בתאריך 5 במרץ 2026 ימלאו 100 שנה להולדתו של הסופר שמעון צבר. לרגל המועד הנה סקירה על ספרו "מסתרי הגבול הנעלם", ספר מדע בידיוני ישראלי נשכח, של יוצר נשכח, על ילד מכוכב לכת של סיריוס שנתקע על כדור הארץ. ספר שהקדים בכמה שנים טובות את הסרט אי.טי. – חבר מכוכב אחר של שפילברג.
המערכת
שמעון צבר וספריו
שמעון צבר זכור כיום כקריקטוריסט, כמאייר ספרים לילדים, כסאטיריקן, וכגולה פוליטי מישראל שאותה עזב לאחר מלחמת ששת הימים במחאה על כיבוש השטחים והיגר לאנגליה.
חוץ מזה הוא גם היה חוקר פטריות רציני ששמו הוענק לפטרייה שגילה באנגליה.
בתחילה פירסם ספרי קריקטורות ומסעות לארצות שונות.
צבר כתב ספרים על הגיבור טוסבראהינדי. הראשון בהם היה כה אמר טוסבראהינדי (תל אביב, עקד, 1967), ספר אימרות, לאו דווקא לילדים, שפורסמו תחילה בכתבי עת וזכו להצלחה גדולה. בספר הזה משחק צבר באמרות ופתגמים שגורים, מוסיף, משנה, ומעוות.
לאחר שהאימרות הפכו לידועות צבר החליט לכתוב את סיפור חייו של האיש שמאחוריהם וכתב את טוסברהינדי הגבור (תל אביב, עם עובד, תשכ"ח).ספר נונסנס קלאסי לילדים וגם למבוגרים על הגיבור מארץ צ'ומבאליה שעמד במבחנים קשים ומוזרים והוכתר למלך.
ספרים נוספים שלו היו:
טבעת המאהרג'ה (עם עובד, 1965), סיפור הרפתקאותיו של יורם, נער ישראלי בן 12, שנבחר להשתתף בסרט קולנוע שמצולם בהודו, ונקלע למרכזה של עלילה שעיקרה רדיפה אחרי טבעת קסם שכת קנאים הודית מאיימת לרצוח בעטיה מהרג'ה אם לא תוחזר למקדש שיווה. במהלך הסיפור מוצא יורם את עצמו באנגליה, במצרים, וכמובן בהודו.
בוא הביתה טיטוס (עם עובד, תל אביב, תשכ"ו 1966), על פי ציורי רמברנדט שמתאר את חיי בנו של הצייר המפורסם.
ספרו הידוע האחרון, שאותו כתב כגולה באנגליה היה ספר תורת המפלות והתבוסות השלם, על כיצד להפסיד במלחמה (עם עובד תל אביב, תשנ"ה 1995).
אני אעסוק כאן בספר מדע בדיוני מוקדם שלו, שאותו פירסם ב-1966, זמן קצר לפני ספרו "בוא הביתה טיטוס", ובו מתגלה הפציפיזם שלו, והיה אחד הראשונים בעברית על מבקרים מכוכבי-שבת אחרים.
ספרים קודמים בעברית על מבקרים מכוכבים אחרים
צבר לא היה הראשון בעברית שעסק בחייזרים ממערכות כוכבים אחרות.
הסיפור הראשון בעברית שקדם לו בתיאור חייזרים ממערכות שמש אחרות היה "מסע הפלאים בין הכוכבים" של אלישע גלזר (הוצאת נגוהות, גדרה, 1960), על ילד שנלקח בחללית מכדור הארץ לסיור במערכות שמש אחרות שנמשך עשרות שנים.
היה גם סיפור קומיקס, תעלומת ילדי החלל או מסע אל 20.000 שנות אור מאת "יריב אמציה" (שם בדוי של פנחס שדה), שציירה אלישבע נדל. הסיפור פורסם ב"הארץ שלנו" בשנת 1962. יש להניח שצבר הכיר את הסיפור הזה כי גם הוא פירסם ב"הארץ שלנו" באותה התקופה והכיר אישית את שדה ואת העורך יעקב אשמן.
רק כמה חודשים לאחר פירסום הספר של צבר פורסם, תחילה בהמשכים ב"דבר ילדים", ולאחר מכן כספר, "בחזרה מן השחקים" של ערן שורר (עם איורים של מאיר מוזס, תל אביב, מסדה, 1968). הספר תיאר חטיפה של חבורת ילדים בידי מבקר מכוכב שמחוץ למערכת השמש. אולי קיבל שורר השראה מספרו של שמעון צבר.
הכוכב אברק, הוא סיריוס, המרוחק 8 וחצי שנות אור ממערכת השמש, מוכר היטב לאדם עוד מזמנים פרהיסטוריים מאחר שהוא הכוכב הזוהר ביותר בשמיים.
במצרים העתיקה למשל הוא היה מרכזי לדת המצרית.
הסופר הסורי לוקיאנוס מסמוסטה, שחי במאה השנייה לספירת הנוצרים, מתאר בסיפור סיפור אמיתי מסע לירח שבו הנוסעים לירח פוגשים גם לוחמים וסוחרים מכוכב סיריוס.
לימים, במאה ה-18 בשנת 1752, הפילוסוף וולטר כתב ספר מפורסם בשם מיקרומגס, שבו חייזר ענקי מכוכב לכת הסובב את סיריוס מגיע למערכת השמש ולכדור הארץ הזעיר בהשוואה. סיפור שתורגם לעברית יותר מפעם אחת.
אולי הספר הזה היה מוכר לשמעון צבר ושימש לו כסוג של השראה.
מסתרי הגבול הנעלם של צבר
הנה תקציר הספר וכמה רשימות ביקורת קצרות שהופיעו עליו.
ספרו של צבר הוא ספר מדע בדיוני לילדים, שיצא בתקופה בה היו מעט מאוד ספרי מדע בדיוני בעברית. ספר שהקדים בכמה שנים טובות את סרט הקולנוע המפורסם ET של שפילברג מ-1982, שמזכיר אותו ברעיון. כאמור, הוא אחד הראשונים בעברית שעוסק בחייזרים, ובפרט כאלו המגיעים מחוץ למערכת השמש, וליתר דיוק ממערכת אברק, היא סיריוס.
"מסתרי הגבול הנעלם" יצא לראשונה ב-1966 כמספר 24 בספריית "דן חסכן" של הוצאת "עם עובד".
צבר החליט לא למקם אותו בישראל, אלא בספרד של זמנו, שבה שלט הרודן הגנראליסמו פרנקו. כך יכול היה גם להכניס תיאור של מלחמה שנמנעת הודות לחייזר.
הספר מספר על נער בשם קסירקסיל טינדל, בעל IQ מדהים של 247, שמגיע מכוכב הלכת בנור שמקיף את כוכב אברק, הוא סיריוס, הישר לעיר טולדו שבספרד. ספינת החלל של משפחתו מתרסקת על כדור הארץ, והוא מוצא לו חברים ילדים מקומיים שהיו עדים להתרסקות ועוזרים לו.
הילדים מצליחים לגשר על מחסום התקשורת ביניהם על ידי דיבור בשוויונות אלגבריים וגיאומטריים, במקום בספרדית – אולי השתקפות של אהבתו המתמשכת של המחבר שמעון צבר למתמטיקה. הם מסתירים את החייזר, שמתגלה לבסוף בידי הממשלה הספרדית.
מסתרי הגבול הנעלם – בסיס ל"אי טי" של שפילברג?
הקטעים שבהם הילדים מנסים להסתיר את ידידם החייזרי מפני השלטונות ואנשי הממשלה מגלים אותו בכל זאת מזכירים עד להדהים קטעים בסרט של שפילברג אי.טי. – חבר מכוכב אחר מ-1982.
צפו במקדימון הסרט המפורסם "אי טי" על ילדים שמגלים חייזר מכוכב אחר:
האם ידע שפילברג על ספרו של שמעון צבר? לכאורה זה לא בלתי אפשרי.
סטיבן שפילברג למד וידע וקרא בעברית בילדותו כשלמד בבית ספר יהודי בין השנים 1953-1957.
הוא סיפר בראיון באנגלית:I Don’t speak Hebrew. I used to when I was going to Hebrew School, now I’ve forgotten it all.
כלומר, הוא בעבר ידע עברית בעקבות לימודים בבית-ספר עברי (לשפילברג גם יש שם פרטי עברי – שמואל), אבל שכח את העברית לאחר מכן כשהתבגר.
הוא היה בן 19 ב-1966 כשהספר מסתרי הגבול הנעלם פורסם.כמובן, לא סביר שהספר מישראל הגיע לידיו.אבל לא בלתי אפשרי.
שפילברג הואשם בידי במאי הודי, Satyajit Ray, בפלגיאט לתסריט שכתב ב-1967 לסרט על ילדים שמסתירים חייזר, על פי סיפור שפירסם בכתב עת הודי עוד ב-1962 על חייזר שנוחת בכפר בבנגל בהודו ויוצר שם קשר עם נער מקומי.
אבל נראה שבכל מקרה גם הבמאי ההודי לא היה הראשון שחשב על רעיון זה של חייזר שמגיע לכדור הארץ ויוצר קשר עם ילדים.
לשפילברג וגם לצבר היו כנראה מקורות השראה אחרים.
זהו רעיון שכבר היה קיים בספרי וסיפורי מדע בדיוני שונים לילדים, כמו "המפלצת מן הכוכבים" מ-1954 של רוברט הינליין (תורגם לעברית בידי מלכה פרידמן בהוצאת מסדה, ב-1980), שעוסק בנער שמסתיר יצור חייזרי מפני השלטונות שרוצים להשמידו.
עלילה דומה יש עוד בסרט היום שבו האדמה עמדה מלכת מ-1951, שבו איש צעיר מסתיר חייזר שמטרתו להביא שלום עולמי מפני השלטונות שמחפשים אחריו.
יכול מאוד להיות שהסרט הזה היה מקור משותף גם לשמעון צבר וגם לסטיבן שפילברג, שידוע לנו שצפה בו בילדותו.
הסרט הזה הוקרן גם בישראל ואולי שמעון צבר צפה בו. עיבוד שלו, עם סיפור המשך שכתב שמואל שיחור, הופיע ב-1951 בשבועון "הארץ שלנו" שבו צבר היה כותב.
במאבק כנגד רודנות
בספרו של שמעון צבר החייזר קסירכסיל מגויס על ידי ממשלת ספרד לפתור את הבעיות שהמבוגרים לא הצליחו לפתור, אף שהוא מעדיף להקדיש את זמנו לשיעורי הבית של חבריו החדשים. אך בינתיים ספרד נקלעת לסכסוך גבול חמור עם השכנה, הרודנית גם היא, פורטוגל, שבה שולט סלאזאר, ונראה שמלחמה היא בלתי נמנעת.
בסופו של דבר, יחד עם חבריו שיוצאים לחלץ אותו מידי הממשלה, קסירסיל מערים על האויב שמעבר לגבול ומונע מלחמה פשוט על ידי העלמת סימני הגבול עצמו, וכתוצאה מכך גורם לבלבול במטות ההנהגה של שני הצדדים.
בסיום הספר הממשלה מסכימה לשחרר את הילד החייזרי, שחוזר לעולמו עם ספינת חלל של דודו שמגיע כדי לקחת אותו.
בספר יש ביקורת בוטה וברורה על המשטרים האוטוריטריים בספרד ובפורטוגל, שששים לצאת למלחמות בגלל הדברים הקטנים ביותר.
כמובן שאפשר להמשיך את הביקורת הזאת לגבי משטרים שונים כיום.
גיבורי הספר, הילדים והחייזר מכוכב סיריוס, בולמים את המזימה של שני המשטרים לפתוח במלחמה בעזרת טריק לכאורה פשוט.
והנה קטע אירוני בספר שאולי לא יהיה ברור לילדים, כביכול מעיתון ספרדי בשם "חדשות אחרונות" בזמן המתיחות הצבאית עם פורטוגל:
"מפני שדבר אחד לפחות היה ברור לכולם: ספרד חזקה הרבה מפורטוגל. בכל העיתונים אפשר היה לקרוא שחור על גבי לבן, שפורטוגל היא מדינה נחשלת, בה אבטלה רבה, ויותר משמונים אחוז מתושביה אינם יודעים לקרוא. כבר שלושים שנה שלא התקיימו שם בחירות ממש, ושולט שם רודן, שאינו נותן חופש ביטוי לא לעיתונים ולא לסתם אנשים ברחוב. ומכיוון שרמת החיים נמוכה ורב העוני, ישמחו תושבי פורטוגל לנצל את ההזדמנות ולפרוק מעל צווארם את עולו של השלטון המשעבד. כל זה אמור כמובן לגבי פורטוגל, מפני שבספרד הפוך המצב".
בפועל ספרד בשנת 1965 היתה דיקטטורה אוטוריטרית תחת שלטונו של הרודן הצבאי פרנקו, בדיוק כפי שהייתה אז גם פורטוגל, שנשלטה בידי הרודן סלאזאר.
צבר בבירור לא חושב רק על ספרד ופורטוגל אלא גם על ישראל, שבה היה ועודנו ישנו עיתון בעל שם דומה – "ידיעות אחרונות".
עמודי העיתון המפוברקים בספר הם אולי ראשונים מסוגם בספרות הילדים או המבוגרים העברית. העמודים מפברקים עיתון ספרדי בשפה העברית.
"מסתרי הגבול הנעלם" אולי נראה היום, לאחר שישים שנה, פרימיטיבי, אבל ההומור האירוני שבו לא איבד מהרלבנטיות שלו, וגם המאבק של הילדים להציל את חברם החייזרי מרגש גם היום.
כמובן שהמאמץ למניעת מלחמות לא איבד מאומה מעוצמתו.
קיראו גם:
שמעון צבר באתר אוצר הספרות העברית
מרית בן ישראל על "בוא הביתה טיטוס"
צפו בקובי קמין מספר על "מסתרי הגבול הנעלם":
דני קרמן בפייסבוק:
תודה אלי שאתה מזכיר את אחד היוצרים הכי חשובים שלנו. פגשתי את שמעון כשנה לפני מותו אחרי שנים שניסיתי לפגוש אותו והוא טען שהוא לא רוצה שום קשר עם ישראל. הפגישה התקיימה לאחר ששמעון כתב אוטוביוגרפיה ואני קראתי את כתב היד וניסיתי שזה יצא בארץ.
איש מורכב ולא כל כך נחמד , אבל יוצר ענק!!
Erez Landver בפייסבוק:
הוא ראה נכוחה את ישראל וצידקתו בדבריו עליה מוכחת עד היום.