מאת אלי אשד
דיאנה מן נולדה ב-16 באפריל 1950, ונפטרה ממחלה קשה ב-16 למרס 2017.
“דיאנה מן נפטרה“, הודיע לי מבשר הבשורה הרעה.
“נפטרה?” נדהמתי. “ממה? היא תמיד נראתה צעירה ופעילה!”
הוא משך בכתפיו. “היא הייתה חולה מאוד בחודשים האחרונים”, אמר.
“אבל היא טענה שהיא יכולה לרפא מחלות קשות ביותר באמצעות קשריה עם חוצנים”, התעקשתי.
המבשר, חבר בכיר מאוד בקבוצה שמנהיגה בחו”ל, טוען לקשר קבוע ומתמשך עם חוצנים, חייך חיוך מריר כמי שיודע טוב יותר מכולם. “החוצנים לא עזרו לה,” אמר באיטיות. “בסופו של דבר הם לא עזרו לאף אחד מהמרפאים בעזרתם”.
דיאנה מן הייתה לא רק מרפאת, היא גם הייתה משוררת וכותבת שפרסמה “ביקום תרבות” ובבלוג “המולטי יקום של אלי אשד”, שם פרסמה שירים ממחזור השירים שלה על כוכב הלכת ניבירו וסקירות וביקורת על יוצרים כמו המשוררים פסח מילין ויואב עזרא ועל כותב הבלשים אשר קרביץ שדיאנה התרשמה מאוד מיצירתו הבלשית.
ופתאום… מתה. כמעט בהיחבא. והיא בת שישים ושבע.
בשורת מותה נפלה בתדהמה מוחלטת על חבריה הרבים בקהילה הספרותית שבה הייתה אהובה מאוד, ושמהם ניתקה את קשריה חודשים לפני מותה. לפיכך הם לא ידעו כלל על מצבה הבריאותי.
דיאנה מן. צילמה: קטיה שוורצמן
דיאנה עלתה לישראל מארצות הברית, שבה חוותה חיים קשים. על כך לא רצתה לדבר עם חבריה. היא כתבה בארץ שירה – תחילה באנגלית, אך בהמשך התעקשה ללמוד עברית היטב, עד שלבסוף הייתה מסוגלת לכתוב שירה טובה גם בעברית.
הנה דוגמה לשיר שפרסמה בסוף שנות התשעים ופורסם בכתב העת “פסיפס”. הוא תורגם לעברית בידי אביב עקרוני. לאמיתו של דבר, השיר פורסם בידי כתב העת “פסיפס” פעמיים – אם בטעות ואם במכוון – פעם בגיליון מספר 32 ב-1996 ופעם בגיליון מספר 48 ב-2001. האם השיר מצא חן כל כך בעיני העורך איתמר-יעוז קסט שהחליט לפרסם אותו פעמיים?
ו
היא פרסמה ספר שירה אחד בשם “פטריית הכעס” (ירון גולן,1991 עם איוריה). ירון גולן המו”ל המנוח הפך לאחד ממקורביה בארץ ובקהילה הספרותית. לאחר מותו בטרם עת כבר הייתה דיאנה מוכרת בחוגי המשוררים כאחת מחברות הקבוצה של המשורר האהוב פסח מילין, שנודע כמי שמטפח משוררים צעירים.
כאמור, דיאנה פרסמה כמה מאמרים על פסח מילין בבלוג שלי. לאחר מכן פרסמה עוד כמה שירים בכתבי העת לשירה, שמהם אני מביא כאן שני שירים. הראשון בהם הוא ממחזור השירים שלה על כוכב הלכת ניבירו, והשני עוסק בנושא שהקסים אותה, עוף החול בן האלמוות שמת כדי לקום לתחייה. שני השירים פורסמו בכתב העת של איגוד הסופרים “גג” בגיליון מספר 16 ב-2007, שהוקדש לשירה צעירה.
אבל כפי שהקדמתי לספר, דיאנה מן הייתה ידועה הרבה יותר בתחום אחר, ובו נחשבה לדמות מרכזית: תחום המתקשרים והמרפאים בעזרת חוצנים.
מאז שנות התשעים טענו חיה לוי והמהנדס אדריאן דביר, שהם יכולים לרפא אנשים באמצעות חוצנים המסייעים להם, ואף לכאורה ריפאו כמה וכמה אנשים, אם כי הדברים האלו שנויים מאוד במחלוקת כמובן.
דיאנה, שתמיד התעניינה במיסטיקה ובעל-טבעי, הצטרפה לקבוצתם של השניים והפכה למרפאת באמצעות חוצנים בעצמה. היא הוכרה בידי קבוצת האנשים שהתאספו סביב לוי ודביר כיוצאת מהכלל בכישוריה. מן הייתה מסוגלת לא רק לתקשר עם החוצנים כמו האחרים, אלא גם לראות אותם ולשמוע אותם בו זמנית, דבר שהיה בלתי אפשרי עבור שאר חברי הקבוצה.
כתוצאה מכך היא הפכה למעין “כוהנת גדולה” (ללא התואר הרשמי הזה, אבל זה מה שאכן הייתה בפועל) של הקבוצה, והיא שקבעה מי מתקשר עם החוצנים ומתי, ומי הוא רק בגדר מתחזה.
היא הפכה למעין “הדוברת הרשמית” של הקבוצה בעניין המסרים ששולחים לכדור הארץ ישויות חוצניות. מסרים אלה דיברו בעיקר על הצורך להתאחד ולהניח לכל השנאות הלאומיות והדתיות השונות.
נוסף על תיקשוריה ומפגשיה עם החוצנים, דיאנה כתבה מחזור שירה שעסק בנושאים חוצניים, ואותם אני מכנה “שירי כוכב הנפילים”.
הם עסקו באופן ספציפי בכוכב הלכת ניבירו, שעליו פרסם הישראלי לשעבר זכריה סיטשין סדרת ספרים שהפכו לרבי מכר בחו”ל. לפיהם חוצנים מכוכב הלכת ניבירו היו יצורים ששלטו בכדור הארץ לפני אלפי שנים, והם הבסיס למיתולוגיות השומריות והאחרות על האלים. ספרים אלו זכו להשפעה גדולה על אנשים רבים שכתבו להם ספרי המשך, וטוענים כי אנשי כוכב הלכת ניבירו יחזרו לכדור הארץ כבר בעתיד הקרוב.
בשיחות בינינו דיאנה לא טענה שהיא בתקשור דווקא עם החוצנים מכוכב ניבירו. אבל היא התעניינה בהם מספיק כדי לכתוב מחזורי שירים (לדעתי מרשימים מסוגם), שאותם פרסמתי כאמור בבלוג שלי וב”יקום תרבות”.
בשירים אלו היא כמו נכנסת לתודעה של החוצנים האנושיים מאוד של כוכב הלכת ניבירו, וכמו מדברת מפיהם. ברור שהיא חשה עימם הזדהות עמוקה, אבל נשאלת השאלה מדוע כתבה שירים, לפרסום לפחות, על חוצנים שאמנם האמינה בקיומם “איפה שהוא” אבל לא טענה לכל מפגש אישי עמם, ולא כתבה שירה על החוצנים שהיא בהחלט האמינה שהיא נפגשת עמם?
לשאלה זאת כבר לא תהיה תשובה.
כל זה הסתיים כעת.
לצערי דיאנה לא תמשיך לשיר על ניבירו או על כל מקום אחר, והיא לא תתקשר עוד עם אנשים רגילים או עם חוצנים.
שלום לך, דיאנה. אני מקווה שאת נמצאת כעת בעולמות שעמם תקשרת, ובהם רצית כל כך לבקר בגופך.
אסיים בשיר שאותו כתבה דיאנה ופרסמה ב-2008 באנתולוגיה אינטרנטית של שירים לכבוד יום הולדתו ה-78 של המנטור השירי שלה, המשורר פסח מילין.
השיר הזה מסכם בצורה מעולה את פרשת חייה של דיאנה מן על פני כדור הארץ הזה:
תודה לדפנה שחורי ולקטיה שוורצמן
ראו עוד מיצירות דיאנה מן:
הצרה עם הסדנאות: רשימה פולמוסית מאת דיאנה מן
ביקורת של דיאנה מן על “קלמן קימרלינג חוקר פרטי בעזרת השם”
דיאנה מן מאחלת יום הולדת שמח לפסח מילין
קריאת התגר על המוות: דיאנה מן על פסח מילין
יהי זכרה ברוך
**
שלום אלי ,
התרגשתי מאוד לקרוא את מה שרשמת על דיאנה .
מגיע לה את הפרידה הזו מעל דפי האינטרנט , היא באמת אדם מיוחד ולא שיגרתי .
כל הכבוד!
מחר ב-23 לספטמבר לפי תיאורטיקני קונספירציה שזוכים לתשומת לב גדולה ברשת ובתיקשורת יופיע בשמיים כוכב הלכת העשירי “ניבירו ” ( שעליו דיבר לראשונה כותב ישראל שהפך לסופר רבי מכר בשם זכריה סיטשין ) והעולם יחרב .
האומנם ? האם סיטשין המגלה של ניבירו אכן חזה שהוא יגיע לכאן בספטמבר 2017 ? ולסיום בונוס :קטעים משירת כוכב הלכת ניבירו של המשוררת המנוחה דיאנה מאן \
ראו :
נבואות” כוכב הלכת ניבירו ואחרית הימים על פי זכריה סיטשין ודיויד מיד
https://www.yekum.org/2017/09/%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%95%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/