ד”ר אלי אשד סוקר את הסדרה התיעודית “האסירה איקס” על בתו החורגת של סוכן “מוסד” לשעבר, ופושע רצחני. הסדרה עלתה כבר על האקרנים בגירסה מקוצרת כסרט תיעודי ב-2023.

המערכת

פוסטר של סדרת הטלויזיה “האסירה איקס” ערוץ “כאן 11”

תקציר הסדרה:

מיכל בן חורין יוצאת למסע מתועד אל נפשם של הפסיכופטים הידועים בעולם, בהם צ’ארלס מנסון וריצ’ארד רמירז, בניסיון להבין את הטירוף של אביה החורג, סוכן מוסד שסרח, והטיל מורא על משפחתו.

בקישורים לפרקים המלאים של הסדרה צפו למטה.

צפו במקדימון:

צפיתי בסדרה התיעודית “האסירה איקס” של לימור פנחסוב. זוהי גירסה מורחבת של הסרט התיעודי בשם זה, שיצא לאקרנים ב-2023 וזכה בפרס חבר השופטים של פסטיבל דוקאביב בסך 10,000 שקל.

הסדרה היא הרחבה של הסרט בערך ב-40 דקות נוספות, ויש לראות בה יצירה עצמאית מהסרט.

צפיתי גם בסרט וגם בסדרה, ואני יכול לקבוע שלמרות ההרחבה אין תוספת מהותית ומשמעותית במידע שאנו מקבלים.

הסרט והסדרה עוסקים “גם” (בהחלט לא רק) בחייו של “אסיר איקס” מרדכי קידר (שום קשר למזרחן בשם זה), אדם מרשים ביותר, בעל אומץ לב נדיר, אינטליגנציה גבוהה מאוד, ויכולת דיבור ככל הנראה אינסופית על נושאים אינטלקטואליים שונים, שהיה גם עבריין רצחני ומנהיג כנופיה מסוכנת ביותר. מעין פושע-על או “סופרמן”, כפי שהיו שהגדירו אותו. אם נרצה בסיגנון פושעי-על מהספרות והקומיקס כמו פנטומאס ודיאבוליק. דמויות שהיו מוכרות לקידר.

למרות שכל זה היה ידוע היטב לבכירי השירותים, ואולי גם בגלל כל זה, המליץ עליו הפסיכולוג של אירגון “המוסד”, הד”ר דוד רודי, ככשיר לביצוע פעילויות חשאיות מסוכנות ביותר.

על ד”ר רודי נעשתה לימים גם סדרה תעודית “ד”ר דוד רודי – האמת העירומה”, בגלל כל מיני בעיות שונות שהתגלו בחייו שלו, שבדיעבד מזכירות את אלו של קידר, כמו יצירת כת סביב אישיותו.

בגלל חוסר במקום לא ניכנס לזה כאן, אם כי בהחלט ייתכן שהיה קשר בין הדברים, כפי שהיה קשר בין האנשים.

למי שמתעניין הנה הפרומו לסדרה התיעודית על דוד רודי:

בהמלצת רודי קידר התמנה לסוכן חשאי ישראלי, ונשלח למשימה חשאית ביותר, שבהמשך נדון, לראשונה במקום כלשהוא, בשאלה מה בדיוק היא הייתה.

בעת המשימה בחו”ל הוא רצח את הסייען שלו, פותה לחזור לישראל, נשפט בסודיות הגדולה ביותר האפשרית, ונכלא על כך במשך שנים בבידוד ובסודיות גדולה בשם “אסיר איקס”.

לאחר ששוחרר נחשף סיפורו, בחלקו לפחות, והאסיר איקס הפך לדמות ידועה בבוהמה הישראלית. הוא התגלה כאדם שיודע למשוך אליו את עניינם של כלי התקשורת. היו עליו כתבות רבות בעיתונות, ברדיו, ובטלויזיה. היו גם כתבות על בני משפחתו, על בנו ארז, שהפך לדמות ידועה בפני עצמה בעולם הפשע, על אישתו תמר אפלבאום-דנציגר, ועל בתו החורגת מיכל בן-חורין. בה בעיקר עוסקים הסרט וסדרת הטלויזיה בעקבותיו “האסירה איקס”.

כריכת גליון “העולם הזה” משנות השבעים שבו פורסמה פרשת מוטקה קידר.

משימתו של האסיר איקס

אחת השאלות שעוררו את ענייני בפרשה היא: מה הייתה המשימה הסודית שהוטלה על קידר ב-1957, זאת שהוא חיבל בה באופן כל כך מזעזע?

על זה איש לא כותב כי היא הייתה סוד כמוס בדרגה העליונה. כל כך סודית, שכפי שמספר איסר הראל, בתיאורו את הפרשה בספרו ביטחון ודמוקרטיה (תל אביב, הוצאת עידנים, תשמ”ט 1989), אפילו הוא, ראש המוסד, לא ידע עליה, מאחר שזאת הייתה פעולה של הארגון המתחרה אמ”ן.

איזו פעולה יכולה להיות כל כך סודית עד שאפילו ראש “המוסד” לא אמור לדעת עליה דבר?

שליט מצרים גמאל עבד אל נאצר על שער המגזין “טיים” בתקופה של שיאו כמנהיג. האם הוא היה מטרה לחיסול בידי מוטקה קידר?

השערתי, על סמך מידע מסויים שפורסם בשנים האחרונות, שקידר הוא האיש שהוטל עליו לחסל את שליט מצרים נאצר, שהיווה, לאחר מבצע סיני שכתוצאה ממנו הפך לשליט הראשון במעלה בפרסום ובהשפעה בעולם הערבי ומעבר לו, איום ראשון במעלה על ישראל.

אני משער שהוטל על קידר לנסוע למצרים תחת זהות בדויה, לחסל את נאצר ביריית צלף, ולנסות לברוח.

ההנחה של הממונים על קידר באמ”ן הייתה מן הסתם שהוא לא באמת יצליח לברוח, ואני מניח שהוא גם קיבל אמצעי התאבדות ברגע שילכד.

זה אולי מסביר גם את הרצח המזעזע שביצע, של הסייען היהודי, שהיה צריך להיות ברור לו שלא יצא ממנו.

קידר, אני משער, היה בתוכו אחוז זעם על הממונים עליו, שתיכננו בקור רוח את מותו האפשרי, העיקר שהמשימה שלו תבוצע, ומשום כך חיבל, ביודעין ובדם קר, במשימה.

מדוע הוא חזר בסוף לישראל לאחר הרצח? זה לא ברור לי.

זאת הייתה טיפשות מזעזעת. אולי זה מראה על זלזול אינסופי בבני האדם סביבו, שמראה שה”סופרמן” המניפולטור בעצם לא היה כזה חכם גדול.

קוריוז: אחד האנשים שלכדו את קידר, וניהל עימו סוג של “מאבק מוחות”, היה השוטר, לימים הבלש הפרטי, קרל זינגר, שהיה ידיד של אבי, התמודד עם מוחו של קידר, ויכל לו. זינגר מתאר את הפרשה בפירוט בספרו מזכרונותיו של בלש פרטי (1991), אך לצערי אין כאן מקום לדון כאן בתיאורו את הפרשה.

נשאלת השאלה: מה היה קורה אילו מוטקה קידר לא היה מחבל במשימה אלא היה מבצע אותה ומחסל את נאצר?

כי אז אולי לא הייתה מלחמת ששת הימים. או אולי כן הייתה, אבל שונה מאוד.

אני תמה אם “אסיר איקס” סיפר על מטרת המשימה שלו לאורך השנים לבני משפחתו, לאשתו, לבתו, אולי לאחרים?

יכול מאוד להיות שכן. על פי תיאוריהם הוא סיפר להם על דברים שונים בפרטי פרטים, וקשה להאמין שעל זה הוא היה שומר בסוד כמוס. הם כנראה ידעו ויודעים במה המדובר בדיוק, ואם כך מסרו על כך מן הסתם מידע לבמאית.

אבל הבמאית, לימור פנחסוב, יש להניח העדיפה לא לדון בכך בסדרה מסיבות של צנזורה.

מוטקה קידר “האסיר איקס” בבית קפה תל אביבי. צילום מהעולם הזה שנות השבעים.

שובו של האסיר איקס

קידר היה 17 שנים בכלא, החזיק מעמד בתא מבודד, ויצא מהכלא. הוא הפך לדמות ידועה בחוגי הבוהמה בתל אביב. תלמיד של הפילוסוף ד”ר משה קרוי, שלימד שכל אדם צריך לדאוג לעצמו ותו לא. דבר שקידר הסכים עימו בכל לב. לימים הפך גם, לזמן מה לפחות, לחבר בכת שקרוי ניהל באוסטרליה.

קידר נשא לאישה דמות מוכרת בבוהמה, תמר אפלבאום-דנציגר, בתו של האמן יצחק דנציגר, יוצר פסל “נמרוד”, ונסע עימה ועם ילדיה לארה”ב לגור שם. ואז עקבותיו לכאורה נעלמו.

עד שחזר יום אחד כדי לדרוש את ביטול האישום נגדו בבית המשפט העליון, נכשל לגמרי, ונעלם מעיני הציבור שוב, הפעם עד מותו.

הוא נפטר ממש לאחרונה, בשנת 2021, מקורונה. יש להניח, כפי שמתברר מהסרט, שבחייו לא היו מעיזים להפיק את הסרט הזה עליו, רק לאחר מותו.

כמה מילים על הסדרה עצמה.

הסדרה, כמו הסרט, מתוארים לחלוטין מנקודת מבטה של בתו החורגת מיכל בן-חורין שאותה, מתברר, אנס במשך שנים. לכאורה תגלית מדהימה של הסרט והסדרה.

אבל גם זה כבר היה סיפור ידוע בתקשורת הישראלית, עוד משנות השמונים. מכתבה שבן חורין עצמה פירסמה בשבועון “העולם הזה”, שבה סופר על אישה שנפגעה מינית בידי קרוב משפחה שלה. בכתבה לא צויינו שמות אבל כל מי שהיה קרוב לכותבת הבין בדיוק על מי מדובר ובמה מדובר.

פתיח הכתבה של מיכל בן חורין ב”העולם הזה” בשנות השמונים המתארת אונס במשפחה

הסדרה אמנם מאזכרת את הכתבה, אך לא נותנת פרטים על פרסומה. מיכל בן חורין מספרת שאינה זוכרת אותה כלל.

ראוי לציין שבאותו זמן מיכל בן חורין פירסמה ב”העולם הזה” כתבות שבהן האדירה את דמותו של מוטקה קידר שאותו כינתה אז “ג’ימס בונד הציוני”, ושל בנו, אחיה החורג, שהיה חשוד בעבריינות גם הוא.

קטע מכתבה של מיכל בן חורין על מוטקה קידר ב”העולם הזה” בשנות השמונים.

הסדרה מתמקדת במפגשיה של מיכל בן-חורין לאורך השנים עם פושעים מסוכנים שונים בבתי הכלא, כמו צ’רלס מנסון, לכאורה כדי ללמוד דרכם על הפושע קידר, שהיא הגיעה למסקנה שהוא היה המסוכן מכולם.

דמותה של בן-חורין, כפי שהיא מתוארת בסדרה, היא דמות אניגמטית. למרות שרוב הסרט עוסק רק בה אנחנו לא באמת יודעים עליה הרבה, רק שהיא הייתה סטודנטית מבריקה למתמטיקה באוניברסיטה, ושלימים נישאה למתאגרף לשעבר בעל קשרים עבריינים.

מהסדרה אנחנו לא יודעים, למשל, שהיא היתה עיתונאית שפירסמה כתבות גם על בני משפחתה, כולל אביה החורג מוטקה קידר ואחיה החורג ארז קידר. אנחנו כלל איננו יודעים מהסדרה שהיה לה אח, שמן הסתם גם הוא בילה זמן עם קידר כילד. הוא לא מאוזכר כלל.

אנחנו לא באמת יודעים מדוע היא עושה את מה שהיא עושה – נפגשת במשך שנים עם גדולי הפושעים והפושעות בארה”ב, רוצחים ורוצחות סדרתיים, ומבלה עימם בין כותלי בתי הכלא שעות רבות, המצטברות לימים ושנים, וגם מביאה אליהם לכלא את ילדתה, שמתראיינת על כך בסרט.

אני לפחות לא הבנתי מדוע על מנת ללמוד מיהו ומהו קידר היה עליה לבלות שעות, ימים, ושנים, בחייה עם רוצחים ורוצחות בכלא?

יש לציין, עוד ענין שלא מופיע לא בסרט וגם לא בסדרה, שמיכל בן-חורין, תחת השם Michal Welles, פירסמה ב-2019 ספר באנגלית על מפגשיה עם מנסון, שתורגם גם לגרמנית. בשם

Manson and Me: The Human Side of Charles Manson

כריכה קדמית של ספרה של מיכל בן חורין על צ’רלס מנסון
כריכה קדמית של ספרה של מיכל בן חורין על צ’רלס מנסון
כריכה אחורית של ספרה של מיכל בן חורין על צ'רלס מנסון
כריכה אחורית של ספרה של מיכל בן חורין על צ’רלס מנסון

קטעים מהשיחות שלה עם מנסון נמצאים ברשת מזה שנים. למשל כאן:

ללא קשר למה שבן-חורין למדה על מנסון ועל פושעים אחרים, הניסיון שלה, ובוודאי גם של הסדרה ושל הצופים בה, ללמוד את מרדכי קידר האסיר איקס נכשל. היא לא באמת מצליחה להבין אותו לאחר כל השנים שנפגשה בכל אותם רוצחים סידרתייים סדיסטיים.

יכול להיות שהוא היה גרוע יותר מכולם, יש לנו על כך עדות ברורה של מי שהכירה את כולם. אבל במה בדיוק קידר היה גרוע בהרבה ממנסון ושאר הרוצחים הסדרתיים? רוב אלה שאותם ראיינה מיכל בן חורין בכלא רצחו, עד כמה שידוע, הרבה יותר אנשים מקידר.

קידר רצח שני אנשים, ואנס את בתו החורגת, אבל עד כמה שידוע לא ביצע רציחות סידרתיות סדיסטיות. או אם עשה זאת לא נאמר לנו על כך דבר בסדרה.

סיבותיה של הבת עימה, אין ספק, לאחר אותו מחקר של שנים, אבל היא לא מסבירה אותן עבור הצופים, וחבל.

הבעיה החמורה של הסדרה שהיא לא עוסקת בקידר, היא עוסקת בבן-חורין, כפי שאפשר להבין עוד מהכותר. מעבר לנקודה מסויימת בחייו של קידר הסדרה מתעלמת ממנו, ולא מעבירה לנו מידע חשוב ביותר לגביו, שאותו יש ללמוד מהערך עליו בויקיפדיה.

למשל על השריפה בלונדון בבית בנו, שבה נספתה גרושתו של קידר ובעלה. שריפה שלה היו קשורים אולי גורמים פליליים.

קטע מכתבה על שריפה שפגעה בבית קרובים של קידר בלונדון.

או למשל על הקשרים שהיו לו עם אירגוני סמים.

גם דיון מפורט יותר במשפט החוזר שהיה לו בישראל ובנימוקי השופטים, בהחלט היה בעל עניין.

מדוע לא עסקה הבמאית גם בכך ב-40 הדקות הנוספות שהתווספו בסדרה? זה היה תורם לסיפור זוויות נוספות.

במקום כל אלו הסדרה היא בסך הכל סיפורה של בן חורין, שהיא כשלעצמה, עם כל מוזרויותיה, ובניגוד לקידר, לא מעוררת עניין בצופה, ובהחלט לא מחזיקה סרט או סדרת טלויזיה. כדי להחזיק את הענין של הצופה יש צורך להשתמש, כפי שעושה הבמאית, בקטעי השיחה שבהם היא חוקרת את הפושעים השונים שאותם היא מראיינת.

צפיה בסדרה היא מוזרה מאוד לאחר שקוראים את הראיון הזה מ-2013 של שוש מיימון עם מיכל בן חורין, שנים רבות לאחר האירועים שמתוארים בסרט. לפי הראיון היא מקבלת את טענותיו של קידר בנושאים שונים וחשובים, ולמעשה מתייחסת אליו כמעט, ויותר מכמעט, בסימפטיה. וזה, שימו לב, רק עשור לפני יצירת הסדרה הנוכחית.

למעשה כך היה עוד בכתבות השונות שאותן פירסמה בן-חורין על מוטקה קידר ובנו ב”העולם הזה” בשנות השמונים.

בקטע בסדרה מיכל בן-חורין תוקפת את אנשי התקשורת שהתייחסו בצורה סימפטית לקידר כשחזר לארץ עבור משפטו החוזר, אבל לא מצויין שזה בדיוק מה שהיא עשתה. בכך היא עצמה שימשה בסיס לכל אותם אנשי תקשורת.

אפשר לטעון שזוהי תסמונת שטוקהולם, שבה הקורבן מפתח, למשך תקופה לפחות, סימפטיה לחוטף שלו. ועדיין העניין היה שווה התיחסות של הבמאית ודורש התייחסות בסדרה.

אין כזאת.

הסרט מספר על ניסיון רצח על ידי חבלה במכוניתו של בן זוגה של בן-חורין בשלב מסויים, שמיוחס לקידר כתוצאה מקנאתו החולנית לבתו החורגת. אבל לא מצויין בסרט שבן-חורין שמרה על יחסים טובים עם קידר לאורך שנים לאחר מכן, כפי שאפשר לראות מאותו ראיון.

שום דבר בסדרה לא נמסר על הרומן שהיה לה, או שלא היה לה, עם ארז, בנו של קידר. שעליו בכל אופן היא סיפרה בכתבה שהיא עצמה כתבה ב”העולם הזה”.

האם לא מן הראוי היה להגיד על זה משהו? לכל הפחות להכחיש.

תפקידה של הבמאית לימור פינחסוב כדוקומנטריסטית היה לעסוק גם בזה, כדי להביא סיפור שלם יותר ולכן מעניין יותר לצופים. אבל היא מביאה רק את נקודת ראותה של מיכל בן-חורין היום, שהיא שונה מאוד מזאת שבכתבות שפורסמו לפני שנים. הדמות בסדרה היא בסך הכל קורבן אומלל. מישהי שלא באמת מבינה מה עשו לה עד שנים לאחר מכן. מהכתבות הצטיירה דמות אחרת לגמרי.

על קידר עצמו אנו למדים מעט מאוד מהסדרה, למעשה כמעט שום דבר חשוב.

מן הראוי היה שהבמאית והסידרה יציגו את הסיפור על כל מורכבויותיו השונות, ולא יתמקדו לחלוטין בנקודת המבט העכשווית של בן-חורין, שמציגה את כל העניין כפרשת אונס במשפחה ותו לא.

היה כאן את זה, אין ספק, אבל גם הרבה יותר מזה.

לצערי הרב – התאכזבתי.

מן הראוי שמישהו יעשה עוד סרט בנושא, שיביא את הסיפור המלא של האסיר איקס. כי בכל שלוש השעות של הסדרה לא סופר אפילו אחוז קטן ממנו.

צפו בפרקי הסדרה “האסירה איקס” בערוץ היוטיוב של כאן 11.

הפרק הראשון:

הפרק השני:

הפרק השלישי:

2 תגובות

  1. Yuval Welis בפייסבוק :
    מעניין בתור מה היא נפגשה עם אותם פושעים. לפי הסידרה (המרתקת) ‘מיינדהאנטר’, על צמדי סוכני FBI שביחד עם חוקר (חוקרת בסידרה, שמתהלכת כמו על מסלול), ניסו לראשונה לערוך פרופילים לרוצחים הסידרתיים – נדרשה רשות ממנהלי בתי הכלא להגיע לראיונות כאלה. האם היא התחזתה לחוקרת?
    שמעתי את השם קידר, אבל לא ידעתי על עברו הפלילי. הנה דוגמא איך רקע שכזה לא הכתים אדם בארץ, אלא ההיפך. בזמנו בתשעים באו בטענות לדן שילון, שהוא מארח אסירים משוחררים – הוא רק המשיך באותו הטרנד… עוד אמת מטרידה על החברה המקומית.

    • Yuval Welis גם זה לא מוסבר בסדרה. כנראה פשוט שלחה מכתבים לפושעים השונים והיציעה לפגוש אותם והם שאין להם דבר מיוחד לעשות בכלא הסכימו.י סך הכל המדובר בבחורה נאה למה שיגידו לא? יש עוד אנשים רבים שרוצים היפגש עם פושעים מפורסמים בכלא והם בדרך כלל מסכימים.למה לא ? מה יש להם כבר לעשות ? יש כמובן גם סיפורי אהבה נשים שכותבות לפושעים ומתאהבות בהן ומתחתנות עימן. ואתה תוהה את לא יודעת מי זה? אבל עובדה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

9 − 6 =