שרגא גפני היה במשך עשרות שנים אחד מסופרי הילדים הפופולאריים ביותר בעברים תחת שמות   כמו “אבנר כרמלי ” ו”און שריג ” שעימם יצר סדרות של רבי מכר כמו “דנידין הילד הרואה ואינו נראה ” ו”הספורטאים הצעירים “. רק מעטים ידעו שמאחורי כל השמות האלו עומד אדם אחד. ומעטים עוד יותר ידעו שאותו אדם הוא אידיאולוג נמרץ  שמפיץ אידיאולוגיה שהיא בגדר “התפלגות”  של האידיאולוגיה של התנועה “הכנענית ” של יונתן רטוש ואהרון אמיר.

החלק    הראשון    של                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               המאמר

וכעת החלק השני :

ניתוח של סופר

 בסיפוריו השתמש שרגא   גפני בשיטה  של כתיבת סיפור מרתק או מבדח  על מנת לבטא בו את דעותיו האידיאולוגיות -הפוליטיות .   בראיון הוא הסביר :

” השפעתה של ספרות על ילדים היא בעלת משקל אדיר בעיצוב אופיו של הילד , ערכיו והשקפת עולמו . …..המפגשים הראשונים של ילד עם עלילות ספרותיות מעצבים אותו ומכוונים אותו במידה רבה למערכת החיים שהסופר חפץ בה  לכן לפי עניות דעתי על הכותב לילדים לדעת זאת ולראות במקצועו שליחות ולא משלוח יד. הוא צריך להיות איש המוכן להתייצב מאחורי מה שהוא כותב לילדים. הוא צריך להיות אדם בעל ערכים ובעל השקפת עולם מגובשת”.

הוא ממשיך ומציין :” ספרות ההרפתקה היא הסוכרייה המתוקה שבתוכה אתה טומן אתהערכים שאתה שואף להחדיר בקורא שלך. כל ילד אוהב הרפתקה ,נמשך להרפתקאות…לכן ניתן דרך ספרות ההרפתקה להחדיר בילד ערכים בצורה ישירה ביותר“. (8)

ואכן מטרתו של גפני הייתה תמיד בראש ובראשונה לעצב את הילדים שקראו את ספריולפי תפיסתו ועל כך גם היה מוכן לשלם מחיר כלכלי כבד . המוציא לאור שלו הרוויח

כספים רבים ממכירת ספריו של גפני שמהם ראה הסופר בהשוואה מעט מאוד אך הדברלא שינה לו לדבריו  שכן המסר ולא הרווח הכלכלי היה מה שהיה חשוב לו.

וספריו של גפני אכן היו מצליחים מאוד למרות המסרים האידיאולוגיים שהיו טמונים בהם.

  מחקר  על הסופר משנת 1970 ציין  כי ” אף כי לא נערך מחקר בשנים האחרונות על הספרים  הנקראים ביותר ע”י ילדים הכוללים את ספריו של כרמלי ,מתקבל הרושם משיחות עם  מחנכים ,מנהלי ספריות הורים וילדים , כי אלה הם הספרים הנקראים ביותר בגיל 9-11 והם בבחינת הבסט סלר הישראלי בגיל הנדון “. (9)

בדיקה שערכתי בעת הכנת המאמר  בספריה ובחנות ספרים הראתה שכיום אין הוא נקרא כבעבר .  

אך אין מקום להטיל ספק כי בין שנות ה50 ל80 היה בין הסופרים הנקראים ביותר אם לא

 הנקרא ביותר לילדים ולו רק בגלל הכמויות הגדולות של הספרים שכתב ,שתפסו מקום רב מאוד על מדפי הספריות.

המבקרים תוקפים

 ספק אם המו”לים היו מוציאים כל כך הרבה מספריו אילולא ידעו שימכרו . נראה גם שלפחות במשך  תקופה מסוימת אכן הייתה לגפני  השפעה רבה על קהל הקוראים שלו. ספק אם אדם שהוא לחלוטין בלי השפעה היה זוכה לביקורות עוינות כל כך כמו אלהשלהם “זכה”  גפני  ממבקרים שונים שדעותיהם הפוליטיות היו שונות משלו .


בכתבה עוינת עליו שפורסמה בראשית שנות ה80  טוען העיתונאי  רון מייברג  העוין לדעותיו של גפני כי ” מגיע לו פרס עליכולת ההשפעה שלו על דור שלם של צעירים . הוא הבין את הלך הרוחות , את הסחףלימין , את הנוסטלגיה החמושה במקלע וכתב על זה לפני כולם, והילדים בתורם באותהחלוקה סטטיסטית הקיימת היום בין ימין לשמאל לקחו אותו על המילה “.(10)  רון מייברג, ייחס לגפני וליצירותיו השפעה מכרעת על דור הצעירים שהעלה  לשלטון את  הליכוד והימין.

גפני עצמו מסכים עם הערכות אלה וטוען שאחרי הכל זאת הייתה מטרתו להחדיר בנוער העברי מושגים של הקרבה, גבורה,וגאווה לאומית, גישה שהיגיעה לשיא הצלחתה במלחמת ששת הימים  (  הוא ייחס להשפעת כתיבתו את ה”דמעה ” של  הצנחן ליד הכותל) .

המבקרים השונים בכל אופן לא ייחסו לו דווקא את הדברים הספציפיים האלו בהשפעת ספריו על קוראיו.

  מבקרת אחת טענה כי הדבר הטוב היחיד בספריו הוא ש” אין בהם אלימות , תאורי זוועות סטיות מין , או פשעים קשים “. (11)

אוריאל אופק

בשלב מסוים אף נעשה  ניסיון, בידי  אחד ממבקריו הקשים הסופר אוריאל אופק ( כותב עמית בהוצאת מ.מזרחי ) , לשכנע את הספריות הקיבוציות  לסלק את ספריו ממדפיהן   אך ללא הצלחה.אוריאל אופק הטיל ספק אם יכולים ספריו של גפני לתרום לחינוך ילדי ישראל כשעלילתם נטולת אמינות ,סגנונם דל שפתם מרושלת וגיבוריהם חסרי תכונות ייחודית שכן הם פועלים תמיד כולם יחד ( תלונה מוזרה ממבקר שבא מהשמאל) …(12)

אדיר כהן

המבקר אדיר כהן (גם הוא סופר עמית בהוצאת מ.מזרחי )  האשים את גפני ביצירת סטריאוטיפים שליליים ומבזים על הערביםוטען שספריו עומדים בראש רשימת הספרים המציגים בצורה עוינת את בני העם הערבי מבין ספרי הילדים העבריים  לצד ולפני ספרי חסמבה .(13)

טענה דומה הושמעה בידי סופר ערבי-פלסטינאי   פאוזי אל אסמאר שהיציג את ספריו של גפני כדוגמההמרכזית  בספרו על סטריאוטיפים שליליים של ערבים בספרות הילדים העברית .

הביקורות הושמעו גם ממקומות בלתי צפויים מבחינתו של גפני המראים ששינוי הערכים לו הוא חותר לא היה שלם כל כך בשנים האחרונות, ודווקא במקום שבו לדעתוהוא היה אמור להתקבל בברכה , בצה”ל.  הוא הותקף בידי  עיתון צה”ל “במחנה ” על שבספר בסדרת “הסיירת המיוחדת ” שלו ( על יחידת עילית  בצה”ל ) הוא מציג חיילת שמוכנה לצאת רק עם מישהו שמשרת ביחידה קרבית .

גפני נשאר שלם לחלוטין עם המסר הזה, אך דומה שבצה”ל  עצמו כבר לא שלמים עימו ,בניגוד לבעבר  .(14)

אם זאת למרות ההתקפות השונות האלה על יצירתו של גפני, דומה שהמבקרים הודו בכך שגפני אכן משיג את כוונתו המוצהרת , לעצב את תפיסת עולמם של הקוראים .

 כפי שכותב מייברג ברשימתו “במשחק על גביע המדינה לראיית הנולד ולחינוך יוצר התוצאה היא אבנר כרמלי 2  מדינת ישראל 0 . גם הרעים אלה שרוצים לעצור אותו אינם יכולים  לו. הנבחרת שהם מציבים מולו הסגל הלאומי שלהם אינו חדור אותה תחושת שליחות  עמוקה ,מחויבות ומסירות למטרה. ….אז מה אנחנו יכולים להתלונן על זה  שכרמלי  משחית את ערכי הילדים ? מישהו עם מעוף במשרד החינוך היה שם אותו על משכורת  מלאה. אין דרך אפקטיבית להלחם בדמיונו ובכושר הייצור של כרמלי ….הספרים  שלו  מכסים את שוק ספרות הילדים כמו שמיכה עבה” (15). מיברג אף  רמז  שאולי כדאי לשרוף את ספריו של גפני. 

אך מהי בדיוק תפיסת עולם זאת שאותה  שואף גפני  לעצב ?  האם זוהי תפיסת עולם  “ימנית “שגרתית , או תפיסה “כנענית ” טהורה או משהו שונה משניהם ?

והאם ניתן לאמור שגפני  אכן רוצה לעצב תרבות עברית חדשה מסוג שונה לחלוטין מכל מה שהיה בעבר? 

 

התנועה “הכנענית ”

האות העברית “אל”ף” סמל התנועה הכנענית.

להלן  סקירה כללית קצרה על האידיאולוגיה והתנועה הכנענית מבית מדרשו של המשורר יונתן רטוש, תנועה שאליה השתייך שרגא גפני במשך זמן קצר אך דומה שהשפעה מסוימת שלה , ניתן למצוא ביצירתו  לאורךהשנים.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                    התנועה   ה”עברית” ( השם “כנעני” היה למעשה שם גנאי שניתן בידי אויבי התנועה אם כי התקבל על ידה. במקרה של גפני,כפי שנראה בהמשך,כינוי זה הוא בלתי מתאים במיוחד ) נוצרה בידי המשורר יונתן רטוש על סמך אידיאולוגיה שלמהשאותה גיבש בשנות ה30- וה40-  אידיאולוגיה זו נוצרה בהשראת תפיסותיו של ההיסטוריון ע. ג. חורון , אם כי ניתן למצוא את שורשיה גם בקרב הוגים אחריםשל התקופה הקודמת כמו ברדיצ’בסקי, סלושץ וראובני ובקרב משוררים כזלמן שניאור. (16)

במרכז האידיאולוגיה הכנענית כפי שניסח אותה רטוש  הוצב קיטוב מוחלט בין הזהות ה”עברית”, שנתפסה כזהותם הפוטנציאלית של כל יושבי המזרח התיכון         שאותו כינה רטוש ” המרחב העברי ההסטורי ” ( ובראש ובראשונה כל אלה שלא נטמעו לחלוטין בזהות ה”ערבאית “, הערבית הסונית  או השיעית  כמו הדרוזים  והלבנוניםהנוצרים ) שלהם  לדעת חורון ורטוש,  היה עבר עתיק ומשותף בתרבות העברית הגדולה שהתקיימה בטריטוריה זאת ,ושהיא התרבות הטבעית שלה,  ובין הזהות ה”יהודית ” שהיא זהות דתית עדתית בלבד שאין לה למעשה כל קשר לארץ ולעברה העברי  שכןנוצרה באופן מוחלט בגולה .

הגדרת האומה ה”עברית ” התבססה  אם כך על הטריטוריה הארץ ישראלית ועלעברה ותרבותה ולפי התפיסה הקיצונית של רטוש ,כל מה שלא צמח ישירות בארץ זאת( כמו למשל תרבות הגולה ואפילו יסודות בתרבות בית שני ) אינו שייך לה.

לפי תפיסה זאת  החוויה התרבותית יסודה בקשר עמוק אל האדמה הנוף והטבע . וההנחה הייתה שהתרבות ה”עברית שהתעצבה בארץ ישראל בתקופת התנ”ך ( תקופת הזוהר האחת והיחידה של העם העברי, אליבא רטוש )התפתחה באמצעות ההקשר שלה לתכונות המיוחדות של המרחב העברי והטריטוריה הארץ ישראלית. רטוש טען שגבולות המרחב  העברי  היו רחבים ביותר וכללו את כל אזור הסהר הפורה באזור שהיה  טריטוריה אחת  שאותה כינה ” ארץ הקדם ” או ” ארץ הפרת”,  שארץ ישראל התנכית הייתה רקמחוז אחד בתוכה. בתוך טריטוריה זאת התגבשה לדעתו תרבות אחת משותפתכפרי תגובתה של האוכלוסייה לנתוני הטבע הדומים בכל המרחב הגדול הזה ולמיקומו הגיאופוליטי כמרכז העולם הקדום . (17)

 למשך זמן מה בשנות ה40- וראשית שנות החמישים נחשבו ה”כנענים ” לנושאי דגלו של ה”צבר ” כנגד התרבות ה”יהודית

גלותית”. לקראת סיומה של מלחמת העצמאות התארגנה קבוצת “העברים הצעירים”בהנהגת רטוש סביב כתב העת “אלף” . הקבוצה הייתה קצרת ימים והחזיקה מעמד

כקבוצה מאורגנת רק עד 1953 לפני שהתפרקה . היא כללה בין השאר גם אנשי לח”ילשעבר כמו עמוס קינן,בועז עברון , יעקוב אשמן , ושרגא גפני שהיו צעירים יותר משאראנשי הקבוצה.( 20) רובם היו סטודנטים, בעלי נטיות אמנותיות שונות , ילידי הארץ או מי שעלו אליה בגיל צעיר.

הם שאפו ל”פעולה ישירה ” ולשינוי פני החיים בארץ המסואבת לדעתם בידי המנגנון המפלגתי והדתי הישן . לדעתם האידיאולוגיה הכנענית הייתה לא רק אידיאולוגיה

אלא גם ” אורח חיים ודגם של ” אדם עברי חדש “. קבוצות שלטוניות שונות שראו עצמן כמאיימות בידי הנורמות התרבותיות החדשות של הקבוצה פעלו כנגדה באמצעים

שונים ובניסיונות לסטגמטיזציה והשמצה ( למעשה ההתקפות על ה”כנענים” החלו עוד לפני הקמת המדינה , אך הם קיבלו תאוצה לאחר הקמתה)  דבר שיצר לקבוצה בעיני אנשיה ובעיני  אנשים מבחוץ דימוי של מי שנרדפים למען דעותיהם הרדיקליות . 22)

עם זאת כאמור הקבוצה לא האריכה ימים . לאחר התפרקותה דעותיה המשיכו להתקיים בצורות שונות בידי חבריה לשעבר והמקורבים השונים לתנועה ( אם גם לא היו חלק “רשמי ” שלה אך החזיקו בדעות קרובות )  שהפכו לדמויות חשובות  בתרבות העבריתהחדשה במדינה. המנהיג לשעבר רטוש ,פרסם לאחר שנות החמישים מאמרים אידיאולוגיים  רק באופן ספורדי והפך לדמות כמעט שולית . חשובים יותר היו אנשים אחרים כמו אהרון אמיר שיצר את כתב העת  הספרותי החשוב  ” קשת” והמשיך להחזיקבכנעניות ” הטהורה” . אורי אבנרי המקורב לתנועה שהיה עורך  השבועון המשפיע “העולם הזה ” שבו העלה על נס את דמותו של הצבר החילוני ואת הצורך שלו להשתלב במרחב “השמי”.  עמוס קינן שדיבר בספריו בשבח הילידיות והאהבה לארץ וכל מה שהיא מכילה לאורך  התקופות . אך כל האנשים האלה ואחרים אם כי המשיכו להחזיק בוריאציות של דעותיהם  מהתקופה ” הכנענית ” ולכתוב עליהם ( עמוס קינן למשל פירסם  פר בשם  “שושנת יריחו ” שבו יש אלמנטים ברורים וחזקים של התפיסה ה”כנענית “)   שוב לא שאפו   או לפחות לא הימשיכו לנסות באופן אקטיבי  ליצור ” אדם  עברי חדש ” ותרבות “עברית  חדשה  “כפי ששאפו בתקופת הזוהר של  התנועה.

היה רק יוצא דופן אחד מבחינה זאת , שלא ויתר על המטרה המקורית מימי התנועה  נות את החברה ואת העם  בכיוון שאותו ראה כרצוי .היה זה   שרגא גפני שכל פעילותו הספרותית והציבורית הייתה קודש למטרה זאת שבה דגל  בתקופת התנועה הכנענית ואף קודם לכן בתקופת חברותו בארגון לח”י , ושממנה לא סטה לאורך עשרות שנים של כתיבה,.   

 

האידיאולוגיה “העברית ”  של שרגא גפני

בפרק זה אסקור את התפיסה האידיאולוגיה המיוחדת של גפני כפי שהיא מתבטאת במאמרים וביצירות לילדים , את הדמיון והשוני בינה ובין האידיאולוגיה הכנענית של רטוש, ואת ניסיונו של גפני ליצור תרבות חדשה ומיוחדת  דרך יצירתו לילדים.

המפגש של גפני עם רעיונות “עבריים ”  חל עוד בתקופה מוקדמת בחייו בעת חברותו בלח”י ששאף השגת  עצמאות לעם העברי בארץ ישראל ויצירת “מהפכה עברית”.בניגוד לזרמים האחרים בציונות לא היה ללח”י  עניין מיוחד בהצלת יהודי הגולה או בשמירת הקשר עימם. רעיונות אלה השאירו על גפני רישום עמוק.

לאחר שהתגייס  לחטיבת גבעתי בצה”ל  פגש גפני את יוסף ועדיה, שהיה מאנשי התנועה ה”כנענית ” של רטוש והוא שיצר את הקשר בין גפני והתנועה. גפני שזיהה מיד את הדמיון בין הרעיונות ה”עבריים ” של רטוש ובין הרעיונות שדגל בהם ב”לח”י”  הצטרף לתנועה, ונחשב ביחד עם אנשים כעמוס קינן  ובועז עברון (שניהם כמוהו, אנשי לח”י  לשעבר)  כ” משמרת הצעירה של התנועה . הוא השתתף כאמור בכתב העת “אלף ” שבו  פירסם   שלושה סיפורים תחת השם “איתן נותב”.

אך לאט לאט החלו להתגלות הבדלים אידיאולוגיים ברורים בין גפני ובין רטוש  וחסידיו . הוא קיבל את רעיונו של רטוש על הצורך ב”מהפכה עברית ” ויצירת עם חדש שיהיה בגדר תחייה של העם העברי הקדום. הוא קיבל את הצורך בניתוק  בין לאומיות ודת,בהתנתקות מיהודי הגולה,  ובמיזוג עם הערבים תושבי הארץ לאומה  העברית . אך מצד שני דחה את גישתו של רטוש  שטענה שיש להחיות את התרבות העברית הקדומה על כל מרכיביה,  לרבות הערצה   לתרבות והספרות ה”אלילית ” של הכנענים . גפני טען כי יש להחיות רק אלמנטים סלקטיביים  בעברה של האומה העברית שהם אכן עמדו בבסיס  תור הזהב שלה בתקופה שבה היגיע  העם העברי לפסגת הישגיו , באופן ספציפי תקופת הנביאים בשורתם וחזונם,   ושאותם בלבד יש ליצור מחדש ולהמשיך.

גפני ,מעריץ התנ”ך , קבע שתקופת הזוהר של העם העברי הייתה תקופת הנביאים התקופה שבה נוצר חזונם והתורה על חוקיה הנצחיים, שלדעתו קראו לשוויונות בין בני האדם . הוא טען שרק אלמנטים אלה יש להחיות.(21)

צילום: מיכאל קרמר

שרגא גפני.צילם מיכאל קרמר.

תפיסה זאת העמידה אותו בקונפליקט עם ראשי התנועה כנענית יונתן  רטוש ואהרון אמיר, בין השאר משום שאלה ראו בתורה ובנבואה יצירה “יהודית ” שהאלמנטים ה”עבריים ” שבה הסתלפו ו”התייהדו ”  לאורך השנים.

אהרון אמיר .שותף ולאחר מכן יריב רעיוני של שרגא גפני. מכון גנזים 

כאשר  אהרון אמיר ייסד את “החוג למחשבה עברית” שהיה המשך של התנועה הכנענית הוזמן גפני להצטרף אליו אך ההרצאה שנשא בו, בה  ביטא את דעותיו הנ”ל, הביאה לכך שחוא לא הוזמן שוב לפגישות , והקשר בינו ובין התנועה נותק. ( אבל בצירוף מקרים מוזר אי אפשר שלא לשים לב לדמיון החיצוני המדהים בין אהרון אמיר ושרגא גפני ,ניתן לתמוה עם הדמיון החיצוני הזה עוד חיזק את הקונפליקט הרעיוני בינם).

ככלהנראה זמן קצר לאחר אותו אירוע  פירסם גפני תחת השם “אבנר כרמלי ” ספר ילדים  בשם הבלשים הצעירים בתעלומת גביע הקסמים (1961). יבוריו הם חבורת בלשים צעירים הנאבקים בארגון מסתורי בשם ”אנשי הקדם”, ”כת דתית חשאית הרוצה להחזיר את העולם לימי קדם האפלים והחשוכים, לימי העבדות ועבודת האלילים”. הארגון נחוש בדעתו להחזיר את האנושות אחורה באבולוציה. לשם כך מנסה הארגון במהלך הספר לשים את ידו על משקה שכל מי ששותה ממנו הופך לקוף כדי ליישם זאת על כלל המין האנושי.
”אנשי הקדם” הנ”ל הם ככל הנראה פארודיה מרושעת  על אנשי התנועה הכנענית של יונתן רטוש ואהרון אמיר, שגפני בעצמו  כאמור למעלה השתייך אליה זמן מה וכעת בשלב זה הסתכסך עם חבריו. כידוע אין סלידה גדולה לעניין מסוג כלשהו מסלידתו של מי שהיה פעם חלק מאותו עניין ונטש אותו.
כמובן בספר ”כרמלי” לא טרח להסביר בפירוט את האידיאולוגיה של ארגון ”אנשי הקדם” ומדוע שהוא ירצה להחזיר את האנושות אחורה באבולוציה ובאופן כללי זה נראה לקוראיו דאז כעוד אחת מההמצאות המטורפות שסופר זה התפרסם בהן.

 את ההרצאה השנויה במחלוקת פירסם  גפני שנים מאוחר יותר כמאמר   שפורסם מכל המקומות דווקא  בכתב העת של הרבנות הצבאית  “מחניים ” תחת השם  “נוער מבקש  דרך היהדות ” .במאמר זה יש סיכום של דעותיו של גפני על יהדות הגולה.אם כי גפני מעולם לא הסתיר את סלידתו מיהדות הגולה היושבת לדעתו על “סירי הבשר” בגולה,ואינה עולהארצה, הוא רואה בה בכל זאת  שני דברים חיוביים:   האחד ששמרה על הכיסופים לארץ  ישראל, והשני העמידה הנחושה לשמירת עקרונותיה ויהי מה ( עיקרון    מרכזי  במערכת התפיסות של הסופר )                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                התפיסותשלהסופר). אך  מרגע שקם מחדש העם העברי בארץ ישראל הוא אינו רואה טעםרב בשמירת קשר עם  יהודי הגולה שהם בעיניו עם שונה ונפרד ( אך את זאת לא ציין גפני במאמרו הנ”ל שאותו  אחרי הכל פירסם בכתב עת דתי….)  .בספריו ובמאמריו גפני מזכיר רק לעיתים נדירות ביותר אם בכלל  דמויות מההיסטוריה היהודית בגולה, ודומה שהוא רוחש הערצה גדולה הרבה יותר לתרבות הכללית ובעיקר לתרבות האנגלית זאת שבה נלחםכאיש    הלח”י   מאשר  לתרבות היהודית הגלותית.

אמנם נכון ,  פה ושם בספריו כמו בספרי סדרת ה”ימאים ” הוא מציג את יהודי הגולה בצורה חיובית  ( אבל לפעמים גם בכלל לא ) אך זה אך ורק משום שהם עוזרים לעבריםבארץ ישראל ולבסוף מצטרפים אליהם .  וכפי שהסופר מסביר:  הוא מתאר בספרים אלה את יהודי הגולה כפי שהיה רוצה שיהיו ולא כפי שהם באמת.

העבריות

גפני המשיך בהרצאת דעותיו בספריו לילדים שנועדו כאמור להחדיר בהם את דעותיובמסווה של סיפור מרתק .ניתן לזהות כמה שלבים בצורת ביטוי זאת ביצירתו :בשנות ה50- וה60- עוד נמנע מלבטא  את דעותיו ה”עבריות ” בספריו לילדים להוציא  את  היוצא  הדופן הברור של ” עולם  התנ”ך לילד ” שבו ביטא פעם אחר פעם את הערצתו           לעם התנ”ך העברי הקדום .מאידך לא הסתיר את בספרים אלה את עוינותו לכנענים תושבי הארץ הקדומים ולתרבותם ,אותהתרבות שהייתה נערצת כל כך בידי עמיתיו  לשעבר בתנועה של רטוש ואמיר.       

                                                                 .

הוא הסביר בספר “יהשע בן נון”  כי “בני ישראל נצטוו שלא לחוס ולא לחמול על עמי כנען כי תושבי כנען לא חסו ולא חמלו מעולם על איש וכאשר ניצחו הם עמים אחרים חלשים מהם התעללו בהם ברשעות ואכזריות שקשה להעלותם על הדעת“.(22).זוהי גישה רחוקה  מאוד ניתן לאמר הפוכה באופן קוטבי  מהגישה  האוהדת של רטוש ואמיר לכנענים הקדומים….במאמר שפירסם על “השלום הישראלי ” הסביר גפני  שהיה על העברים הקדומים להילחםבכנענים  מאחר שכולם היו שלוחות של עמים גדולים יותר ולכן לא ראו את ארץ ישראלכביתם האמיתי בניגוד לעברים שלהם היא הייתה המולדת האחת והיחידה .(23)

כל זה עומד כמובן בניגוד לתפיסה ה”כנענית ” הקלאסית שרואה בכל ארצות הסער הפורה את ארץ הקדם שכל עמיה הקדומים היו  “עברים”.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                     רים  גפני דחה בתוקף תפיסה זאת אם כי קיבל את הטענה שצריך להקים ברית בין העם העברי ומיעוטים כמו המרונים  והדרוזיםכנגד  שאיפות ההשתלטות של הערבים  הסונים והשיעים  שלדעתו רואים את עצמם כגזע העליון במרחב ,ושמעוניינים  להקים אימפריה ערבית חדשה תוך כדי שעבוד או השמדת    כל מי שאינו חלק מהם.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           א עם זאת בשנות הששים עוד לא בלטו דעות אלה כל כך ביצירותיו הרגילות לילדים. אם

כי שם בספריו דגש על ערכים כמו גבורה והקרבה למען הלאום,  ובמיוחד בסדרה כמו

 “הימאים ” ביטא ערכים “ימניים ” במובהק של תמיכה במלחמת המחתרות כנגד הכיבוש

הבריטי בארץ , עדיין היו אלה ערכים “קונבנציונאליים ” במושגי ספרות  הילדים של התקופה , ועדיין לא התבלטו ביצירתו ערכים בעלי אופי “עברי  כנעני ” יותר.

היה זה רק בשנות ה70- שתפיסות אלה החלו להופיע ביצירתו .

 

תחילה הם הופיעו  בצורה פשוטה יחסית  בספרים כמו “דנידין במשימה בלתי אפשרית”(1970) שבו  נואם דנידין ברדיו הירדני בערבית בזמן מלחמת ששת הימים  :

 כל ארץ ישראל היא ארץ התנ”ך …..עם ישראל וכל ארצו ארץ ישראל מתאחדים מחדש  כבימי התנ”ך אנחנו נחדש כאן את ימינו כקדם ! אנחנו נפריח את

 שממות ארצנו ונבנה אותה  מחדש כדי שתהיה למופת לכל הארצות כמו שהייתה בימי התנ”ך וכמו שרצו נביאינו כי תהיה!.” (24)

 זהו עוד  ביטוי ברור של תפיסתו על הצורךלהחזיר את  גדולת תקופת הנביאים ליושנה. לאחר מכן החל לבטא בספריו לילדים דעות נויות  יותר  במחלוקת .

הוא החיה את אחת הסדרות המפורסמות שלו משנות ה60- ” הספורטאים הצעירים ” שבעבר ביטא בה דעות לאומיות “קונבנציונאליות ” יחסית והחל לבטא בה דעות

קונבנציונאליות  הרבה פחות.

בספר ” הספורטאים הצעירים שבים ” ( 1974) אנו מגלים שגיבורי הסדרה רפי ואלוןששוב אינם צעירים כל כך גרים ב” שכם עילית ” שליד שכם . ומקימים שם את מועדון”התחייה” ( זה כמה שנים לפני שהוקמה מפלגה אמיתית בשם זה , האם לקחו חברי  אותה המפלגה  את השם משרגא גפני? והי   שאלה שגם הוא עסק בה ….) . ולמועדון מצטרפים צעירים שומרוניים ואחר  כך ערביים שמאמינים שהם צאצאי בני ישראל הקדומים שנשארו בארץ והוכרחו בידיהערבים להתאסלם. אחת הדמויות הראשיות בסדרה צעיר ערבי שהתגייר , עוואד -עודד  שואף  לחזור לחיק ” עמו האמיתי ” עם ישראל ולהשתתף בתחייתו המפוארת בארצו  כשותף שווה.

זוהי כמובן חזרה על התפיסה הכנענית הקלאסית שיש למזג את ערביי הארץשהם צאצאי העברים הקדומים בעם העברי החדש . ואם כי גפני מציין שעוואד התגיירספק אם הוא מייחס לנושא הדת היהודית חשיבות גדולה, מה שחשוב בעיניו הואההצטרפות בלב ובנפש ללאום העברי ולמורשתו המקראית.

בספרים הבאים בסדרה עודד -עוואד הוא אחד הדמויות המרכזיות כשחקןנבחרת ” ארץ ישראל ” שבה חברים גם יהודים וגם ערבים ארץ ישראליים   ( גפני לעולםאינו  משתמש בספרים אלה במונחים מדינת ישראל )  עוסקים במאבקו באנשי אש”ף ששואפים  למנוע את ההתקרבות הבלתי נמנעת , לדעת  גפני , בין הישראלים והפלסטינאים עד  להתמזגותם לאומה אחת, העברית.

גפני אם כך  מאמין בהתקרבות ובמיזוג  בין הערבים והעברים  כל זמן שהערבים  יודו בעליונותהלאום  העברי גישה זאת ניכרה עוד בספרו מ1953-” מגילת דניאל ועבדאללה-םרשה ממלחמת השחרור”  שם מצהיר  נער ערבי השואף להצטרף ליהודים ” ידעתי כי נעלים אתם עלינו”  ומוטיב זה  של הודעת הערבים בעליונותם ובצדקתם של העברים ולכן רצוונם להיטמעבתוכם הופיע  רבות גם בסדרת הימאים. .

תפיסה זאת בוטאה  גם בספרי דנידין , למשל בספר  “דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם ”  (1991) שבמהלכו, תוך כדי מאבק בסאדאם  חוסיין וצבאו בעת מלחמת המפרץ,יש גם עלילת משנה ( שברור שהיא החשובה באמת  עבור גפני ) שבו מציל הילד הבלתי נראה ערבי בשם עבדלאלה כנעני ( המשמעות של  השם אינה יכולה להיות ברורה יותר )  עבדאללה כנעני  טוען שכל הערבים הם צאצאי העברים שישבו בארץ  ולכן מן הראוי ” לנו לשוב ולהיות עברים להשתתף בתחייה עברית של מולדתנו אשר התרבות  העברית היא שהעניקה לה את גדולתה ואת ייחודה בעולם ובתרבותו ולהיקרא עובדיה  וישמעאל ולא עבדאללה  ואיסמעיל ולקרוא לישובים שלנו גבעון והרמה ולא ג’בע  ורמאללה …(25). דנידין כמובן עוזר לערבי -עברי עבדאללה הן  במאבקו כנגד בני עמו והן כנגד חיילי צה”ל אטומים  (מן הסתם שמאלנים  ) שאינם מבינים את התפיסה ה”כנענית ” של היות העברים  והערבים אחים.

תפיסות דומות מוסוות בסיפור מבדח מופיעות בספרי דנידין אחרים כמו “הרפתקאות דנידין ודינה דין שומרי השלום ”  שם עוזר דנידין לחבורת ילדים ערביים שמגלים שהם בעצםצאצאי העברים הקדמונים ולוחמי בר כוכבא ולכן רוצים להשתתף במדורת ל”ג בעומרעם הילדים היהודיים , אך מתקבלים בחשדנות ובעוינות , הודעה מצד גפני שאולי גם    הודים בארץ בטיפשותם    עדיין אינם מוכנים להתמזגות עם הערבים .ושמוקדם לקבוע אם המיזוג העברי -ערבי אפשרי בנסיבות הנוכחיות .

לאורך השנים אם כך הופיעו בספריו של גפני מוסוים כסיפורי הרפתקאות רעיונותיו על הצורך במהפכה עברית גדולה שתיצור מחדש את הלאום העברי של ימי הנביאים לאום שיתמזג מחדש עם הערבים צאצאי העברים של ימי קדם. .

גפני הוא בהחלט עוין לערבים אך שנאתו אליהם אינה גזענית כפי שטענו כמה ממבקריוהוא שונא את הערבים מהמדינות האחרות הנלחמות בישראל,ושלדעתו שואפים להשמיד ולשעבד את כל מי שאינו ערבי  אך בערביי ישראל והשטחים  הוא רואה אחים אבודיםשיש להחזירם לחיק האומה העברית .

ברית המיעוטים

בספריו לילדים דיבר רבות גם על הצורך ביצירת ברית בין המיעוטים השונים החייםבמרחב , כנגד הערבים השואפים לג’נוסייד של כל מי שאינו ערבי . גישה המתבלטת

במיוחד בסידרת “ידידות ומאבק” שאותה פירסם תחת השם  “איתן דרור”ובה תיאר    ובה   תיאר את  הרפתקאותיה של  חבורת נערים הנקלעת לאירועים כמו מבצע אנטבה , ומלחמה במחבלים בלבנון , ותוך כדי כך יש ביטוי מפורט במיוחד של  האידיאולוגיה של המחבר.בספר הראשון בסידרה זאת ” דודו ומירי נחטפים לאוגנדה” (1976)  מתאר המחבר ספר אנונימי בשם “ידידות ומאבק ”  שזוכה לתפוצה גדולה בקרב בני הנוער הישראלי וקוראל”בני הנוער של כל העמים העומדים לפני סכנת השמדה מצד  הערבים הרואים עצמם כאדוני האזור….להתלכד  נגד האויב המשותף ולהלחם בו ” . (26) ה”ספר פנה אל בני הנוער הכורדי הדרוזי, המרוני ,הישראלי הקופטי ואל העמים האחרים העומדים בסכנת כיבוש על ידי הערבים הפשיסטים הנאצים ,לעשות יד אחת ולכונן במרחב עתיד חדש במרחב שבו יהיו הערבים שווים לכל ולא שווים יותר“.

הסיפור מתאר כיצד ספר זה שבבירור מהוה סיכום של דעותיו של גפני ( ואולי מתבסס על ספר שהיה  בדעתו לכתוב במציאות ?) מעורר התרגשות רבה בקרב הנוער הישראלי ,שדורש מהממשלה ליצור את הקשרים הדרושים עם בני הנוער של העמים האחרים במרחב שנלחמים באימפריאליזם הערבי -הנאצי . העלילה של הספר שבתוך הספר מתארת מפגש בין נערים מישראל מקורדיסטאן ומהר הלבנון .במהלך הסיפור נפגשת הגיבורה מירי לאחר ויכוח סוער עם שמאלן המתואר כ”כבש זאבי “במחבר האנונימי של  הספר “ידידות ומאבק ” אדם בשם עמוס נאמן (גפני עצמו?)  השואף להקים “מחתרת ” הדומה לזה שמתואר בספרו שתיצור קשרים בין הנוער הישראלי ובין הנוער  של העמים הלא ערביים האחרים במרחב במטרה ליצור ידידות בין עמי מרחב הקדם             ולהוביל אותם במאבק כנגד האימפריאליזם הערבי השואף להשמיד את כולם. ספרי סידרה זאת מתארת את חטיפת מטוסה של מירי לאנטבה בידי מחבלים השואפים לחסל מטרה זאת.

בספר החמישי והאחרון בסידרה “משימה בלבנון ” שיצא ב1977- מתוארת פעולתה הראשונה של המחתרת כשגיבורי הסדרה יוצאים ללבנון לעזור למרונים שם כנגד המחבלים הסונים.

תקציר  עלילת הספר הוא   בהחלט מעניין  מהבחינה האידיאולוגית  של גפני:                                                  ן   :

     ” מירי, דני, עוזי ושולה – ויחד עמם הסרן יוסי יתיר ועוד ממיטב לוחמי צבא ישראל – מצטרפים לתנועת “ידידות ומאבק”. זהו תנועת מחתרת שמטרתה לשחרר את כל עמי הקדם ובתוכם הכורדים, המרונים, הדרוזים והישראלים – מסכנת השעבוד וההשמדה מצד ארגוני המחבלים צמאי הדם ומשטרי הכיבוש הערבים הקיצוניים.
המשימה הפעם – לכרות ברית ידידות ומאבק משותף בין הישראלים והמרונים, שכנינו מצפון, כדי לעמוד יחדיו נגד האויב המשותף. בעלילה המרתקת מאין כמוה, חוצים ידידינו את הגבול פעם ופעמיים ברגל ובאוויר, כדי להיפגש עם גיבורי המרונים, ונכנסים עמם לעובי הקרבות המרים הניטשים בלבנון.”

בשנות ה80- בעת פריצת מלחמת לבנון פירסם גפני מאמר גדול שבו תמך ברציונל שעמד מאחוריה שבו ראה המשך של תפיסתו שלו על הצורך לעזור לשאר עמי הקדם כמו המרונים כנגד הערבים.(27)

השיויונית המחזורית

בשנות ה80- החלה להיווצר אצל גפני תפיסה חדשה על הדרך שבה צריכה התרבות העברית ללכת בה.

 על סמך מחקריו בתנ”ך קבע שבתקופת התנ”ך בימי תור הזהב שלהעם העברי היה קיים משטר כלכלי ” שיויונאי מחזורי ” בהתאם לחוקי התורה שהעניק

סיכוי כלכלי שווה לכל אזרח ואזרח ברוח מצוות דרור היובל הנאמרים  בספר ויקראכ”ה. חוקה הקובעת  שיש לבצע חלוקה מחדש של כל משאבי הארץ מדי 50 שנה

על מנת שתהייה בין העברים חלוקה שוויונית לחלוטין של הארץ ומשאביה  (28).

לדעתו שיטה זאת התקיימה עד תקופת חורבן בית ראשון  , והפסקתה הביאה לסיום תורהזהב  העברי ולהתדרדרותו של העם מהעם העברי הגאה לעם היהודי הגלותי .לדעתו שלגפני יישום שיטה זאת בימינו יביא למשטר צדק אידיאלי , לתחיית המהות העברית                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             הקדומה, ולעתיד כמעט אוטופי למדינה  ולאנושות כולה אם תאמץ שיטה זאת. 

גפני ניסה להביא ליישום השיטה   שקוראת  לשינוי דרסטי של פני התרבות בארץ באמצעים  פוליטיים והסברתיים אצל אנשי המפד”ל וגוש אמונים אך נדחה. חוגים אלה מןהסתם  לא שכחו לגפני את אדישותו שלא לאמור את עוינותו היחסית  ליהדות הגולה.

אך גפני כדרכו לא ויתר . לאחר שפרסם מאמרים שונים על הצורך ביישומה של השיטה השויונאית המחזורית ,ותוך כדי כתיבת ספר מקיף על השיטה שהוא מקווהשכשיפורסם ” יזעזע את אמות הסיפים”, שילב כדרכו בעבר הסברים שונים של השיטהבספריו לילדים בסדרות ” הספורטאים הצעירים ” והשביעייה הסודית שלנו”.                               

כך תוך כדי הרפתקאות הנוגעות במאבק בפושעים ובמחבלים שונים , שומעים הגיבוריםהרצאות על שיטת היובל כפי שהיא מתוארת בתורה, פותרים באמצעותה סכסוכים בינםבענייני קניין , ומסכימים לבסוף שזוהי השיטה  היחידה שאיתה אפשר יהיה להשיג צדק  אמיתי.{29).באחד מספרי ה”ספורטאים הצעירים ” מחבל ערבי מתחזה “חוזר בתשובה “לאחר שהוא שומע את עיקרי השיטה ומחליט להצטרף לעם העברי שיצר שיטה נעלה כל

כך. גפני מקווה להשיג שינוי מוחלט של פני התרבות בארץ ישראל אם תיושם שיטתו זאת

לאחר שיגדל עליה בספריו למבוגרים ולילדים דור שיכיר בצדקתה ובתועלתה. בעבר הרי הצליח  לדעתו ( ולדעת אחרים ) להשיג שינוי ערכים כמעט דרסטי בדרך זו כאשר

שיכנע  בה המוני קוראים צעירים  באמצעות סיפורי ההרפתקאות שלו  לקבל את תפיסות הימין על פני תפיסות השמאל  ביחס לארץ ישראל.

 האם יצליח בכך ? מסופקני , גפני שוב אינו נקרא כבעבר.ייתכן מאוד שאם היה מפיץ את שיטתו זאת בעת שיא הצלחתו  בשנות ה50 וה60 ייתכן

שהיה לה  סיכוי כלשהו. כיום כשרק ילדים מעטים יחסית קוראים את ספריו , או ספריםבכלל  וכאשר הם מתייחסים בחשדנות לכל ספר בעל מסר אידיאולוגי כלשהו ספק אם

 יושפעו  משיטתו של מסר אידיאולוגי ברור מוסווה בסיפור הרפתקאות . 

 

סיכומו של גפני

שרגא גפני הוא אולי סוכן התרבות הפורה ביותר שאותו ידעה ספרות הילדים העברית .

במשך תקופה של כמעט 50 שנה חיבר למעלה כ 150- ספרים שברובם המכריע נועדומבחינת המחבר ( אם כי לא בהכרך מבחינת המוציא לאור שלו ) להפיץ את דעותיו

על הצורך בתחייה עברית , שתחזיר את עם ישראל לימי הזוהר שלו, ולמשטרו השוויוני  בתקופת הנביאים .

ביצירתו זאת לילדים היה המשך לאידיאולוגיה של התנועה הכנענית (ושל לח”י לפניה )על הצורך ליצור תרבות חדשה ואדם עברי חדש.  מטרה זאת שנזנחה למעשה בידי שאר חברי התנועה עם התפרקותה , הומשכה בנחישות ובעקשנות בידי גפני בספרי הילדים שלו.

ניתן לראות בגיבוריו של גפני כהמשך הישיר והטבעי של דגם ה”עברי החדש ” ה”צבר” ששלט ביצירה הספרותית של בני דורו בשנות ה40- וה50-,גיבוריו הם אנשי מעשה צעירים ונמרצים המתעבים מילים ומליצות ( אם כי אינם נמנעים מלפתוח מידי פעם בנאומים אידיאולוגיים ).מטרתו של גפני הייתה להחדיר את האידיאולוגיה ה”עברית ” שלו כפי שבוטאה בידי גיבוריו ה”עברים הצעירים ” בקרב קוראיו הצעירים דרך סיפורי ההרפתקאות שלו.

והוא השיג הצלחה,  על ידי כך שידע לשלב את המסרים בהרפתקאות מרתקות אומצחיקות היגיע לקהל עצום של קוראים ש”בלעו ” את סיפוריו ” ואיתם את המסרים

 הלאומיים שלהם . קוראים אלה כשהתבגרו , רבים מהם היו לבעלי דעות לאומיות -ימניות

 ולגפני מן  הסתם היה קשר לכך. ניתן לטעון שהייתה לו גם השפעה לאט קטנה על התפתחות המיתוסים הספורטיביים של מדינת ישראל על ידי סדרת “הספורטאים הצעירים ” שיצרה מיתוס של הספורטאי הישראלי כגיבור פטריוט לוחם . מיתוס שיושם לאחר מכן על ידי הספורטאים הכדורסלנים של מכבי תל אביב.

עם זאת קשה לדעת עד כמה המסרים ” העבריים ” הטהורים שלו זכו להצלחה . איןאנו שומעים על ילדים רבים שקראו את ספריו משנות ה70 וכאשר גדלו ראו בערבים

אחים עבריים אבודים ייתכן שהמסרים כאן היו מנוגדים מידי למסרים של הזרםהמרכזי בארץ ( בניגוד למסרים הכללים יותר שלו של אומץ והקרבה עצמית למען

הלאום ב ספריו משנות ה50- וה60-  , וספק אם גם אלה יתקבלו היום באהדה רבה בידי חלקים מסוימים של הנוער הישראלי כיום …) 

  ספק גם אם המסרים שלו על הצורך ליצורבארץ  תרבות חדשה המבוססת על שיטה שוויונית מחזורית יזכו לתשומת לב רבה.

גפני ממשיך בנחישות בהפצת מסרים אלה גם כיום , אך דומה שבהצלחה פחותה בהרבה מאשר בעבר. התרבות הישראלית זנחה זה מכבר את הדגם של גיבורו הקבוע של גפני דגם ה”עברי החדש ” ותהליך זה שראשיתו בספרות למבוגרים, התפשט גם לספרות הילדים שם היה דגם זה ( כפי שהתבטא ביצירותיו של גפני ואחרים ) חזק במיוחד. (30) גפני עם הדגש שהוא ממשיך לשים ביצירותיו על הרעיונות העבריים שלו הוא כמעט בגדר ה”עברי האחרון” בספרות הילדים העברית .

השינוי שאותו עברה הספרות העברית מדגם ה”עברי החדש ” של גפני לדגם ה”ישראלי המודרני ” המופיע בספרות של שנות ה90- מתבטא אולי יותר מכל בסיפור של הסופר הישראלי הצעיר בידוע ביותר כיום , אתגר קרת , שבמידה רבה ניתן לראות בו כמבטא אותנטי ומשפיע במיוחד של הצעירים הישראליים כיום, כפי שהיה גפני עצמו בעבר. קרת חיבר המשך “מודרני” ליצירותיו של גפני ”  בסיפור” גדי דין נגד  הריגול הנגדי ” שהופיע בקובץ ” געגועי לקיסינג’ר ” והוקדש לשרגא גפני ליגאל מוסינזון , לתמר בורנשטין לזר ולעידו סתר , ולא בכדי : וזאת מאחר שדמויות של כל אחד מהסופרים האלה מופיעים בצורה זאת או אחרת בסיפור קצר זה. . ירון זהבי ועמיתיו הם עובדי המוסד והם ביצע כמסתבר ו ניסויים אכזריים בקופיקו ובצ’יפופו ובתוכידס למען ביטחון המדינה. גיבורו של גפני דנידין הגיבור הבלתי נראה הפך בסיפור זה  לאלכוהוליסט ומת במחלה שמקורה במים הסגולים שהפכו אותו ולבלתי נראה. 

הציניות שבסיפור זה  וחוסר האמונה ביכולתם של בני האדם לשנות במשהו את המציאות הקודרת שמסביבם עומד בניגוד מוחלט לאופטימיות של גפני ומראה בצורה ברורה ביותר את ההבדלים הגדולים בין היצירה והאידיאולוגיה ה”עברית”  של גפני והספרות והאידיאולוגיה העכשווית ה”פוסט מודרנית” של הסופרים הצעירים  שאותה מייצג קרת . .  

מכל מקום  גפני עומד כדמות בודדת כמעט בין סופרי הילדים העבריים של תקופתנוכמי שיצא  במודע לעצב תרבות חדשה דרך כתיבתו לילדים והצליח להשיג מידה יחסית של הצלחה במטרתו זאת . ספק אם ניתן להצביע על סופר אחר בתקופתנו עם אותה מטרה ועם מידה כזאת של הצלחה יחסית בהשגת המטרה שהציב לפניו .

מראי מקומות

1. ורדה ינון  ” מי אתה שרגא גפני ?” צומת השרון  גליון 136 ,ע’ 28 .

 2. משה זונדר ” בעט שרגא בעט ” ידיעות אחרונות   17.9.1991 , ע’ 31.

3. איילה רהב התפתחות ספרות לא-קנונית מקורית לילדים בשנות החמישים-“חסמבה”

כמקרה מבחן ע’ 84.

4 . “זונדר” ע’ 31.

5. בספרו “געגועי לקיסינג’ר ” (1994) פירסם הסופר הצעיר אתגר קרת סיפור בשם “גדידין בהרפתקאות נגד הריגול הנגדי ” שהוא מעין המשך קודר לסידרת דנידין, ומתאר את בגרותו של דנידין ששוב אינו מסוגל לחזור להיות נראה  ומת לבסוף ממחלה  שנגרמה כתוצאה מההמצאה שהפכה אותו לבילתי ניראה. דומה שסיפור זה שבו מופיעים חברי חבורת “חסמבה” לשעבר כאנשי מוסד חורשי מזימות בהווה מראה בצורה מושלמת על החשדנות והציניות שבה מתייחס הסופר קרת ( ואולי גם נציגים אחרים של בני דורו ?)   לספרות הילדים והערכים העומדים בבסיסה של הדור הקודם שגפני ומוסינזון הם נציגיה הראשיים.

6. אלי אשד ” המקרא בסיפורת העברית ” על הפרק: כתב עת למורים לתנ”ך -גליון 15  ע’  165.

7. אדיר כהן פנים מכוערות במראה : השתקפות הסכסוך היהודי -ערבי בספרות הילדים

העברית  ע’  89.

8. חוה ויזל “ספרות ההרפתקאות של אבנר כרמלי ” בתוך איגוד ישראלי לקריאה ע’ 36

9. רון מייברג ” שרגא גפני הרואה ואינו נראה ” מוניטין מס’ 39  ע’ 67

10. “ויזל ” ע’ 46.

11. אוריאל אופק  תנו להם ספרים : פרקי ספרות ילדים  ע’ 84.

12. כהן  ע’ 25

13. יאיר שלג ” והילד הזה הוא אנחנו ” במחנה  17.12.86 . ע’ 20.

14 “מייברג” ע’ 67.

 15. יעקב שביט  מעברי עד כנעני  ע’ 54

16. רקפת סלע-שפי ” הקבוצה הכנענית -תולדותיה ,שורשיה והשפעתה על המציאות                                                                                                                                                                                                                                                                                 הישראלית ” בתוך  הקבוצה כנענית : ספרות ואידיאולוגיה -כרך 1 ע’ 30

17. רחל ויסברוד ” האידיאולוגיה הכנענית ” בתוך  הקבוצה הכנענית  ע’ 58

18. ” המטיפים אנו לחידוש פולחן בעל ועשתורת? ” בתוך  הקבוצה הכנענית -ספרות

ואידיאולוגיה : כרך 2  ע’ 58 .

19. YAACOV SHAVIT THE NEW HEBREW NATION  P. 65

20. שביט  ע’ 101

21 “ינון ” ע’  31.

22 אופק  ע’ 97.

23 שרגא גפני ” השלום הישראלי ” מחנים חוב’ 121  ע’  קעב

24″ און שריג ” ( שרגא גפני ) דנידין במשימה בלתי אפשרית   ע’ 97-98.

25 ” און שריג ” דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם  ע’ 128.

26 איתן דרור דודו ומירי נחטפים לאוגנדה  ע’ 90

27שרגא גפני  ” משלום בגליל עד שלום במרחב” בארץ ישראל  אוגוסט-ספטמבר, 1982.

28 שרגא גפני “לשוויון ,לצדק סוציאלי ולאחוות עמים ” הפתרון המקורי של התורה ” אמונות  כרך 1 ע’ 12.

29″ אבנר כרמלי ” ( שם בדוי של שרגא גפני ) הספורטאים הצעירים : נבחרת השלום לא נשברת  ע’  91-93 .

30.בשמת אבן זוהר צמיחת הדגם הספרותי של ה”עברי החדש ” בספרות העברית 1880-1930.

ע’  126.

ביבליוגרפיה

 אבן-זהר , בשמת  צמיחת הדגם הספרותי של “העברי החדש” בספרות העברית 1880-1930, עבודת גמר, 1988.

אופק,אוריאל “ציפופו ,תוכידס ,צ’ופצ’יק ושות’: מזון רוחני קלוקל המוגש לצעירי הקוראים ” דבר 3.10.1965.

 אופק, אוריאל תנו להם ספרים : פרקי ספרות ילדים  ת”א, 1978.

אופק, אוריאל לקסיקון אופק לספרות ילדים זמורה ביתן, 1985.

 אשד, אלי ” המקרא בסיפורת העברית ”  על הפרק : כתב עת למורים לתנ”ך

גליון 15  ,1998, ע’ 157-171.

אשד, אלי “דנ ידין פוגש את דן טרזן ” הארץ ספרים 13.6.2001. נמצא ברשת ב: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=42309

 

אשד, אלי “טרזן העברי ” עולם קטן : גליון 2  2004 , ע’ 90-110 .

אשד, אלי מטרזן ועד זבנג : הסיפור של הספרות הפופולרית העברית . תל אביב, בבל, 2002.

אשד, אלי “שאגת אריה :אריה מוסקוביץ ,מ.אריה בראיון חג ציוני ” פירמה גלובס ,גליון 51, מאי 2004 .ע’ 42-47.  נמצא ברשת כ”העולם המופלא של מ.אריה ” http://www.notes.co.il/eshed/6161.asp

 אשד, אלי ,” אל דאגה מלמל מנשה התימני “: ספרי חבורות הילדים –סקירה מקיפה ” פירמה גלובס גליון מס’ 57  ספטמבר 2004 . נמצא ברשת תחת השם “אז איפה הן החבורות ההן http://www.notes.co.il/eshed/7806.asp

 אשד, אלי “ספרות זולה : שיחה עם המו”ל הוותיק מ.מזרחי ” ” פירמה –גלובס גיליון מספר 63 מרץ 2005 . ע’ 56-63 .  נמצא ברשת כ”רומן תורכי : 50 שנות מולות של מ.מזרחי http://www.notes.co.il/eshed/10352.asp

 גפני שרגא ” נוער מבקש דרך היהדות ” מחנים חוב’ ק”ב 103  תשכ”ו ,ע’ כ”ז-ל”ב .

מאמר שבו מרצה המחבר את השקפתו המיוחדת על היהדות וחשיבותה היחסית לאומה העברית , מאמר שהביא לנתק בינו ובין התנועה הכנענית .

 גפני, שרגא, “ערבי טוב זה ערבי מת ” מוניטין מס’ 40 ,דצמבר,1981,ע’ 93. תגובה עלאמר עליו של רון מייברג בגיליון קודם של כתב העת, שבו מסביר גפני את דעותיו לגבי הערבים.

 גפני , שרגא . ” השלום הישראלי ” מחנים חוב’ 121  תשכ”ט, 1969. מאמר שבו

מסביר המחבר שהעם הישראלי תמיד שאף לשלום , אך שלום כזה אינו אפשרי עם

הערבים- הנאצים  השואפים להשמידנו. 

 גפני , שרגא ” משלום בגליל עד שלום במרחב ”  בארץ ישראל  אוגוסט -ספטמבר ,1982.

מאמר שבו מרצה המחבר על הצורך של כל מיעוטי המרחב להתאחד כנגד המוסלמיםהסוניים המאיימים עליהם להשמידם.

 גפני, שרגא ” לשוויון לצדק סוציאלי ולאחוות עמים ” -הפתרון המקורי של התורה “אמונות כרך 1  תשל”ט , ע’  12-15. סקירה כללית של השיטה המחזורית השוויונית

כפי שהיא מופיעה בתורה והצורך ליישמה בימינו.

 גפני, שרגא  ” מעם עולם -לעם של ארץ ”  האומה  מס’ 83-84 ,כרך כד-כה, 1986. ע’ 162-172. סקירה מפורטת יותר על השיטה המחזורית שוויונית והעתיד האוטופי שנכון למדינת ישראל אם תאמץ אותה.

דולב, עמרי ” דני דין זה טוב ליהודים ” כל העיר  2.8.96. ע’  74-77

ראיון עם שרגא גפני שבו הוא מבטא את דעותיו הפוליטיות ואת אכזבתו מבני הדור החדש.

כולל כנספח את הסיפור “עלילות הרואה ואינו נראה באולימפיאדת אטלנטה” שבו דנידין עוזר ליעל ארד.

. “דרור, איתן ” (שם בדוי של שרגא גפני) דודו ומירי נחטפים לאוגנדה ת”א, 1976.

 וייזל , חוה ” ספרות ההרפתקאות של אבנר כרמלי ”  האגוד הישראלי לקריאה, תש”ל

ע’ 36-46.

. ויסברוד, רחל ” האידיאולוגיה הכנענית ” בתוך הקבוצה הכנענית : ספרות ואידיאולוגיה -כרך 1  ת”א, 1987 ,ע’ 47-98.

 .זונדר, משה ” בעט ,שרגא, בעט ” ידיעות אחרונות   17.9.1991 , ע’ 30-31..ראיון עם גפני.

. זית, און העם הישראלי : התרבות האבודה  ירושלים, 1991. ספר היסטוריה ” עברי-כנעני ” המראה את השפעתו הברורה של גפני על המחבר .

. ינון , ורדה ” מי אתה שרגא גפני? ” צומת השרון  גליון 136.   29.11.1985 , ע’ 28-31.

סקירה של תפיסותיו האידיאולוגיות המיוחדות של המחבר.

. כהן, אדיר פנים מכוערות במראה : השתקפות הסכסוך היהודי-ערבי בספרות הילדים

העברית   ת”א, 1985.

. ” כרמלי, אבנר” הספורטאים הצעירים : נבחרת השלום לא נשברת  ת”א, 1995.

. ” כרמלי, אבנר”  הספורטאים הצעירים שבים  ת”א, 1974.

מיברג, רון ” שרגא גפני : הרואה ואינו נראה ” מוניטין מס’ 39  1981, ע’ 58-67. ובהדפסה חוזרת בספר מלון פלשתינה , מודן , 1986.  

התקפה  על שרגא גפני המחבר , שמהוה הודעה בו בזמן בהשפעתו העצומה על הנוער הישראלי.

מרוז ,תמר “עלילות עוז יעוז,צ’ופצ’יק ודנידין ” הארץ מוסף לשבת 20.9.1974 . ( הכתבה הזאת תורגמה לאנגלית בידי ד”ר ישראל שחק וניתן למצאה ברשת בתרגום לאנגלית ב

http://theunjustmedia.com/Israel%20hate%20literaures%20for%20children.htm

.. סלע-שפי, רקפת ” הקבוצה הכנענית -תולדותיה ,שורשיה והשפעתה על המציאות

הישראלית ” בתוך הקבוצה הכנענית : ספרות ואידיאולוגיה : כרך 1 ע’ 9-45.

. עומר, דן “והכנעני אז בארץ-ראיון עם עמוס קינן ” פרוזה מס’ 17-18  אוגוסט-ספטמבר,1977, ע’ 4-13. ראיון עם עמוס קינן שבו הוא מזכיר את תרומתו החשובה של גפני לספרות התנועה הכנענית

 פורת , יהושע שלח ועט בידו : חייו של יונתן רטוש  ת”א , 1989.

. קרת ,אתגר  “גדי-דין בהרפתקאות נגד הריגול הנגדי ” בתוך געגועי לקיסינג’ר  ת”א, 1994. המשך “מודרני ” לסיפרי “דני-דין” של גפני.

. רהב , איילה התפתחות ספרות לא -קנונית מקורית לילדים בשנות ה50 -חסמבה כמקרה מבחן  עבודת גמר , ת”א , 1991. כולל פרק על שרגא גפני.

. שביט, יעקב מעברי עד כנעני   ירושלים , 1984.

שור, יצחק “האסכולה הכרמליסטית בספרות הילדים “(על אבנר כרמלי ) על המשמר 6.6.1966.  

. שלג, יאיר ” והילד הזה הוא אנחנו ”  במחנה  17. 12. 1986  ע’ 19-22 . מאמר                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                      על הניגוד האידיאולוגי בין גפני וסופרי ילדים מודרניים יותר.

. שקד ,רענן .”צייר לי כבשה וקוף וכדורגלן וילד שקוף” . עתון תל אביב -ידיעות אחרונות  22.2.91 , ע’ 56-57. מאמר על הצייר הקבוע של ספריו של גפני , מ. אריה ,ועל קשריו ויחסו ליצירתו של גפני. 

. “שריג, און ” דנידין במשימה בלתי אפשרית  ת”א, 1970.

. “שריג, און” דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם  ת”א, 1991.

תל –צור ,רותי “האבהים והאימאות של דני –דין ושל קופיקו ושל יגאל ושל עזית ” את  דצמבר , 1971 , ע’ 84-87.

.(אין שם מחבר ) “המטיפים אנו לחידוש פולחן בעל ועשתורת ” הקבוצה הכנענית ספרות ואידיאולוגיה : כרך 2  ת”א, 1986, ע’ 58

..DIAMOND, JAMES S. HOMELAND OR HOLY LAND ?: THE “CANAANITE” CRITIQUE OF ISRAEL .   INDIANOPOLIS, 1986.

EL-ASMAR ,FOUZI THROUGH THE HEBREW LOOKING GLASS: ARAB STEREOTYPES IN CHILDREN`S LITERATURE  VERMONT , 1986.

 ספר של מחבר פלסטינאי הרואה בגפני את האחראי הראשי והמסוכן ביותר של הסטריאוטיפ הערבי השלילי בספרות הילדים העברית .

 HEVER ,HANNAN “ TERRITORIALITY AND OTHERNESS IN HEBREW LITERATURE OF THE WAR OF THE IDEPENDENCE “                                מאמר שכולל ניתוח של שני סיפורים של גפני , ותרגום של אחד מהם “הקרב על מבצר ויליאמס ” לאנגלית.

. SHAVIT, YAACOV  THE NEW HEBREW NATION : A STUDY IN ISRAELI

HERESY AND FANTASY ..  LONDON , 1987                                                

קישורים ברשת

שרגא גפני בויקיפדיה

אלי אשד “הקרב במעבר המיתלה “ראיון עם גפני     עלמבצע סיני

דנידין מתנחל בהר הפלאות :על  פרודיה        מודרנית עליצירתו של גפני

העולם המופלא של מ.אריה

/אלי אשד דני –דין פוגש את דן טרזן

אלי אשד משפט חסמבה ודנידין

 

  מירב קריסטל “תנו לדנידין לנצח ” אתר  YNET יוני 2007

יוני פורת לחנך אתמדינג’אד ,מקו 2008

   ברבורה בהתהוות על דנידין

ועוד דמויות מהתנועההכנענית

נספח למאמר 

רשימת ספריו ותרגומיו של שרגא גפני, לפי סדרות

ונושאים, ושמות בדויים שונים (אבנר כרמלי , און שריג יגאל גולן איתן דרור, ואיתן נותב ויצחק אחיטוב   ) .

(הרשימה מסודרת במספרים סידוריים כשספרי הסדרות השונות מקבלות בתוספת

את מספרם הרלבנטי בתוך הסדרה הספציפית ).

א. ספרים בודדים לילדים .

1. מגילת דניאל ועבדאללה”פרשה ממלחמת השחרור . מסדה . 1953 .( הופיע לראשונה בהמשכים ב”הארץ שלנו”

 כרך ב’ חוב’ 41-50 וכרך ג’ חוב’ 1-2 , 1952).

2. ג’ינג’ הסייר . אלקנה . 1954.

תעלומת מגיד העתידות אבנר כרמלי

3.תעלומת מגיד העתידות . א. זלקוביץ . 1956.

הגבורים הקטנים אבנר כרמלי הוצאת מזרחי

4. הגיבורים הקטנים .מ. מזרחי. 1962. ( החלק הראשון הופיע לראשונה ב”הארץ שלנו ” תחת השם “הבלשים הקטנים ” בכרך ב’ חוב’ 25-29 ב1952-

תקציר :’אמיץ’, כלבה האוהב של נירה, אבד, ונירה חלתה מרוב געגועים. שני ילדים אמיצים, אילן ונפתלי, מחליטים לגלות את הכלב האובד.

5. איתן בארץ התעלומות . מ. מזרחי. 1962. ( הופיע לראשונה ב”הארץ שלנו” תחת השם  “איתן יוצא לחפש הרפתקאות ” בכרך ד’ חוב’ 11-22 , ב1954). אייר איתן קלדרון. איתן יצא מביתו והגיע בדרך פלאית לארץ משונה. הוא מגלה לבסוף שהיגיע לאתר הסרטת סרט על ימי שאול המלך ודוד.

 

השועל בר-מזל

6. השועל בר מזל . מזרחי . 1962.

 אוסף סיפורי חיות ובעיקר סיפורי שועלים מצחיקים.

ב. קבצי סיפורים לילדים .

סיפורי העמים

7.ספורי העמים . א. זלקוביץ . 1961. אייר אהרון אבדי.

 קובץ של סיפורי עם זרים וסיפורים ואגדות שמתרחשים בתקופת התנ”ך.

8. ספורי ישראל . מזרחי. 1962. צייר ח. אבלוני

9. הסיפורים שלנו. מזרחי . 1962. צייר ח. אבלוני

ג. ספרים בודדים למבוגרים .

10. החבלן הטוב אלכס. זלקוביץ. 1956.

תקציר :

פרשה מחטיבת “גבעתי” במלחמת העצמאות. בפרשה זאת יפגוש הקורא את נציגיו המובהקים של דור מלחמת העצמאות – את אלכס (” התחשק לי קרבות – אני רוצה לפלמ”ח “), קליבר (“רק במוח, לא בכוח! במוח! במוח!”), ניסים (“עכשיו סידרו כבר צבא, ובצבא דופקים לך דרגות לכל מי שלא שווה אותן ולכל מי שלא עשה כלום. דורשים ממך להצדיע והמציאו לך אלף דברים שאיש לא צריך אותם, אבל הרגו כל דבר טוב שהיה לנו פעם במחתרת “), אוריה (” השאלה היא: מי יתן אוכל לאמי ולקטנים, אם אהרג?”), טוביה (הם מתלוננים, אבל הסברתי להם מזה חיל-רגלים מחורבן, ונשתתקו “), דוב (” בחורים, הלילה נכבוש את מאה ושלוש עשרה – ולאחור הולך רק חמור!”), אחוזניק (“זה מזכיר לי את ימי המחתרת, כשכל אחד היה מת לצאת לג’וב”), פרטיזן (“מי ביקש ממנו לחזור לגדוד? הוא לא יכול להישאר בבית? מי ביקש ממנו? מי ביקש?”).
בסיפור מפלתם, תקומתם ונצחונם של אנשי חטיבת “גבעתי” אלה ממוחשת בדרך בלתי-מצויה בספרותנו המלחמה כמו שהיא, ונפתח לעיני הקורא אשנב לעולמם של לוחמינו – עולם של מסעי-לילה מפרכים, הפגזות-השמד, הסתערויות-כידונים אכזריות ולחימה סוערת על גבעות-משלט. בשיחות ובמעשים שבספר משתקפת המהפכה הגדולה, שהתחוללה בחייו ובנפשו של דור מלחמת העצמאות.
המחבר: סיפוריו הקצרים של שרגא גפני נתפרסמו בימי מלחמת העצמאות ולאחריה בשבועונים ובעתונים עבריים. אחדים מהם תורגמו לשפות זרות. סיפורו של האחרון, “הילד, הסוס והזקן”, שנתפרסם השנה, עורר הדים רבים, הומחז ושודר.
“החבלן הטוב אלכס” הוא ספרו הראשון. כתיבתו נמשכה, למקוטעין, כשמונה שנים. קטעים ממנו כבר נתפרסמו בבמות שונות, וזכו להערכה נלהבת מצד קוראים ומבקרים.

11. עניין של אהבה. היונה ,1963. מהדורה שניה: רמדור, 1980.

12. עלייתו ושקיעתו של פלמחאי . הספריה העברית. 1965.

13. בסוד מפקדים. הספרייה העברית . 1966.

בלדה עברית שרגא גפני רומן

14. בלדה עברית . שלגי. 1982.

תקציר :רומן יסורים על אהבת אדם לארץ ישראל, על רקע נפילת בנו שהתנדב לפלמ”ח ונהרג וועם בואו הוא מעורר מהומות ומאבקים ביישוב.

ד.  סדרת עלילות רפי וגדנע”ו:עלילות חבורת נערים במלחמה.

15. (1) עלילות רפי : סיפור ממלחמת השחרור . מסדה . 1952. ( הופיע לראשונה ב”הארץ שלנו ”  תחת השם “רפי נעשה חייל קרבי ”  ב-15 חלקים בכרך א’, חוב’  33-35  וכרך ב’ חוב’ 1-12 , 1951).

16. (2) סיסמתנו קדימה. מסדה . 1953.

ה.  סדרת מגילת השכונה שלנו.על עלילות ילדים בשכונה תל אביבית.

17 .(1) המלחמה בשכונה. כתבים , 1952. תשי”ג. 

18.  (2) אולימפיאדת השכונות:סיפור לספורטאים . אלקנה ,1954 ( מהדורה שניה: זלקוביץ , 1958).

 ו. סדרת “הבלשים הצעירים “אייר ( לרוב )  מ. אריה

הבלשים הצעירים אבנר כרמלי  1953

(0) הבלשים הקטנים .  הסיפור הראשון בסידרה שהופיע אך ורק כסיפור בהמשכים

ב”הארץ שלנו ”  כרך ב’ ,חוב’ 25-29, 1952. הופיע  גם  בנפרד מהסידרה  בתור החלק הראשון של הספר “הגיבורים הקטנים ” (ראה למעלה).  

19. (1) הבלשים הצעירים בתעלומת המעברה האבודה. איורים הרי פרנק.  מסדה . 1953.

הבלשים הצעירים בתעלומת הזייפן קלודיוס אבנר כרמלי הוצאת אלקנה

20 .(2) הבלשים הצעירים בתעלומת הזייפן קלודיוס.  מהדורה ראשונה הוצאת אלקנה . מהדורה שניה בהוצאת זלקוביץ . 1954?

( הספר הבא בסדרה לאחר ספר זה אמור היה להיות  ” הבלשים הצעירים בתעלומת רחוב עקביה ” אך זה לא יצא לאור) .

21. (3) . הבלשים הצעירים במבצע סיני . זלקוביץ’. 1957.

22. (4) . הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה . זלקוביץ  1957

 

23. (5) . הבלשים הצעירים מצילים את דני קי .זלקוביץ . 1957

הבלשים הצעירים מתיישבים בנגב הפרוע

24. (6) . הבלשים הצעירים מתיישבים בנגב הפרוע . זלקוביץ. 1958.

25. (7) . הבלשים הצעירים טסים בירח מלאכותי. זלקוביץ . 1958.

26. (8) . הבלשים הצעירים בתפקיד מיוחד בשנת העשור . זלקוביץ . 1958.

הבלשים הצעירים ויהלום מלכת שבא

27. (9) . הבלשים הצעירים ויהלום מלכת שבא. זלקוביץ . 1958.

 

28. (10) . הבלשים הצעירים בתעלומת הצרצר השותק . זלקוביץ. 1959.

בספר זה גפני מביע את דעתו על האמנות המודרנית.

הבלשים הצעירים ותעלומת פצצת האטום אבנר כרמלי  ציורים של מ. אריה

29. (11) . הבלשים הצעירים ותעלומת פצצת האטום .זלקוביץ. 1960

30. (12) . הבלשים הצעירים ותעלומת גביע הקסמים . זלקוביץ . 1961.

 

 ז. סדרת “הספורטאים הצעירים” .הוצאת מ. מזרחי.

(ב2001 עברו הספרים הראשונים עדכון לשוני ותוכני בידי המחבר) אייר. מ. אריה

 31. (1) . בעט אלון בעט. 1960.(מהדורה שונה ,2001)

32 . (2) .אלון במלכודת . 1960. (מהדורה שונה , 2001)

33. (3) . הכדור בפנים ,לא!. 1961.(מהדורה שונה 2001)

34. (4) . מלכי הכדורגל .1961(מהדורה שונה 2001)

35. (5). המשחק הגורלי. 1961. 

36. (6). ארוכה הדרך לאליפות . 1962

הספורטאים הצעירים המשחק האחרון? אבנר כרמלי הוצאת מזרחי

37.(7) . המשחק האחרון ?. 1962

38. (8) . ישראל נגד מצרים. 1963.

39. (9) .הספורטאים הצעירים בקרב הגדול . 1963.

סדרה שנייה של הספורטאים הצעירים.

הספורטאים הצעירים שבים אבנר כרמלי הוצאת מזרחי

40. (10 ) הספורטאים הצעירים שבים. 1974.

41. (11). הספורטאים הצעירים נלחמים!. 1977.

תקציר : 

המאבק האדיר על אליפות העולם בכדורגל מתקרב! אבל בנבחרתה של ארץ-ישראל אנו מוצאים רק שניים משחקניה הותיקים והמנוסים – את אלון ורפי. כל השאר הם צעירים חדשים בנבחרת, חסרי נסיון בין-לאומי.
היצליחו להגיע לראשות הבית שלהם ומשם – למשחקי הגמר?
את השאלה שואלות גם מדינות האויב שאינן רוצות לראות את מולדתנו במשחקי הגמר המהוללים. מרגלים שלהן נשלחים לראות את כושרה של נבחרתנו במשחק המבחן הראשון שלה עם סקוטלנד.

הספורטאים הצעירים הכדור הוא עגול אבנר כרמלי הוצאת מזרחי

42. (12) . הכדור הוא עגול . 1978.

תקציר : הספורטאים הצעירים בקרב אולימפי אבל גם מול מזימה של הערבים להכניס ‘חפרפרת’ לנבחרת. האם יצליחו?

43. (13). הספורטאים הצעירים בדרך לאליפות. 1989. ( מיספור הספר על הכריכה  שגוי).ציירה כריסטינה קדמון.

ישראל מנצחת את סקוטלנד 5 – 3.

44. (14) . הספורטאים הצעירים בנבחרת השלום . 1994.( מספור הספר על הכריכה  שגוי)בספר זה החמאס מנסה לרצוח את עודד – שוערה הלאומי של ישראל, אך הודות לבני – הקמיע של נבחרת ישראל, וחברתו דורית – משימת החמאס סוכלה.

45. (15). נבחרת השלום לא נשברת . 1995.(מספור הספר על הכריכה  שגוי)

תקציר :

נבחרת הכדורגל הלאומית הצעירה שלנו טסה ללונדון, למשחק חשוב עם נבחרת אנגליה. נלווים אליהם השחקנים הערבים של נבחרת השלום.
אויבי ישראל והשלום חותרים להשמיד אותה בטיסתה. בהיות מטוסה מעל צרפת, מרגיש שוער הנבחרת, עודד, מכאובים איומים בבטנו. מתברר במהרה, כי הוא שתה משקה שטעמו כקקאו קר, שהגניבו סוכני האויב למטוס, ושאינו אלא חומר-נפץ נוזלי העומד להתפוצץ בקיבתו של עודד ולחסל אותו ואת המטוס על כל נוסעיו ובתוכם גם את השחקנים הערבים של נבחרת השלום, הנלווים אל נבחרת ישראל כאורחיה!
כך מתחוללת באוויר דרמה מסמרת שיער, שהעולם כולו עוקב אחריה בנשימה עצורה.
גיבורינו, הספורטאים הצעירים אלון ורפי, וחברותיהם רננה ושועה, ולצדם שני הילדים, שהם הקמעות של הנבחרת, דורית ובני, וחברתם הצעירה של עודד ושמאי, אלישבע, מתמודדים עם סכנת חיסול מחרידה זו ועם סכנות ומכשולים אחרים הצצים בדרכה של הנבחרת לניצחון, החלטתם נחושה להוכיח לעולם, למרות כל המכשולים, כי הם בלתי מנוצחים! היצליחו? הינצחו?

46. (16). נבחרת השלום בקרב איתנים . 1995.(מספור הספר על הכריכה  שגוי).

( 17 ) הכדור בפנים ….כן ! ( סיפור קצר ) הופיע במוסף השבועי של ידיעות אחרונות “7 ימים “גליון מספר 2148 בתאריך ה-23.3.200-5 עמודים 66-72 . עם איורים של מ.אריה .תאר את הספורטאים הצעירים בימינו ומה קרה להם כשהם מחליטים להשתתף במשחק כנגד אירלנד. ברשת ב http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-

3062884,00.html

 ספרים בסדרה שהיו אמורים לצאת אך לא יצאו :

1. המשחק המכריע ( אחרי הכדור הוא עגול )

2. הספורטאים הצעירים בהזדמנות האחרונה ( אחרי בדרך לאליפות ).

3. נבחרת השלום מדהימה ( אחרי נבחרת השלום בקרב איתנים )

ח. סדרת  ” הימאים ” בהוצאת מזרחי .אייר מ.אריה

47. (1). הימאים במבצע סנונית:מעלילות המחתרת וההעפלה . 1961.

48. (2) . הימאים במבצע אילה. 1962.

49. (3) . הימאים במבצע נתניה . 1962.

50. (4) . הימאים במבצע מחץ  . 1962.

51. (5) . הימאים במבצע כידון .1962

הימאים במבצע 'גרזן'

52. (6). הימאים במבצע גרזן. 1963.

53. (7) הימאים במבצע ברק.1963.

54. (8) . הימאים במבצע קורנס. 1963.

 

55. (9). הימאים במבצע אומץ. 1964.

56. (10) . הימאים במבצע  בלימה . 1965.

57.(11). הימאים במבצע דרור. 1965.

58. (12). הימאים במבצע תחבולה . 1965.

59. (13) הימאים במבצע פגע וברח . 1974.

60.(14) . הימאים במבצע התאבדות . 1974.

61. (15) . הימאים במבצע התנקשות . 1994. צייר ניסים בן דיין

62. (16). הימאים במבצע הקרבה. 1994. צייר ניסים בן דיין.

אמור היה להופיע מספר 17 בסדרה   “הימאים בקן הנשרים”  אך לא הופיע.

ט.      סדרת דנידין בהוצאת מזרחי (תחת השם “און שריג”)

(ב-1993 עברו הספרים הראשונים עריכה מחדש ועדכון לשוני בידי המחבר ).

63. (1) . הרפתקאות דני הרואה ואינו נראה. 1961.אייר  אליעזר ויסברוד.

64 (2) . דני-דין הקוסם . 1962.אייר מ. אריה ואת מרבית הספרים האחרים.

65. (3) . דנידין מופיע בתיאטרון. 1963.

66. (4) . דנידין מפליג בים  . 1963.

67. (5) . דנידין טס לאמריקה . 1963.

68. (6). דנידין בין הפראים .1963

69. (7) . דנידין ואוצר שודדי הים. 1964

70. (8) . דנידין בקרקס. 1964.

71. (9) . דנידין בשירות הריגול . 1964.

72. (10) . דנידין גיבור ישראל. 1965

73. (11) . דנידין באליפות הכדורגל .1965.

74. (12) . הרפתקאות דנידין בקבוץ . 1966.

75. (13) . דנידין בשרות המודיעין. 1968.

76. (14). דנידין במלחמת ששת הימים . 1968.

77. (15). דנידין בשבי . 1969.

78. (16). דנידין במשימה בלתי אפשרית. 1970.

79. (17) . דנידין במטוס החטוף. 1971.

80. (18). דנידין משחרר השבויים. 1974.

81. (19) . דנידין לוכד המחבלים. 1976.

82. (20) . דנידין מקים חבורה. 1979. מבוסס על המחזמר.

83. (21) . דנידין וחבורתו יוצאים לפעולה. 1988.מבוסס על המחזמר.

84. (22) . דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם . אופוס. 1991.(פרק מספר זה

הופיע לראשונה תחת השם “דנידין במערב עיראק ”  בעיתון “ידיעות אחרונות -עיתון תל אביב” 15.2.91 עם איורים של  מ. אריה ).. הספר אוייר בידי פזית מלר-דושי

85.(23) הרפתקאות  דנידין ודינדין הרואים ואינם נראים. 1994.

86. (24)  . הרפתקאות דנידין ודינדין באליפות הכדורסל . 1994.

87.(25) . הרפתקאות דנידין ודינדין שומרי השלום . 1995.

88. (26 ) הרפתקאות דנידין ודינדין בהרפתקה בחלל . 1996.

89 .(27) דנדין ודינדין מצילים את הנשיא.1997.

90. (28). דנידין ודינדין משגעים את החיזרים . 1998 .

91( 29) דנידין בג’ונגל. 2001. ספר שבו מבקר דנידין באפריקה בזימבווה ופוגש  ישראלי “שירן”  שהפך למקביל של טרזן ונילחם בנומה האריה.

אמור היה  להיות ספר המשך : דנידין אליל  הג’ונגל.   

כן   הופיעו  בסידרה שני  סיפורים  קצרים שלא יצאו בספר :

 א.”דנידין נלחם בחמאס ” שהופיע  ב”ידיעות  אחרונות-עיתון תל אביב , 23.4.93

ב. “עלילות הרואה ואינו נראה באולימפיאדת אטלנטה ” שהופיע  ב” כל העיר ” 2.8.96 ,ע’ 74,77. שבו דנידין עוזר ליעל ארד באולימפיאדה .(למעשה נכתב בידי מישהו אחר).

היה מחזמר על דמותו של דנידין בשם הרפתקאות דני דין הרואה ואינו נראה  שיצא גם כתקליט “הרפתקאות דנידין הרואה ואינו נראה ” מאת “און שריג ” (גפני) בתיאטרון “לילך ” עם יגאל סלע-לוי ואבירמה גולן  שהופיעה בתור דני דין . מ. אריה היה צייר ההצגה.

ספרים 20 ו21- בסדרה הם עיבוד שלו.

אמורים היו להיות ספרים נוספים בסדרה שלא יצאו :

1. דנידין יוצא למשימה סודית ( אחרי דנידין בשבי )

2. דנידין בקומנדו הימי .( אחרי דנידין משחרר השבויים ,וגם אחרי דנידין ודינדין משגעים את החיזרים ).

3. דנידין מתנחל בהר הפלאות ( אחרי דנידין לוכד המחבלים ).

4. דנידין במלחמת השכונות . ( אחרי דנידין וחבורתו יוצאים לפעולה).

5. דנידין באינתיפאדה .

6. דנידין מנהל את מלחמת המפרץ ( אחרי דנידין משגע את סאדאם ).

7. דני דין אליל הג’ונגל ( אחרי דנידין בג’ונגל ).  

י. סדרת ” האמיצים ” בהוצאת מזרחי.אייר אליעזר ויסברוד

92 . (1) חבורת האמיצים במסתרי רחוב עקביה . 1961.

93. (2) . האמיצים במסתרי התחנה המרכזית. 1961.

תקציר :חבורת האמיצים באו לתחנה המרכזית כדי לנסוע ממנה אל יערות הכרמל, אך במקום להגיע אל יערות הכרמל הגיעו אל מקומות שונים ומשונים, נפלו בידי טיפוסים זרים ומוזרים, והצליחו לפתור תעלומה שהיתה חידה סתומה.

94. (3) האמיצים במסתרי יער המטמון. 1962.

האמיצים במסתרי מערת האוצר

95. (4) . האמיצים במסתרי מערת האוצר. 1962.

96. (5). האמיצים במסתרי אי המרגלים. 1963.

 

97. (6) . האמיצים במסתרי עמק איילון . 1963.

יא. סדרת ” הרביעיה הנועזת ” בהוצאת מזרחי.איירה זיוה שישא.

98. (1) הרביעיה הנועזת :חייהם והרפתקאותיהם של  ידידים נאמנים  .1968.

99. (2) . הרביעיה הנועזת בפעולה. 1969.

הרביעיה הנועזת בולשת

100. (3) . הרביעיה הנועזת בולשת . 1970.

101. (4). הרביעיה הנועזת אורבת . 1971.

אמור היה לצאת ספר נוסף בסדרה:הרביעיה הנועזת בתעלומה לא נורמלית !. אך לא יצא.

יב. סדרת “השלישיה ” בהוצאת דון (תחת השם יגאל גולן ).

השלישיה בעקבות מניחי הפצצות יגאל גולן

102.(1)  . השלישיה בעקבות מניחי הפצצות . 1970.

שלושה ילדים מחליטים לוותר על מתנות הבר מצווה שלהם ולטייל באירופה ושם הם פוגשים בחברי ארגון אל-פתח.  

103(2) השלישיה בשבי החבלנים . 1970. 

אמור היה לצאת ספר נוסף בסדרה :השלישיה במשימה מיוחדת . אך לא יצא .

 

יג. סדרת ” הסיירת המיוחדת ” בהוצאת מזרחי.אייר ניסים בן דיין .

104. (1) . הסיירת המיוחדת בפעולה.1971.

105. (2) . הסיירת המיוחדת מכותרת. 1973.

אמור היה לצאת ספר שלישי בסדרה :הסיירת המיוחדת הולמת . אך לא יצא

 

יד. סדרת ” בלשי הכיתה ” בהוצאת מזרחי .

בלשי הכיתה והרפתקאותיהם המבדחות

106. (1). בלשי הכיתה והרפתקאותיהם המבדחות . 1972.

בלשי הכיתה בפרשת רינגו וג'מבו

107. (2) . בלשי הכיתה בפרשת רינגו וג’מבו . 1973.

אמור היה לצאת ספר שלישי בסדרה : בלשי הכיתה בפרשת הדרקונים . אך לא יצא. 

 

טו. סדרת ” ידידות ומאבק ” בהוצאת עמיחי .(תחת השם “איתן דרור”).

108. (1) . דודו ומירי נחטפים לאוגנדה . 1977.

109.(2) . עוזי ודני במבצע יהונתן. 1977.

110. (3) ידידות ומאבק בשערי אנטבה. 1977.

111. (4) . ברק ורעם באוגנדה. 1977.

112 .(5) משימה בלבנון. 1977.

אמור היה לצאת ספר נוסף בסדרה בשם : אל המכבים בבלגרד . אך לא יצא.

טז. סדרת ” השכונה שלנו” בהוצאת עמיחי .איירה תרצה טנאי

113. נס קרה לטלי. 1977.

114. שמעון בעל הדמיון. 1977.  

 

יח . סדרת ” השביעיה הסודית שלנו ” בהוצאת מזרחי. איורים : כריסטינה קדמון.

115.ׁ(1) השביעיה הסודית שלנו בחורשת הנחשים. 1995.

 

116. (2).השביעיה הסודית שלנו במערת הסתרים. 1996.

 

117.(3). השביעיה הסודית שלנו בבית  הרוחות . 1996.

 

118.(4)  השביעיה הסודית שלנו במתיחה הגדולה. 1997.

 

119.(5). השביעיה הסודית שלנו בתעלומת החייזרים המעופפים. 1999

120.(6).השביעיה הסודית שלנו בתעלומת מכתבי האיום.2000

אמור היה לצאת :השביעיה הסודית שלנו בתעלומת מחילת האוצר. אך  לא יצא.

יט.סדרת “גילי גול הכל יכול ” בהוצאת מזרחי (תחת השם “און שריג”).ציורים:נורית יובל

121 (1)גילי גול הכל יכול . 1999.

122. (2):  גילי גול הכל יכול גיבור הכיתה.1999

אמור היה לצאת מספר 3 בסידרה :גילי גול הכול יכול באליפות בתי הספר.

כ. סדרת “צביקי מצחיקי ” בהוצאת רכגולד ושות’ (תחת השם “און שריג”). אייר יעקב גוטרמן

123. צביקי מצחיקי והרפתקאותיו המופלאות . 1999.  .

124: צביקי מצחיקי בהתחרות המתיחות. 2000

אמור היה  לצאת ספר נוסף : צביקי מצתיקי באליפות  הקוסמים..

 

סדרות היסטוריות לילדים

כ. . סדרת ” עולם התנ”ך לילד ” בהוצאת מזרחי . אייר אהרון אבדי.

( ב-2002 עברו הספרים הראשונים הרחבה בידי המחבר)

125.(1) . סיפורי האבות . 1960.(מהדורה מורחבת ,2002 )

126. (2). יוסף ואחיו. 1960. (מהדורה מורחבת 2002)

127. (3). משה הגואל . 1963. (מהדורה מורחבת 2002)

128. (4). יהושע בן נון . 1960.

129. (5). ספורי השופטים

.

130.  (6) .בת יפתח. 1963.

131. (7) . שמשון הגיבור. 1963.

132. (8) דוד מלך ישראל .1960.

133. (9). שלמה המלך החכם באדם . 1960.

134.(10) אליהו הנביא . 1960.

135. (11) . ספורי המלכים . 1966.

136. (12). ספורי הנביאים . 1966.

137. (13) יונה במעי הדג. 1960.

138 . (14).רות המואביה.

139.(15). אסתר המלכה. 1960.

140. (16).דניאל בגוב האריות ( כולל את איוב הצדיק).1966

141. (17). שיבת ציון. 1966.

אמורים  היו להופיע ספרים נוספים :

בריאת העולם

מתן תורה

כא. סדרת “תולדות ישראל לילד”. בהוצאת עמיחי .אייר אהרון אבדי  

142. (1) . מרד החשמונאים . 1976?

143. (2) . מרד הקנאים. 1967.

144. (3) . מצור יודפת . 1968.

145.  (4) . גבורת ירושלים . 1969.

146. (5). תהילת מצדה. 1970.

תולדות ישראל לילד מרד בר כוכבא

147. (6). מרד בר -כוכבא. 1967.

כב . ספרי עיון בהיסטוריה ובתנ”ך .

הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל

148. הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל . מזרחי, 1962.

תיאור של הקרבות המפורסמים ביותר בתולדות היהודים-ישראל כולל פרק מיוחד על קרבות סיני בין ישראל למצרים.

קרבות מפורסמים בתולדות העולם

149. הקרבות המפורסמים בתולדות העולם . מזרחי. 1965.

הקרבות המפורסמים ביותר מקרב מרתון ועד הקרב לבלימת הפולש המצרי, הספר כולל נספח על מבצעים של מחתרות לוחמות ועל תורת המלחמה לפי משנות מפורסמות, 322 עמודים.

150 חוברת שלמה  של כתב העת “מערכות “מספר קכ”ד ,תש”ך, שכולה מאמר אחד של גפני על קרב המיתלה

 

כג. סדרת חבורת איסט אנד מאת “א. סקורצ’ר”. הוצאת שלגי.אייר בכמה מהספרים גיורא רוטמן.

( ספרים אלה הם שילוב של תרגום וכתיבה מחדש  מאחר  שמופיע בהם לצד הגיבורים

הבריטיים ” הקבועים ”  גיבור ישראלי שהוא  פרי יצירתו של גפני.).

( חמשת הספרים הראשונים בסדרה תורגמו בידי אשר דורי ).

151. (6). לקראת האליפות  ( או  “לקראת אליפות הליגה” ). 1982. אייר גיורא רוטמן

152. (7). הקרב על הפרס הגדול .. אייר גיורא רוטמן.

153.(8) שודדי הגביע. 1988.

154) סיפור של גפני שהופיע בהמשכים בכתב עת אך לא כספר היה

אשף הסלים . שהופיע בחוברות פנדל מספרי 200-206 בהוצאת רמדור . סיפור על קבוצת כדורסל .

 

מאמרים של גפני הופיעו בכתבי העת “הארץ שלנו” “מערכות ” “מחניים” ו”סקירה חודשית”.

מאמרים של גפני הופיעו בכתבי העת “הארץ שלנו” “מערכות ” “מחניים” ו”סקירה חודשית”.

מאמרים של גפני כללו את :

.

5. מערכת כפר שלם ומערכת חדשה מחניים ל”ד תשי”ח

מערכות דוד נגד עמון -ארם מחניים ל”ה תשי”ח

 נפילת יהודה במערכת ליש מחניים ל”ז תשי”ט

המערכה והמצור על ביתר .מחניים מ”ח התש”ח

ירושלים בימי קדם . מחניים נח תשכ”א

מלחמות ישראל על הים מחניים ס”ח תשכ”ב

מקרב מרתון עד קרב מצדה .מחנים גליון פ”ז

צבא הפרעונים  מחניים גליון ק”ה תשכ”ו

1. גדוד 89 כובש את בית גוברין . “מערכות שריון ” מס’ 78 ,אפריל 1963.

2. גדוד 89 עולה על המצודה. “””””,

 תילר”ים מול טנקים  “מערכות קפ”ה-קפ”ו חוב’ 185-186.תשכ”ז

4. הכרעת מערך רפיח ב”קדש” סקירה חודשית מספר 10-11 15.12.86

 

8 תגובות

  1. […] 6. יש בעיה ליקום תרבות, ובכלל לבלוגים של אלי אשד לדורותיהם: העימוד שלהם תמיד מוזר. אבל זו לא סיבה להתעלם מהכתבות המצוינות על שרגא דפני. הוא און שריג, הוא אבנר כרמלי – וכולם ביחד פינת נוסטלגיה מבוצרת בילדות שלי. חלק ראשון, חלק שני. […]

  2. לפני כמה שנים היצעתי למארגני כנס המדע הבדיוני “איקון ” של האגודה הישראלית למדע בדיוני להזמין את שרגא גפני כאורח כבוד של הפסטיבל.
    וזאת גם מאחר שגפני יצר את הדמות האיקונית היחידה של מדע בד’יוני מקורי “דנידין הילד הרואה ואינו נראה”.
    מארגני הפסטיבל מסיבותיהם השמורות עימם דחו את ההצעה
    הסופר הישראלי לביא תדהר שכותב סיפורי מדע בדיוני ופנטסיה באנגלית המשיך מכאן ובעקבות שיחה עימי על הפרשה ועל גפני יצר סיפור שעוסק בתיאור של מה היה קורא אילו מישהו כמו שרגא גפני היה מבקר בכנס מדע בדיוני מודרני.
    הפרטים של הסופר בסיפור שונו במקצת ,וגם שמו אינו שרגא גפני אלא “שאול כנען”. אבל זה פחות או יותר האיש בעצמו כפי שהוא מתואר בידי מישהו שאינו מכיר אותו אישית אלא מדמיין אותו על סמך קריאה ושיחות עם אנשים שמכירים את האיש..
    והנה הסיפור שלצערנו קיים רק באנגלית .ראוי שמישהו יתרגם אותו לעברית :
    The Master
    http://www.strangehorizons.com/2007/20071008/master-f.shtml

  3. מוזר שבאתר זה מוצג הספר “העם הישראלי – התרבות האבודה” כאילו מחברו הושפע מכתיבתו של מר שרגא גפני. לאמיתו של דבר, מחבר הספר “העם הישראלי” אינו זוכר שאי פעם קרא ספר של שרגא גפני, וגם לאחר שסקר את כל כריכות הספרים של שרגא גפני, המופיעות באתר זה, לא זיהה בהן שום ספר שקרא אי פעם. אם למישהו יש ספק בכך, הוא יכול לודא זאת ישירות מול מחבר “העם הישראלי” בכתובת הדוא”ל שלו: zayith@gmail.com

  4. לגבי הספר “העם הישראלי ” של און זית זה סיפור מעניין. אחרי שקראתי את הספר זה אי שם בשנות התשעים הייתי משוכנע שייתכן שמחברו הוא גפני בגלל הדמיון עד זהות בכמה מהרעיונות .והינחתי ש”און זית ” הוא עוד אחד משמותיו הבדויים של גפני.( “און זית ” = “און שריג ” הבנתם?).
    בכל אופן בפגישה עם גפני התברר שהוא אף לא שמע על “העם הישראלי “. הבאתי לו את העותק שלי של הספר לקריאה וזה נשאר מאז אצלו.

  5. אתמול ה-19.1 2012 נפטר שרגא גפני והוא בן 85 .
    הוא יובא למנוחות ביום א’ ה-22.1.2012 בשעה 14:00 בבית הקברות בקרית שאול.
    משפחתו תשב עליו שבעה לאחר מכן ובמהלך השבוע בביתו ברחוב קשאני 9 ברמת אביב והציבור יכול לבוא לשם להביע את תנחומיו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 + עשרים =