האם "ספינת דורות" שתיסע אל הכוכבים הקרובים במשך שנים רבות בכלל אפשרית לא רק טכנולוגית אלא גם סוציולוגית?
חיים מזר כותב על הארגון האפשרי של ספינת דורות, גם בהשראת ספרו הידוע של בריאן אולדיס "אל האינסוף" (תירגם מאנגלית – יוסף כרוסט, עם עובד 1979) וספרו של אלכסי פנשין "טקסי בגרות" (תרגום נויה תג'ר, עם עובד 1983), בפרק מספרו שלא פורסם "עיונים סוציולוגיים בספרות המדע הבדיוני".
המערכת
מבוא
בגלל המרחקים הגדולים בין הכוכבים וזמן הטיסה הרב הדרוש להגיע אליהם, אחד הרעיונות עליהם חושבים הוא שיגור צוותי בסיס אשר תוך כדי טיסה יעמידו צאצאים ואלה או ילדיהם או כל דור אחר שיבוא אחריהם הוא שינחת על כוכב היעד. האפשרויות לכך הן או שיגור צוותים אשר יקימו משפחות או שיגורן מראש של משפחות שמתנדבות למשימות אלה. בין שבוחרים באפשרות הראשונה, ובין שבוחרים באפשרות השניה התוצאה היא אחת – הקמת ארגון האמור לפעול זמן רב ביותר בתוך מרחב סגור.
קבוצת אנשים זאת בדרך פעולתה עומדת בקריטריונים של ההגדרה למהותו של הארגון :"ארגון הוא התיאום הרציונאלי של הפעילות של מספר אנשים להשגת מטרה או תכלית מפורשת מסוימת באמצעות חלוקת עבודה ותפקידים ובאמצעות מדרג של סמכות ואחריות"(שהין 1965 : 17). מטרה מפורשת ודאי שישנה והיא הגעה לכוכב מסוים למימושה של מטרה מתוכננת ועל מנת שהמטרה תמומש חייבים להיות תיאום פעילות בין אנשי ספינת החלל וחלוקת סמכות ואחריות נאותים שיאפשרו את תיאום הפעילות. הדור הראשון, לפחות פעילותו היא רצונית במובהק, לכן גם הסמכות של מקבלי ההחלטות היא סמכות נורמטיבית. כולם משתפים פעולה מאחר שהם מעוניינים במימוש המטרה בה הם רואים לא רק מטרה פונקציונלית, אלא גם ובעיקר מטרה ערכית בין שהיא חקירה מדעית של כוכב לכת או יישובו. אצל חלק מהדורות הבאים עלולה להתפתח תחושת ניכור כלפי מטרות הטיסה מאחר ולא ימצאו עצמם מזדהים עם המטרה – הם יראו מחוסרי יכול מעשית לעזוב את הספינה ויאלצו אולי לבצע מטלות שונות בניגוד לרצונם. לגביהם הסמכות של מקבלי ההחלטות תהיה סמכות כפויה.
בגלל זמן הטיסה הרב שיכול להימשך עשרות ואולי מאות שנים חייבת הספינה להצטייד במנגנוני ייצור שיספקו לצוותה באורח מסודר מזון, חמצן, ביגוד וכו'. זה מחייב הכשרת חלק מהצוות לתפעולו של מנגנון זה. כן יש צורך במערכת חינוך תואמת לחינוכם ולהשכלתם של הדורות הבאים בספינה. הספינה באופייה היא "אתר ללא סמיכות לריכוז עירוני כל שהוא והגדול במידה כזו היכול להתקיים באופן עצמאי ולספק שירותים של מסחר, חינוך, תרבות וחברה לתושביו"(אפרת 1979 : 247 -246 ). מאפיינים אלה הם מאפיינים של עיר ואמנם ציטוט זה גם הוא מגדיר את מהותה של עיר כל שהיא. הגדרה זו תואמת גם את הגדרתו של מקס וובר לעיר הטוען כי "שניים מהקווים הבולטים של העיר הם. ההשתתפות הפעילה ביחס של תושביה בספירותיה החברתית והכלכלית המדינית והתרבותית" (וובר 1979 : 140 ).
קיבלנו צורת ארגון חדשה.
קבוצת אנשים המתארגנת למימושה של מטרה בעלת מאפיינים ערכיים פונקציונאליים אשר מוכנה לחיות ביחד בתוך מבנה סגור ומודעת לכך שאין זה מין ההכרח שהיא אשר תממש מטלה זאת, אלא צאצאיה הם שיממשו אותה, כאשר במהלך השהייה במבנה זה מתפתחים חיים קהילתיים.
ארגון זה יוגדר כארגון פורמלי רב דורי במרחבים סגורים.
בעוד הארגונים המוכרים הם בעלי מוטיבציית קיום ארוכה ככול שניתן, הרי ארגון פורמלי רב דורי במבנה סגור בין שהוא מוכוון לקבוצת יעדים קטנה כמו חקירתו של כוכב לכת או ירח ובין שהוא מוכוון למטרה אחרת – יישובו של כוכב לכת או ירח, קיימת סבירות כי עם מימושה של המטלה הארגון יתפרק.
שתי יצירות המציגות ארגון מטיפוס זה מהיבטים מנוגדים תיבדקנה בשני מאמרים שונים . היצירה הראשונה היא "טקסי בגרות" של אלככסיי פאנשין המתארת את החיים בארגון זה במהלך הטיסה והיצירה השניה שדבה נעסוק כאן היא "אל האין סוף" של בריאן אולדיס המתארת מה קורה כאשר מתרחשת תקלה בספינה הפוגמת בתפקודה, הארגון מתפרק והמטרה נשכחת.
טקסי בגרות
נניח כי קבוצת אנשים די גדולה הבחינה כי כדור הארץ הולך להיהרס בשל צפיפות האוכלוסין שלו והחליטה למלט עצמה מאסון מתקרב זה ולבנות את עולמה בכוכב לכת שיימצא מתאים עבורה אי שם בחלל. שעה שקבוצה זו החלה להתארגן, כוכבי לכת שונים היו מיושבים בחלקם על ידי מתיישבים מכדור הארץ. לצורך מסעה הארוך בחלל השתמשה קבוצה זו בשמונה ספינות חלל ושינתה את ייעודן לצרכיה. במקורן ספינות אלה שימשו להעברת אנשים על ציודם לכוכבי לכת שונים. עתה, לספינות ניתנה מתכונת של ערים ( עמ. 247, 54, 12). הספינות המקוריות נבנו מאסטרואידים שגודל כל אחד מהם כ – 10X32X48 ק"מ. בנייתן של ספינות אלה נעשתה בטכניקה הבאה : כל אסטרואיד בוקע לשניים, 50% – 40% מהסלעים שבכול מחצית נחצבו והוצאו, שני החצאים חוברו מחדש בעזרת בליטות מתואמות ופנימן מולא בכול הדרוש לצרכיה (עמ. 38). במקור היו בכול ספינה 6 רבדים. מכיון שבספינות היה יותר מקום מזה שהזדקקו לו הוסרו אביזרים שונים מהרובד השלישי והרובד השישי ונוצלו להתקנת יתר חלקי הספינה למגורים נוחים. הרובד השלישי שונה כך שידמה ככול האפשר לכדור הארץ והרובד השישי נסגר מכיון שהיה בלתי נחוץ(עמ. 54). בכל ספינה 5 רבדים המשרתים אוכלוסייה של 30,000 איש. הרובד הראשון הוא רובד טכני ובו מחלקות הנדסה, ניצולת, הנעה , חילופין וכו'. הרובד השני הוא מנהלי, ברובד השלישי לכלוך וגבעות, עצים אמיתיים ועשב, חול, בעלי חיים וצמחים. רובד רביעי וחמישי משמשים למגורים( עמ. 15,17).
"הרובד השלישי מחולק ל – 3 סוגי אזורים מובחנים ונבדלים זה מזה. ראשית אזורים מעובדים המייצרים מזון, חמצן ומספוא בשביל הבקר שמגדלים… האזור השני הוא פארק, כאן יש עצים, אגם, פרחים, חלקות דשא, חניונים, מקום לטייל ברגל, ומקום לרכב. הסוג השלישי… הוא האזור הפראי הדומה מאוד לפארק אבל יותר מסוכן… יש כאן חיות טרף הנוף מפתיע יותר והצמחייה גדולה ללא הכוונה וללא התערבות". אזור זה נועד בין היתר לצייד(עמ. 100). הרובד השלישי הוא המקום היחידי בו ניתן להעריך את גודלה של הספינה. בשעה שבשאר הרבדים קירות מכול עבר, כאן הראות בלתי מוגבלת. "מכאן נמשכו קילומטרים רבים עד לנקודה הקרובה ביותר שבה נתקלו בגג מלמעלה והקרקע מלמטה בדפנות הספינה"(עמ.101). "מזג האוויר כאן הותקן כך ש"כאשר רואים גשם…יודע כל אחד מראש שהגשם עומד לרדת… לוחצים על כפתור והגשם יורד עד שרוצים שייפסק"(עמ. 81).
הרבדים הרביעי והחמישי מחולקים כל אחד לרובעים(עמ. 9,8). הנקודה שבה מתחיל רובע אחד ומסתיים הוא עניין מנהלי. כל רובע הוא "מבוך של קירות, סמטאות ללא מוצא, פרוזדורים מתגמדים וגרמי מדרגות המוליכים לכול מיני כיוונים משונים. כל זאת נעשה במכוון – כדי שאנשים לא ייעשו משועממים או עצלים וזה חשוב בספינה כזו…ברובע בלתי מוכר אפשר בהחלט ללכת לאיבוד ללא מדריך ואמנם מפעם לפעם משודרת קריאה כללית לעזור בחיפושים אחר איזה ילד בן 3 שהולך לאיבוד"(עמ. 12). לכול רובע חצר משותפת וחדר משותף שהוא "צירוף של חדרים ובו חדר הסבה, ספרייה, שני חדרי משחקים, חדר לימוד, חדרי אימונים במוסיקה, חדר האזנה למוזיקה, אולם תיאטרון קטן ומזנון"(עמ. 40). בכול רובע מספר דירות כאשר בכול דירה חדרי שינה, חדר אמבטיה, מטבח ופינת אוכל (עמ. 22).מקומות מרכזיים בספינה הם חנות (עמ. 166), ספרייה (עמ. 142), אמפיתאטרון המשמש להצגת תיאטרון ולהתכנסות מליאת הספינה( עמ. 242, 143 – 142), אולם קבלות פנים (עמ. 239) ומגרשי כדורגל אחד תקני ואחד קטן יותר(עמ. 9).
ערוצי התקשורת בספינה הם ארבעה – רכבת (עמ. 33), רמקולים להעברת הודעות (עמ. 12,10), וידיפון לקשר בין הדירות לבין עצמן (עמ. 23) וטלוויזיה המשדרת מהאמפיתיאטרון לספינה כולה (עמ. 243).
ספינות סיור קטנות של הספינה מקשרות בינה לבין כוכבי הלכת (עמ 56).
אוכלוסיית הספינות היא אוכלוסייה סגורה ותפישת עולמם היא :"אנו לא נתנוון, אנו גם לא נהפוך למקרה של התפוצצות אוכלוסין, לנו יש שסתום ביטחון : בתוך 3 חודשים מיום שמלאו לך 14 לוקחים אותך מהספינה ומורידים אותך באחת מהמושבות שעל אחד מכוכבי הלכת ועליך להחזיק מעמד שם כמיטב יכולתך במשך 30 יום. אין יוצאים מהכלל ולכן יש אחוז גבוה של מקרי מוות. אם אתה טיפש, שוטה, בלתי בשל או פשוט ביש מזל, לא תצליח להישאר עד הסוף. אם בכול זאת תחזור הביתה -אתה בוגר" (עמ. 7)
מערכת החינוך
בית הספר בכול ספינה מיועד לילדים מגיל 15 -4 (עמ. 20) והתלמידים גרים על פי רוב במעונות (עמ. 16). בבית הספר מספר נושאי משרות. מורים, מטפלות העובדות במעונות (עמ. 43), חונכים – ממנים לכול תלמיד חונך שאינו מוחלף במשך שנים ( עמ. 19) ומפקח בית הספר. המפקח ממונה על כל העבודה המנהלית של בית הספר. "הוא ממנה חונכים, מטפל בתנועת הכיתות, מתכנת את מכונות ההוראה, מחסל מריבות אם יש כאלה וכן הלאה. זוהי משרה שרוב האנשים אינם מתלהבים ממנה ועל כן אין מאלצים איש לכהן בה יותר מ – 3 שנים" (עמ. 19). "בדרך כלל לא עונים למפקח אם אפשר להימנע מכך" (עמ. 20).
אין אומרים לתלמידים לאיזה רמה הם שייכים מאחר "שלא רוצים שלמישהו תהיה הרגשה לא טובה בקשר לרמת הלימודים שלו, או הרגשה טובה מדי, אך מפני שזה פשוט ענין של השוואת ציונים. כל אחד יודע בדיוק באיזה רמה הכיתה שלו" (עמ. 24). "הילדים היחידים שאמורים לדעת מה מצבך בלימודים הם אלה הנמצאים איתך באותה רמה בכול מקצוע, ילדים בדוק כמוך. למעשה למרות זאת יש לכול אחד מושג ברור למדי על מקומו של כול אחד אחר, ומצפים מאלה שבראש ובתחתית שיסמיקו בהתאם " (עמ. 32).
הדבר הראשון אותו לומדים בבית הספר "הוא התוצאה של מדיניות הילודה החופשית אנו לא היינו מתקיימים אפילו דור אחד אילו התרבינו כבעלי חיים" (עמ. 194). במשך שנה וחצי מתאמנים הילדים לקראת מבחן השרידה על אחד מכוכבי הלכת המיושבים (עמ. 94 -93). מבחן זה נקרא טקס מעבר –"זאת דרך רשמית לעבור משלב אחד בחיים אל משנהו. הוא קיים בכול החברות. הדבר שיש לזכור הוא שטקס זה הופך את הבגרות למשהו משמעותי. כיון שזכית בבגרות אם עברת את המבחן. זה הופך את המבחן לעניין שכדאי להתרכז בו" (עמ. 103). ההכנות למבחן מתקיימות במתכונת קבוצתית באזור הפראי של הרובד השלישי"(עמ. 100) ועל פני אחד מכוכבי הלכת המיושבים (עמ. 160 – 144 ). בשעת המבחן עצמו מונחתים הנערים על אותו כוכב לכת במפוזר בלי שידעו על איזה כוכב הם נמצאים. כל אחד מהם מצויד בציוד מינימלי הכולל ביגוד, סכין, אקדח, אוהל, שק שינה, מעט מזון ומכשיר קשר המשמש לאיתור נבחן עם סיום חודש השהייה על הכוכב. "בלעדיו בלא אות… בזמן הנכון" מהנבחן מבחינתה של הספינה הוא נחשב כמת (עמ. 182). הורה המספר היכן יונחת ומציידו מעבר למותר מגורש" (עמ. 8). לחוזרים נערך טקס קבלת פנים על ידי יושב ראש מועצת הספינה (עמ. 239).
לחוזרים, זכויות יתר ביחס לשאר הילדים (עמ. 9). "אחרי גיל 14 אם אתה נשאר בחיים מניחים לך לוותר על כל החלקים השטותיים. אתה פשוט עובד עם חונך או שולייה אצל אומן ועוסק בתחום המעניין אותך לקראת מטרה מסוימת" (עמ. 20 ).
דפוסי חשיבה והתנהגות
אצל תושבי הספינות קיימת התחושה כי הם "חיים על אי קטן ושברירי שצף על גליו של ים עוין. הם גיבשו לעצמם דרכי חיים שאם ישמרו עליהם בקפדנות יתאפשר להם "להתקיים ולהמשיך להתקיים" . באם דרכי החיים לא ישמרו הם לא יוכלו להתקיים (עמ. 112) וזאת הסיבה לכך שאנשים שאינם נוהגים על פי החוקים אינם יכולים להישאר בספינה(עמ. 113). עד כה " הספינות לא ננטשו משום שהיו מוותרים על חמשת אלפים של קדמה… יש להקדיש זמן למדע ואם אתה עובד בכול רגע של היממה רק כדי להישאר חי וכדי להיות מסוגל לעשות אות הדבר למחרת לא נשאר לך כלל זמן פנוי" (עמ. 37).
בספינות ארבעה דפוסים עיקריים של התנהגות – בין ילדים, בין ילדים לבין מבוגרים, בין מבוגרים לבין עצמם ודפוסי התנהגות כלליים. אצל הילדים מי שגר ברובד החמישי אין הוא טוב יותר מתושביהם של כוכבי הלכת. במגורים ברובד זה כאילו מוותרים על "אחד הנתונים להיחשב בן אנוש" (עמ. 21, 17). ביחסים בין ילדים למבוגרים הנחת הילדים היא שבדרך כלל המבוגר יודע היכן הוא עומד "אם אין הוא יודע והילד עומד על כך העניינים מתערערים"(עמ. 103). קיים הבדל חברתי נוקשה בין הנערים שמעל גיל 14 לצעירים יותר. כמבוגרים וכאזרחים יש להם זכויות שלצעירים עדיין אין והגדולים אינם מחמיצים שם הזדמנות להזכיר זאת לצעירים (עמ. 41). יחסי מין מותרים רק למי שהוא בוגר רשמית ואין זה משנה עם מי ישנים (עמ. 225 – 224 ). אמצעי מקובל למניעת הריון הוא גלולות (עמ. 112). אין זה רגיל שאנשים יהיו נשואים 50 שנה… אנשים נוטים להתעייף זה מזה אחרי 20 או 30 שנה ואז הם נפרדים. ויש אנשים שאינם מעוניינים במשהו קבוע כמו נישואין והם סתם חיים יחד. ויש אנשים שאף לא מכירים זה את זה ובכול זאת יש להם ילדים משותפים מפני שמשפר הגזע של הספינה ממליץ על כך" (עמ. 92, 82 -81). בגלל תוחלת החיים הארוכה וגודלה המצומצם של האוכלוסייה אין רואים "לעולם אחים ואחיות קרובים זה לזה בגילים פחות מ – 20 שנה" (עמ. 73). כושר אבחנה דק נחשב למעלה טובה"(עמ. 93).
"בחיים על הספינה קיימת בעיה מתמדת של גירוי – אם החיים יהיו קלים מדי נהפוך כולנו לצמחים – התשובה היא לגרום לכן שדברים אחדים יהיו קשים ממה שיכלו להיות. פירוש הדבר הוא שקניות הן דבר שעליך לעשות בעצמך ולא באמצעות המסך" (עמ. 166). מאידך בגלל גודלה של האוכלוסייה "מכירה וקניה אינן עניין כה מעשי. אם מתחשק לך משהו אתה מגיש בקשה ובתוך זמן קצר מתמלא מבוקשך…בחברה שבה כל אחד יכול להשיג כמעט כל דבר שמתחשק לו אין למעשה שום יוקרה ממשית בצבירה של חפצים או רכוש, אלא אם כן אתה משתמש בהם או נהנה הנאה אסטתית… המגמה הכללית היא לכיוון חיי פשטות…מערכת מסחרית קבועה אחת הקיימת על הספינה. ילדים מתחת לגיל 14 מקבלים הקצבה שבועית של תלושים, לאפשר להמירם בדלפק המזנון שבחדר המשותף. אחרי גיל 14 יוצאים מתוך הנחה שאתה יודע מה שאתה עושה ומניחים לך" (עמ. 76).
"בדרך כלל משקיעים תשומת לה ניכרת בסביבתם ומשתדלים לעשותה אישית ומלאת חיים. כתוצאה מכך הספינה היא מקום צבעוני למדי" (עמ. 122). בספינה פעילות ספורטיבית ענפה – קבוצות הכדורגל מדורגות בליגות (עמ. 42). ותאריכים מיוחדים אותם מציינים בגלל משמעותם לתושבים. ה – 9.3 יום זיכרון להיחרבות כדור הארץ, ב – 14.8 חוגגים את שיגורה של הספינה ובין ה – 1.1 ל – 30.12 חוגגים את סוף השנה. חמישה ימים אין לימודים, אין הדרכה , אין עבודה, ארוחות חגיגיות, קישוטים תלויים בכול מקום, ביקורי חברים, מתנות ומסיבות. בכול שנה רביעית… מוסיפים לחג עוד יום אחד" (עמ. 6). אירוע נוסף הוא טקס קבלת הפנים לחוזרים ממבחן השרידות – טקס המעבר (עמ. 239).
ציון חודשי השנה איבד את המשמעויות של מזג האוויר ומשמעותו היחידה היא התייחסות לרבעים של השנה (עמ. 114).
היררכיה וקבלת החלטות
כל ספינה מנוהלת על ידי מועצה, היא מועצת הספינה שבראשה, יושב ראש מועצת הספינה כאשר לתושבי הספינה נציגים במועצה(עמ. 22, 8). בנוסף לכך קיים גוף נוסף הוא מליאת הספינה אשר אליה מועברות החלטות קשות או בעלות חשיבות. מליאת הספינה כוללת את כל בוגרי הספינה כ – 26,000 איש ומקום ההתכנסות הוא באמפיתאטרון (עמ. 12, 98). יושב ראש הספינה הוא יושב ראש המליאה ובזמן המליאה עליו לנהוג בהגינות וללא משוא פנים (עמ. 111, 108). המילאה מנוהלת בצורה מסודרת על ידי מפקח המליאה, אם כי חברי המועצה הם היחידים הנמצאים מחוץ לשליטתו (עמ. 244). ההחלטות הסופיות נתונות בידי יושב ראש המליאה (עמ. 108). כל מליאה משודרת לכול רחבי הספינה (עמ. 113, 111 – 110, 98).
מליאת הספינה בכינוסים המוניים אחרים דורשת הכנה מוקדמת. עבודה זו יכול לבצע כל מי שנרתם לתפקיד. עליו לדאוג שהכול יהיה בסדר, כך שיהיו די כיסאות, שולחנות ומיקרופונים (עמ. 108).
חלוקת העבודה
לכול תושב בספינה עבודה משלו. חלוקת העבודה היא רבה ביותר והיא כוללת אנשי תחזוקה וטכנאים (עמ. 125, 13), חקלאים (עמ. 27) , רופאים שרובם נוהגים לגדל זקן כדי לתת לחולים או לעצמם תחושת ביטחון (עמ. 99), כלכלי – אספקה (עמ. 38), עורכי דין (עמ. 111), טייסים (עמ. 56), מתמטיקאים (עמ.13), נגני תזמורת (עמ. 239), סינתטיסיטים (עמ. 20) ואוררדינולוגים (עמ. 26). סינתטיסט הוא אחד היודע מעט על הכול ורואה די כדי לחבר את החלקים לשלם (עמ. 20). האורדינולוג משול לאחד "האוסף את הספרים הפזורים בחדר ומניח אותם במקומם. הוא מכניס סדר בכול. לתפקיד זה יש צורך בשכל, זיכרון, אינסטינקט ומזל. הוא מכניס סדר במידע ומחבר פיסות מידע משונות. אין הרבה אנשים כאלה. אין הסינתסיסט יכול לעבוד ללא האורדינולוג ולהיפך" (עמ. 27 – 26). כותבי רומנים אין בספינה (עמ. 122).
אחרי גיל 20 "אם עדיין אינך עוסק במחקר, אתה יכול לבקש חופשה לצורך לימודים ולעבוד על איזה שהוא פרויקט" (עמ. 20).
יחסי הספינות – מושבות
בעוד שלאנשי הספינות מיומנויות טכניות, הרי החיים במושבות הם חוואים משום שזה סוג של בני אדם הכשיר ביותר להישאר בחיים על כוכבי הלכת (עמ. 37). הם מתייחסים לתושבי המושבות כשונים ומגדירים אותם כ"אוכלי עפר" (עמ. 37). "רוב המושבות…הם מקומות בלתי נעימים על פי כל קנה מידה מתורבת" (עמ. 39). הקשרים אתם הם דיפלומטיים (עמ. 56) ומסחריים. "כאשר… זקוקים למשהו מהמושבות… מחליפים מעט מהמידע ששימרנו במשך השנים האלה, או אחדים מהמוצרים שהמדע שלנו מייצר והתמורה מקבלים חומרי גלם – מה שיש לנו תמורת מה שיש להם. זהו מסחר הוגן" (עמ. 84, 37).
מסקנות
תושבי הספינות שמו להם כאמור כמטרה להקים את ביתם במקום אחר ביקום. זאת על רקע חוויה טראומטית קולקטיבית – היחרבות כדור הארץ בשל התפוצצות אוכלוסין. דפוסי חשיבתם והתנהגותם מודרכים ויונקים את הלגיטימציה שלהם מחוויה זו ומוצאים את ביטוים במאפיינים הבאים.
א. דמוגרפיה – אוכלוסייתה של כל ספינה לא תעלה על 30,000 איש. האמצעים לכך הם שינוי במבנה המשפחתי, השימוש בגלולה ומבחן השרידות.
ב. סוציאליזציה – על הילדים ללמוד כבר משלבי חינוכם הראשוניים את חשיבותה הרבה של הילודה המבוקרת ולהפנימם.
ג. בקרת הילודה כסמל סטטוס – מאחר שאוכלוסיית המושבות אינה מפקחת על הילודה היא נחשבת לנחשלת ביחס לאוכלוסיית הספינות. היכולת לפקח על גודל הילודה משמשת כסמל למידת ההתקדמות של החברה.
לכול תושב מתושבי הספינות ארבעה רמות שייכות.
הרמה האישית – באה לידי ביטוי במידת השקעתו של הפרט בסביבתו המיידית – עד כמה הוא מוכן לעשותה אישית ומלאת חיים.
רמת הרובע – מידת מעורבותו של הפרט עם שכניו למגורים וביטויה הוא הביקורים זה אצל זה וביקורים במרכז הקהילתי של הרובע.
רמת הספינה – החגים ויום הזיכרון הנהוגים על ידי כל דרי הספינה והמפגשים ביניהם באמפיתאטרון הן כמקום בילוי – ציפייה בהצגות התיאטרון והן לקבלת החלטות המחייבות את התכנסות המליאה. תהליך קבלת ההחלטות הוא דמוקרטי במהותו.
רמת הספינות – המטרות המשותפות לספינות כולן.
מאחר שאין זה מקובל שנישואים ימשכו זמן רב, ברור שהתא המשפחתי מוגבל בחשיבותו כסוכן סוציאליזציה, מה עוד שתוחלת החיים היא ארוכה מאוד ולעולם אין רואים אחים ואחיות קרובים זה לזה בגילים פחות מ – 20 שנה. התא המשפחתי מוגבל הוא אפוא בחשיבותו. מערכת החינוך היא סוכן הסוציאליזציה הדומיננטי.
לכאורה עוצמת הפנמתה של החוויה הקולקטיבית אמורה היתה ליצור עוצמת לכידות מכנית גבוהה ביותר, מה שהיה פוגע במידת הפרטיות ובחופש הפעולה של הפרט. ההתרכזות הרבה (אפילו אובססיבית) במחקר המדעי, חלוקת עבודה מגוונת ביותר ואי קיומה של מערכת מסחרית בספינות מרככת עוצמה זו ומחזקת דווקא את האינדבדואליזם. חלוקת עבודה מגוונת, מטבעה מחזקת את ייחודם של הפרטים – כל פרט מפתח את ייחודו או לפחות חלק מייחודו זה לאורו של המקצוע בו בחר. מאחר שמערכת מסחרית לא קיימת בספינות, לפרטים "אין למעשה שום יוקרה ממשית בצבירת חפצים אחרים או רכוש". היוקרה מוצאת לה אפיקים אחרים. הנכונות לעשות את הסביבה אישית ומלאת חיים יותר היא אחד מאפיקים אלה. זאת הצגת אינדבדואליזם מובהקת. הדגש הרב המושם במחקר המדעי מביא לכך שרבים בספינות עוסקים במחקר. העוסקים במחקר הם מטבעם אנשים אינטלקטואליים ובתור שאלה הם בעלי מאפיינים אינדבדואליים מובהקים. בחברות המוכרות קיימת הבחנה בין אינטלקטואלים הפועלם במסגרת הממסד לבין כאלה הפועלים מחוצה לו. מכיון שהמדיניות בספינות היא לעודד את המחקר המדעי ברור שקיים עידוד סמוי לאינדבדואליזם ברמה מסוימת(כאשר הפעילות המדעית היא ממסדית). על העיסוק הרב במחקר יעידו המקצועות המיוחדים שהתפתחו בספינות והכוונה היא לאורדינולוגיה ולסינתטיסמיטה. החלפת סמלי הסטטוס, תוך חיזוק היקפה של השונות התפקודית תוך שימת דגש על מקצועות בעלי מאפיינים אינדבדואליסטיים ירככו את עוצמתה של הלכידות המכנית ויחזקו את עוצמתה של הלכידות האורגנית.
לאוכלוסיית הספינות סמלי סטטוס אופייניים להם אחד סמוי והשאר גלויים.
סמל סטטוס סמוי – בניסיון לסווג את חלוקת התפקידים בספינות אפשר להבחין ב – 3 סוגי פעילות. פעילות מקצועית – אנשי אחזקה המתחזקים את הספינות, אנשי חינוך – המחנכים את הדור הבא ואנשי מדע. מאחר וצבירת הידע והמחקר המדעי הם המקצועות הדומיננטיים ברור שהעוסקים בהם הם בעלי היוקרה הגבוהה ביותר. אחריהם באים אלה המחנכים את הדור הבא שממנו יצמחו המדענים העתידיים ובתחתית הסולם נמצאים אנשי התחזוקה שמתוקף תפקידם אין להם קשר עם המחקר המדעי.
סמלי סטטוס גלויים
א. "כושר הבחנה דק נחשב למעלה טובה" – זאת תכונה הדורשת יכולת אינטלקטואלית גבוהה וברור שלזה אשר לו יכולת הבחנה דקה טובה יותר, נחשב יותר ומקובל יותר בחברה.
ב. היכולת לתת צביון אישי יותר בסביבה – מי שמשקיע יותר בסביבתו, עושה אותה אישית יותר ומלאת חיים.
ג. השתתפות בקבוצות הכדורגל – מי שנמצא בקבוצת כדורגל הנמצאת בראשות הליגה גם לו סטטוס גבוה יותר, אם כי סטטוס זה הוא בעל תוחלת חיים זמנית מאחר שאף קבוצה אינה יכולה להיות לאורך זמן באשות הליגה.
ד. סטטוס בגרות – לבוגר סטטוס גבוה יותר מאשר לנוער – מי שנמצא מעל גיל 14 מותרות לו פעולות שאסורות לאלה שמתחת לו כמו קיום יחסי מין. לבוגרים הרגשת עליונות כלפי הנערים. בעזרתם של סמלי סטטוס אלה ניתן לבנות פרופילי סטטוס.
בוגר העוסק במחקר מדעי, אשר לו כושר הבחנה טוב, יכולת גבוהה במתן צביון אישי לסביבה ומשתתף בקבוצת כדורגל בנמצאת בראשות הליגה , לו פרופיל סטטוס הגבוה ביותר.
יושב ראש מועצת הספינה וחברי מועצת הספינה הם בעלי הסטטוס הגבוה ביותר. הסטטוס שלהם הוא סטטוס מואצל. התפקיד אותו קיבלו מקנה להם סטטוס זה.
יחס הספינות למושבות הוא מנוכר, צונן ומתנשא. זאת בשל אי יכולתן של המושבות לפקח על הילודה ואי התעסקותם במחקר מדעי. אוכלוסיית הספינות מרגישה עצמה כאילו היא חיה "על אי קטן ושברירי שצף על גליו של ים עוין". ביחסם עם המושבות פיתחו הספינות דפוס התנהגות מעגלי.
1. הצגת יכולתן לבקר את הילודה ולעסוק במחקר מדעי.
2. הצגת אי יכולתן של המושבות לעמוד בדרישות אלה והיותן מקום בלתי נעים ובלתי נוח להיות בו.
3. היווצרות מחסומי עליונות וניכור כלי המושבות.
4. הסתגרות בתוך עצמם עד כדי פיתוח תחושה פאראנואידית כלפי המושבות.
1. מציאת לגיטימציה ליחס זה – הצגה מחודשת של יכולת הספינות
כנגד אי יכולתן של המושבות.
הקשרים עם המושבות הם בעיקרם מסחריים כאשר הבסיס לכך הוא סחר חליפין – מידע תמורת חומרי גלם, אם כי יש לציין שמידע ניתן בצמצום וקשרים דיפלומטיים על פי הצורך.
התייחסות זו למושבות מוצאת את מקומה גם אצל הנערים והיא באה לידי ביטוי באופן גלוי ובאופן סמוי. הביטוי הגלוי לכך הוא שנאת המושבות וכינוי תושביהן כ"אוכלי עפר". הביטוי הסמוי הוא טענתם כי מי שגר ברובד החמישי "אין הוא טוב יותר מתושבי כוכבי הלכת". קיימת כאן הנחה סמויה כי מי שגר ברובד העליון הוא קרוב יותר לכוכבי הלכת וקירבה זו היא ש"מטמאת". מגורים ברובד פנימי יותר נושאים סטטוס יוקרתי יותר אצל הנערים.
מבחן השרידות – טקס המעבר ממלא שני תפקידים. שמירה על גודלה של אוכלוסיית הספינות ומבחן בגרות אשר מי שעומד בו מצטרף רשמית לקהילת הספינות. מבחן השרידות מעשית הוא שיאו וסיומו של תהליך הסוציאליזציה של הנערים.
"הספינות לא ננטשו משום שהיו מוותרים על חמשת אלפים של קידמה… יש להקדיש זמן למדע". נטישת הספינות משמעותה, היבלעות בקרב אוכלוסייה הנחשבת למפגרת יותר, התעסקות בכול אותו מכלול של תעסוקות קיומיות ואי היכולת להתעסק במדע ובמתמטיקה בשל מחסור בזמן.
חלק גדול מהידע ששומר והורחב היה הולך לאיבוד. הלכה והתפתחה בקרב אוכלוסיית הספינות התחושה כי הערכים שטופחו במהלך שהייתה בספינות, הם יקרים מדי מכדי לאבדם. מה עוד שיהיה עליהם לגור בקרבתה של האוכלוסייה אליה היא מנוכרת ולאבד בעקבות זאת את יתרונה האיכותי. התוצאה : המטרה הבסיסית – התיישבות על אחד מכוכב הלכת הוחלפה במטלה ערכית אחרת – הפעילות המדעית וזו גררה בעקבותיה מעבר מארגון פורמלי רב דורי בעל מוטיבציה קיומית קצרה ארגון לארגון פורמלי רב דורי בעל מוטיבציית קיומית ארוכה ככול שניתן.
Ron Fischer בפייסבוק :
יש לי כמה השגות לגבי הכתוב אך איני איש מילים אז לא יודע אם אצליח לבטא אותן כראוי
1א. "אתה פשוט עובד עם חונך או שולייה אצל אומן ועוסק בתחום המעניין אותך לקראת מטרה מסוימת” – יכול להיווצר מצב שבו אף מתבגר בדור מסוים לא ירצה לעסוק במקצועות מסוימים, אם מחוסר התאמה ואם משום שהמקצוע לא מושך ויתקיים צורך להכריח אנשים לעבוד במקצועות אלו למען המשכיות הספינה.
1ב. הכותב גם מתייחס לפעילות מחקרית/מדעית כפעילות עיקרית של תושבי הספינות אבל מה עם כל הצאצאים שלא ירצו או לא יתאימו להיות מדענים? כישורים מדעיים לא בהכרח עוברים בתורשה
2. הכותב אינו מתייחס לפשע, אולי רק בעקיפין לכך שלא יהיו פשעי רכוש כי כולם יכולים לקבל כל מה שהספינה יכולה לייצר עבורם, אבל אני חושב על פשעים חמורים יותר כגון רצח ופשעי מין למיניהם שלא ניתן ליצור חברה חופשית מהם שכן איננו יודעים מספיק על מה הגורם להם, כאשר גם אנשים שנראים נורמטיביים לחלוטין לעיתים מתגלים כפושעים.
3א. ילודה – מדובר על פיקוח אך לא מוזכרת שליטה במין היילוד. האקראיות יכולה להביא לדורות שבהם יהיה חוסר פרופורציה בין מספר הגברים והנשים בספינות על כל ההיבטים הסוציולוגיים המשתמעים מכך.
3ב. יש גם את ענין המיניות – אנחנו כבר יודעים שבספינה של 30,000 תושבים סטטיסטית בין 1500-3000 לא יגדירו עצמם סטרייטים, לא בהכרח ירצו לייצר תאים משפחתיים וילדים ומעבר לכך יתקשו למצוא זוגיות עקב ההיצע הנמוך של פרטנרים פוטנציאליים
4. הכותב גם כמעט לא מתייחס מעבר לשורה בסוף לבעיה מהותית – האנשים שהתרגלו במשך דורות שלמים לחיות בספינה סגורה לא ירצו ואולי אף לא יהיו מסוגלים ליישב כוכב לכת. בפעם הראשונה שיצאו החוצה ויסתכלו אל האופק הם עשויים לגלות שלכולם יש אגורפוביה חריפה שלא ידעו על קיומה
5. גם זו בעיה שצריך למצוא לה פתרון – מחלות נפש. חלקן מתפרצות רק לאחר שאדם הגיע לבגרות ולא תמיד המחלה גלויה לעיני הסובבים עד שקורה איזה אירוע קיצון שמחריף אותה
ישנם 2 ספרי מד"ב אולי פחות מוכרים שמתעסקים בחלק מהבעיות האלה שאמליץ לקרוא גם אותם:
Kevin O'Donnell – Mayflies (תורגם כמדומני לעברית בשם מייפלאוור) שבו משהו מתקלקל בספינה והופך מסע בין כוכבי שהיה אמור לקחת כמה עשרות שנים למסע של אלף שנים
Joe Haldman – Worlds Enough and Time זהו חלק שלישי בטרילוגיה אבל עומד בפני עצמו. מושבת חלל הופכת עצמה לספינה כדי להימלט ממערכת שמש כושלת אך תקלה דראסטית בדרך גורמת למחיקה של 90% מהידע במחשבים שלהם, כולל ידע שהוא קריטי להפעלת הספינה ולחינוך דור העתיד.