המשורר אמיר גלבע ואחיו יהושע ב-1937. יהושע נספה בשואה כמו שאר בני משפחתו של גלבע. מהספר “הנה ימים באים” של חגית הלפרין.

המשורר אמיר גלבע כתב שירים ידועים על דמויות תנ”כיות שונות ורבות: על שרה אשת אברהם; על יצחק בן אברהם והעקידה בשיר אבל מפורסם שתוכלו לקרוא כאן; על יעקב בן יצחק; על אבי הנביאים משה; על רחב מספר יהושע; על השופט שמשון; על שאול המלך, בשני שירים שונים; ועל ירמיהו הנביא.

בשיר שלמטה הוא כותב על הגיבור התנ”כי יהושע בן-נון, אבל יהושע שהוא כותב עליו הוא שילוב של שניים – יהושע בן-נון התנ”כי, ויהושע פלמן, אחיו הבכור של המשורר.

יהושע פלמן, אחיו הבכור של אמיר גלבע (שנקרא במקור ברל פלמן ולא כפי שנכתב במקורות שונים “פלדמן”), היה בחור מאופק וביישן, יפה תואר, לבבי, ותרבותי, שהיה חבר פעיל במזכירות “החלוץ” בעיירה, וידע עברית על בורייה. בהשראת אחיו יהושע, מספר אמיר גלבע (“דברים מתקשרים, המעגל נסגר”, מבפנים אוק’ 82), הקים הוא את “החלוץ הצעיר” בעיירתו, ואף היה מזכיר הסניף. הוא היה קורא את ה”קונטרס” שאחיו היה מביא הביתה מההכשרה בקלוסובה, גליונות של דבר, במעלה, וכיו”ב (ראו כאן).

יהושע עודד את אחיו הצעיר לעיין במקורות יהודיים. לצוֹרך הכשרתו הספרותית, הביא לו את ברנר, את ביאליק, ואת “בשערייך ירושלים” של יהודה קרני.

יהושע – על-פי עדות אחיו הצעיר בכמה מן היפים בשיריו – אהב לחלום (“אָחִי הַיָּקָר, הַחוֹלֵם, אָחִי שֶלִּי”), אהב מעשי קונדס, בדיות, ומתיחות (“אָחִי, זֶה אֱמֶת וְנָכוֹן, אַל תִּצְחַק!”, “אָחִי, זֶה נָכוֹן כְּמוֹ נָכוֹן הוּא הַשִּׁיר”, “כָּל מִשְׁבַּתַּי הָיָה הוּא פּוֹרֵעַ / וְכָל בְּדָיוֹתָיו אִשַּׁרְתִּין כְבָרִי”). אהב משחקי דמיון (“אִם אַגִּיד, קַח אֶת כָּל הַמָּחוֹז הָרָחוֹק שֶׁל הָרְחוֹב, אָחִי – / הָרָחוֹק שֶׁל רְחוֹבְךָ יוֹתֵר רָחוֹק הָיָה / וְלִפְרָקִים הָיִיתָ שׁוֹבְרוֹ / כְּאֶחָד הַשּׁוֹבֵר מַרְאָה שְׁלֵמָה לִשְׁבָרִים הַרְבֵּה”), ידע להקשיב (“כִּי בָּעוֹלָם אֵין לִי עוֹד רֵעַ / וְאֵין עוֹד נוֹסָף שֶּׁיִּשְׁמַע לִדְבָרִי”).

יהושע היה נאה למראה, נבון ואינטליגנטי, ונחשב ל”בן העִילית המתקדמת” מבחינה ציונית-סוציאליסטית. אלא שחוש האחריות שלו כלפי משפחתו (בכור הבנים, ששלוֹש מאחיותיו לא נישאו עדיין) מנע ממנו לחשוֹב באופן מעשי על הגשמת חזונו ומאווי-לבו: לעלות לארץ-ישראל. דבר זה נשאר אצלו בגדר חלום אידיאלי, לא מושג.

הוא מצא את מותו בשואה כאשר הנאצים הוציאו להורג את כל יהודי העיירה בה נולד – ראדזיווילוב שבפלך ווהלין שאז השתייך לתחום פולין – בשמחת תורה תש”ג, בהם גם את בני משפחת של אמיר גלבע שהיה אז לוחם בבריגדה העברית של הצבא הבריטי.

רק בתום המלחמה נודע לגלבע בוודאות מה שכבר ניחש – שאביו ואמו, ששת אחיו ואחיותיו, וצאצאיהם, נרצחו כולם עם קהילת ראדזיווילוב. מכאן ואילך נעשו זיכרונות הילדות בעיירה, דמויותיהם של בני משפחתו, וביכוי אובדנם למרכיבים של קבע בשירתו.

השיר שלמטה נכתב לזכרו של אחיו יהושע.

הוא מתייחס לפסוק “פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה” (מסכת בבא בתרא ע”ה, ע”א).

השיר “פני יהושע” פורסם לראשונה בכתב העת מולד, כרך כ’חוברת 168 יוןלי -אוגוסט 1962 תשכ”ב,עמ’ 316.

ושוב בספר שלושה שערים חוזרים א’ ( עם עובד, 1963), ספר שהתפרסם במהדורה מוגבלת של בק”ן עותקים לידידי המשורר.

ולאחר מכן בספרים:

כחולים ואדומים (תל אביב, עם עובד, 1963).

כל השירים – שני כרכים (תל אביב, הקיבוץ המאוחד 1994).



שירו של אמיר גלבע ״פני יהושע״

אנו מביאים גם את תרגום “פני יהושע” לאנגלית על ידי ט. כרמי, The Penguin Book of Hebrew Verse

תרגום ״פני יהושע״ של אמיר גלבע לאנגלית על ידי ט.כרמי

תרגום ״פני יהושע״ של אמיר גלבע לאנגלית על ידי ט.כרמי חלק שני

וגם את תרגומה של מרים ארד Miriam Arad בכתב העת Ariel :the Israel review of arts and letters no. 29,1971

תרגום ״פני יהושע״ של אמיר גלבוע לאנגלית של מרים ארד

והנה תרגום “פני יהושע” לצרפתית, בתרגום עמנואל מוזס, מתוך אנתולוגיה של שירה עברית מודרנית בהוצאת גאלימר, פריס.

תרגום ״פני יהושע״ של אמיר גלבוע לצרפתית של עמנואל מוזס

תרגום ״פני יהושע״ של אמיר גלבוע לצרפתית של עמנואל מוזס חלק שני

קראו גם

שרגא רזניק על למה הוא מתרגש מ”פני יהושע”

עוד שירים של אמיר גלבע ב”יקום תרבות “

אמיר גלבע ב-1983. כתב העת “מבפנים”.


2 תגובות

  1. שיר חזק ונוגע. הים המכה והנסוג- אין כמונו למודי מלחמות, מגיעות בזו אחר זו, עשויים לחוש בעוצמת המטאפורה. המבט של יהושע משמיו בוחן ומתבונן במציאותו של הכותב, מבט בו ניתן לחוש ממש. החולי במרחב הפרטי בדומה לחולי במרחב הציבורי בימינו ואוושת המוות בסיום, כל אלה הופכים את השיר לאקטואלי בעתותינו, שיר הנוגע ברחש המחלחל של ימים אל ממש. תודה למפרסמים.

  2. בתו של אמיר גלבע ,תגיל כותבת לנו :

    “שם משפחתו של אבא בגולה היה פלמן ולא פלדמן – מצאנו ב’דפי עדות’ שאבא כתב ל’יד ושם’ על הוריו שהוא כתב פלמן.ש לנו גם ספר זיכרון של ראדזיווילוב, ובו תמונה של “החלוץ” בשנת 1923, עם פרוט המצולמים.
    וגם שם כתוב יהושע פלמן. וגם בסוף הספר ברשימת כל הנרצחים המשפחה מופיעה כמשפחת פלמן.
    אפילו שינינו על המצבה של אבא, בה מוזכרים כל בני משפחתו) מפלדמן לפלמן.”
    עד כאן תגיל.
    “פלדמן” היה שם המשפחה המקורי של גלבע כפי שהוצג בספרים בחייו , אולם כעת נראה בעקבות המידע החדש הזה שזה היה פרט שגוי וצ”ל “פלמן”.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × 5 =