עולם המחול של טליה פז

סקירה של תמי לוריא על המופע AM I מאת מיכאל גטמן בביצוע טליה פז

במסגרת פסטיבל צוללן צפיתי, נכון יותר לומר, חוויתי, את בכורת המופע המרגש של מיכאל גטמן וטליה פז. העבודה התחילה את דרכה כסולו בן שמונה דקות שהתפתח והגיע למופע סולו של ערב שלם, בשל, מרהיב ומרגש.

העבודה צומחת מן השיר 'תנו לי לרקוד' במחזמר המפורסם שורת המקהלה*, ובונה מחדש את היחסים שבין מילות השיר למשמעויות הרגשיות והגופניות של הנושא.

העבודה נפתחת כשטליה ניצבת על הבמה, אישה בבגדי יום-יום, מכנסיים וחולצה סטנדרטיים, מבצעת פעולות פשוטות, עומדת, צועדת, חופנת את פניה בידיה. לאט היא משילה את בגדי היום-יום וחושפת בפשטות את הדמות המורכבת, ללא גיל, העל-זמנית, ואת הרקדנית המופלאה שהיא, בטייץ שחור וחולצה שחורה בלבד, בפשטות ובאיפוק.

המופע מתאר את העולם המורכב של הרקדנית המבצעת ואת מסלול החיים והקריירה של רקדנית שהיא אישה ואומנית מבצעת. לצפות בזה נגע בי במקום עמוק, רגיש, כי הוא מדבר על העולם שלי, כפי שחוויתי כרקדנית מקצועית.

טכניקת הבלט הדורשנית, אך המופלאה, המתפתחת תמיד, המקרקעת ונותנת השראה ומעוף בו זמנית, המאמנת את גופך ונפשך לבמה, ולחיים, הגוף, הנפש, הסגפנות, החזרתיות היום-יומית, העבודה הסיזיפית, אך גם המעוף. כך גם הטכניקה המודרנית של מרתה גרהם, הבמה, הרקדן ככלי, צעד צעד, תנועה, נשמע להוראות, נפצע וקם מחדש, עולה על הבמה, מביא את עצמו, נחשף, אבל עדיין סמוי מן העין, אניגמה מרהיבה.

זו היא טליה פז, מדהימה תיאטרלית, מהפנטת, פרפורמרית.

כשצפיתי בטליה צפו בי העבר והווה, הסטודיו הקטן במרתף בדיזנגוף, שבו התחלנו שתינו לרקוד כילדות אצל המורה הנפלאה אינסה אלכסנדרוביץ, ומפת המחול הישראלי מאז ועד היום – ועדות לו הייתה גם בקהל מעולם המחול שהגיע למופע.

דרך העבודה טליה מביאה את חייה במינון מדויק של הומור, כאב, איפוק, אצילות ויופי. כל זה מועבר ביכולות הווירטואוזיות המופלאות שלה כמבצעת וכפרפורמרית, הן בטכניקה והן באופן התיאטרלי. היא כולה שם. מצחיקה, תיאטרלית, מינימליסטית, מאופקת אבל בו בזמן כובשת את הבמה. ומיכאל גטמן, כוראוגרף מחונן ,תופס ברגישות, בעדינות, ובאנינות טעם את תמצית הדברים, את הדמות והאישיות, ומוהל יצירה שבה מינון מדויק של הכול: דרמה, טכניקה, רגש, מוזיקליות ובחירות מוזיקליות.

אם יש נקודה שהייתי מפתחת קצת יותר במופע, זה את הנשיות. גטמן נוגע בזה כשמביא את הטקסט של האומנית מאיה דרן, בקולה היא, המדבר על תמצית הנשיות, שמהותה התפתחות והשתנות תמידית, תמיד בתהליך. פה היה חסר לי קצת מטליה האישה, האם.

ב'הרמת מסך' 2005 טליה פז רקדה את היצירה בליס מאת רמי לוי על פי סימפוניה מס' 3 של הנריק גורצקי, וכתבתי שני שירים בהשראת המופע הזה, הרגע שלפני המופע, והתחושות שאחריו. השירים הופיעו בספרי הרביעי שולפת את הגלגלים כדי לעקוף, בהוצאת אבן חושן,2009.

(Bliss = אושר עילאי)

BLISS

הוּא הָאֹשֶׁר הָעִלָּאִי הַמְּחַכֶּה לִי

כְּשֶׁיִּפָתַּח הַמָּסָךְ

וְאוּכַל לִתְפֹּס אֶת

הַפִּנּוֹת שֶׁל הַחוֹר

שֶׁנִּמְתַּח בִּי

כָּל פַּעַם שֶׁהַשָּׁחֹר

מַבְטִיחַ עִנְבָּרִים

הַמְּנֻסָּה הַזּוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַשְׁתִּיק

אֶת תְּהוּדַת צְלִילֵי הַמַּמְבּוֹ וְהַפוֹקְסְטְרוֹט

בַּמַּרְתְּפִים וְעַל רַחֲבוֹת הָרִקּוּדִים

שֶׁבְּתוֹךְ רָאשִׁי

מִתְבּוֹסֶסֶת

מְאַנְפֶּפֶת בִּזְהִירוּת

סְבִיב טִקְסֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת

בְּעֵין הַיַּנְשׁוּף הַמְּדֻמֶּה שֶׁלִּי

מְחַכָּה לְהִשָּׁלֵף

כְּמוֹ גֶּחָלִים

▀

הִיא עָשְׂתָה לִי צְמַרְמֹרֶת רְטֻבָּה

וְיָכֹלְתִּי לִבְכּוֹת

כְּשֶׁאֶלֶף צַבִּים יָצְאוּ בִּמְחוֹל הַרְעָדוֹת

בִּלְתִּי נִתָּן לְתֵאוּר הַמַּרְאֶה הַזֶּה

מַנְבִּיט סֻכָּרִיּוֹת כַּפְתּוֹרִים

מִתּוֹךְ הַלַּבָּה הָעֵירֻמָּה

יִהְיוּ הַחֲגָבִים מַמְרִיאִים

לִמְחוֹזוֹת שֶׁל שֶׁקֶט וְגַעְגּוּעַ

————————————————————

*אליסון ריד

Let Me Dance For You

All I know how to do is to point my toes and leap
I oh, Zach
I'm a dancer
That's what I am
What I do ah
Zach
Cassie

תI, I am a dancer
Give me the steps
I'll come through

Give me somebody
To dance for
Give me somebody
To show
Let me wake up
In the morning
To find I've somewhere
Exciting to go

For Christ's sake!
How can I put you
In the line?
You don't fit!
You're too god
Damn good!

You bet I am!
And I'm so good that I
Can dance any way you want me to!

Let me dance for you
Let me try
Let me dance for you
We made a lot of music dancing
You and I

We?
Talking about us?

No!
I'm talking about a job!
I haven't
Worked in over a year

Please give me an answer
Give me a place
To begin

I, I am a dancer
I have come home!

Let me in
Give me somebody
To dance with
Give me somebody

קראו גם:

יהלום מלוטש: ריאיון עם טליה פז