חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
ההצגה Interview
קיריל לבמן הוא במאי עצמאי, אשר העלה הצגות על במת תיאטרון ניקו ניתאי, בסוזן דלל, ובבית ציוני אמריקה. אהבתי את “שחף” של צ’כוב בבימויו של קיריל לבמן משנת 2021, והמלצתי על ההצגה כאן באתר. הצגותיו של קיריל לבמן פורסמו באתר של תיאטרון הפרינג’ הבריטי.
לאחרונה לבמן ביים את העיבוד לסרט Interview של סטיב בושמי, אותו עשה באנגלית יחד עם השחקנית והמחזאית איה גילי אליהו. הבכורה העולמית של ההצגה “Interview” תתקיים בפסטיבל תיאטרון קאמדן פרינג’ בלונדון באוגוסט 2024.
בימים אלה ההצגה נמצאת בהרצה בארץ, ומוצגת בדירת מגורים ביפו – דירתה של עֹפְרָה ישוּעה-לָיית, עיתונאית, מתרגמת, אשת תקשורת, חברת מערכת עיתון “מעריב” לשעבר.
שני השחקנים – דפנה גולדמן, משתתפת קבועה בהפקותיו של קיריל לבמן, ועופר רגירר – מתהלכים בין הצופים, יושבים לידם, וכך נוצרת עבור קהל הצופים אווירה של קרבה ייחודית, כמעט השתתפות בהצגה.
מסגרת העלילה: פרשן פוליטי נשלח לראיין כוכבת טלנובלות. הוא – עיתונאי בינוני עד כושל, היא – שחקנית מפורסמת ומוצלחת. השניים נמצאים בדירתה המפוארת של הכוכבת. מתפתחת ביניהם דינמיקה מתוחה, כמעט משחקי כוח, כשהיתרון עובר מצד לצד.
לטלפון הסלולרי תפקיד בולט בהצגה. השיחות מתפרצות לתוך הדיאלוג של הדמויות בזמן הנכון – ברגעים של מתח או מבוכה. הן קוטעות את רצף הדיאלוג, ומשלבות בעלילה קמצוץ מבני השיח של הדמויות – את בן הזוג של הכוכבת ואת העורך הראשי של העיתונאי.
לשחקנים אנגלית מובנת ונעימה לאוזן, ותנועה אסתטית, כולל הריקוד על השטיח בין מקומות הישיבה.
מתוכננות עוד 3 הצגות הרצה בדירה ביפו בחודש הקרוב, עד להמראת הצוות בדרכו ללונדון.
מספר המקומות, מטבע הדברים, מוגבל. כדאי להזדרז בקניית כרטיס.
יואב ויכסלפיש ממליץ
על הסרט “ימים מושלמים”
הבמאי הגרמני וים ונדרס התפרסם בשנות ה-70 בזכות סרטי מסע שביים, כמו “אליס בערים”, “תנועה מוטעית”, ו-“במהלך הזמן”. בעשור שאחר כך הוא הגיע לשיאו עם “פריז טקסס”, ובעיקר עם “מלאכים בשמי ברלין”. בהמשך הפך לבמאי בינלאומי, אשר אינו מחויב לטריטוריה או לשפה. ונדרס ביים גם מספר סרטים דוקומנטריים כמו “פינה”, על הרקדנית המפורסמת פינה באוש, ו”בואנה ויסטה סושיאל קלאב”, על מוזיקה קובנית מסורתית.
סרטו החדש, “ימים מושלמים“, דובר יפנית ומתרחש בטוקיו. הכותרת המקורית היא KOMOREBI – מילה יפנית אשר מתארת את אור השמש החודר מבעד לצמרות העצים – אבל הוחלפה ל”ימים מושלמים” בהשראת שירו המפורסם של לו ריד, אשר מתאר יום רגוע בסנטרל פארק בניו יורק (יש המקשרים את השיר לגמילה מסמים).
גיבור הסרט, היראיאמה (בגילומו של קוז’י יאקושו), הוא גבר בודד ופועל ניקיון פשוט, אשר מנקה את השירותים ברובע התיירותי שיבויה בבירה היפנית. הפער העצום בין תנאי חייו למראות שהוא רואה יום יום אינו גורם לו למירמור או דיכאון, וגם לא הניתוק מהמשפחה. הוא מנסה ליצור קשר חברי עם העוזרת שלו, ונמנע מלעג לאדם מוזר אשר משוטט על המדרכות. המסע הפיזי שלו יומיומי ורוטיני, אבל המסע הפנימי כולל מעברים קבועים מעבודה לעולם עשיר של קריאה והאזנה למוזיקה, וכן מדיטציה ומבט לנופים המקיפים אותו.
ההאזנה למוזיקה מתבצעת באמצעות רכישת קלטות ישנות של יוצרים אמריקאים ובריטים משנות ה-60 וה-70, אותם העדיף ונדרס בצעירותו, כמו הקינקס, לו ריד, ופטי סמית. בחנות ספרים ישנים הוא מוצא את ספריהם של פטרישיה הייסמית (ונדרס ביים את “ידידי האמריקאי” על בסיס סיפור שכתבה), ויליאם פוקנר, ואחרים, וממשיך להעדיף את היצירות הישנות על פני אלה של דור המסכים במאה ה-21.
123 דקות, בתי קולנוע “לב” ברחבי הארץ
