אדולף היטלר הפיהרר של גרמניה עם אדוארד השמיני מלך בריטניה ואישתו וואליס סימפסון

הופיע ב”דיוקן -מקור ראש/ון ” מספר 708 4.3.2011 בשם : מלך לב שחור

אדוארד השמיני, מלך אנגליה לשנה אחת, היה מאוהב פעמיים: בגרושה אמריקנית בשם ואליס סימפסון, ובדיקטטור גרמני בשם אדולף היטלר. בשבילה הוא הסכים לוותר על כיסאו, ממנו הוא קיווה לקבל את הכיסא הזה בחזרה  הנספח המביך והפחות-מוכר של עלילת הסרט זוכה האוסקר ‘נאום המלך’

למשפחת המלוכה הבריטית יש סיבות טובות לחייך בימים אלה. אם לא די באירוע המשמח הממשמש ובא – נישואיו של הנסיך ויליאם – זכה השבוע בית המלוכה ביחסי ציבור משובחים: הסרט ‘נאום המלך’, המציג בצורה אוהדת את ג’ורג’ השישי, גרף ארבעה פרסי אוסקר ובהם פרס הסרט הטוב ביותר. בני המשפחה נהנו ודאי לראות את אביה של המלכה הנוכחית זוכה לפרסום עולמי כדמות חיובית, המתמודדת עם אתגרים אישיים ומובילה את בריטניה בימיה הקשים ביותר.

אך בסרט מופיעה דמות נוספת, שהמשפחה המלכותית תעדיף לשכוח ולהשכיח. כבשה שחורה משחור שלא ניתן למחוק מן ההיסטוריה המשפחתית, ומוטב להתעלם ממנה ככל האפשר. זהו אדוארד השמיני, אחיו הבכור של ג’ורג’, האיש שלמעשה הניע את שרשרת האירועים המתוארת ב’נאום המלך’. הדעות לגבי אדוארד חלוקות עד היום באופן קוטבי. יש הרואים בו מלך דמוקרטי ונאור, שבניגוד לקודמיו בתפקיד הקפיד לקיים קשר חם עם העם הבריטי, עד שסולק מתפקידו בידי ביורוקרטים אפלוליים. אחרים רואים בו אדם נאיבי ואף טיפש, שמזלה של בריטניה שלא הוא הוביל אותה בשעת מבחן. ויש אחרים הסבורים שהאיש היה רחוק מאוד מלהיות טיפש. נהפוך הוא; לדעתם אדוארד היה אינטליגנטי יותר מאחיו ג’ורג’ והחזיק תוכנית פוליטית ברורה – ולפיכך סילוקו מהזירה הציבורית היה  ברכה גדולה במיוחד בעבור ארצו.

אדוארד, שהספיק למלוך בעצמו תקופה קצרה, עזב את השלטון כדי שיוכל להינשא לאהובתו ואליס סימפסון, והוריש את כיסאו לאחיו. אלמלא כן, אף נאום של ג’ורג’ השישי לא היה זוכה לכותרות מרשימות, ודאי שלא לסרט באורך מלא. וזו עוד הקטנה שבצרות: המלך-לשנה-אחת היה אוהד מושבע של היטלר, ואשתו הייתה ידידתם האישית של בכירי המפלגה הנאצית, ואולי אף סוכנת מטעמם. כיום ידוע כי לנאצים אף הייתה תוכנית להשיב את אדוארד לשלטון כ’מלך בובה’, אם וכאשר יכבשו את האי הבריטי.

זהו סיפורו של המלך שלא נשא אף נאום היסטורי, וטוב שכך.

מפגש מלכותי במסיבות של ריבנטרופ

אדוארד השמיני והגברת וואליס סימפסון

את חילוקי הדעות לגבי המלך אדוארד השמיני (1894-1972), שלאחר פרישתו מכס המלוכה קיבל את התואר ‘הדוכס מווינדזור’, אפשר לראות בהבדלים בין היצירות העוסקות בדמותו. מצד אחד, המיני-סדרה הטלוויזיונית ‘אדוארד והגברת סימפסון’ (1978, הוקרנה גם בטלוויזיה הישראלית) מציגה את בני הזוג כדמויות רומנטיות הנאבקות על אהבתם, למרות עיקום האף של האריסטוקרטיה השחצנית שמסביב.

י

אדוארד והגברת סימפסון ,סידרת טלוויזייה

גם מחבר המותחנים הארי פטרסון, הידוע יותר בכינוי ג’ק היגינס ,שהתפרסם הודות למותחנים שונים שכתב על רק מלחמת העולם השנייה כמו “הנשר נחת ” מציג את המלך הפורש באור חיובי.

מלך על הכוונת הארי פטרסון ג'ק היגנס

בספרו ‘מלך על הכוונת’ (1979, תורגם על ידי אליעזר כרמי), שהפך ב-1984 לסרט בכיכובו של רוברט ואגנר, הוא משרטט את דמותו כפטריוט בריטי. אדוארד השמיני, כך בגרסה הזו, היה מוכן לשתף פעולה עם הנאצים רק על מנת להוליך אותם לבסוף שולל. בהקדמה לספר (שמשום מה לא תורגמה) כותב פטרסון: “האיש שיצא מכל המבצע המוזר בצורה המרשימה ביותר הוא הדוכס מווינדזור. אני מקדיש ספר זה כמחווה לג’נטלמן אמיץ ובעל כבוד”.

צפו במקדימון לסרט על פי ספר זה:

אלא שב-1993 פרסם אותו היגינס ספר בשם Thunder Point, שמתמקד בגילוי שהדוכס ורעייתו שיתפו פעולה עם הנאצים. הגילויים החדשים גרמו להיגינס ככל הנראה לשנות מן הקצה אל הקצה את דעתו על אדוארד השמיני ועל נאמנותו לבריטניה. כך סבורים גם בריטים רבים אחרים, לאחר שבעשורים האחרונים נחשפו פרטים רבים ומדהימים על המלך, על אשתו ועל אופיו.

הפרקים הראשונים בקורותיו של אדוארד השמיני נראו מבטיחים. אדוארד אלברט כריסטיאן ג’ורג’ אנדרו פטריק דיוויד וינדזור, בנו של המלך ג’ורג’ החמישי, שירת במלחמת העולם הראשונה בחזית, אם כי נאסר עליו להשתתף בלחימה עצמה. בשנים שלאחר מכן נודע בסיוריו הרבים ברחבי האימפריה, שבמהלכם התעניין במצב הכלכלי והסוציאלי של העמים השונים הנתונים למרוּת הבריטים, ופעל לסיוע לשכבות החלשות. כמו כן יצא לארצות הברית ולארגנטינה לשם הידוק קשרי הסחר והידידות.

את כס המלוכה ירש אדוארד בינואר 1936. כבר באותה שנה, בחודש דצמבר, התפטר מהתפקיד הרם, על רקע רומנטי ודתי סבוך: הוא ביקש למסד את יחסיו עם פילגשו האמריקנית ואליס סימפסון, גרושה פעם שנייה, אלא שרצונו זה לא התיישב עם תפקידו כראש הכנסייה האנגליקנית – שאוסרת על נישואי גרושות. כשראש הממשלה הבריטי חיווה דעתו כי נישואיו של המלך עם אהובתו לא יהיו לרצון העם והמדינה, בחר אדוארד לוותר על כס המלוכה. אחיו ג’ורג’ השישי, שמונה למלך במקומו, העניק לו את תואר דוכס וינדזור.

לאדוארד, בעל החזות הספורטיבית והמרשימה, יצא עוד במהלך שנות רווקותו שם של טיפוס רודף שמלות – והן מצדן רודפות אותו בחזרה. כאשר הכריז על אהבתו לאישה מבוגרת ממנו, שבלשון המעטה לא הייתה יפהפייה גדולה ובוודאי לא בעלת דם כחול, הורמו גבות בריטיות לא מעטות. סימפסון אמנם הייתה כריזמטית, שאפתנית מאוד ואשת חברה יוצאת מהכלל, אבל לא נחשבה בת זוג הולמת לנסיך דאז.

ואליס סימפסון

האם גם ואליס הייתה מאוהבת באדוארד? רבים פקפקו בכך, אולם לא היה ספק שהיא נהנית מאוד ממעמדה כאהובתו של יורש העצר. בני משפחת המלוכה נהנו מכך הרבה פחות. על פי דו”ח שהועבר לידם, הייתה סימפסון קשורה לפעילויות של בית בושת בהונג-קונג, עסקה בהימורים ואף הייתה מעורבת בסחר בסמים. שמועות אחרות שנפוצו אודותיה טענו כי שניים ממאהביה הרבים היו לימים ממנהיגי איטליה הפשיסטית. כמו כן קיימה קשרים הדוקים עם הדיפלומט הנאצי יואכים פון-ריבנטרופ, וביקרה באופן קבוע במסיבות אצלו. מדו”חות של האף-בי-איי שנחשפו במהלך השנים עולה כי האמריקנים האמינו שריבנטרופ משתמש בסימפסון כסוכנת שלו בחצר המלוכה, וכי היא מעבירה לו מידע שהגיע לאוזניה בזכות שהותה לצדו של אדוארד. לימים טענה סימפסון בספר זיכרונותיה, The Heart Has Its Reasons, כי פגשה את ריבנטרופ רק פעמיים. טענה זאת ככל הנראה שקרית: ריבנטרופ זכה להערכה רבה בחוגי השלטון הנאצי הודות להצלחתו ליצור קשר עם המלך הבריטי ואהובתו, ויש האומרים כי זו אחת הסיבות להחלטתו של היטלר למנות את האיש הבינוני הזה לתפקיד שר החוץ שלו.

אדוארד, אם ידע את כל זה – ומן הסתם אנשי משפחת המלוכה טרחו להביא בפניו את העובדות – לא התרשם. אחרי הכול, גם לו היו רומנים רבים בעברו. מעבר לכך, הוא פשוט היה מאוהב, ודבר לא היה יכול לעמוד בדרכו. מהבחינה הזו, אפשר להבין מדוע הצטיירה אהבתו לסימפסון כסיפור רומנטי מקסים שבו הרגש מנצח את הבדלי המעמדות. לראשונה בהיסטוריה היה מלך מוכן להקריב את כיסאו כדי לקבל את ידה של אהובתו. גם וינסטון צ’רצ’יל, שהיה אז מרוחק מחוגי השלטון, תמך באדוארד בהתלהבות בעניין זה.

המלך ואישתו בחתונה.

אך היום טוענים שהסיבה האמיתית לכך שהמלך נאלץ לעזוב את כיסאו לא הייתה דווקא החלטתו לשאת לאישה את סימפסון  אלא רצונו לקיים ברית עם גרמניה הנאצית.

חתונה מצומצמת

היטלר, כידוע, לא רצה מלכתחילה להילחם בבריטניה. הוא רחש הערצה לאימפריה והעדיף שהיא תמשיך להתקיים כבעלת ברית של ארצו. אחרי הכול, בעיניו האנגלים היו בני הגזע הנכון, ולא אויבים טבעיים כמו הרוסים והיהודים. מוצאה של שושלת המלוכה הבריטית עצמה מהאנובר שבגרמניה, והיא אף נשאה במשך שנים ארוכות את שם המשפחה ‘נובר’. רק בימי מלחמת העולם הראשונה הוחלט להחליף אותו בשם האנגלי העתיק ‘וינדזור’, כדי להשכיח את המוצא הגרמני.

בית המלוכה הבריטי לדורותיו גם קיים קשרי נישואין מסועפים עם נסיכים ואצילים גרמנים שונים. כתוצאה, היו בני המשפחה מאז ומעולם פרו-גרמנים בעמדותיהם בהשוואה לשאר הבריטים, והתנגדו נחרצות לאפשרות של מלחמה בין אנגליה וגרמניה. המלכה אליזבת, אמה של המלכה הנוכחית, נחשבה בשעתה למי שדוגלת בדו-שיח עם היטלר, ותומכת באדיקות בראש הממשלה הפייסני נוויל צ’מברליין.

מכל בעלי הדם הכחול, אדוארד השמיני היה ה’גרמנופיל’ המובהק ביותר. נאמר עליו שהוא דיבר גרמנית טוב יותר משדיבר אנגלית, ואת עמדתו הפרו-גרמנית הוא ביטא בצורה קולנית ותקיפה. בעבור היטלר, יום ההכתרה של אדוארד למלך היה מן הסתם יום מאושר.

המלך ג’ורג’ השישי בסרט “נאום המלך ”

התקוות הגרמניות התנפצו כאשר אדוארד התפטר מכס המלוכה, ובמקומו הוכתר ג’ורג’ השישי, שסבל מקשיי דיבור. המלך החדש גילה עוינות עמוקה לאחיו הבכור, ועוד יותר לסימפסון. טקס הנישואין של הזוג הלא-מלכותי היה פרטי וקטן מאוד, משום שהמלך החדש לא הרשה לאיש מבני משפחת המלוכה להשתתף באירוע. המשפחה הורתה למעשה לדוכס מווינדזור לעזוב את הממלכה עם רעייתו, וסירבה להעניק לדוכסית את התואר “הוד מעלתה המלכותית”. הסנקציה האחרונה הרגיזה מאוד את אדוארד, והוא הטריח בעניין פעמים רבות את צ’רצ’יל. אפילו בימים הבוערים ביותר של המלחמה, כשתשומת לבו של ראש הממשלה הבריטי הייתה נתונה לעניינים של חיים ומוות, הוא נאלץ לענות שוב ושוב למכתבי תלונה של הדוכס על התואר שאשתו אינה רשאית לשאת.

בסופו של דבר עזב המלך-לשעבר את ארצו לתמיד, והפך לגולה. הוא התגורר עם רעייתו בצרפת, משם ניהל חיים ציבוריים למדי ויחסים קלוקלים עם משפחת המוצא שלו. מדי יום ביומו היה מתקשר לאחיו המלך, כשבפיו דרישות כספיות ותלונות שונות. כעבור זמן מה הורה ג’ורג’ השישי שלא יועברו אליו עוד שיחות מאדוארד. לסכסוך תרמה גם העובדה שהמלך המתפטר נטל איתו שלל אוצרות ויצירות אמנות שבעיניו היו רכושו, בעוד משפחת המלוכה טוענת כי הם נגנבו ממנה.

הקשיים של אדולף ואווה

לכאורה, עצם הסימפטיה של אדוארד לנאצים בימים שלפני מלחמת העולם השנייה לא הייתה פסולה מיסודה. איש הרי לא ידע על הנטיות הג’נוסיידיות שלהם, ורבים באנגליה אף ראו את הנאצים כיחידים שיכולים לעצור את סטלין והקומוניזם. לאחר המלחמה אמר הדוכס מווינדזור עצמו כי חשב שמוטב שהנאצים והקומוניסטים יחסלו זה את זה, בלי שאנגליה תנקוף אצבע. זו הייתה עמדה נפוצה למדי באותם ימים בקרב המעמד הגבוה של בריטניה. צ’רצ’יל, בעמדתו האנטי-נאצית הברורה לאורך כל שנות ה-30, היה בהחלט יוצא דופן..

אלא שקשריו העמוקים של אדוארד עם הנאצים ערב מלחמת העולם ובמהלכה, מספרים סיפור אחר. על אף שלאורך השנים התראיין הדוכס פעמים רבות, הוא תמיד נמנע מפירוט לגבי הפרק הזה בעברו. האוטוביוגרפיה שלו ‘סיפורו של מלך’, שיצאה לאור ב-1949 (תורגמה לעברית בידי אהרן אמיר), מסתיימת ברגע שבו התפטר מכס המלוכה ועזב את אנגליה לצמיתות. על מה שאירע אחר כך, כביכול אין טעם להרחיב את הדיבור.

הדוכס מוינדזור עם אישתו משמאל ואדולף היטלר מימין.בי בי סי 

אדוארד לא מספר, למשל, שמיד לאחר נישואיו יצא עם אשתו לביקור בגרמניה הנאצית דווקא, שם נפגש עם היטלר. התוצאה הייתה כמעט משבר זוגי במעונו של הפיהרר: אווה בראון, אהובתו של היטלר, הביעה באוזניו את רצונה העז לשוחח עם האיש שוויתר על ממלכה ואימפריה בעבור אישה, ואמרה שהיא רואה דמיון בינה ובין הגברת סימפסון. בכך רמזה שגם שליטים אחרים יכולים להתגמש מעט – אם לא לוותר על אימפריה, לפחות להקריב קורבן קטן ולהינשא. היטלר, כך מסופר באחת הביוגרפיות שלו, העמיד פנים שאינו מבין את הרמז, וכדי לחסוך מעצמו מבוכה אמר לבראון שהפרוטוקול מונע ממנה להשתתף באירוע.

בפגישתו עם הדוכס מווינדזור הסביר היטלר שהאויב היחיד מבחינתו היא רוסיה הסובייטית. הדוכס מצדו הציע לסייע לצרכיה הקולוניאליים של גרמניה על ידי מתן אפשרות לגרמנים להתיישב באוסטרליה, מה שייצור מחסום נגד יפן האימפריאלית ושאיפות ההתפשטות שלה. הדוכס הוסיף וסיפר להיטלר שאחיו שעלה זה עתה לכס המלוכה הוא אדם חלש, הנתון לחלוטין בשליטת יועציו המרושעים והאנטי-גרמנים. לאחר שנפרדו העיר הפיהרר שהגברת סימפסון “יכולה להיות מלכה מעולה”. גם הדוכס התלהב מאוד ממארחו ומגרמניה הנאצית בכלל. בין השאר הוא צולם ביומני חדשות גרמניים כשהוא מצדיע במועל יד, ועל פניו ניכרת הנאה מרובה. קטעים אלו נמחקו על ידי הצנזורה הבריטית ולא הוצגו באנגליה, מסיבות מובנות.

לגלות או למות

מגרמניה נסעו אדוארד ואשתו לצרפת. על פי השמועות, הדוכסית חזרה שם לאורחות חייה ההוללים משכבר, ולא שמרה אמונים לבעל שהקריב למענה כה הרבה. ההאשמות כנגד הדוכס מווינדזור הן חמורות עוד יותר. אדוארד שימש באותה תקופה כקצין מודיעין בכיר בשגרירות הבריטית בצרפת, וככזה עברו תחת ידיו חומרים צבאיים ומדיניים מסווגים ביותר. ספרים שראו אור כעבור שנים רבות, מאשימים אותו כי בריחתו מצרפת כאשר הגרמנים פלשו אליה הייתה העמדת פנים בלבד: הוא עצמו, כך נטען, העביר לנאצים מידע סודי שסייע להם בפלישה.

האם היה אדוארד תומך פאסיבי של הנאצים, או שאכן הרחיק לכת עוד יותר והפך לבוגד פעיל? במהלך השנים התגלו מסמכים שכביכול הוכיחו את בגידתו של הדוכס, אולם התברר כי אלו זיופים שהוחדרו לארכיון בריטי. לאחר שהתגלה דבר הזיוף, לא נותרה הוכחה ברורה לכך שאדוארד ואשתו העבירו לנאצים מידע שעלול היה לפגוע באנגליה. בני הזוג ללא ספק סמפטו את היטלר ונטרו טינה גלויה לאנגליה, אולם אין פירושו של דבר שהם חצו את הקו ועברו לתמיכה פעילה באויב בשעת מלחמה.

גם בלי שיתוף פעולה אקטיבי מצד הדוכס מווינדזור, להיטלר היו תוכניות מוגדרות היטב בעבורו: להכתיר אותו למלך-בובה בבריטניה הכבושה, למנות את הפוליטיקאי הבריטי לויד ג’ורג’ כראש הממשלה שלו, ולחתום עמם על הסכם שלום ‘נצחי’ בין שתי המעצמות. שר החוץ ריבנטרופ היה אמור להתמנות כנציב עליון בבריטניה החביבה עליו מאז ומתמיד, לשמש יועץ מיוחד למלך, ולקבל תואר של דוכס בריטי. נראה שהיטלר וריבנטרופ החלו לקיים בעניין זה מגעים עם הדוכס, ששהה בספרד ובהמשך בפורטוגל, לאחר ששוחרר משירותו במודיעין מסיבות לא ברורות.

את הבריטים כל זה הטריד מאוד. ביולי 1940 החליט ראש הממשלה צ’רציל, לשעבר התומך הגדול של אדוארד במאבקו האישי, לשלוח את הדוכס ואשתו מפורטוגל הנייטרלית לאיי בהאמה ולמנות אותו שם למושל. בכך ביקש צ’רצ’יל להרחיק את אדוארד ככל האפשר מאירופה, ולמנוע ממנו לגרום נזקים עצומים לאנגליה ולאמינותה של משפחת המלוכה.

הדוכס ואשתו לא רצו ללכת לאיי בהאמה. הם כינו אותם ‘סנט הלנה’, כשם האי שאליו הוגלה נפוליאון ובו סיים את חייו. בני הזוג העדיפו להמשיך במסיבות העליזות של חוג העשירים שהתקבץ סביבם באירופה, אך נציגיו של צ’רצ’יל דרשו מהם בתקיפות למלא את ההוראה שקיבלו. אחד מהם אף הזהיר את המלך לשעבר שאם לא ייצא מיד לבהאמה, הוא יומת.

הדבר נודע להיטלר, והוא ביקש לסכל את הרחקתו של הדוכס מהאזור. בשלב זה, מבצע ‘ארי הים’ שתכנן לכיבוש בריטניה נראה כאפשרות קרובה ביותר, וחבל היה לו לאבד קלף חשוב. הוא הורה לשר החוץ ריבנטרופ לעשות הכול כדי לטרפד את נסיעתו של אדוארד לאיי בהאמה ולהעבירו לטריטוריה בשליטה גרמנית, שם ימתין עד ליום שבו תיפול בריטניה.

ריבנטרופ הטיל את ביצוע המשימה על וולטר שלנברג, אחד מראשי שירותי הביון של גרמניה (ומי שהתפרסם לימים הודשות למבצע שניהל בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה כאשר היפגיש בין מנהיג האס- אס הינריך הימלר ובין נציג של הקונגרס היהודי העולמי והביא בכך להלת כמה אלפי יהודים ). . בעקבות ההוראה הדחופה נסע שלנברג לפורטוגל במסגרת מה שכונה ‘מבצע וילי’. המטרה הייתה אחת משתיים – לשכנע את הדוכס להישאר באירופה, או לחטוף אותו. אלא שהבריטים היו מהירים יותר, והוציאו את הדוכס ואשתו מפורטוגל לפני שהנאצים יספיקו להניח עליהם את ידם. הגרמנים עוד ניסו עד הרגע האחרון למנוע את נסיעתו של אדוארד, ואף עיכבו את הספינה שלו באמצעות הודעה על הטמנת פצצה, אך לשווא.

לימים התעוררו חילוקי דעות באשר לאירועים אלו. היו שטענו, כמו הארי פטרסון ב’מלך על הכוונת’, כי אדוארד נטל חלק במבצע בריטי להולכת הנאצים שולל. אחרים גרסו שהדוכס היה מעוניין ‘להיחטף’ בידי הנאצים, ורק עינם הפקוחה של שירותי הבין הבריטיים מנעה זאת ממנו. כאמור, אין ספק שהדוכס ואשתו חשו טינה עמוקה כלפי ארץ מולדתם, ובהחלט ייתכן שביקשו לנקום במשפחת המלוכה שהקיאה אותם מתוכה. לפי סיפור שהתגלגל באותם ימים, סימפסון נשמעה אומרת לבריטי שכרע מולה כדי להרים משהו “הייתי רוצה שכל האומה הבריטית תזחל כך על הרצפה לפניי“.

אם יש אמת בסיפור, הרי שלדוכסית ולהיטלר היה לפחות רצון אחד משותף.

הרצח המסתורי בבהאמה

גם באי בהאמה היה הדוכס מעורב בשערוריות. שמו נקשר בפרשת רצח מוזרה שלא נפתרה עד היום.

הייתה זאת פרשת הירצחו של סיר הארי אואקס Sir Harry Oakes אדם עשיר בעל תואר אצולה  ודמות בולטת מאוד באיי בהמה .ביוני 1943 נמצאה גופתו בחדרו שרופה בחלקה  לאחר שהוכה למוות . ומלאה בנוצות מה שעורר את הרשם שהאיש נרצח בצורה טקסית כל שהיא.  .

מושל האי הדוכס מוינדזור לקח את החקירה לידיו מהרגע הראשון וניסה ( ללא הצלחה ) מסבות לא ברורות לשמור על איפול מוחלט של החקירה ולצנזר את העיתונות בפרשה. אך האופי הזוועתי של הפשע והעובדה שהיה זה רצח של אדם עשיר מאוד בעל תואר אצולה עורר בו עניין בינלאומי הדוכס החליט לקחת את החקירה מידי המשטרה המקומית ולהעביר אותה לידי שוטרים מארה”ב שהיו מוכרים לו אישית . הללו מצאו במקום הפשע טביעת אצבעות של אדם בשם Marigny. De  .

וזה הועמד לדין באשמת רצח אך נמצא לא אשם בידי המושבעים אך הוא נאלץ לעזוב את האי.

על הפרשה נכתבו ספרים רבים ואף נעשו על פיה כמה סרטים. לפי אחת התיאוריות של ג’ון פרקר בספרו KING OF FOOLS הדוכס היה מעורב בפרשיה עד מעל צווארו .לפי תיאוריה זאת הדוכס היה קשור לגנגסטר היהודי מאיר לנסקי ( במקביל לקשריו עם הנאצים ) שרצה להקים באיי בהמה קאזינו והדוכס היה חייב לו כספים . סיר הארי אואקס רב ההשפעה עשה ככול ביכולתו למנוע את הקמת הקאזינו של לנסקי ולכן לפי תיאוריה זאת נרצח . פרקר מראה בספרו שאחד השוטרים שאותם הזמין הדוכס לביצוע החקירה  ממיאמי  קפטין ג’ימס ברקר התגלה לימים כשוטר שקיבל כספים ממאייר לנסקי ( והפך לימים למכור להירואין ונורה למוות בידי בנו ) .

פרקר הראה שלמרות שהדוכס ניהל את חקירת הרצח מהרגע הראשון הוא נמנע להיות באיים בזמן המשפט והעדיף לבקר בזמן שהמשפט התנהל בארה”ב כך שאי אפשר היה לקרוא לו כעד כדי להסביר את מעשיו השונים בעת  ביצוע החקירה. לדברי ברקר הדוכס מעולם לא טרח להסביר את פעולותיו השונות מהן תמוהות בביצוע החקירה כל ימי חייו.

הוא רומז שהסיבה היא משום שהדוכס ידע היטב את הסיבות לרצח ומי עומד מאחוריו ומשום שהוא סייע לו מאחורי הקלעים.

עם זאת יש לציין שינן גם תיאוריות רבות אחרות לגבי זהות מבצע הרצח   גם בביוגרפיות אחרות של הדוכס ואישתו ואחת מהן בספר Duchess of Windsor: The Secret Life היא שהרוצח היה מכשף שבטי שהוזמן במיוחד מפלורידה  בידי הרולד קריסטי   Harold Christie  שותף עסקי של הארי  אואקס שהיה אורחו של בליל הרצח ..אותו כריסטי שהיה עד במשפט הרצח ואף קיבל לימים תואר אצולה על תרומתו לאי בהמה ומת כאדם עשיר   לדברי הספר אף הודה לימים בפני חבר   שהיה קשור לרצח .

לדוכס לפי זה לא היה קשר לרצח.

לפי הספר החדש ביותר בנושא מ-2006  חקירה של הסקוטלנד יארד שבוצעה ארבע שנים אחרי המשפט   הראתה שהאיש שהואשם ברצח דה מארגיני היה אחרי הכל הרוצח.והדוכס שעמד מאחורי העמדתו לדין היה חף מפשע מכל קשר לרצח.

הוא הצליח לעורר זעם רב בקרב התושבים, מאחר שהעדיף להשאיר אותם ואת בעיותיהם מאחור, ולנדוד בין מסיבות בארה”ב. גם כשנודע לו שאת האי פקדו סופות איומות שגרמו נזק כבד, הוא לא קטע את טיוליו.

מרגל עם חסינות

אנטוני בלאנט היסטוריון אמנות ומרגל סובייטי .האם הוא סחט את משפחת המלוכה הבריטית ? ויקיפדיה

לא רק צ’רצ’יל, גם מלך בריטניה ג’ורג’ השישי היה מודע היטב לנאמנות ההפכפכה של המלך הגולה. בימים האחרונים של המלחמה הוא שיגר את היסטוריון האמנות והסוכן החשאי אנטוני בלאנט לביתו של הנסיך פיליפ מהס בגרמניה, כדי להוציא משם מסמכים המוכיחים את קשריו של הדוכס מווינדזור עם הנאצים בזמן המלחמה. למלך היה אינטרס ברור להניח את ידו על מסמכים אלו ולהעלים אותם, שכן חשיפתם הייתה עלול לפגוע אנושות בכבוד שהציבור הבריטי רחש למשפחת המלוכה.

בראיון ל’סאנדיי טיימס’ בשנת 79′ סיפר בנו של פיליפ מהס, הנסיך וולפגאנג, כי אביו ארגן פגישות בין הדוכס ובין אדולף היטלר. הוא הוסיף וגילה שהפיהרר קיים שיחות עם בן נוסף למשפחת המלוכה. לפי טענה שהועלתה אז, המסמכים שבלאנט העלים נכתבו בידי שני האחים המלכותיים.

בכך לא תמו ההתפתחויות בפרשה. לימים התגלה שבלאנט היה מרגל כפול שפעל עבור הסובייטים, כאדם הרביעי ברשת הריגול של קים פילבי, דונלד מקלין וגאי בורג’ס. הדבר נחשף בספר שיצא לאור ב-1979, ושבלאנט ניסה למנוע את פרסומו. עוד התברר שפעילותו של בלאנט בשירות הרוסים הייתה מוכרת לשלטונות בריטניה כבר מ-1963, אך הללו נמנעו מלהעמידו לדין. ההיסטוריון אף המשיך לאורך כל השנים בעבודתו עם בני המשפחה המלכותית, שידעו כי מדובר במרגל סובייטי לשעבר.

מדוע בלאנט לא נעצר? הסבר אפשרי הוא שהסוכן החזיק בידיו אמצעי סחיטה שהגן עליו: אותם מסמכים סודיים שהשיג בעבור המלך. לפי התיאוריה הזו, גם עשרות שנים לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה משפחת המלוכה לחשוש מחשיפת המסמכים, ודאגה לבלאנט להגנה מפני כל הליך משפטי, ובלבד שלא ייתן להם פומבי.

לא ברור אילו מסמכים הגיעו לידיו של ג’ורג’ השישי ומה נכתב בהם, אך ידוע שהדוכס מווינדזור ואשתו לא הורשו לבקר בבריטניה כמעט עד סוף ימיהם. מלך בריטניה סירב בזעם לכל הצעה שאחיו יגיע לאי הבריטי. אם הסיבה היחידה לכך הייתה הנישואין לגברת סימפסון, הקשיחות הזו נראית תמוהה במקצת. סביר יותר להניח שג’ורג’ השישי קיבל די והותר מידע על הקשרים ההדוקים של אחיו עם הנאצים, ועל נכונותו לתפוס את השלטון כמלך בחסד היטלר..

אדוארד ואשתו נשארו תחת חרם לא רשמי אך החלטי מצד כל משפחת המלוכה. רק ב-1972, כשהיה ברור שהדוכס מווינדזור עומד למות ממחלת הסרטן, ביקרו אותו אחייניתו המלכה אליזבת ובנה הנסיך צ’ארלס בביתו שבפריז. הוא כבר היה תשוש מכדי לארח אותם כמיטב המסורת של ימי המסיבות העליזים. ימים ספורים לאחר מכן נפטר. הלווייתו התקיימה באנגליה, הארץ שעל כתרה ויתר ואליה חלם לשוב כמנצח.

אילו היה אדוארד השמיני נשאר מלך בריטניה ?

“ארץ אבות ” רומן של היסטוריה חלופית שבו הנאצים שולטים בבריטניה ואדוארד השמיני והגברת סימפסון שולטים שם לכאורה כמלכים.

מה היה קורה אילו המשיך אדוארד השמיני למלוך בבריטניה, עם או בלי הגברת סימפסון, גם בימי מלחמת העולם השנייה? אין ספק כי הסיכויים שבריטניה הייתה יוצאת למלחמה כנגד גרמניה הנאצית היו במקרה כזה נמוכים. אדוארד היה עושה ככל יכולתו למנוע הכרזת מלחמה, או חותר מאחורי הקלעים כדי להגיע להסכם. אמנם סמכויותיו של מלך אנגליה בזירה הפוליטית הן מוגבלות, אך יש לו השפעה פורמאלית ובלתי פורמאלית גדולה מאוד על בני העם. ייתכן שהשפעה זאת הייתה מביאה לחתימת הסכם כלשהו עם הנאצים, שמבחינתם היה מסיים את המלחמה עם הבריטים ומאפשר להם להתרכז בחזית הסובייטית. אילו כך אירע, כלל לא בטוח שסטלין היה מצליח לעמוד מול הפלישה הגרמנית ( אם כי הסבירות היא שהוא עדיין היה מנצח בסוף אבל כמובן עם הרבה יותר הרוגים סובייטייים )

. היטלר, שהבין את התרחישים השונים, הצהיר שוב ושוב שפרישתו של אדוארד מכס המלוכה היא מכה פוליטית בעבורו.

ייתכן אם כן שוואליס סימפסון, עם כל אהדתה לנאצים, למעשה הזיקה לעניינם הרבה יותר משהועילה. כששבתה את לבו של אדוארד, היא חוללה תגובת שרשרת שבסופה איבד היטלר בן ברית חשוב ורב השפעה, ואולי את המערכה כולה.

ועוד קוריוז לגבי הדוכסית מווינדזור, וואליס וורפילד סימפסון בשמה המלא. היא הייתה אחייניתו של נשיא חברה המייצרת ספינות, ואחת מהן, שהושקה בארצות הברית ב-1928, נקראה על שמו ‘הנשיא וורפילד’. לאחר מלחמת העולם השנייה נמכרה הספינה וניתן לה שם חדש. זו הייתה ה’אקסודוס’, ספינת המעפילים המפורסמת שהביאה לארץ ישראל את ניצולי הנאצים, אותם נאצים שוואליס סימפסון כל כך העריצה.

ביבליוגרפיה :

אדוארד ה-8,    ספורו של מלך :   זכרונותיו של הדוכס מוינדזור /    עברית אהרון אמיר  ירושלים :   קרני,   תשי”ב 1952

הארי פטרסון המוכר גם בשמו הבדוי  ג’ק היגינס   מלך על הכוונת / ( 1979)    [עברית אליעזר כרמי , תל אביב] :   (רמדור),   (1980).

הריס, רוברט    ארץ אבות /    עברית יונתן פריד מן תל-אביב :   זמורה-ביתן,   1998 היסטוריה חלופית שבה אדוארד והגברת  סימפסון הם הקיסרים של האימפריה הבריטים שנשלטת בידי הנאצים.

ס,ס בריטניה

לן דייטון   1929-    ס”ס-בריטניה :   בריטניה בכיבוש הנאצים, 1941 /  עברית חיים גליקשטאיין    תל אביב :   זמורה, ביתן, מודן,   (תשמ”ב 19982 היסטוריה חלופית שבה הנאצים שולטים בבריטניה ו המלך ג’ורג’ השישי  נאסר ולבסוף נרצח.

וראו גם:

מהמלכה אליזבת השנייה בארמון בקינגהאם ועד לקפה “תמר” ברחוב שיינקין “:”המלכה ואני ” מאת יורם קניוק.

הצטדקותו של היינריך הימלר :עוד פרשיה שבה היה מעורב וולטר שלנברג

11 תגובות

  1. מעניין ומאיר. תודה
    עוד נספח שלא הזכרת – סירובו המוחלט של ג’ורג’ לעליית היהודים לפלשתינה. מכתב מפורש שלו תרם למדיניות הבריטית האנטי-עלייתית.

  2. כתוב בצורה סוחפת…
    אם אם חלק מהסיפור בנוי על שמועות ובלי מסמכים ותיעוד, עדיין הסיפור סוחף, נשמע הגיוני וממש מחייב אנחת רווחה : מזל שהמלך התאהב בגרושה !!!!!
    עם זאת, כמה מרושע וחסר לב יכול להיות אדם שויתר על המלוכה לטובת האהבה?!
    אולי הפתרון לתעלומה היא תכונה מרכזית במלך- חוסר אחריות. כפי שהיה חסר אחריות כלפי החובה שלו כמלך שמציית לכללים ומוביל את העם, כך הוא היה חסר אחריות כלפי גורל הנרצח באיי בהמה או הפתרון הסופי, או אפילו גורל אנגליה כגרורה של אמפריה מגאלומאנית כמו גרמניה הנאצית, נטולת עצמאות.

    • תחשבו.. ואליס היתה אמריקאית עם קשרים רבים במקומות שונים.היא הצליחה להתקרב לנאצים ולקיים עימם קשרים (ואולי העבירה להם מידע מוטעה או השיגה מהם מידע..) וכמו כן גרמה למלך אנגליה הפרו-נאצי להתפטר ובכך להוריד את הסיכוי שאנגליה תהפוך לבת ברית של גרמניה הנאצית. בו בזמן נהנתה ממעמד של דוכסית (למרות שחיה לצד איש די נתעב). או שאולי היתה בכלל סוכנת רוסית…??
      כמובן שכל זה לא נכון כי כבר היו מגלים את זה…

  3. ביום שבו נישאות עיני כל העולם לאנגליה לנישואי נכדה של מלכת בריטניה עם בחירת ליבו ,זה הזמן לחזור ליצירת הספרות הבולטת ביותר שנכתבה בכל שפה על מלכת בריטניה אליזבת השנייה .
    ספרו של יורם קניוק “המלכה ואני ” היצירה שמתארת את האישה הבשר ודם מאחורי דמות הבובה נושאת הנאומים. ספר המתאר את מסע חיפושיה של אליזבת אחרי אהובה האמיתי היחיד חיפוש שבו היא נעזרת בהיסטוריון ישראלי מזדקן המזכיר מאוד את יורם קניוק עצמו שאף חווה במהלך הספר מערכת יחסים מינית עם מלכת בריטניה.

    וזאת גם הזדמנות לסקור את מה שקיים בעברית על שושלת המלוכה ששלטה בארץ ישראל במשך כשלושים שנה שושלת וינדזור.

    ראו

    מהמלכה אליזבת השנייה ועד לקפה “תמר” בתל אביב
    https://www.yekum.org/2011/04/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%94%d7%9d-%d7%95%d7%a2

  4. סרטון שערורייתי למדי של מלכת אנגליה אליזבת’ השנייה מחולל סערה: הצהובון הבריטי “סאן” חשף בשבוע שעבר צילומי וידאו נדירים בהם נראית המלכה אליזבת’ בגיל שבע, כשהיא מצדיעה במועל יד. בסרטון שצולם ב-1933 מתרגלות המלכה (יחד עם אחותה, אמה ודודה אדוארד הצדעה במועל יד, באופן המזוהה עם המשטר הנאצי.
    בסרטון הקצר, שאורכו 17 שניות בלבד, נראית המלכה האם כשהיא מניפה ידה בתנועת מועל יד, ולאחר מכן מחקה אליזבת’ את אמה. ג בסרטון, שצולם בשנת 1933 או שנה מאוחר יותר בטירת בלמורל שבסקוטלנד, נראית גם אמה של אליזבת – אשתו של המלך ג’ורג’ השישי שמאוחר יותר נודעה כ”המלכה האם” – מצדיעה במועל יד. אחותה של אליזבת, מרגרט, נראית אף היא בסרטון, כשהיא בת שלוש. אליזבת אף מתועדת כשהיא משחקת עם אחד מכלבי הקורגי שבאחוזה, ואף רוקדת ומשחקת עם אחותה הקטנה. האחרונה מתה מהתקף לב בשנת 2002.
    הנסיך אדוארד, שלימים הפך למלך בריטניה אדוארד השמיני ונודע בגילויי הסימפטיה שלו כלפי המשטר הנאצי, מניף את ידו. ונראה שהוא היוזם של כל ההצגה הזאת.
    הסיבה לצילום הסרטון והאופן בו הגיע לידי העיתון אינם ברורים בשלב זה.

    “אנו מאוכזבים מפרסום והפצת הסרטון, שצולם לפני שמונה עשורים”, נכתב בהצהרה שפרסם בית המלוכה בעקבות פרסום הסרטון. מקור בארמון בקינגהאם מסר כי “מרבית האנשים שיצפו בצילומים יבינו את ההקשר והזמן שלהם”.

    עוד נמסר מהארמון כי “ניתן לראות את בני המשפחה משחקים, ומחקים מחווה נפוצה שראו באותה עת בדיווחים חדשותיים. אף אחד לא יכול היה לצפות כיצד תתפתח ההיסטוריה, ועל כן הניסיון להסיק מסקנות שונות מהסרטון הוא מטעה ושגוי”.
    שעות אחדות לאחר שפרסם הצהובון הבריטי “הסאן” את הסרטון הנדיר שבו נראית המלכה אליזבת השנייה מצדיעה במועל יד בגיל שבע, הבריטים הביעו את זעמם ברשת – אבל דווקא כלפי העיתון. הגולשים לא התלהבו מפרסום הסרטון, שצולם לפני יותר מ-30 שנה, כשהילדה הקטנה שתהפוך שנים לאחר מכן למלכה, מחקה את מעשיהם של אמה ודודה, הנסיך אדוארד. “הסאן”, מצדם, טענו בראיון לרשת BBC כי מדובר ב”סיפור חשוב ומעניין”.

    “‘הסאן’ ירדו לשפל חדש כשרמזו שהמלכה תומכת בנאצים עם הכותרת ‘הוד מועלותה’ (Royal Heilnesses)”, כתב אחד הגולשים בהתייחס לכותרת שהעניק הצהובון לסרטון. הגולשת רייצ’ל הוקינס כתבה: “אם אני הייתי המלכה, הייתי מרחיקה מהמדינה את האיש המתועב הזה, רופרט מרדוק”, בהתייחסה למייסד “הסאן”.
    בעקבות פרסום הצילומים איים בית המלוכה בנקיטת צעדים משפטיים נגד מדליף הסרטון, אך כעת מתברר כי מקור הדליפה הוא בטעות שביצע גורם בבית המלוכה, שככל הנראה העניק גישה לחומרי גלם מארכיון הארמון ליוצרי סרט תיעודי. חלק אחר מאותו סרטון אף הופיע בשנה שעברה בתערוכה שעסקה במשפחת המלוכה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ten − 9 =