לרגל עזיבתו את העולם של אחד מסופרי המדע הבדיוני וההוגים העתידניים החשובים של זמננו ורנור וינג’י, האיש שחשב לראשונה על רעיון “הסייבר ספייס”, אלי אשד סוקר את ספריו ואת רעיונותיו. ובמרכזם רעיון “הסינגולריות” התפתחות טכנולוגית שלאחריה העולם לא ידמה למה שהיה לפניה ואנחנו לא יכולים לדמיין כלל איך יראה.

המערכת

ורנור וינג’י. ויקיפדיה משתמש Raul654

צר לנו להודיע על עזיבתו את העולם הזה של המדען החשוב, פרופסור למתמטיקה בדימוס, וסופר המדע הבדיוני הידוע ורנור וינג’י בגיל 80 ב-20 במרץ 2024.

ורנור וינג’י התפרסם בתחום המדע כמי שיצר את רעיון “הסינגולריות”, נקודה בעתיד הקרוב שבה אינטליגנציות מלאכותיות יקבלו תודעה.

יש שטוענים שאנו קרובים כעת מאוד לנקודה זאת עם התקדמות פיתוחה של הבינה מלאכותית.

בעברית התפרסם ספרו המפורסם “אש על פני תהום” בתרגום רחביה ברמן (“כתר”, 2007). הספר פורסם במקור ב-1992, וזכה בפרס הוגו, הפרס המפורסם והיוקרתי ביותר של עולם המדע הבדיוני, כרומן המדע הבדיוני הטוב של השנה.

זהו גם הספר הראשון של וינג’י שזכה בפרס הוגו, והוא נחשב לספרו המפורסם ביותר עד היום, וליצירה קלאסית של מדע בדיוני.

הוא זכה גם בפרסי הוגו נוספים על ספרים אחרים.

“ירייה בחשיכה” הוא סיפורו היחיד של וינג’י שפורסם בעברית. וניתן למצוא אותו ברשת ב”יקום תרבות”. סיפור על מסע לכוכב השבת הקרוב אלפא קנטאורי.

כריכת ״אש על פני תהום״ של ורנור וינג׳י
כריכת ״אש על פני תהום״ של ורנור וינג׳י

כריכה אחורית של ״אש על פני תהום״

“אש על פני תהום” הוא אחד מספרי המדע הבדיוני המעולים והמרשימים ביותר של שנות התשעים. מעטים הספרים שמשתווים לו בתיאור העתיד הרחוק הגלקטי. הוא כתב לו שני ספרי המשך, אחד מהם בעצם “מקדימון”.

אבל מאז הופעתו המקורית חלפו כבר יותר משלושים שנה. נשאלת השאלה איזה רושם הוא יוצר היום, שנים אחרי הפירסום המקורי?

המתמטיקאי

בראשית הקריירה שלו וינג’י התפרסם פחות מאישתו דאז הסופרת ג’ואן וינג’י שהתפרסמה הודות לסדרת “מלכת השלג” שלה. הספר הראשון בסדרה אף תורגם לעברית (תירגם ישעיהו לויט, זמורה, ביתן – מוציאים לאור, תשמ”ג 1983). גם ספר אחר שלה תורגם, “כפת החתול” (תירגום מיכאל תמרי ,הוצאת עם עובד,1991), השייך לסדרה ידועה אחרת שלה לבני נוער. וכן תורגמו עיבוד לילדים של הסרט הידוע “שובו של הג’דיי”(בתרגום ועיבוד עטרה אופק ,ענבל 1983), ועבוד לילדים של הסרט “בחזרה לארץ עוץ” (בתרגום לאה נאור, סדרת ספרי וולט דיסני מספר 33, הוצאת יבנה, 1986).

במשך שנים היה ורנור בצילה של אישתו, ונחשב כסופר הפחות מוכשר מבין הזוג, למרות שהוא החל לפרסם סיפורים וגם ספרים שנים לפניה, ובעצם הדריך אותה בכתיבה והשפיע עליה להיות סופרת.

זה החל להשתנות ובאופן דרסטי ממש בשנות התשעים כאשר “עקף” את אישתו, והשאיר אותה לבסוף הרחק מאחור מבחינת הפרסום.

בני הזוג, אגב, התגרשו ב-1979, והגברת וינג’י נישאה מחדש לעורך של ורנור. אבל הם נשארו ידידים.

בעברית הופיעו עד כה מיצירותיו של וינג’י רק סיפורו הקצר “לונג שוט” תחת השם יריה בחשיכה.

הסיפור הופיע בעברית במגזין החד פעמי  “עולם המחר: המגזין הישראלי למדע דמיוני” (העורך אמיר גבריאלי, עורך בפועל יעקב אור, הוצאה לאור “חותם”, הוצאה לאור 1979), ובתרגום שני תחת השם
“לונג שוט” בתוך “המבחר של וולהיים” (תרגום עודד פלד ושרונה עדיני, הוצאת אלישר, 1981). אותו ספר הופיע גם תחת השם “10 סיפורי מדע בדיוני הטובים ביותר” (אסטרולוג, 2001).
אבל פרט לסיפור זה הוא היה בלתי ידוע לחלוטין לקוראי העברית.

כריכת True Names של ורנור וינג׳י
כריכת True Names של ורנור וינג׳י

וינג’י מוכר כאחד המדענים הראשונים שחזו ביצירה ספרותית את האינטרנט ואת השלכותיו. בשנת 1981 הוא פירסם נובלה בשם “שמות אמיתיים”TRUE NAMES, שבה תיאר כנראה לראשונה בספרות את מה שאנו מכירים כיום כ”סייבר ספייס” – סביבה ממוחשבת, שבה מסתובבים משתמשי מחשב שונים בזהויות דמיוניות ומתקשרים זה עם זה.

מה שתיאר אז וינג’ בגדר העתיד הקרוב, הוא היום לחלוטין בגדר ההווה. לאמיתו של דבר כמעט כל מה שמתואר בנובלה כבר התממש ואף התיישן. קורא שיקרא היום, בשנת 2024, את הסיפור מבלי לדעת את תאריך הוצאתו לאור, לא יעלה בדעתו שהסיפור אמור לתאר עתיד.

בהמשך, וינגי’ יצר תפיסה עתידנית פילוסופית בשם הפילוסופיה של הסינגולאריות. תפישה זו גורסת שבתוך כמה עשרות שנים יעברו בני האדם, כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מואצת ללא הרף, לשלב חדש של התפתחות שאיננו מסוגלים כרגע להעלות על הדעת – שלב הסינגולאריות. בלתי אפשרי בזמן זה בו אנחנו נמצאים לשער מה יהיה מעבר להתפתחות ולשינויים אלה, שכן המין האנושי יטפס בסולם האבולוציה שלבים רבים קדימה.

מכאן שאמור להיות בלתי אפשרי לתאר ביצירה ספרותית את בני הדור הסינגולארי. אבל, כמובן, סופרי מד”ב שונים שלחו בכך את ידם, וניסו לתאר ביצירה ספרותית את בני האדם שלאחר הסינגולאריות.

כריכת Across RealTime של ורנור וינג׳י
כריכת Across RealTime של ורנור וינג׳י

וינג’י עצמו התמודד חלקית עם בעיה זאת בספרו מ-1986 MAROONED IN REAL TIME, שבו הוא מתאר בני אדם מהעתיד הקרוב שמגיעים לעתיד הרחוק שלאחר הסינגולריות, ואנחנו לא מקבלים שום רמז למה שקרה לאנשים שחוו זאת.

ב”אש על פני תהום” וינג’י עוקף את הבעיה בכך שהוא מתאר יקום שבו ישויות שונות עוברות למצב של סינגולאריות, אך גיבורי הסיפור, בני אדם וחייזרים, נשארים בדרגה של התפתחות שלנו. אנשים שאותם אנחנו יכולים להבין ולהזדהות עימם. מה שאינו נכון לגבי הישויות שעברו “העלאה” ויצאו מתחום שלנו לסוג כלשהו של “אלוהות”.

יצירת מופת על העתיד הגלקטי ?

כריכת A Fire Upon the Deep של ורנור וינג׳י

“אש על פני תהום” היא לדעתי אחת מהיצירות הבולטות ביותר של ספרות המדע הבדיוני בשנות ה-90. ברוחב היריעה הקוסמי שבה, ביכולת הסיפור, וגם בתשומת הלב שבה זכתה באותו העשור. לי ספר זה זכור היטב כאחד מספרי המדע הבדיוני שהרשימו אותי ביותר שקראתי בשנות התשעים  “בזמן אמיתי” (ביחד עם טרילוגיית מאדים של קים סטנלי רובינסון וספרי היפריון של דן סימונס).

הטרילוגיה שספר זה לכאורה פתח היא כיום אחת הטרילוגיות הידועות של סוגת המדע הבדיוני.

לימים התברר ממאמר שכתבה ג’ואן וינג’י שהספר הראשון בסדרה זאת, שתיאר לראשונה את היקום שלה, היה ספרה The Outcasts of Heaven Belt (1978) שהתבסס על רעיונות והצעות של הבעל, אם כי שמו לא הופיע ככותב שותף.

כריכת The Outcasts of Heaven Belt של ג׳ואן וינג׳י

לבסוף ורנור וינג’י חזר ליקום שיצר עבור אישתו וכתב בו ספרים בעצמו.

בספר “אש על פני תהום” יצר וינג’י סביבה מרשימה ביותר של עתיד רחוק, שבו יש מעין “רשת אינטרנט” גלקטית, מאגר אינסופי של ידע, וגזעים שונים מאלפי עולמות המתקשרים זה עם זה דרכה, על פני מאות אלפי שנות אור ובמשך מליוני שנים.

החיים בגלקסיה נמשכים על מי מנוחות במשך מיליארדי שנים, כשהגזעים השונים מתקשרים זה עם זה באמצעות הודעות ברשת האינטרנט הגלקטית, עד שמגיע רגע בו הם מוצאים עצמם מאוימים בידי ישות עתיקת יומין ונוראה, “השואה”, שהוקמה לתחייה לצרכי מחקר מדעי ממידע בארכיב עתיק יומין אי שם ברשתות המידע הגלקטיות.

ישות זאת מתגלה כאדירת כוח יותר מכל ישות אחרת בהיסטוריה הרשומה של היקום. “השואה” משמידה ומשעבדת מיליוני יצורים וגזעים שלמים ללא כל מטרה נראית לעין (וכנראה אין כזאת) בחדווה של נער המשמיד ושורף קן נמלים.

מה אפשר לעשות כנגד ישות מפחידה כל כך? כנגדה יוצא צוות זעיר ולכאורה חסר כל סיכוי: מידענית אשר מתפקידה לסקור את “מאגרי המידע” של הגזעים השונים ברשת, וללקט מתוכם מידע מסונן וממוין עבור מעבידיה החייזרים; ובן אנוש “ברברי”, שהוקם לתחייה משינה בת אלפי שנים.

 הספר הבא שכתב וינג’י, שגם עליו זכה ב”פרס הוגו”, שקע בשמיים, מתאר את הרפתקאותיו אלפי שנים קודם לתקופתו של הסיפור הזה.

כריכת Deepness in the Sky של ורנור וינג׳י

השניים יוצאים לכוכב מרוחק שבו התרסקה ספינה שבה נמצאת כנראה דרך להתמודד עם האיום הכל כך מסוכן. אבל הם נחשפים לצרה צרורה כשמתברר כי על הכוכב קיימת תרבות ברמה של ראשית הזמן החדש של גזע דמוי כלבים, שכל כמה מהם הם בגדר ישות אינטליגנטית אחת, והם מקיימים תרבות מפותחת משל עצמם שנמצאת כעת בעיצומה של מלחמת אזרחים אכזרית.

מכאן ואילך מתחולל על פני הכוכב מירוץ נואש כנגד הזמן במאבק להשיג מתרבות הכלבים את הידע הנדרש על מנת לעצור את “השואה” שצבאותיה מתקרבים לכוכב, וניצחונה עלול להיות איום שלא יתואר על החיים האינטליגנטיים בכל מקום.

ספרו של וינג’י שופע דמיון עשיר, והוא מעביר את קוראיו אל עתיד רחוק ונעלם כפי שמעט מאוד ספרים עשו בעשרות השנים האחרונות. הוא מצליח להעביר אל הקוראים דרך הקריאה את התחושה של “הפליאה” Sense of Wonder אל מול יקום עצום מימדים, שופע בגזעים מסתוריים, שאנחנו יכולים לקלוט משהו מהם דרך הדמיון. זוהי התחושה שמושכת את רוב חובבי המדע הבדיוני אל הז’אנר הזה מלכתחילה וקשה מאוד למצוא אותה ביצירות שמחוצה לו.

אל תקבלו זאת כדבר מובן מאליו. זאת תחושה שכבר כמעט אינה קיימת בספרי וסרטי מדע בדיוני מודרניים, שלוקחים יותר מדי כמובן מאליו את היקום רחב הידיים שאותו מגלות הדמויות במהלך הסרט, והופכים אותו לעיתים קרובות למשהו שהוא סתם דמוי ארה”ב בראשית המאה ה-21.

הספר מיועד בעיקר למכורים למד”ב, אבל גם אחרים יוכלו להינות ממנו. אני אישית, כמידען, מצאתי שהספר מעניין מאוד בדרך שבה הוא מטפל בנושא הספרנים והמידענים של העתיד, שמוצגים כבלשים וחוקרים שאינם נופלים מהארכיאולוג השפילברגי אינדיאנה ג’ונס בחיפושי המידע שלהם ברשתות מידע עתיקות ומלאות סכנות סתומות. עם זה אני בהחלט יכול להזדהות.

אבל מצד שני …הספר שהיה מרשים כל כך בשנות התשעים, כאשר קראתי אותו לראשונה באנגלית, כבר עושה, ואולי מטבע הדברים, רושם מרשים פחות בקריאה מחודשת 30 שנה מאוחר יותר בתרגום העברי. יש בו כמה וכמה פגמים שמתבלטים יותר לאורך השנים, כנראה גם בגלל התבגרות המבקר.

כך למשל, גזעי החייזרים שאותם מתאר וינג’י בספרו, ובראשם הגזע דמויי הכלבים, הם כמעט משכנעים בשונות שלהם מאיתנו, אבל לא משכנעים לחלוטין. זאת בעיה קבועה בספרי המדע הבדיוני שהישויות החייזריות הן עדיין אנושיות יתר על המידה, וכך גם ב”אש על פני תהום”. אבל נראה שסופרי מדע בדיוני לעולם לא יוכלו להתגבר על הבעיה הזאת ולהציג גזע שונה מאיתנו באמת, ולכל היותר יוכלו להציג ואריאציות על הגזע האנושי.

עוד בעיה בהיגיון של הספר היא מדוע “השואה”, שהיא ככל הנראה סוג של וירוס מחשב בדרגות אלוהיות ממש, מתעניין כל כך גם הוא בישויות הנחותות סביבו. מדוע אינו ממשיך לעסקיו כמו כל שאר הישויות שעברו סינגולריות?

אלא שהשאלה הזאת, מדוע שישויות עליונות יבזבזו את זמנן היקר בהצקה לבני גזעים נחותים שהם בהשוואה אליהם כמו חרקים, כבר מכניסה אותנו לתחומים תיאולוגיים שוינג’י מעדיף שלא לעסוק בהם, ולשאלות של מקור וסיבת הרשע שמעסיקות את האנושות מאז ומתמיד.

בכל זאת אחד הדברים המרגיזים בספר הוא שלעולם איננו לומדים כפי שהיינו רוצים על “הכוחות” של הישויות העליונות ועל “השואה”, ומדוע היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת – בטירוף אכזרי של ילד קטן ומרושע. מבחינתי זהו פגם באמינות הספר וב”הסכם” הקיים בין הסופר והקורא להסביר לו בצורה הגיונית את המתרחש בעולם הבדיוני המשכנע שיצר.

מצד שני אפשר לראות בזה גם ריאליזם. גם במציאות איננו יודעים את כל מה שהיינו רוצים לדעת, ואיננו מבינים את מניעיהם של אנשים.

למרבה הצער הסיום של הסיפור אינו משכנע. הוא שייך לאותם “סיומים” שמכונים מאז ימי אוריפידס “האל מתוך המכונה”. זהו סיום המציג משהו שהגיבור אינו יכול להתמודד עימו בכוחותיו שלו, והוא צריך להסתמך על איזו ישות אלוהית שתפתור עבורו את הבעיה. זה מה שפחות או יותר קורה בספר הזה.

מצד שני כנראה שבתיאור התמודדות עם ישות עליונה כמו “השואה” אין למחבר אפשרות להציג לקורא פתרון אחר מאשר התערבות של ישות עליונה אחרת.

קיימת גם בעיה קטנה נוספת עם העובדה שהספר שופע הדמיון שפורסם בשנת 1992, התיישן מעט במרוצת שלושים ושתיים השנים שעברו. למשל, הפורומים ברחבי הגלקסיה שבהם מתכתבים בני גזעים שונים בעתיד הרחוק של כך וכך מליוני שנים ומעבירים הודעות, שהם בגדר מטאפורה ליקום כולו, יותר מדי מזכירים את הפורומים של המרשתת של שנות ה-90 בכדור הארץ, כולל ההודעות המטופשות, המבולבלות, והסתם ביזאריות. בכל זאת, בן זמננו הקורא היום את הספר אינו יכול שלא לתמוה: איך זה שבני הגזעים העתידניים, אלפי שנים בעתיד, נתקעו בשלב הפורומים ולא הגיעו מעולם לשלב ההתפתחות של בלוגים גלקטיים? או של דפי פייסבוק גלקטיים?

אבל אלו הם ממש פגמים קטנים.

המקדימון וההמשך

המקדימון של “אש על פני תהום” A Deepness in the Sky המתאר את האירועים אלפי שנים קודם לכן. זכה גם הוא בפרס הוגו.

לאחר ההצלחה הגדולה של “אש על פני תהום” , וינג’י המשיך וכתב ב-1999 ספר בשם A Deepness in the Sky, מקדימון לעלילה של “אש על פני תהום”, המתרחש עשרים אלף שנה קודם לכן, ובעצם מתאר את חייו המוקדמים של אחד מגיבורי “אש על פני התהום” כסוחר וכחוקר בגלקסיה, באיזורים שעדיין אינם מכירים את האפשרות לטוס במהירות הגבוהה מהאור, וכאשר בני האדם עדיין לא פגשו מגוון של יצורים חייזריים אלא רק גזע אחד כזה.בסיפר הוא נאבק באימפריה אנושית רודנית מתוחכמת ביותר.

הספר הזה זכה להצלחה גדולה כולל הצלחה ביקורתית. זכה בפרס ההוגו של חובבי המדע הבדיוני, וזכה או היה מועמד לפרסים חשובים נוספים לספרות מדע בדיוני.

משום מה הוא לא תורגם לעברית וחבל מאוד. מן הראוי היה לתרגמו.

בשלב זה וינג’י נחשב לאחד מסופרי המדע הבדיוני “הקשה” החשובים ביותר. והכל ציפו להמשך הישיר של “אש על פני תהום” שאותו הבטיח.

המשך זה אכן יצא לאור ב-2011 בשם The Children of the Sky

כריכת הספר The Children of the Sky של ורנור וינג׳י

הסיפור מתרחש 10 שנים לאחרי עלילת “אש על פני תהום” ומתאר כיצד בזמן ש”השואה” מתקרבת באיטיות לכוכב הלכת, ומשמידה כל דבר בדרכה, אנשי כוכב הלכת וצוות החללית שעליו מתכוננים לקראתה. הספר מתאר את מאבקיהן של הדמויות האנושיות וחייזריות השונות על כוכב הלכת שעליו מצאו את עצמם בסוף הספר הקודם, כשהם בונים בדחיפות טכנולוגיה שעימה אפשר יהיה להתמודד עם הצי המתקרב באיטיות של הישות הקוסמית המפלצתית “השואה”, ומגלים שישנן קבוצות מבני הגזע המקומי שמאמינים ש”השואה” היא ישות קוסמית טובה, ודווקא אוייביה הם נציגי כוחות הרשע.

אבל הספר נקטע שוב באמצע העלילה. העלילה מסתיימת כשהדמויות מחכות להגעתו של הצי של “השואה” שהוא עדיין במרחק 30 שנות אור מהעולם שבו הם נמצאים. יקח לו זמן, אולי מאות או אלפי שנים, אבל יגיע לבסוף.

הספר היה מועמד לפרסים אם כי לא זכה באף אחד.

וינג’י תיכנן לכתוב המשך מתבקש. אבל זה לא התממש כתוצאה ממחלת פרקינסון שסבל ממנה, ולאורך שנותיו האחרונות רק הלכה והחמירה, וקטעה לחלוטין את הקריירה הספרותית שלו. הוא פירסם רק עוד שני סיפורים עתידניים קצרים במגזין Nature, אחד ב-2015 ואת הסיפור האחרון שלו Legale ב-2017, ולא יסף. הוא נפטר לבסוף כתוצאה מהסתבכות המחלה.

הסופרת ג’ואן וינג’י הודיעה עוד ב-2008, כשורנור היה עסוק בכתיבת ספר ההמשך בסדרה, שהיא מתכוונת לכתוב בעצמה ספרים נוספים בסדרה זאת בהסכמת בעלה לשעבר, וכאמור למעלה חשפה אז שספר המדע הבדיוני הראשון שלה The Outcasts of Heaven Belt בעצם התרחש ביקום של הסדרה, בעבר הרחוק של “אש על פני תהום”. ובעצם היה הספר הראשון שפורסם בסדרה זאת עוד ב-1978.

אבל נכון לעכשיו זה לא התממש. בעת כתיבת שורות אלו ג’ואן אינה פעילה כסופרת מזה שנים, לאחר שהקריירה המוצלחת מאוד שלה נקטעה כתוצאה מתאונת דרכים קשה ב-2002. היא אמנם חזרה ב-2011 לפרסם עוד שני ספרים, עיבודי סרטים, אך לאחר 2013 הפסיקה עד כמה שידוע לפרסם. נראה שמצבה הבריאותי אינו מאפשר זאת.

תיאורטית היא יכולה להמשיך את הסדרה מהנקודה שבה נעצרה בידי בעלה לשעבר, אבל לא נראה שזה הולך לקרות. כך שייתכן שלעולם לא נדע איך הסתיים המאבק הגלקטי האדיר הזה.

אבל בספרים שהספיק לכתוב וינג’י יצר את אחת מסדרות המדע הבדיוני המרשימות ביותר והוא יזכר על כך.

קולאז׳ עטיפות ספרים שונים של ורנור וינג’י

קיראו גם

וורנור וינג’י בויקיפדיה

ספריו של וינג’י

סקירה על וינג’י

אתר חובבים של וינג’י

פרק ראשון מ”אש על פני תהום”

ביקורת של רן בר זיק

הספר בויקיפדיה

הספר באמזון

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

7 + שתים עשרה =