרים הדוקים במיוחד עם צה”ל, והוא הוגדר שם כ”צלם הבית”: בין השאר הוא התבקש בידי אלוף פיקוד צפון מוטה גור לאמץ את יחידת גולני ולהרים את מורל החיילים על ידי צילומם. גור הסביר שחיילים שרואים שמצלמים אותם עושים מאמצים גדולים יותר להצליח באימונים ובפעולות, וכך גוטמן היה מופיע באופן קבוע לשלבי טירונים ואימונים מתקדמים, ומצלם ומצלם. הוא אפילו נשלח למבצעים האמיתיים כאדם המבוגר ביותר ביחידה.

תמונה קלאסית של גוטמן של לוחמי “גולני” בעת התקפה אמצע שנות השישים

אמנות הצילום על פי נחום גוטמן

הנה קטע ראיון עימו בנושא :

אלי : בזמן הצילומים שלך במלחמות לא פחדת ?

גוטמן: האמת שעלי להודות בה היא שאני פחדן מטבעי. אבל אין ברירה, כצלם צבאי בכיר עבור צה”ל היה עלי לצאת למבצעים צבאיים מהמסוכנים ביותר ובהתנדבות. אף אחד לא כפה עלי שום דבר. אני רציתי להיות יוצא דופן ולהשיג תמונה שכמוה אף אחד לא השיג, להיות במקום שאיש לא הגיע אליו, ולצלם אירוע שאיש לא צילם, אז לא הייתה ברירה….השיטה שלי להתגבר על הפחד שקינן בי כל הזמן הייתה פשוט לקחת  מצלמה וללחוץ עליה גם כשמסביב נורו כדורים ופגזים. כשהייתי מצלם הייתי שוכח את כל מה שקורה מסביב ועסוק לגמרי בצילום, אז זה עזר להתגבר על הפחד וכשאחרים הורידו את הראש מפחד הכדורים אני צילמתי וצילמתי.

אלי : מה הייתה השיטה שלך בצילום ?

נחום : התפיסה שלי שעליך לצלם תמונה שאיש לא צילם כמוה מעולם, וגם אם פספסת תמונה תמיד תצלם עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת כי לעולם אינך יודע מה יהיה השיא האמיתי של האירוע או הפעולה. את זה תדע רק מאוחר יותר כשאתה בודק את הצילומים ובוחר מהם. אמנם לצערי בשלב המגע עם האוייב אסור היה לצלם כדי לא להזהיר אותו, אבל כשנורו הפגזים והכדורים אז כבר היה מותר כי הבזק המצלמה נראה כמו עוד כדור נוסף ותו לא. ואז צילמתי כמו מטורף כאילו אני יורה כדורים ללא הפסקה.

אלי: מהי בעיניך התמונה הטובה?

גוטמן : תבין שאני עם המצלמה הקטנה שלי מסוגל לתפוס אותך ב-12 מצבים שונים וכל מצב הוא מציאות, אמת. המצלמה לא מזייפת..החוכמה של הצלם היא לדעת לתפוס את הרגע הנכון, לדעת מתי ללחוץ. החוש המיוחד שלתפוס את הרגע הנכון ביותר והחשוב ביותר והמדוייק ביותר והיפה ביותר זהו כישרון אמיתי. את הצילום הזה יש להגדיל. אבל לא את כולו כמובן כי יש לדעת גם על מה לוותר בצילום. את מה להגדיל ולשים עליו דגש ולדעת על מה לוותר כדי שיצא צילום חשוב באמת. זאת החוכמה וזאת אמנות הצילום על רגל אחת.

הוא הקים ב-1966 את סוכנות הצילום ניוזפוט עם שבתאי טל ודניאל רוזנבלום. הסוכנות צילמה רבים מצילומי העיתונות הידועים של סוף שנות השישים ובעיקר ממלחמת ששת הימים עד שהתפרקה.

לאחר מכן היה פעיל כבעל חנות צילום קטנה ברחוב אלנבי מספר 28 בתל אביב.

נחום גוטמן בחנות הצילום באלנבי 28 .צילם יניב ברמן

נחום הציג מספר תערוכות במהלך השנים, שהגדולה שבהן היתה ב-1971 בבנייני האומה בירושלים, במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר, משה דיין, ואלופי צה”ל.
לימים תיעד את ביקור הנשיא סאדאת והוציא לאור את “אלבום השלום”.

דף התערוכה “נחום גוטמן במלחמה ושלום״

לאחר מכן הציג סדרה אמנותית של תמונותיו בטכניקת הדפסי משי, וכעת נעשה סרט תעודי על חייו בשואה. צילומיו הופיעו באלבומי מלחמה מרובים (ראו רשימה בסוף), ובספר צילומים משלו בשם “מזווית אחרת”.

ספר נוסף של צילומיו יצא לאור בהונגרית, שפת אימו, וספר נוסף מתוכנן בעברית.

שתי תעודות הוקרה שקיבל נחום גוטמן ב-2019.

נחום גוטמן במלחמת ששת הימים

התמונות הקלאסיות של גוטמן הן ממלחמת ששת הימים וממלחמת יום הכיפורים.

רבים מצילומי מלחמת ששת הימים של נחום גוטמן שצולמו בחזית הדרום בעזה ובסיני הופיעו באלבומי צילומי המלחמות שהוא היה תורם מרכזי של צילומים עבורם עם אנשי סוכנות הצילום שלו.אחדים מהם הופיעו בספר המפורסם של שבתאי טבת על אותה חזית לחימה “חשופים בצריח” אולי הספר הידוע ביותר שנכתב על מלחמת ששת הימים והפכו לקלאסיים והופצו בשפות שונות ברחבי העולם.

שמו של נחום גוטמן בכל אופן משום מה לא מופיע בקרדיטים של “חשופים בצריח”.

נחום גוטמן מצלם בסואץ במלחמת ששת הימים .בעטיפת אלבום צילומי ניצחון.
יצחק רבין הרמטכ”ל מצלם
ראש הממשלה לוי אשכול והרמטכ”ל יצחק רבין צופים בתרגיל גדול של צה”ל לפני מלחמת ששת הימים.

במלחמת ששת הימים צילם גוטמן את אחת התמונות הקלאסיות של המלחמה – האלוף טל עומד בגאווה ליד טנק סובייטי שהועבר למצרים ונשבה בידי כוחותינו. בתמונה מצליח גוטמן כבכישוף להעביר את האישיות של טל, את הגאווה השקטה שבאישיותו. וכך גם בתמונות אחרות מאותו קונפליקט.

האלוף טל נשען על טנק רוסי-מצרי שבוי במלחמת ששת הימים. תמונה שהתפרסמה במקומות רבים ובהם הספר “חשופים בצריח” של שבתאי טבת
האלוף ישראל טל עם מפקד חטיבת השריון 7 שמואל גונן (גורודיש) מתכננים מבצע במלחמת ששת הימים.פורסם ב”חשופים בצריח “
האלוף טל ומפקדים נוספים במלחמת ששת הימים

נחום גוטמן במלחמת ההתשה

עטיפת האלבום “מלחמת אלף הימים ” עם צילומים של נחום גוטמן ממלחמת ההתשה.
הרמטכ”ל חיים בר לב בקו “בר לב” שנקרא על שמו, בזמן מלחמת ההתשה
הרב הצבאי הראשי גורן נכנס לשטח ממוקש בתעלת סואץ לחילוץ גוויות. בין רגליו פגז. תמונה ממלחמת ההתשה.

נחום גוטמן במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים הצטרף גוטמן לאוגדת האלוף אברהם אדן “ברן”, הידוע גם מהצילום המפורסם של “דגל הדיו“, וכתוצאה היה מודע היטב לחשיבות הצילומים של המערכה וצילם את קרבות הבלימה, ומעל לכל פריצת התעלה והמעבר למבואות סואץ. תמונות שהן היום  קלאסיקה, במה שהן חושפות על המלחמה ועל מפקדיה, שאותם צילם גוטמן שוב ושוב במצבים הקשים ביותר.

בולטים במיוחד צילומי חציית התעלה בידי כוחותינו שהם מבין הצילומים המעולים של המלחמה. בצילומים אנו רואים אפיזודות שנקלטו בידי המצלמה כמו התקפה של הליקופטר מצרי נושא פצצות נפל”ם על קבוצה שכוללת את שר הביטחון משה דיין. ההליקופטר מושמד בידי כוחותינו וגוטמן צילם אז את השמחה המתפרצת של השר שבתמונה קלאסית הולך להשתין על חזית האוייב להראות מה הוא חושב עליו.  

אפשר להגדיר את נחום גוטמן כאחד מגדולי צלמי המלחמות של ישראל. הוא מעיד על
עצמו שלא היה אמיץ לב, ובכל זאת במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים מצא את עצמו
בשיא הקרבות במקומות המסוכנים ביותר, אכול תשוקה בלתי נשלטת לצלם את מה שלא צולם
ולהביא את הגביע הקדוש מבחינתו: צילום דרמטי מאין כמוהו שאיש לא יוכל לשחזרו. בכך
הצליח.


הישגו הגדול ביותר נשארו תמונות המופת שלו ממלחמת יום כיפור שאנו כעת מביאים את המיטב שמהן.

אנו רואים זאת במיוחד בצילומיו הקלאסיים משיאי הקרבות של מלחמת יום הכיפורים, בפריצה לתעלת סואץ של אוגדות ברן ושרון כשגוטמן נמצא בחזית כל הזמן ומצלם את הכל באובסיסיביות, כשמסביבו שורקים הכדורים, אך הוא מתעלם מהכל ורק דואג למצוא את זווית הצילום הטובה מכל. הוא גם נמצא רבות ליד המפקדים הבכירים של צה”ל, והנציח אותם ברגעי משבר ורגעי שימחה, כדי להעביר את אישיותם אל הצופה.

והנה כמה מצילומיו:

כריכת הספר “ישראל אוקטובר 1973-מלחמת יום הכיפורים” שגוטמן הוא אחד הצלמים המופיעים בו.

מפקדים בקרבות הבלימה

משה דיין משקיף בעיין אחת על החזית המצרית
תיאור התקפת הליקופטר מצרי על דיין ופמלייתו שתועדה בצילומיו של נחום גוטמן

משה דיין תחת התקפת הליקופטר בסיני

דיין וכוחותינו צוהלים על השמדת ההליקופטר
דיין מחייך לאחר כישלון ההתנקשות בחייו באמצעות הליקופטר מצרי
לאחר השמדת ההליקופטר המצרי, דיין הולך להטיל את מימין על החזית המצרית.

בר לב עם חיילים בסיני





האלוף אברהם אדן “ברן” ושבוי מצרי
חיים בר- לב והאלוף שמואל גונן ( גורודיש )
בר -לב דיין והמפקדים במרכז פיקוד
דיין ליד הגשר בתעלה
הגשר שהביא לחצייה בתעלת סואץ
חיילים וטנקים במלחמת יום הכיפורים
בעת ההודעה על הפסקת האש בין ישראל ומצרים החיילים שותים שמפניה י
שלום לך אפריקה, חיילי צהל עוזבים את מצרים ואת יבשת אפריקה ומסיימים את המלחמה

על אומץ לבו במלחמת יום הכיפורים הוא זכה במכתב שבח מטעם האלוף אברהם אדן “ברן”

מכתב מהאלוף אדן “ברן” לנחום גוטמן בסיום מלחמת יום הכיפורים

נספח: אלבומי צילומים בהשתתפות נחום גוטמן

שנתון ישראל לאמנות הצילום, 1   עורך פיטר מירום   תל-אביב :   אדם,   1963


ח”י לצה”ל /   (ישראל) : מערכת – יוסף דקל … מרדכי בר-און ; עורך צילום – מיכה בר-עם ;  משרד הבטחון, (הקד’ תשכ”ז 1966). אלבום צילומים למלאת שמונה עשרה שנה לקיומו של צה”ל.

אלבום הנצחון : תצלומים היסטוריים ממלחמת ששת הימים – עורך דניאל רוזנבלום. רמדור 1967. צילומים נחום גוטמן. גוטמן מופיע בצילום השער.

 הנצחון :   מלחמת ששת הימים תשכ”ז 1967 /  סיפור המערכה: רפאל בשן ; העורך: אהד זמורה ; הקדמה: חיים הרצוג תל אביב : א. לוין-אפשטין, תשכ”ז 1967. צילום עמוד השער הוא של נחום גוטמן.

פורסם במהדורה עברית ומהדורה אנגלית.


הנצחון הגדול :   בתמונות /  ערך ש.שמחוני י טקס באנגלית י.מ.לסק  תל-אביב :   אסתר    1967.

אלבום צילומים ממלחמת ששת הימים עם כיתובים בעברית ובאנגלית.

ששה ימים 5.6.67 צבא הגנה לישראל.    העורך מרדכי בר-און ; עיצוב ו. טורנובסקי ; כיתוב נתן שחם
תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, [1968]  

אלבום צילומים מפואר במיוחד על צה”ל במלחמת ששת הימים כולל מפות ותרשימים. 1968. פורסם במהדורה עברית ומהדורה אנגלית


מלחמת 4 הימים :[פיקוד דרום 5 ביוני-9 ביוני 1967] / / העורך דני פנקס 
תל-אביב] : מפקדת פקוד דרום, ההוצאה לאור של משרד הבטחון, [1969?]. פרסום פנימי לצה”ל בלבד


שבתאי טבת ‫     חשופים בצריח שוקן 1968

“חשופים בצריח” יצא לאור בהוצאת שוקן בראשית 1968 עם צילומיו של נחום גוטמן (ששמו אינו מופיע משום מה בקרדיטים, למרות שהספר כולל צילומים קלאסיים שלו ממלחמת ששת הימים), ומיד הפך לרב־מכר: עד עד סוף השנה הודפס בעשר מהדורות. הוא תורגם ל־14 שפות ונמכר מאז ביותר מ־200 אלף עותקים.

הספר והצילומים פורסמו גם באנגלית :

The tanks of Tammuz. Viking Press. 1968 .

 השריון בחילו /העורך: עמיקם גורביץ ; מחבר דברי הלואי: חיים גורי ; המעצב: י. יורש ; הביא לדפוס: עזרא דרורי. תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1968.

 ספר הצנחנים/ כתב וערך – מיכאל בר-זוהר; חקר וליקט – איתן הבר; עיצב – שמואל ברנד.    תל אביב :   א. לוין-אפשטין,   1969 תשכ”ט.

1000 הימים :   12 יוני 1967 – 8 אוג’ 1970 /   העורך יצחק ארד ;   מערכת: ישעיהו תדמור, אבנר שלו, מתי גרינברג ;כיתוב נתן שחם   תל-אביב : מטכ”ל, קצין חינוך ראשי, תשל”ב 1972 כולל את צילומיו של נחום גוטמן ממלחמת ההתשה.

תקציר הספר “מתאר בתמונות, באומר, במפות ובמרשמים את צה”ל ב-1141 יום של לחימה שתחילתה ביום המחרת של מלחמת ששת הימים וסיומה ב-8 לאוגוסט 1970, יום הפסקת האש בגיזרה המצרית. . לחימה זו מתנהלת לאורך קווי הפסקת-האש ומעברם, בשטחים המוחזקים וגם בישראל. נוטלים בה חלק כל החילות והזרועות של צה”ל אך במרכזה עומדת היחידה הקטנה – במעוז ובמוצב, ליד טנק ותותח, החוליה במארב ובסיור, צוות המטוס וסירת-ההסתערות.”

שנתון ישראל לאמנות הצילום מספר 7 ,1970 בעריכת פיטר מירום תל-אביב : למרחב- הוצאת הקיבוץ המאוחד כולל סדרת צילומים מאת נחום גוטמן

מצעד צה”ל בירושלים :   יום העצמאות הכ”ה למדינת ישראל, ה’ באייר תשל“ג   מערכת: מתי גולן ואחרים תל-אביב :   מול-ארט,   1973

 ישראל אוקטובר 73 :   מלחמת יום הכיפורים.    Tel Aviv :   Masad, editorial board, E. Ben Hanan, A. Bar-Amon, I. Taslit.[תשל”ד

   אלבום איורים עם דברי הסבר בעברית ובאנגלית.

לא עוד מלחמה :   סאדאת בישראל נובמבר 77.    רמת-גן :   עמית רז,   [1977].

אלבום תמונות על ביקור סאדאת בישראל של 20 עמודים.

 מזווית אחרת :   מלחמות ושלום, נוסטלגיה של תקומה: אלבום צילומים וסיפורים אישיים של הצלם נחום גוטמן… /    [תל-אביב] :   ידיעות אחרונות, ש. סגל  1998  

 
נחום גוטמן מצלם במלחמת יום הכיפורים

ראו גם:

תערוכת נחום הצלם

מזוית אחרת הספר

אברהם סוסקין ונחום גוטמן

2 תגובות

  1. בכנס הצילום של ישראל שמתקיים בהיכל התרבות בתל אביב, יום שלישי 26.11
    יזכה הצלם נחום גוטמן בפרס ומגן הוקרה מטעם קהילת הצילום הישראלית.
    כנס הצילום של ישראל נוסד ב-2008, ומעורר השראה בקרב צלמים מקצועיים ואוהבי צילום בכל שנה מאז. זהו אירוע הצילום המרכזי של קהילת הצילום בישראל ואחד מכנסי הצילום הגדולים בעולם. השנה הכנס יתקיים ב26 בנובמבר בהיכל התרבות בתל-אביב, עם מעל 2,500 משתתפים ו-7 מרצות ומרצים עטורי פרסים מהארץ והעולם. במתחם הכנס יתקיים כמו בכל שנה יריד צילום ענקי.

    https://www.facebook.com/events/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9D-%D7%A6%D7%A8%D7%9C%D7%A1-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F/%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-2019/2566831196879560/

  2. ארכיון הצילומים של הצלם “נחום גוטמן שנהוא בבעלותו של אספן בהרצליה הוצע לאחרונה למכירה בבית מכירות פומביות :
    וכך תואר הצלם ואוסף הצילומים שלו :

    ארכיון הצלם נחום גוטמן – למעלה מ-20,000 תצלומים וכ-95,000 תשלילים המהווים תיעוד רחב היקף של הפוליטיקה, החברה והתרבות הישראלית בשנות ה-60, ה-70 וה-80 – תצלומים ממלחמת ששת הימים וממלחמת יום הכיפורים, תצלומים של מנהיגים, אנשי ציבור ואנשי רוח ישראליים, ועוד

    הצלם נחום גוטמן נולד בשנת 1934 למשפחה חסידית בעיר דברצן שבהונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלח למחנה הריכוז ברגן בלזן, ולאחר שחרורו זנח את אורח החיים הדתי. בגיל 14 עלה לבדו לארץ ישראל במסגרת “עליית הנוער”, השתקע בכפר סבא והתפרנס בדוחק כשוליה של מסגר. אל מקצוע צילום העיתונות התגלגל ממש במקרה, בסוף שנות ה-50, כאשר התברר לו שקבוצת רוחצים שצילם ברמת-גן הסתבכה בפרשייה דיפלומטית. הצילומים פורסמו בעיתון “העולם הזה”, חוללו שערוריה וסללו את דרכו לעולם העיתונות. בשנים הבאות נעשה גוטמן לצלם מבוקש בכל מערכות העיתונים, לאחד מ”צלמי הבית” של מפלגת מפא”י ולצלם מוכר ביחידות צה”ל. בשנות ה-60 ארכיונו של צלם העיתונות הישראלי נחום גוטמן, הכולל למעלה מ-20,000 תצלומים וכ-95,000 תשלילים. ישראל, [שנות ה-60 עד שנות ה-80].הקים את סוכנות הצילום “ניוזפוט”, שהייתה אחראית לכמה מהצילומים הנודעים ביותר של מלחמת ששת הימים. גוטמן עצמו הגיע עם כוחות השריון עד לתעלת סואץ. שש שנים אחר כך, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נשלח בשנית לחזית הדרום והפעם הגיע עם הכוחות שהגיעו לצד המצרי של התעלה. קשריו הטובים בצמרת ההנהגה והצבא אפשרו לו לצלם כמה מבכירי המנהיגים והמצביאים במעמדים ציבוריים וברגעים אינטימיים – משה דיין ואריאל שרון במלחמת יום הכיפורים, דוד בן גוריון ואשתו פולה, מנחם בגין בחברת בני משפחתו ורבים אחרים.
    גוטמן עסק גם בתיעוד חיי התרבות בארץ והיה מעורה בחיי הבוהמה. את היכרותו הראשונה עם כמה מאנשי התרבות הבולטים של אותה התקופה עשה בבית הקפה התל-אביבי “כסית”. על האופן שבו הצליח לפרסם את שמו כצלם בקרב באי בית הקפה, סיפר בספרו “מזווית אחרת” (תל-אביב, 1998): “כל אימת שיצאתי ל’כסית’, בקשתי קודם לכן מן הפקידה שלי לצלצל אלי מפעם לפעם לבית הקפה ולבקש את צלם העתונות נחום גוטמן. חצקל איש כסית או אחד ממלצריו, נהגו לצעוק ‘נחום גוטמן הצלם, טלפון!’, אני נהגתי לצעוק חזרה כי אני עסוק בצילום או בחזרה […] אט אט ידעו כל באי הקפה כי אני צלם עתונות והחלו לזרום אלי הצעות”.
    בסוף שנות ה-80 פתח גוטמן חנות צילום בתל-אביב ומשך את ידיו מצילום עיתונות. את ההחלטה לערוך הסבה במקצועו הסביר כך: “כצלם עיתונות שאפתי תמיד לצלם את אותן התמונות שיוכלו לבוא במקום אותן ‘אלף המילים’. תמיד השתדלתי שצילומי יהיו הטובים ביותר. רציתי תמיד שהם יבטאו בצורה מרשימה ביותר את הנושא המצולם… הקליק של מצלמתי צריך היה ליצור את אותה תמונה שתהיה שונה מתמונותיהם של צלמים אחרים… בד בבד עם שאיפתי להשיג את אותם צילומים מיוחדים, שאפתי גם להגיע לפרסום צילומי לפני כל הצלמים האחרים… אולם, עם חלוף השנים התחלתי לחוש בעייפות מסוימת. לא חשתי שוב באותו רצון להמשיך ברדיפה האינסופית אחרי אותם צילומים מיוחדים… ולשלם את המחיר… לא פרשתי לחלוטין מענף הצילום… נראה שמי שנדבק פעם אחת בחייו בחידק הצילום לא יירפא ממנו לעולם” (“מזווית אחרת”. תל-אביב, 1998. עמ’ 240).
    הארכיון שלפנינו כולל תיעוד יוצא דופן בהיקפו של מגוון היבטים בהוויה הישראלית על פני קרוב לשלושה עשורים – מרבית שנות פעילותו של גוטמן כצלם עיתונות.
    בין היתר, מופיעים בארכיון:
    • תצלומים המתעדים מנהיגים, פוליטיקאים, אנשי ציבור ורבנים ישראליים, בחייהם הציבוריים והפרטיים – דוד בן גוריון, מנחם בגין, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, משה דיין, יגאל אלון, יגאל ידין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, אבא אבן, דב יוסף, הרב עמרם בלוי (במהלך ביקור באתר חפירות ארכיאולוגיות), הרבנים איסר יהודה אונטרמן ואריה לוין בחברת מנחם בגין, ורבים אחרים.
    • תצלומים המתעדים אירועים פוליטיים ואקטואליים, בהם: תצלומי הפגנות מכל קצווי הקשת הפוליטית (הפנתרים השחורים, הפגנה של מפלגת מק”י, הפגנת חרדים במחאה על הצעת החוק בנושא “מיהו יהודי”, הפגנת שי”ח בהשתתפות דן בן אמוץ, ועוד); סיור של משה דיין, טדי קולק והראשון לציון יצחק ניסים בעיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים; ביקור טדי קנדי בארץ; ביקורי דיפלומטים ומנהיגים מרחבי העולם; הלוויות אישים (לוי אשכול, פולה בן גוריון ואחרים); ועוד.
    • תצלומים המתעדים את מלחמות ישראל, חיילי צה”ל וכוחות הביטחון, בהם תצלומים רבים המתעדים את מלחמת יום הכיפורים (צליחת התעלה על גשר הגלילים, חיילי צה”ל בגדה המערבית של תעלת סואץ, משה דיין מבקר ביחידות השונות, הרמטכ”ל דוד אלעזר, מפקד חזית הדרום חיים בר-לב, אריאל שרון, ואחרים); תצלומים המתעדים את כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים, חיילי צה”ל נכנסים להר הבית ולרחבת הכותל; אימוני צה”ל, מצעדים ומטסים בימי עצמאות, תצלומים רבים של משטרת ישראל, ועוד.
    • תצלומים המתעדים אישים ואירועים מעולם האמנות, התרבות והבידור הישראלי, בהם: תצלומי קולנוע (הקרנות סרטים, פסטיבלי קולנוע, שחקני הסרטים “אקסודוס”, “איי לייק מייק”, “אלדורדו” ועוד, חלקם על סט הצילומים); תצלומים של אמני במה ותיאטרון (בהם חנה רובינא, אריק איינשטיין, שלישיית “הגשש החיוור”, שייקה אופיר, גידי גוב, שלמה ארצי ורבקה מיכאלי); תצלומים של סופרים ואנשי רוח (תצלום משותף של נתן זך, יהודה עמיחי ודוד אבידן, ותצלומים של נתן אלתרמן, אורי צבי גרינברג ואחרים); תצלומי דוגמניות ותצוגות אופנה; ותצלומים רבים של תחרויות ספורט (כדורגל, כדורעף, שחייה, סיף ועוד).
    • תצלומים נוספים, המתעדים את חיי היום יום ברחבי הארץ.
    רבים מהתצלומים חתומים בצדם האחורי בחותמות-דיו וחלקם חתומים בחתימת-ידו של גוטמן. כמה מהתצלומים צולמו בידי צלמים אחרים.
    התצלומים נתונים בלמעלה ממאה קופסאות, ומחולקים על פי נושאים שונים (מסודרים לפי סדר האלף-בית). לתצלומים נלווית הכרטסת המקורית ששימשה את גוטמן בעבודתו.
    לצד התצלומים, כולל האוסף גם כ-95,000 תשלילים. התשלילים מתעדים גם הם את מגוון הנושאים בהם עסק גוטמן ומעשירים את החומר התיעודי שבאוסף.”
    האוסף לא נמכר לבסוף .יש צורך באיזה מוסד גדול שירכוש את האוסף החשוב.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

13 + 20 =