ויקיפדיה. להקת הצ’יזבטרון בספטמבר 1949. חיים חפר יושב בשורה התחתונה בין נעמי פולני לגדעון זינגר
CHIZBATRON TROUPE, FORMED BY PALMACH MEMBERS, IS THE OFFICIAL ARMY ENTERTAINMENT TROUPE.

בימים של מלחמה הגעגועים לשלום הם הגדולים ביותר, ומעטים השירים שביטאו זאת בהצלחה כמו הפזמון המפורסם של חיים חפר “הן אפשר”.

הן אפשר הוא שירו הידוע, אולי הידוע ביותר, של המשורר והפזמונאי חיים חפר, שנכתב בתקופת מלחמת העצמאות, והולחן על ידי דוד זהבי. השיר נכתב במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, ונכלל בתכנית השלישית של להקת הצ’יזבטרון, שאותה הקים חיים חפר, “הפלמ”חניק מחפש את המחר” (בכורה 25.10.1948, באר שבע), שביים שמואל בונים. המופע עלה למעלה משבעים פעם במשך חצי שנה, בין אוקטובר 1948 למרץ 1949. המופע הפך את “הן אפשר” לשיר פופולרי וידוע. 

זהו שיר על מערכת יחסים בין זוג אוהבים, שלא התממשה עקב המלחמה, אשר משקף את הטלטלה שחפר חש באותה תקופה בין ייאוש לתקווה. 

הפזמון, שהוא אולי המפורסם והמוכר מכל שירי הצ’יזבאטרון ביחד עם “הרעות” של חיים גורי, היה אהוד בקרב לוחמי הפלמ”ח, שנהגו לשיר אותו לעיתים מזומנות, ומשם הוא התפרסם ונעשה פופולרי ביישוב ובחברה הישראלית.

לא אחר מאשר המשורר נתן אלתרמן עצמו התייחס לשיר באהדה רבה, כשחזר ואמר לחפר כי בעיניו זה הוא השיר היפה ביותר שנכתב על תקופת המלחמה. 

השיר זכה לביצועי זמרים רבים, בהם יפה ירקוני, אריק איינשטיין, ובני אמדורסקי.

לימים סיפר חפר, כי המעבר מן השמחה עם החלטת האו”ם בכ”ט בנובמבר 1947 אל המלחמה והאבדות הרבות במהלכה התיש את הלוחמים בחזית ובעורף כאחד, ופגע בנפשם. לפי החוקר מוטי זעירא, חפר כתב את השיר כשנמצא במטה הפלמ”ח ביפו, וכבר היה מודע לכוונה לפרק את הפלמ”ח. כך שיקף השיר את תחושת הדכדוך בקרב הפלמ”חניקים, שהרגישו כי הקרבתם אינה זוכה להערכה. בה בעת, חפר העיד כי לדעתו זה שיר השלום הראשון של הלוחמים, דבר המסמל תקווה. 

חפר העביר את השיר לחברו משה מוסנזון, מעורכי “במעלה”, עיתון תנועת הנוער העובד, וממייסדי קיבוץ נען. המלחין זהבי, גם הוא ממייסדי נען, הוסיף לשיר לחן שגם הוא פורסם ב”במעלה”. באותו הזמן זהבי, שרק חזר מלימוד שירה עברית במחנות העקורים, עדיין לא הכיר את חפר באופן אישי. 

הנה הגרסה המודפסת הראשונה שלו, הכוללת את הלחן של דוד זהבי, שפורסמה במגזין “במעלה” ב-גליון מספר 11 ב-17.6. 1949 , זמן קצר לאחר שהושמע לראשונה בידי הצ’יזבטרון. אנו מביאים גם כמה מהגירסאות המושרות הידועות שלו.

המערכת

241
הגירסה המודפסת המקורית של השיר “הן אפשר” 1948

הן אפשר

בַּשַּׁלֶּכֶת נוֹשֵׁב כְּבָר הַסְּתָו

הָאָבָק בַּדְּרָכִים אַט שָׁקַע

וְהַיּוֹם רַק אֵלַיִךְ נִשְׂרָף

וְחוֹלֵם עַל פְּגִישָׁה רְחוֹקָה.

הֵן אֶפְשָׁר כִּי עוֹד עֶרֶב יָבוֹא

וְהַשַּׁעַר יַחֲרֹק לוֹ דּוּמָם

וְעֵינַיִךְ יִהְיוּ כֹּה טוֹבוֹת

כְּמוֹ אֵין מִלְחָמָה בָּעוֹלָם.

הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר

שֶׁיִּהְיֶה זֶה פָּשׁוּט כְּבָר מָחָר

הֵן אֶפְשָׁר וּבַגִּ’יפּ שֶׁעָבַר

שָׁאֲגוּ בַּחוּרִים כִּי נִגְמַר

הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר

שֶׁיִּהְיֶה זֶה פָּשׁוּט כְּבָר מָחָר.

הֵן אֶפְשָׁר כִּי חַדְרֵךְ הֶעָצוּב

מְחַכֶּה בְּחִוְרוֹן קִירוֹתָיו

וְקוֹרֵא הוּא לִשְׁנֵינוּ לָשׁוּב

מִקְּרָבוֹת, מִדְּרָכִים וּמִסְּתָו.


הֵן אֶפְשָׁר כִּי פִּתְאוֹם נִפָּגֵשׁ

בְּמִשְׁלָט אוֹ בְּדֶרֶךְ עָפָר;

הֵן אֶפְשָׁר בֵּין עָשָׁן וּבֵין אֵשׁ

גַּם לַחֲלֹם שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִגְמַר.

הֵן אֶפְשָׁר…

יש גם עוד בית, מאוחר, שהוסיף חפר ב-2005.   

הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר
אֲבָל יַם הַשִּׂנְאָה הָאַכְזָר
סְבִיב חַיֵּינוּ רוֹגֵשׁ וְגוֹעֵשׁ
בְּאֵימָה, בְּחֵמָה וּבְאֵשׁ
אֲבָל עֶרֶב וַדַּאי עוֹד יָבוֹא
וְכוֹכָב בְּעֵינַיִךְ יִזְרַח
וְאֶת חַג הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת
הוּא אֵלַי וְאֵלַיִךְ יִשְׁלַח

האזינו לביצוע השיר על ידי רבקה קרמר והצ’יזבטרון

האזינו לביצועה של שושנה דמארי:

האזינו וצפו בביצוע של יפה ירקוני

קראו עוד

גירסאות שונות של “הן אפשר” יש באתר “זמררשת”

עוד שירים של חיים חפר ב”יקום תרבות”:

היו זמנים

הימים האחרים

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שש עשרה + שתיים =