פני יהושע – שיר אבל מאת אמיר גלבע בעברית ובתרגומים לאנגלית ולצרפתית

המשורר אמיר גלבע כתב שירים ידועים על דמויות תנ"כיות שונות ורבות: על שרה אשת אברהם; על יצחק בן אברהם והעקידה בשיר אבל מפורסם שתוכלו לקרוא כאן; על יעקב בן יצחק; על אבי הנביאים משה; על רחב מספר יהושע; על השופט שמשון; על שאול המלך, בשני שירים שונים; ועל ירמיהו הנביא.

בשיר שלמטה הוא כותב על הגיבור התנ"כי יהושע בן-נון, אבל יהושע שהוא כותב עליו הוא שילוב של שניים – יהושע בן-נון התנ"כי, ויהושע פלמן, אחיו הבכור של המשורר.

יהושע פלמן, אחיו הבכור של אמיר גלבע (שנקרא במקור ברל פלמן ולא כפי שנכתב במקורות שונים "פלדמן"), היה בחור מאופק וביישן, יפה תואר, לבבי, ותרבותי, שהיה חבר פעיל במזכירות "החלוץ" בעיירה, וידע עברית על בורייה. בהשראת אחיו יהושע, מספר אמיר גלבע ("דברים מתקשרים, המעגל נסגר", מבפנים אוק' 82), הקים הוא את "החלוץ הצעיר" בעיירתו, ואף היה מזכיר הסניף. הוא היה קורא את ה"קונטרס" שאחיו היה מביא הביתה מההכשרה בקלוסובה, גליונות של דבר, במעלה, וכיו"ב (ראו כאן).

יהושע עודד את אחיו הצעיר לעיין במקורות יהודיים. לצוֹרך הכשרתו הספרותית, הביא לו את ברנר, את ביאליק, ואת "בשערייך ירושלים" של יהודה קרני.

יהושע – על-פי עדות אחיו הצעיר בכמה מן היפים בשיריו – אהב לחלום ("אָחִי הַיָּקָר, הַחוֹלֵם, אָחִי שֶלִּי"), אהב מעשי קונדס, בדיות, ומתיחות ("אָחִי, זֶה אֱמֶת וְנָכוֹן, אַל תִּצְחַק!", "אָחִי, זֶה נָכוֹן כְּמוֹ נָכוֹן הוּא הַשִּׁיר", "כָּל מִשְׁבַּתַּי הָיָה הוּא פּוֹרֵעַ / וְכָל בְּדָיוֹתָיו אִשַּׁרְתִּין כְבָרִי"). אהב משחקי דמיון ("אִם אַגִּיד, קַח אֶת כָּל הַמָּחוֹז הָרָחוֹק שֶׁל הָרְחוֹב, אָחִי – / הָרָחוֹק שֶׁל רְחוֹבְךָ יוֹתֵר רָחוֹק הָיָה / וְלִפְרָקִים הָיִיתָ שׁוֹבְרוֹ / כְּאֶחָד הַשּׁוֹבֵר מַרְאָה שְׁלֵמָה לִשְׁבָרִים הַרְבֵּה"), ידע להקשיב ("כִּי בָּעוֹלָם אֵין לִי עוֹד רֵעַ / וְאֵין עוֹד נוֹסָף שֶּׁיִּשְׁמַע לִדְבָרִי").

יהושע היה נאה למראה, נבון ואינטליגנטי, ונחשב ל"בן העִילית המתקדמת" מבחינה ציונית-סוציאליסטית. אלא שחוש האחריות שלו כלפי משפחתו (בכור הבנים, ששלוֹש מאחיותיו לא נישאו עדיין) מנע ממנו לחשוֹב באופן מעשי על הגשמת חזונו ומאווי-לבו: לעלות לארץ-ישראל. דבר זה נשאר אצלו בגדר חלום אידיאלי, לא מושג.

הוא מצא את מותו בשואה כאשר הנאצים הוציאו להורג את כל יהודי העיירה בה נולד – ראדזיווילוב שבפלך ווהלין שאז השתייך לתחום פולין – בשמחת תורה תש"ג, בהם גם את בני משפחת של אמיר גלבע שהיה אז לוחם בבריגדה העברית של הצבא הבריטי.

רק בתום המלחמה נודע לגלבע בוודאות מה שכבר ניחש – שאביו ואמו, ששת אחיו ואחיותיו, וצאצאיהם, נרצחו כולם עם קהילת ראדזיווילוב. מכאן ואילך נעשו זיכרונות הילדות בעיירה, דמויותיהם של בני משפחתו, וביכוי אובדנם למרכיבים של קבע בשירתו.

השיר שלמטה נכתב לזכרו של אחיו יהושע.

הוא מתייחס לפסוק "פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה" (מסכת בבא בתרא ע"ה, ע"א).

השיר "פני יהושע" פורסם לראשונה בכתב העת מולד, כרך כ'חוברת 168 יוןלי -אוגוסט 1962 תשכ"ב,עמ' 316.

ושוב בספר שלושה שערים חוזרים א' ( עם עובד, 1963), ספר שהתפרסם במהדורה מוגבלת של בק"ן עותקים לידידי המשורר.

ולאחר מכן בספרים:

כחולים ואדומים (תל אביב, עם עובד, 1963).

כל השירים – שני כרכים (תל אביב, הקיבוץ המאוחד 1994).

אנו מביאים גם את תרגום "פני יהושע" לאנגלית על ידי ט. כרמי, The Penguin Book of Hebrew Verse

וגם את תרגומה של מרים ארד Miriam Arad בכתב העת Ariel :the Israel review of arts and letters no. 29,1971

והנה תרגום "פני יהושע" לצרפתית, בתרגום עמנואל מוזס, מתוך אנתולוגיה של שירה עברית מודרנית בהוצאת גאלימר, פריס.

קראו גם

שרגא רזניק על למה הוא מתרגש מ"פני יהושע"

עוד שירים של אמיר גלבע ב"יקום תרבות "

אמיר גלבע ב-1983. כתב העת "מבפנים".

"