מאז שנת 2011 נוצרה בעיר נתניה מסורת של מופע שנתי לכבוד השפה העברית: "מילה שלי – שמים את השפה העברית על המפה".
המופע מתקיים ביזמתן ובהפקתן של תושבות נתניה הד"ר לחינוך מירי דֶּבִּי-קריצלר, מפיקה, מוציאה לאור, ועוסקת בכתיבה יצירתית, והפרופ' למדעי המחשב, המשוררת, והמלחינה אביבית לוי. שתיהן חברות אגודת הסופרות והסופרים העברים, ובשיתוף עמותת היכל התרבות העירוני.
יוזמות הערב והמפיקות רואות חשיבות רבה במיצוב העיר נתניה כאחת הערים המרכזיות בארץ בתחום התרבות, ומבקשות להדגיש זאת הלכה למעשה בדרך זו.
המופעים הם תמהיל מרתק של הרצאות חווייתיות, מתובלות בהומור, בנושא הנבחר, בהקשר לשפה העברית, וקטעי מוזיקה בביצועם של הרכבים יצירתיים.
יעודה של הסדרה "מילה שלי" הוא להעמיק את המודעות לדקויות השפה העברית, לחידושיה, להקשיב לצליליה, להתרשם מיופייה.
המופעים התקיימו מידי שנה בסוף חודש פברואר, למעט שנת 2021, בשל מגפת הקורונה. מאז שנת 2014 את האירועים מנחה קריין הרדיו והטלוויזיה דן כנר בקולו הרדיופוני הערב ובקטעי קישור מרחיבי דעת.
ב-24 בפברואר 2026, ימים אחדים לפני פרוץ מלחמת "שאגת הארי", משביתת מופעי התרבות, התקיים האירוע ה-15 של "מילה שלי" בנושא "בגד כפת – על שפה ואופנה".
דן כנר הזכיר את מרים פיירברג-איכר ז"ל, ראשת העיר של נתניה במשך 27 שנים, שאהבה את המופע. "זכרה הברוך ישרה תמיד על המופע", הוסיף.
השנה החלק המוזיקלי היה אופראי וצבעוני.
טלי קצף, ילידת נתניה, זמרת סופרן, שרה אריות מרכזיות מתוך אופרות, בשפות שונות, בליווי פסנתר של דניאל קרוגלוב.
טלי קצף לבשה את השמלות המרהיבות, הייחודיות, מתוך ההפקות עצמן, שעזרו לה להיכנס לדמות. טלי סיפרה על היצירה ועל הדמות שביצעה. היא שרה באיטלקית את האריה "יום אחד אראה" של צ'ו צ'ו סאן היפנית מתוך האופרה "מאדאם בטרפליי" מאת ג'אקומו פוצ'יני, כשהיא עוטה קימונו מסורתי.
מתוך האופרטה "העטלף", היא ביצעה את שיר הצחוק של אדלה המשרתת, כשהיא עוטה את השמלה המפוארת של הגברת שלה בנשף המסכות.
"העטלף", היא אופרטה מאת המלחין הווינאי יוהאן שטראוס הבן, נכתבה ללברית בגרמנית של קרל האפנר וריכרד גֶנֶה. בסוף האריה טלי קצף שרה קטע בתרגום לעברית של המלחין וכותב האופרות ישראלי דוד זבה.
השחקנית דורין מנדל, היצגנית (פרזנטורית) של האקדמיה ללשון העברית, השתתפה במופע בשני סרטונים שהוקרנו על המסך, מהם למדנו חלופות עבריות למונחים בתחום האופנה – "אסופה" עבור "קולקציה", "אביזר אופנה" עבור "אקססורי". וכן הכרנו את הפעלים הנכונים בהקשר לפרטי לבוש: שעון עונדים; כפפות עוטים; עניבה כורכים; וכפתורים פורפים.
הדוברת הראשונה הייתה שלי סתת קומבור, מעצבת נעלים, בהרצאה "הנעליים שלי". שלי סתת קומבור למדה במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, ולאחר מכן הייתה ראש המחלקה הזאת. לשורש נ.ע.ל. לפחות 2 משמעויות שונות, ובעצם, שתיהן קשורות לסגירה – נעלים סוגרות כפות רגלים, כפי שדלתות סוגרות חדרים.
שלי סתת קומבור דיברה על התשוקה שלה לעיצוב נעליים שימושיות, וכן כאלה שאי אפשר לנעול אותן. עוד בזמן לימודיה בבצלאל, היא קראה תיגר על הסנדלרות המסורתית בכך שיצרה נעליים שצורת הסגירה שלהן הייתה בטכניקה של בורג ואום.
שלי סתת קומבור ואילון, בן זוגה, הקימו את מותג הנעליים Coupleof, ויצרו נעליים ייחודיות לשמחת לקוחותיהם, דוגמת מגפי "קיפי", שהתבססו על נעלי הבית המפורסמות של חברת "דפנה".
בני הזוג גם יצרו נעלי קונספט, שמביעות רעיון. בהתחשב במשבר הסביבתי, ולאור חשיבות המרחב המקיים, הם החליטו לקחת חומרים שיצאו מכלל שימוש, ולתת להם חיים חדשים בדמות נעל. כך נוצרו נעליים מעיתונים ומשקיות נייר. המעצבים המקוריים יצרו נעלים שמהוות המשך למכנסיים או לגרביים, ואפילו בנו פסלי נעליים שלא ניתנות לנעילה.
עורכת הדין רחלי זילברפרב שרייבר, אשר מלווה מעצבים, אמנים, ויוצרים בסוגיות מסחריות וקניין רוחני, הרצתה על דיני אופנה תחת הכותרת "חוק ותפר". בעולם המשפט הדיוק של מילים בא לידי ביטוי בצורה המשמעותית ביותר – קיימת חשיבות לניתוחי מילים ולמבנה התחבירי של המשפט. יש גם חידושים בשפת הביטוי. לאחרונה, בית המשפט, שדן בנושא חוזים, החליט בפסיקה תקדימית, שאימוג'ים (סמלונים) מהווים שפה קבילה.
רחלי זילברפרב שרייבר דיברה בהרחבה על הגנה על סימני המסחר במטרה לשמור על המוניטין. חברה שמבקשת לקבל מונופול על מילה שמהווה שם של מוצר, לדוגמה, "קוקה קולה", פונה לבית משפט על מנת לקבל הגנה על סימן המסחר, ובכך להפקיע את המילה משימוש חופשי ע"י הציבור.
לסימני מסחר יש היררכיה. את הגנה הכי גבוהה מקבל סימן מסחר מומצא, דוגמת "אדידס", שם של חברת מוצרי ספורט גרמנית מפורסמת, שהיא הלחם של שם ושם משפחה של המייסד אדי דסלר.
במקום נמוך יותר בהיררכיה נמצא סימן מסחר שרירותי. זאת מילה שקיימת בשפה, אך השימוש המסחרי שלה לא קשור למשמעותה המילונית. למשל חברת הלבשה "תמנון".
במקום הנמוך ביותר, ולמעשה, בלי הגנה כלל, נמצא סימן מסחר גנרי. זאת מילה, שהתחילה את דרכה כמילה מומצאת, אך עם הזמן המוצר נהיה מאוד פופולרי, ושמו הפך למילה במילון. במקרה הזה מסימן מסחר מומצא הפך לסימן מסחר גנרי, איבד את ההגנה, ומותר לשימוש חופשי בפי הציבור. דוגמאות למילים האלה הן "יוֹיוֹ", "ג'יפ", ואפילו "ניילון".
מיקי קידר, ראש המחלקה לעיצוב טקסטיל במכללת שנקר, קרא להרצאתו "בד בבד".
עברית עושה שימוש במונחים של הבדים בשפת היום יום. מילים דוגמת מארג ורקמה, שמקורן בעולם הבדים, קיבלו משמעויות חברתיות, כלכליות. בד הוא חומר הגלם העשוי בידי אדם הנפוץ בעולם. בד בעצמו עשוי חומרים. סיב הוא היחידה הקטנה ביותר של הבד הנושאת את תכונותיו. מכאן מיקי קידר הציע מחשבה פילוסופית: כמו בבד, כך בחיים, המבנה כולו תלוי ביחידה הקטנה ביותר. השלב הבא אחרי הסיב הוא חוט. המילה מופיעה כבר במקרא, למשל בביטוי "מחוט ועד שרוך נעל", וגם בהשאלה, בביטוי "חוט המחשבה". חוט הוא גם מידה – "כחוט השערה". גם למילה "שוליים" מעולם הבדים יש משמעות תרבותית – מה שלא במרכז.
שתי וערב הם מונחים בסיסיים בתהליך בניית בד. "שתי" קשור למילה תשתית. שתי מתוח מראש הוא יסוד, ערב הוא פעולה. השורש ע.ר.ב. מייצר מילים ומונחים רבים בשפה: ערבוב; ערבות הדדית; ערב רב; ערב זה גם זמן. בטקסטיל דוגמה נוצרת מן היחסים בין שתי לערב.
לסיום דבריו מיקי קידר השמיע סדרה של תובנות בהשראת המונחים של בדים: האם החיים שלנו אקראיים או ארוגים לפי תבנית? השתי הוא מה שקיבלנו, הערב הוא מה שאנחנו עושים ביומיום, הדוגמה היא מה שחוזר, והבד הוא סך החיים המורכב בין נתון לבחירה. ומכאן השאלה – אם החיים הם אריג על איזה דוגמה היינו בוחרים לחזור?
בפינה הקבועה במופע "מילה שלי", המכונה "ההפתעה הנתניתית", דן כנר ראיין את דניאל טיפנברונר, תושב נתניה, תלמיד בכיתה י"ב בישיבת בני עקיבא, המשתתף במסלול הנוער של החוג ללשון העברית של אוניברסיטת תל אביב. הוא לומד קורסים אקדמיים בחוג ללשון, וכך יוצר מגמת לשון בהיקף של 5 יחידות לימוד בתעודת בגרות. בהיותו בכיתה ט', דניאל זכה במקום הראשון באולימפיאדת העברית לנוער של אוניברסיטת תל אביב. לשאלתו של דן כנר על האולימפיאדה, דניאל סיפר, שהמטרה היא ליצור חוויה אצל המתמודדים: הם נדרשים לפצח צפנים ולפתור חידות היגיון.
דניאל הביא דוגמה של שאלה, שתואמת את הנושא של המופע: מה הקשר בין בגד לבגידה ובין מעיל למעילה? בשני המקרים השורש מתייחס להסתרה ולכיסוי – כמו שהבגד והמעיל מסתירים את הגוף הבגידה והמעילה מסתירים את האמת.
לאחר הראיון, דן כנר קרא את הנוסח העברי של נתן אלתרמן ל"מעשה במעיל" – יצירתה הידועה של קדיה מולודובסקי בשפת היידיש.
מתן לקס, מורה לתיאטרון בבתי ספר לנוער בסיכון, הצחיק את הקהל בקטע הומוריסטי תחת הכותרת "מתלבש על העברית".
לסיום המופע "מילה שלי" טלי קצף שרה בקולה האופראי שני שירים עבריים: "בשמלה אדומה, "ו-"בקיץ הזה תלבשי לבן".
