חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
הסרט "ג'ון וג'ון" June and John
"ג'וֹן וג'וּן" הוא סרטו דובר האנגלית של הבמאי הצרפתי הפורה, עטור הפרסים, לוק בסון, שכותב את התסריטים לרוב סרטיו, ולסרט הזה בפרט.
לפנינו סיפור אהבה מלא פנטזיה, נעים לצפייה, בכיכובם של לוק סטנטון אדי ומטילדה ג'ו פרייס. חייו של ג'ון (John) שקועים בתוך שיגרת עבודה משעממת תחת בוס מתעמר. יום אחד השיגרה מופרת ע"י צרות שבאות על ג'ון בצרורות, ויחד עם זאת הוא פוגש בחורה תוססת בשם June. עם דמיון כזה בשמות, השניים חייבים להיות יחד. השמות, הדומים באנגלית, ממש זהים בכתיב העברי. כל אחד מהשניים ראה, לפני היכרותם, חלום נבואי בשנתו, ועתה, יחד הם חולמים בהקיץ.
השניים יוצאים להרפתקה נמרצת, מלאת תשוקה, סיכון, וגילוי עצמי – נסיעה; ריצה; אפילו שחיה – בליווי פסקול נעים. במהלך הצפייה הייתה לי תחושה של משהו מיוחד בצילום, בשפת הגוף, של הבחור בעיקר, בתנועותיו הזוויתיות, כמעט רובוטיות, כמו באנימציית מחשב.
שאולי בסקינד, יחצ"ן סרטי נחשון, שמביאים את "ג'ון וג'ון" לבתי הקולנוע מאז 30.4.2026, שלח לי ראיון רב-ערך עם הקולנוען לוק בסון. קראתי בו, בין היתר, על כך שהסרט אכן צולם באופן הרפתקני – בטלפון, בזמן הסגרים של מגפת הקורונה, בשנת 2020, בלוס אנג'לס, כי בגלל המגפה לא יכלו לשכור צוות רגיל עם מצלמות קולנוע.
מעניין גם אופן הליהוק של השחקנים הראשיים. לוק בסון מספר, שהשניים נבחרו מתוך כ-500 מועמדים, והם מוכשרים, ומטעינים את הסרט בנחשולי המרץ שלהם, ובגורליות אהבתם, למרות שלא השתתפו בסרט באורך מלא עד אז.
יש דמיון בין "ג'ון וג'ון" לבין הסרט הידוע "סיפור אהבה", ולא אפרט מהו.
במרדף של השניים מתבצעת ספירה לאחור, כמו בסרטי פעולה רבים. סצינת הסיום של הסרט מרשימה ביותר באופטימיות החולמנית שלה, ובהתמשכות שלה בדמיונם של הצופים מעבר לסוף הסרט.
צפו בקדימון:
