מאת חיים מזר
התנועה הבלתי פוסקת של מהגרים לאירופה הופכת ליותר בעייתית ואקוטית. יש מפקדי צבאות ביבשת הטוענים שיש להיערך למלחמה באיסלאם. הגנרלים אומרים מה שהפוליטיקאים לא מעזים לומר. הסיבה היא ברורה. הפוליטיקאים חושבים על הבחירות הבאות. ההערכה בקרב מפלגות השמאל היא שהן תזכינה בבחירות. הרציונל: בני הדור השני של המהגרים, שבאופן חוקי הם כבר אזרחים לכל דבר, יצביעו עבורן. יש בכך היגיון פוליטי, אבל זה לא יקרה. מי שירוויחו מכך הן מפלגות הימין, בפרט הימין הקיצוני. הגנרלים מתוקף תפקידם לא מחויבים לשום מפלגה. הם לא מציגים מועמדות – לא לפרלמנטים ולא לממשלות.
מצב זה מאפשר להם לראות את המצב בצורה מפוכחת. בסיכומו של דבר יהיו בין אנשי השמאל מי שיתחילו להבין מה קורה. חוסר הנוחות העכשווי ילך ויחריף. אירופה כולה תתחיל להרגיש בסכנה קיומית. הדרשות של אנשי האיסלאם במסגדים באירופה מאששים תחושה זו. התוצאה הסופית תהיה מלחמה בתוך היבשת. זאת לא תהיה מלחמה נגד אחת ממדינות היבשת שרוצה לכבוש את אירופה. אף אחת ממדינות היבשת לא תרצה בזאת. מדינות אירופה היו שם די והותר, וכולם מבינים שהמחיר היה יקר מדי.
האויב הפעם יהיה מבית – ארגוני טרור איסלאמיים החיים במדינות אירופה. זאת לא תהיה מלחמה נגד צבא, אלא נגד לוחמים הנמצאים כאן ובשום מקום. זאת תהיה מלחמה קשה ואכזרית מאוד עם עשרות אלפי הרוגים לפחות. ארגוני הטרור לא יבחלו בשום אמצעי. טרור מתאבדים, מכוניות נפץ רבות עוצמה. בכל אלה התנסינו בארץ. נתאר לעצמו מה יקרה אם הם יצליחו לפוצץ מבנה רב קומות, והם יעשו זאת בכל מקום שיוכלו. בעקבות אסונות אלה נשיא ארה"ב יכריז על אזהרת מסע לכל מדינות היבשת, נניח לתקופה של שנה. הנזק הכלכלי במקרה זה ברור לעין.
תרחיש אחר: ארגוני הטרור מפוצצים רכבות תחתיות ו/או משיגים טילים בדרך לא דרך ומכוונים אותם לעבר יעדים אסטרטגיים כמו תחנות כוח, לרבות תחנות כוח גרעיניות. במקרה זה הנזקים והמראות ברורים היטב. מתוך ראיית התמונה כולה, יש להכין את צבאות היבשת לסוג זה של מלחמה. תיאום ביניהם יהיה בלתי נמנע. מדובר במלחמה שאף צבא עד היום לא התנסה בה עד כה, למעט מדינת ישראל, וגם זה בצורה חלקית – וטוב שכך.
המרכזים של ארגוני הטרור יהיו בתוך אזורים שבהם הם משמשים כרוב כבר כיום. אלה יהיו מרכזי הכוח שלהם. בהם תהיינה המפקדות שלהם, נוסף על כלל הלוגיסטיקה הדרושה. מחוץ לאזורים אלה יחידות שונות תטמענה בקרב האוכלוסייה, וכאשר תקבלנה פקודת אש, הן תצאנה לפעולות אלה. מן ההכרח יהיה לתחזק ולייעל את עבודת שירותי הביטחון של המדינה. אלה, יחד עם הצבאות, ייכנסו לפעולות לוחמה מיד עם התרחשותו של פיגוע. יהיה צורך להטיל מצור על אותם גטאות שבהם גרה האוכלוסייה המוסלמית – ולא פעם להיכנס לשם אפילו עם טנקים, כדי שהנזק שייגרם לארגוני הטרור יהיה מקסימלי. אפשרות אחרת היא הטלת מצור על אזורים אלה, תוך ניתוק מקורות המים והחשמל, והפסקה מוחלטת של תנועת כלי רכב – לרבות תחבורה ציבורית. במידת הצורך יש לשקול הפצצת מקומות אלה מן האוויר. זאת צריכה להיות מלחמה טוטלית. אף מדינה לא תשתמש בשיקולים מוסריים שהיא דורשת ממדינת ישראל.
ההיערכות למלחמה זו חייבת להיות מידית. אם לא כן, מספר הקורבנות יגדל עשרות מונים. בל נתפלא אם ארגונים אלה למשל ינסו לפוצץ סמלים תרבותיים כמו מגדל אייפל, מוזיאונים, ואפילו הוותיקן. הרציונל במקרה זה: מדובר במלחמה באויב אכזר ביותר, שלא יבחל בשום אמצעי שימצא לנכון, ויהיה צורך להילחם בו בכל העוצמה. נוסף על כך, יכול להיות שלשם כך יהיה צורך להכריז על מצב חירום או על ממשל צבאי.
למיטב ידיעתי אין לכך תקדימים היסטוריים. זהו מצב חדש לחלוטין. להערכתי, באירופה הולכת ומתחזקת תחושת האיום הקיומי, ובמצבי קיצון גם ההומניסטים הגדולים ביותר לא יבחלו בשום אמצעים. הרושם שלי הוא שבתוך חמש שנים, לכל היותר, תתחולל באירופה מלחמה. די בכך שקבוצת טרוריסטים תצליח לפוצץ כור גרעיני או לגרום לפיגוע ובו מאות הרוגים – וכל אירופה תהיה בלהבות.
גם אם האפשרות שאני מציג קודרת – יש להיות מודעים לכך. בקבלת החלטות מושכלת יש להביא בחשבון גם מצבי קיצון ולא להדחיק זאת.
האפוקליפסה הזאת עשויה להתרחש מחר ומחרתיים.
