שִׁיר עֶרֶשׂ בִּזְמַן הֶרֶג / דביר שרעבי
לבני,
בעקבות פרעות תשפ"ד; 7 באוקטובר, 2023.
תֶּלֶם אַחַר תֶּלֶם, בְּנִי;
אַדְמָתֵנוּ – טַבּוּרָּה דָּם.
אֵין בָּאָרֶץ עִיר בּוֹדְדָה,
לְלֹא זְעָקָה וּקְבוּרָה.
–
בַּחוּץ לְבָבוֹת עֲרֵלִים, בְּנִי;
אוֹרְבִים בִּצְרוֹר מַקְלֵעִים.
אַל-נָא, חֲשָׁשׁ וּמוֹרָא,
אַבָּא מֵגֵן מִכָּל רַע.
–
תִּמְהוֹן לַיְלָה וַעֲרָפֶל, בְּנִי;
סְבִיבֵנוּ תֹּפֶת-אֵשׁ וְחֻרְבָּן.
תֶּחֱזַקְנָה יָדֵינוּ וְנַעֲמֹד אֵיתָן,
יָדַעְנוּ: לְעוֹלָם לֹא נִכָּנַע.
–
הָנַח רֹאשְׁךָ וְתִישַׁן, בְּנִי;
עַל יָדְךָ שׁוֹמֶרֶת, אִמָּא.
עֵינֶיךָ הַטּוֹבוֹת עֲצֹם,
אַבָּא יָשׁוּב בְּשָׁלוֹם.
השבוע חשף צה"ל את תחקיר אירועי מסיבת הנובה המצערים. התברר כי תחילה צה"ל התנגד לקיום המסיבה, שהתקיימה בסמוך לגבול עם עזה, אולם בשל לחצים חזר בו, אך לא טרח לשלוח אפילו קצין זוטר לישיבות ההיערכות שקדמו למסיבה. עוד התברר כי כוח האבטחה של המסיבה כלל כשלושים שוטרים חמושים באקדחים בלבד, ועוד כמה עשרות מאבטחים לא חמושים כלל. לכל אלה לא היה כמעט סיכוי מול מחבלי הנוחבה של החמאס, שכנראה תכננו להגיע לנתיבות, אך נקלעו למסיבה בדרכם וחוללו בה את מעשה הטבח הגדול בתולדות המדינה.
בהקשר הזה, וגם בהקשר הרחב יותר של כל מאורעות השבעה באוקטובר 2023, הקריאה בשירו הפטריוטי-לאומי-שמרני של המשורר דביר שרעבי (יליד 1991, דרום הר חברון), "שיר ערשׂ בזמן הרג", החותם את ספר שיריו החדש, השני, "צל איש נבהל" (2024, הוצאת ספרי עיתון 77, עריכה ג'רמי פוגל, עמ' 53), נאמנה למציאות. אכן, ביום הטבח היו כוחות צה"ל, השב"כ, והמשטרה מעטים מול רבים, מחבלי הנוחבה של החמאס והאספסוף שהצטרף אליהם בגל השני של התקיפה. סדר גודל של מאות לוחמים מול כמה אלפי מחבלים, שנעזרו כמובן באלמנט ההפתעה.
יחד עם זאת, השיר מתעלם מעניין המחדל שליווה את מה שהמשורר מכנה מנקודת מבט היסטורית 'פרעות'. הרי במצב הדברים הטבעי, כוחה הצבאי של ישראל גדול לאין שיעור מכוחו של החמאס. זאת ועוד: זמן ההרג נמשך מאז ועד היום, והוא לא רק מנת חלקנו. למעשה, גם אם נטיל חשד בדיווחי משרד הבריאות של החמאס על למעלה מחמישים אלף העזתים שנהרגו מאז המלחמה, עדיין, ההרג ברצועה הוא במימדים גדולים ומזעזעים, ובהרוגים נשים, גברים, וטף, חפים מפשע, אוכלוסייה אזרחית המכונה "נזק אגבי".
השיר פותח וסוגר את השער הרביעי והאחרון בספר, "פרולוג", שפירושו הקדמה, מה שאולי רומז לקראת הבאות. מעניין לראות אם המשורר ימשיך לעסוק בנושא הפרעות וירחיב את נקודת המבט שלו גם אל מעבר לגבולות הלאום ("ידענו: לעולם לא ניכנע").
קראו גם
עוד ביקורת של ד"ר אילן ברקוביץ' על שיר של דביר שרעבי
