הזמר סטיבן דימיטרי ג’ורג’יוס, ידוע לקהל הרחב בכינוי הבמה קט סטיבנס. סטיבנס, המיר את דתו לאיסלאם בשנת 1979 ושנה את שמו ליוסוף איסלאם. רבות נכתב על הקריירה הסוערת אותה ניהל, אשר לוותה במשברים אישיים: מחלה קשה, קרבה לאסון, חזרה בתשובה ופרישה מעולם הרוק. זאת, רק כדי לחזור אחרי שני עשורים לבמה. שפע אלבומיו והתכנים המוצגים בהם (כ20 במספר כולל אוספים והוצאות חדשות), מעידים על נפש מעמיקה, מחשבה ויצירתיות.

הממד הייחודי בתהליך שהוצג, בא לידי ביטוי בעובדה לפיה סטיבנס, אשר זנח לכאורה את אהבתו לשירה אחר שהתאסלם ואף ניתק עצמו מעיסוק באלבומיו הראשונים ובתמלוגים (כפי שנכתב באוסף משיריו שיצא לאור בשנות התשעים), עבר תהליך שבו שמר על זהותו הקודמת וחיפש דרך להביא לידי ביטוי את כשרונו ועצמיותו, בתוך קהילה דתית סגורה.

הקריירה המוסיקלית של הזמר קט סטיבנס, החלה בשנות השישים. באותה עת הקליט את הלהיטים : I Love My Dog ו-The First Cut is the Deepest . חייו האישיים כללו בילויים סוערים בסצנת מועדוני לונדון, עם חבורת אמנים שביניהם היה ג’ימי הנדריקס. חברותו עם הנדריקס השפיעה עליו רבות. סטיבנס, בטא הרהורים על החברה והמעמדות החברתיים בסינגל כMatthew and Son. תנאי העבודה המחפירים בחברה של אותו מת’יו, הוצגו בשורה “כל אשר הם (העובדים) לוקחים הן 10 דקות הפסקה, ספל קפה קר וחתיכת עוגה”. עם זאת, המעביד לא חס אף על עצמו וחי בעומס עצום “העבודה אינה נגמרת… תמיד ישנו דבר מה חדש”. סינגל נוסף I’m Gonna Get Me A Gun, הציג גם הוא הרהורים על ייאוש… נראה כי כבר בתחילת הדרך, עסק סטיבנס בשאלות חברתיות, אישיות ואף כאלה היכולות להיות מזוהות עם אסכולה פוליטית בעלת גוון ברור.

בשיא הצלחתו, עבר סטיבנס את המשבר הראשון בחייו האישים. בשנת 1968, חלה בשחפת קשה, אשר בעקבותיה התאשפז לזמן רב. סטיבנס, העיד בראיון שהוקלט לפני זמן לא רב לטלוויזיה הבריטית, כי התקופה הארוכה הביאה אותו להרהר רבות על חייו. בה בעת, החלו אמנים רבים לשלם את מחיר ההרס העצמי שנקטו בחייהם ומתו משימוש בסמים. לפי הראיון, הוא קבל בהפתעה את מותו הפתאומי של ג’ימי הנדריקס. הדבר סימל לו כי כיוונו בחיים אינו נכון.

שנות השבעים הביאו עמן כוון חדש בשירתו. סטיבנס, הושפע מבלדות הרוק והציג זאת באלבומו משנת 1970, Tea for the Tillerman. באלבום זה, הורחב החיפוש אחר הממד האישי, למשל בשירים Hard Headed Woman, Sad Lisa, אחר הממד החברתי, בשירים Where Do the Children Play, Wild World ואחר הממד המשפחתי בשיר Father and Son. האלבום הבולט הבא ,Teaser הציג את הלהיטים Morning Has Broken ממנו ניתן בעליל לחוות חוויה דתית ספיריטואליסטית, Peace Train שהביא את זווית השלום וMoon Shadow “צל ירח מלווה אותי כל העת” כ”גיבנת”…

באותה עת שהה סטיבנס בברזיל ואז הכה בו (באופן קרוב ביותר) האסון השני. כאשר ביקר אצל אחיו, כמעט וקיפד את חייו. החוויה הזו הותירה בו רושם עמוק ובמקרה מצא ספר קוראן של אחיו מונח על השולחן. אז העיד כי החל לקרוא רבות בספר. סטיבנס, המשיך להפיק אלבומים נוספים בעלי להיטים, אך בד בבד החל בשנת 1975 ללמוד קוראן והתהליך הסתיים באדיקות דתית ובהופעה אחרונה ב1979.

הזווית הישראלית בחייו של סטיבנס, באה לידי ביטוי בקשר (או חוסר קשר), עת ערך כמה ביקורים בארץ. בביקור הרביעי, הגיע עם בנו לנמל התעופה בן-גוריון, משם גורש. הסיבה נעוצה בכך, שבביקורו הקודם הטיף נגד המדינה. אתר מעריב הציג בשנת 2008, כתבת פרופיל על הזמר ופירטה את סיבת מניעת כניסתו לארץ, לפיה “ביולי 88, בעיצומה של האינתיפאדה, הגיע לביקור שלישי. מטרת ביקורו המוצהרת הייתה הבעת תמיכה בפלשתינים, אולם ישראל טענה מאוחר יותר כי הוא ניצל את הביקור כדי להעביר כספים לתנועת החמאס”.

בשנת 2003, חזר סטיבנס לשיר, עת הקליט גרסא חדשה לשיר Peace Train. סטיבנס, העיד כי עשה זאת מסיבות הומניטריות (למען ילדי עיראק) וכי כל העת חיפש לשלב בין הדת לרצונו לשיר, אך רק כאשר קיבל פסק הלכה מפורש המתיר לו לעשות כן, חזר לבמה.

למרות שהפך לאדוק בדת ולכאורה התנתק מהשירה, לא יכול היה למחוק את הפרק החשוב מחייו ולראיה מצא את פוסק ההלכה, שאפשר לו לחזור ולשיר תחת מגבלות מסויימות. הדבר מוכיח כי יש באפשרות הפרט לשמור על אוטונומיה אישית ולמצוא את המרחב לבטא את עצמו, גם במסגרות דתיות אדוקות. למרות שידע בעת כניסתו לאיסלאם, כי כאשר יהפוך לאדם דתי והדוק ייאלץ לוותר על השירה, נראה על פי עדותו האישית, כי לא וויתר. סטיבנס, חיפש במשך כמה עשורים את הדרך לחזור במגבלות ברורות ולעסוק בתחום שאהב. השירה נרתמה להבאת מטרות דתיות לידי ביטוי, אך בד בבד לשירים בעלי גוון דתי, חזר ללהיטיו הישנים.

אמנם הדיון נסוב סביב תחום השירה, אך ניתן להסיק מסקנות רחבות באשר לרצון הפרט. נראה כי אם האדם רוצה, הוא יכול לשמור על ייחודיותו והממדים המאפיינים את אישיותו. למרות החשש מפני סנקציות, התוצאה הסופית שבאה לידי ביטוי אחר עיקשות רבה וממושכת, יכולה להביא הערכה לפרט מצד המערכת שבה הוא נמצא.

קישורים:

1. אתר “מומה” המציג את הדיסקוגרפיה של הזמר

http://mooma.mako.co.il/Discs.asp?ArtistId=9070

2. ביוגרפית קט סטיבנס באתר ה”רולינג סטון”

http://www.rollingstone.com/music/artists/cat-stevens/biography

3. עמוד הבית הביוגרפיה של קט סטיבנס (יוסוף איסלאם)

http://www.yusufislam.com/biography/

4. קובו, הילה “מרכז פרס הזמין לארץ אמן שתרם כסף לחמאס”, Nrg

October 6, 2008.

http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/796/248.html

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × שלוש =