חיים מזר חוקר רב תחומי ממשיך במחקריו את מוסד הנביאים ,אותם אישים שבעל פה ובכתב קראו ליצירת עולם טוב יותר .

מוסד הנביאים בראי הסוציולוגיה

מאת

חיים מזר

מבוא

רובו של הנפח הטקסטואלי של המקרא המתייחס לנביאים מופיע בספרי הנביאים עצמם ובו כתובים דבריהם. ספרים אלה כוללים את מפעלם הספרותי של הנביאים הגדולים ירמיהו, ישעיהו ויחזקאל ותרי עשר. בנוסף לכך קיימת התייחסות לקבוצת נביאים נוספת בתוך מכלול ספרי המקרא המתארים את הרצף הכרונולוגי של תקופת המלוכה. אזכורם של נביאים אלה נעשה על פי רוב בפסוקים ספורים. היוצאים מן הכלל הם נתן הנביא, אליהו הנביא ואלישע.

למוסד הנבואה היה תפקיד מונומנטלי מבחינת השפעתו על עיצוב דמותו של עם ישראל והמסרים שלו שימשו נר לרגליהם של הוגי דעות דתיים וחברתיים כאחד עד ימינו אנו. עם זאת, תיאור הפן הסוציולוגי של מוסד הנבואה הוא מצומצם ביותר ויש על כן טעם בבחינתו של היבט זה גם כן.

חוגי הנביאים

מהכתוב במקרא ומתוך השוואה עם עמים אחרים באותה תקופה אפשר ללמוד רבות על האליטות שפעלו בממלכה בימי דוד ושלמה ובממלכות יהודה וישראל לאחר התפרקות הממלכה. במקרים רבים ניתן ללמוד על גם על יחסי הגומלין שבין אליטות אלה לשלטונות ועל עוצמתם הכלכלית. מבחינת הנביאים הדגש בכתובים הוא על פועלם המדיני, לעיתים גם השתתפותם בפוליטיקה הפנימית של חצרות המלוכה ובעיקר על מפעלם הספרותי.

מאותו מועט שבמועט אפשר בכל זאת להסיק אי אלה מסקנות. הפסוקים הרלבנטיים לכך הם אלה המתייחסים לסטטוס המוצא של אבותיהם.

על ירמיהו נאמר: “דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכוהנים אשר בענתות“(ירמיהו א’ 1). על יחזקאל נאמר: “היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכוהן בארץ כשדים“(יחזקאל א’ 3). על עמוס נאמר: “דברי עמוס אשר בנוקדים“(עמוס א’ 1). על זכריה נאמר: “בחודש השמיני לדריווש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עידו הנביא לאמור”(זכריה א’). על זכריה בן יהוידע נאמר: “ורוח אלוהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכוהן” (דברי הימים ב’ כד’ 20). על חולדה הנביאה נאמר : “וילך חלקיהו ואשר המלך אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תוקהת בן הסרה שומר הבגדים“(דברי הימים ב’ לד’ 22).

מכל הנביאים שהמקרא מתייחס לגבי מוצאם החברתי רק שלושה באים מבית של כוהנים- מעמד סוציו אקונומי גבוה, אחד בא מבית של נביא ואי אפשר לדעת שום דבר על מעמדו הכלכלי ושניים באים מפשוטי העם.

בעוד שבאליטות השונות אנשים נולדים לתוכם כדוגמת הכוהנים שאצלם הכהונה עברה מאב לבנו ובבתי המלוכה, המלוכה עברה מאבות לבניהם הבכורים הרי שלמעמד הנביאים, אנשים היו מצטרפים. הסטטוס החברתי כאן לא היה מורש. יכלו להצטרף לחוג זה מכל שכבות העם. שאלה מתבקשת היא מה הם התנאים הדרושים כדי להיקרא נביא. את התשובה לכך מספק אליהו הנביא:

ויהי כעוברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך. ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. ויאמר הקשית לשאול. אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה“(מלכים ב’ ב’ 9-10). בכדי להיות נביא נדרשת התגלות, כלומר כישרונות מסוימים הם שיקבעו אם אדם יהיה או לא יהיה נביא.

יכול להיות שחוגי הנביאים היו חוגים אליטיסטיים, אך בשום פנים ואופן לא היו סגורים בפני הציבור. יכלו להצטרף אנשים מכל שכבות הציבור. כל מה שנדרש מהם הוא הצגת כישורים מתאימים. גם אם המקרא מכיר בעובדת קיומן של אליטות שושלתיות(המלוכה והכהונה) הוא מקבל את האפשרות שאנשים יכולים להגיע למעמד ציבורי רב השפעה בזכות כישרונותיהם הטבעיים ולא בזכות אבות. גם אם המקרא אינו מתייחס מפורשת לפיתוח קריירות מקצועיות, אי אפשר להתעלם מהפן הדמוקרטי של גישה זו.

קבוצות ובני הנביאים

ישנם מקומות בהם המקרא מציין קבוצות נביאים ומשתמש בביטוי בני הנביאים. מי הם היו? על מנת שנבין במה מדובר נזכיר את מכלול הפסוקים המתייחסים על פי סדר הופעתם הכרונולוגי.

1.מלכים א’ יח’ 4 :”ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמישים איש במערה וכלכלם לחם ומים”.

2. מלכים א’ כ’ 35 :”ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכותו”.

3. מלכים א’ כ’ 41 :” וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אותו מלך ישראל כי מהנביאים הוא”.

4. מלכים ב’ ד’ 1 :”ואישה אחת מנשי הנביאים צעקה אל אלישע לאמור עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנושה בא ולקח את שני ילדי לו לעבדים”.

5. מלכים ב’ ד’ 38:”ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים יושבים לפניו ויאמר לנערו שפות הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים”.

6. מלכים ב’ ה’ 22 :”ויאמר שלום אדוני שלחני לאמור הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה להם כיכר כסף ושתי חליפות בגדים”

7. מלכים ב’ ו’ 1 :” ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו”.

8. מלכים ב’ ט’ 1-4 :”ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגור מותניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמות גלעד. ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אותו חדר בחדר. ולקחת פח השמן ויצקת על ראשו כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה. וילך הנער הנביא רמות גלעד”.

יש לנו קבוצות של נביאים ובני נביאים. בביטוי בני נביאים נראה כאילו מדובר בבנים של נביאים אך לא כן. נראה כי בעצם מדובר בקבוצות של משפחות נביאים השייכות למסגרות האליטיסטיות. המצרף הזה של משפחות השייכות לעולם הנבואה יצר קבוצות חברתיות מובחנות אשר השתמשו בסממנים חיצוניים שייחדו אותם משאר האוכלוסייה כדוגמת האפר מעל העיניים. יתכן שהיה להם גם לבוש ייחודי להם. מתקבל גם הרושם, הגם שזה נאמר בזהירות רבה, כי הם חיו במסגרות קומונליות. נראה גם שמצבם הכלכלי לא היה מזהיר אם לנקוט בלשון המעטה. שליחת נער למשימה כה אחראית כפי שמסופר במלכים ב’ ט’ 1-4 אפשרית רק כאשר אותו נער הוא בוגר דיו ומבין את משמעות השליחות המוטלת עליו. זה אפשרי רק לאחר טקס החניכה שלו.

בין נבואה להתנבאות

עצם השימוש וההבחנה בין נבואה להתנבאות יכולה ללמד דבר מה נוסף על מעמד הנביאים. לשם כך נתייחס למובאות הבאות מהמקרא:

1.”וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים והיה כנוח אליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו. וישארו שני אנשים במחנה. שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתובים ולא יצאו האוהלה ויתנבאו במחנה. וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה” (במדבר יא’ 25-27).

2. “אחר כן תבוא גבעת האלוהים אשר שם נציבי פלישתים ויהי כבואך שם העיר ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה ולפניהם נבל ותוף וחליל וכינור והמה מתנבאים וצלחה עליך רוח יהוה ויתנבאו גם המה ונהפכת לאיש”(שמואל א’ י’ 5-6).

.3. “ויבואו שם גבעתה והנה חבל נביאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלוהים ויתנבא בתוכם”(שמואל א’ י’ 10).

4. “ויכל מהתנבות ויבוא הבמה”(שמואל א’ י’ 13).

5. “וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל ניצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלוהים ויתנבאו גם המה . ויגידו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויוסף שאול וישלח מלאכיו שלישית ויתנבאו גם המה”(שמואל א’ יט’ 20-21 ).

6. “וילך שם אל נויות ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלוהים וילך הלוך ויתנבא עד בוא בנויות ברמה. ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפול ערום עד כל היום וכל הלילה, על כן יאמרו הגם שאול בנביאים”(שמואל א’ יט’ 23-24).

7. “ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאותו ואני שנאתיו כי לא ינתבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן”(מלכים א’ כב’ 8).

8 “ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגורן פתח שער שומרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם”(מלכים א’ כב’ 10).

9. “וגם איש היה מנתבא בשם יהוה אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו”(ירמיהו כו’ 20).

10.”ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתותי המתנבא לכם“(ירמיהו כט’ 27).

מה שבולט בציטוטים אלה הוא שלא נעשה שימוש בשורש נבא בבנין פעל(קל), אלא בבנין התפעל- התנבא, מה שנותן מקום להשערה שפעולת ההתנבאות שונה מפעולת הנבואה. פעולת הנבואה בתוך מכלול כתביהם של הנביאים היא הדברים שהם אומרים או כותבים כתגובה להתנהגות המלכים או הציבור והתוצאה שתבוא בעקבות מעשים אלה. על אלדד ומידד נמסר כי התנבאו לאחר שרוח אלוהים נחה עליהם. על שאול המלך נאמר גם כן שהוא התנבא כאשר נחה עליו רוח אלוהים. המשותף למקרים אלה ולמקרים אחרים הוא שההתנבאות נעשית במסגרת קבוצתית והיא מלווה גם בהתנהגות יוצאת דופן. מתיאורים אלה מתקבל הרושם שההתנבאות היא מצב מנטלי שאנשים נכנסים אליו מיוזמתם. סביר להניח שההתנבאות היא מצב של טרנס. כניסתם למצב מנטלי בקבוצות קשורה כנראה לעובדה שהפעילות הקבוצתית נותנת גיבוי וחיזוק רגשי למבצעי ההתנבאות, מין תהליך של דינמיקה קבוצתית. על הפונקציה החברתית ו/או האישית של ההתנבאות הכתוב לא מספר. מה שכן ברור היא שלהתנבאות משמעות טקסית רבה. ככזאת, להתנבאות קרוב לוודאי היה תפקיד אצל בני הנביאים. כל מתבגר במסגרת החניכה שלו היה צריך לעבור שלב זה. מכיון ששלב החניכה נעשה בגיל צעיר ההתנסות הראשונית שלו נעשתה תחת השגחה של אדם מבוגר ורק כאשר היה בוגר נפשית כדי להתנסות בכך. זה אפשרי רק בשנות העשרה המאוחרת.

סיכום

לצד האליטות של השלטון, הצבא והכהונה פעלה אליטה נוספת והיא האליטה של הנביאים. מבחינה פוליטית האליטה הנבואית פעלה כאופוזיציה לעומתית. אלה שפעלו כך היו אינדיבידואליסטים כדוגמת ירמיהו ועמוס. הם היו בעלי כוח מוסרי רב מאוד והיו גם מקרים שהם נאסרו. הבולט בהם שהתנסה במאסר היה ירמיהו. לצד אלה היו בני הנביאים שחיו במסגרת קבוצתית וכפי שראינו חיו משפחות משפחות שפעלו במסגרת קומונלית ומתוכם נבטו נביאים שאזכורם במקרא הוא בשורות ספורות. הם לא חיו ולא פעלו בתוך הזרם המרכזי של האוכלוסייה.

שאלה מעוררת מחשבה ואולי גם ספקולטיבית היא האם הם שימשו כר לצמיחתם לעתיד לבוא של האיסיים ואולי גם הנוצרים?

ראו עוד על הנביאים :

תוחלת החיים של נביא

יחסם האמביבלנטי של מלכי ישראל ויהודה לנביאים

יהוא בן חנני :נביא בן לאומי

עמוס נביא הצדק

Prophet

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש עשרה + 20 =