ד"ר אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ
על הספר "איך רודנים נופלים ואיך מדינות שורדות"
קניתי בשבוע הספר וקראתי מרותק את הספר "איך רודנים נופלים ואיך מדינות שורדות" (מתרגמת דפנה לוי, הוצאת רדיקל, אפריל 2025), ספר עדכני שפורסם במקור האנגלי ב-2024. זהו מחקר השוואתי על רודנים, איך הם שולטים, ואיך הם בסוף נופלים.
לדעתי הספר רלבנטי מאין כמוהו כיום, כשנראה שהרודנים הם בכל מקום, כולל מנהיגים שנראה שרוצים להיות רודנים, אפילו בארה"ב ובישראל.
לאחר תקופה שבה נראה שהעולם הולך לכיוון יותר דמוקרטי, אז היום, בשנת 2025, שוב הקרב נגד רודנויות הוא בעיצומו בחלק לא קטן מהעולם.
חלק מהדמוקרטיות ימותו, חלק יקומו מהמאבק חזקות יותר. בינתיים הרודנים משתלטים על התקשורת, מחלישים את הצבא, מפרקים את מוסדות המדינה, ממנים חידלי אישים נאמנים להם אישית, וכמובן – מאשימים מבקרים בבגידה.
הספר מסביר מהן נקודות התורפה של הרודנים.
על פי מחקר שהמחבר מצטט מתוך 2790 מנהיגי מדינות שאיבדו את שלטונם 1925 מהם (69%) נותרו בריאים ושלמים אחרי שפרשו מתפקידם. רק כ-23 אחוזים מכלל המנהיגים הוגלו, נכלאו, או הומתו.
אבל, אם מתמקדים מכל אלה רק ברודנים, ולקביעה מיהו רודן יש הגדרות ברורות שניתנות בספר, "מנהיגים שרוב הכוח מרוכז בידיהם", המספרים הם הפוכים. מבין הרודנים האלו 69% הושלכו לכלא, נאלצו לסיים את חייהם במדינה אחרת, או נהרגו. הסיכויים לפרישה רוגעת שלהם, כותב המחבר מרסל דירסוס, הוא קטן מזה של של הטלת מטבע.
כמובן שלמרבה הצער זה לא ימנע ממנהיגים שרוצים להיות שליטים אוטוריטריים להמשיך לפעול למען השגת מטרתם.
שווה מאוד לקרוא.
קראו גם
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "פורמולה 1"
"פורמולה 1" בעברית בארץ, ו- "F1" בכל העולם, הוא סרט מהסוגה המשולבת פעולה/ספורט בכיכובו של בראד פיט, בן ה- 61.
העושים במלאכה – הבמאי ג'וזף קוסינסקי, התסריטאי ארן קרוגר, המפיק ג'רי ברוקהיימר, הצלם קלאודיו מירנדה, והמלחין הנס צימר – אחראים להצלחה העצומה של הסרט "אהבה בשחקים: מאווריק" משנת 2022, בכיכובו של טום קרוז, עליו כתבתי כאן, ביקום תרבות.
לא מחליפים את הצוות המצליח. שני הסרטים נישאים על כתפי שחקנים ותיקים, אשר שומרים על כושר-שיא.
סוני הייז, בגילומו של בראד פיט, הוא נהג מרוצים ותיק שעבר בין דגמים ובין קבוצות, ולמשך עלילת הסרט התקבע בקבוצה בינונית מבחינת הצלחותיה של פורמולה 1.
כל קבוצה מיוצגת בתחרות ע"י שני נהגים, שמשתפים פעולה בחוכמה במהלך המירוץ ע"י הנחיות הדדיות וע"י תמרונים של חסימת מתחרים. ההיבט הקבוצתי מודגש יפה בסרט.
שותפו של סוני הוותיק הוא נהג צעיר שחור שחצן, בגילומו של דמסון אידריס, שלוהק לתפקיד בקפידה. יש לא מעט קצרים בתקשורת בין השניים, הקנטות/עקיצות הדדיות על רקע של גילנות, אורח חיים, אך מה שיפה, שלא על רקע של צבע/גזע. השניים לומדים לשתף פעולה, לתמוך הדדית במהלך המרוצים. סוני הייז מנצח במרוץ האחרון, ושותפו הצעיר שמח בהצלחתו.
סוני הייז הוא דמות רבת פנים, מה שבא לידי ביטוי, בין היתר, בשפות הדיבור השונות שלו – עגת נהגי מרוצים מהירה, לא כל כך מובנת ללא תרגום לעברית, דיבור שקול, נהיר, בשיחות עם אנשים "רגילים", ושתיקות מהורהרות.
הסרט מבליט את התפקיד המרכזי של ההנדסה – שיפורים ייחודיים, שמוכנסים לדגמים של רכבי החברה, ומקבלים אישור של הגוף המפקח, הפדרציה הבינלאומית לרכב FIA, אשר מרכזה בפריז.
הצרפתים מאוד פעילים בתחום המרוצים. שארל לקלר ממונקו, בן ה-27, נהג ותיק, עטור פרסים, השייך לקבוצת פרארי, המתחרה מגיל 8 בקארטינג, ומגיל 16 במכוניות, שולב בהופעת אורח קצרה בסרט.
זה המקום להזכיר את סרט המרוצים האמריקאי משנת 1966, בעל השם הצרפתי, GrandPrix, בכיכובו של השחקן הצרפתי איב מונטאן.
בסרט ההוא נהג המרוצים המרכזי נהרג בתאונה. בסרט החדש הנהגים נפגעים בתאונות קשות, אך אף אחד לא נהרג, להפך, הפצועים מחלימים לחלוטין, באופן פלאי, וחוזרים למסלול. ככה יותר טוב, ללא מתים: הקהל המודרני אינו דורש מוות של גלדיאטור בזירה.
יפה בעיניי, שסוני הייז מדבר על אהבת הנהיגה כמניע לעיסוקו המסוכן, ולא בצע כסף, שעולה כדבר הראשון במוחם של בני שיחו, הרחוקים מנושא מרוצי מכוניות.
סוני מספר על תחושת תעופה מנטלית ברגעים נדירים של מרוץ, וזוכה לחוות אותה שוב בזכייתו במרוץ האחרון בסרט.
צילומי המרוצים, המושגים ע"י מצלמות צמודות לגופי המכוניות, מרהיבים, מלהיבים, מעניקים תחושת מהירות של 350 קמ"ש.
המוזיקה המקורית הגאונית של הנס צימר מטריפה את החושים וממכרת לגמרי. פס הקול זמין ביוטיוב, ומתנגן באוזניי בזמן הכתיבה.
מעניין, הסרט "גרנד פרי" זכה בפרסי אוסקר על עריכת הקול ועל מיקס הסאונד הטובים ביותר. יש משהו בנהיגה מהירה, שמעניק השראה מוזיקלית.
עכשיו, ביום עצמאותה, תודה לאמריקה על הסרטים!
