חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על הסרט "נדלן: סיפור אהבה"

כרזת הסרט ״נדלן - סיפור אהבה״
כרזת הסרט ״נדלן – סיפור אהבה״

"נדלן: סיפור אהבה", סרטה של ענת מלץ, זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר ובפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-40 של חיפה, שהתחיל ב-31.12.2024.

רוב הסרט מצולם בחיפה, לשמחתם של החיפאים בחברתם ראיתי את הסרט, כשעלה בהקרנה מסחרית באפריל, כארבעה חודשים לאחר זכייתו בפסטיבל. ואכן, חיפה מצטלמת יפה: יש בה הר מיוער; ים תחת שמיים מעוננים חלקית; שפע של עליות/ירידות/מדרגות; נופים יפים נשקפים בין עצים מחלונות דירות.

זוג צעירים, האישה קרובה ללידה ראשונה, מחפשים בדחיפות דירה להשכרה בחיפה, לקראת סיום תקופת השכירות בדרום תל אביב, שהיה ידוע מראש. נקודת הפתיחה הזאת נראית לא מציאותית, מאולצת. תסמונת הקינון עובדת גם על נשים, שמרפדות מבעוד מועד קן לתינוק/תינוקת, ולא הופכות להיות חסרות בית, הנודדות בדרכים בחוסר ודאות.

אך מרגע שהצופה מקבל את מצב העניינים הזה, ומתחבר לדמויות הסוערות, תמרה ואדם, הוא זוכה למסע מרתק. בני הזוג אוהבים זה את זו, אך המתח של חיפוש דירה, והדוחק הכלכלי, גורמים להם להרבות במריבות, ולהתפרץ בהאשמות הדדיות. המילים הבוטות והקללות, גם מפי אימו של הבחור כלפיו, חריפות שלא לצורך, מעבר לגבול הטעם הטוב.

מתוך הסרט ״נדלן סיפור אהבה״
מתוך הסרט ״נדלן סיפור אהבה״

בחיפה הזוג מבקר במספר דירות המוצעות להשכרה, מבקר בשכונותיה השונות של העיר, פוגש אנשים מגוונים, מקשיב להם, מקבל עצות. לאישה קשיי תקשורת, עד כדי נתק, עם אימה, הנמצאת עם בן זוגה בצרפת. הבעיה מוצאת פתרון חלקי – הבת יוזמת שיחה עם אימה, ואפילו אומרת דברי אהבה, אשר, בתכסיס קולנועי מוצלח, אינם נשמעים בצד הצרפתי, בשל רעש רכבת ישראלית נוסעת.

את התפקידים הראשיים של תמרה ושל אדם מגלמים ויקטוריה רוסובסקי ולייבּ לב לוין. שמחתי לזהות את הבמאית מאיה קניג, שחקנית ובמאית שעל סרטה "חלב" המלצתי כאן, בתפקיד אחת ממשכירות הדירות בחיפה.

למעט התהיות הקלישאתיות "למה אתם עוברים מתל אביב לחיפה?", השיח בין הדמויות תמציתי וממוקד. הזוג אינו מוצא דירה בחיפה, אך האישה, שמפנימה עצות של אימה ושל אחת המשכירות שפגשה במהלך יום החיפושים, זוכה בהיפוך עצמי של הילדה ברחמה, שהייתה עד אז במנח עכוז, המסובך יותר בלידה.

צפו במקדימון הסרט

הפוסט הקודםחזרה לימי צקלג
הפוסט הבאהשיר השבועי עם אילן ברקוביץ' – "עלה באש" של שחר-מריו מרדכי
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה חמישה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020); ״הרחבת המבט״ (2024). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה. בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה, אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שהתמחה בעתידנות. אני בין מקימי עמותת ״יקום תרבות״, וחבר ועד מאז הקמתה, והעורך הלשוני בפועל של אתר העמותה מאז 2019.

תגובה אחת

  1. כתבה החושפת וגם מסתירה את עלילת הסרט – שמרמז על סיפור הזוי
    מה הפלא שנושאים כאלה נמצאים בהוויה הישראלית – כאשר להשיג דירה לזוג צעיר הוא דבר כמעט בלתי אפשרי?
    כאשר שלטון ההון מאפשר לנצל את דלת העם (כל אדם שאינו יכול להשיג דיור נחשב לדל)
    כיוון שצריך שתי משכורות לקיום מינימלי – לשכירות דיור ולמזון.
    שלטון הימין גרם לבכייה לדורות לעם ישראל בארצו הרעועה.
    טוב שיש סרטים כאלה.. חגית בת אליעזר בכתיבתה, גורמת לקורא לרצות לצפות בסרט הזה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

15 + 18 =