במבט ראשוני וחיצוני נראה הספר שחיבר ד”ר בנימין לאו כמו ספר שנכתב עבור ילדים, ולו בגלל העטיפה הצבעונית והססגונית שלו, אך עם הפסיעות הראשונות בקריאת הספר נראה כי הוא מכיל בתוכו אוצרות היסטוריות של ידע, מידע היסטורי, משתנים גיאו-פוליטיים רבים ותובנות שלא מביישים אף ספר מחקרי שנכתב אודות המגילה. הספר מנסה לנוע כל העת בין ה”אמת ההיסטורית” של קריאת המגילה לבין ה”אמת התיאולוגית” של הסיפור הספרותי המתואר במגילה. מחבר הספר מספר לאורך כל קריאת המגילה רקע גיאו-פוליטי מרשים על מנת להעניק אספקטים רחבים ככל הניתן הקשורים לאינטרפרטציות השונות העולות מקריאת המגילה, ועל כך ייחודו ועוצמתו של הספר. לאורך הקריאה, גיליתי, לדאבוני הרב, כמה דל אני בידע אודות התקופה ההיסטורית ומרחב הפרשנויות של קריאתי את המגילה, למשל כי למרדכי קראו מורדוך (שמו של ראש הפנתיאון של האלים הפרסי) ולאסתר קראו אשתר (האלה המאירה באור אלוהי את שמי פרס) ולשמות אלו מתברר היה יותר סיכוי להשתלב בחברה הפרסית ללא הפרעה. במילים אחרות, מרדכי ואסתר היו מתבוללים שטשטשו את זהותם היהודית על מנת להתקדם בחברה הפרסית המודרנית שהקים כסרסס (הלוא הוא אחשורוש) הכל יכול. למרכיב זה יש הדהוד לאורך ההיסטוריה של העם היהודי המנסה להתכחש לזהותו אך אומות העולם מחזירות אותו בעל כורחו לזהותו האתנית והדתית הייחודית הן בתקופה המודרנית והן בתקופה העתיקה. ייחודו של הספר הוא כאשר המחבר מעניק פרגמנטים ומשלב קטעים שונים מתוך עולם הידע החילוני ובכך יוצר חיבור אקלקטי מרשים מאוד הנע בין ה”כאן ” ו”עכשיו” לבין ה”עבר” ו”השם” (למשל שילוב שיר של קובי אוז).
אמנם הסיפור של המגילה בוחר בארמון המלך כזירת הצגה, ההופכת את סיפורה לפרודיה על מלכת ארץ שאינה רואה את מלכות השמיים השורה בכול, אך הסיפור הוא יותר מזה. לדידו של המחבר, ניתן ורצוי לקרוא את המגילה כטקסט המתאר סיפור של יהדות מתבוללת השוכחת את זהותה ומחפשת אותה במולדת זרה, רק כאשר באים עליה לכלותה, גם מבלי שידעה שהיא כזאת מובחנת מבחינה תרבותית ואתנית. ואכן כך, המחבר מציע גישה פרשנית מרתקת ומעמיקה של קריאתה. קריאה כזו של המגילה מעלה שאלות יסודיות על זהות, פוליטיקה וטריטוריה. לדעתו, יש לעשות הקשר פוליטי עכשווי לשאלת הזהות היהודית והזהות הישראלית בשאלה האם המתח בין הזהויות הללו הוא לא יותר מאשר המשך ישיר של דילמה עתיקת יומין. אם כך, הקריאה במגילה היא במשקפיים של עבר על מנת לנתח את ההווה כדי להבין את העתיד. זוהי קריאה הקוראת לעם היושב בציון רגע לפני איבוד הזהות היהודית שלו.
“אסתר- קריאה במגילה” מאת ד”ר בנימין לאו. עורכת :יפעת הראבן, הוצאת ידיעות ספרים, 84 עמ’ .