בזמן מלחמה"יקום תרבות " מפרסם מגוון של שירי מלחמה חדשים וגם קלאסיים מתקופות קודמות.
והפעם לפניכם אחד משירי המלחמה הידועים וגם האכזריים ביותר של המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב, מימי מלחמת העולם השנייה.
סימונוב התפרסם בגלל שירו הרומנטי את חכי לי ואחזור " על חייל המתגעגע לאהובתו.
אבל השיר הזה הוא שונה לחלוטין:
המשורר הרוסי הידוע קונסטנטין סימונוב כתב בתקופת מלחמת העולם השנייה אחד מהשירים החזקים והידועים, וגם האכזריים, שלו. אז לא המשורר עצמו, ולא אף אחד אחר, לא התבייש ולא הסתייג מהמילים הקשות וה"קריאה לאלימות".
השיר נכתב ב- 1942 (מצורף קטע מעיתון "הכוכב האדום" בו פורסם), כאשר הנאצים היו קרובים מאוד לסטלינגרד ומוסקבה.
המערכת
בוריס ארנבורג כותב:
להלן השיר בתרגומי הצנוע. השיר המקורי ארוך מאוד ואני תרגמתי את הגרסה המקוצרת, אשר בה האימפקט הוא הכי חזק. רק החלפתי את המילה "פשיסט" למילה "אויב".
אני כמובן מתנצל מול קהילת החולדות שהשתמשתי בהן בקריקטורה לשם מטאפוריות.
צפו הקראה של השיר משנות ה-40 עם תרגום לאנגלית:
צפו קליפ של סימונוב עצמו מדקלם את השיר:
קיראו גם :
את חכי לי ואחזור : עוד שיר מפורסם מימי מלחמת העולם השנייה של סימונוב
תודה רבה לאלי.
אני באמת חושב שהשיר הזה הוא אחד מהאקורדים החזקים ביותר של תקופתו.
איני מאמין שהוא היה יכול להתפרסם בעולם בו "פוליטיקלי-קורקט" זאת הסיסמה לכל מעשה ואפילו לרגש…
מאחל לך ולכל המבקרים ימים שקטים.
בתקווה להחזרת כל החטופים ללא פשרות ועיקובים.
סליחה: עיכובים!!!
כפי שארנבורג כותב המשטור של הרגשות הוא אבסורדי. השיר מבטא את התגובה ״מהבטן״ של כל אדם נורמלי. אם זו לא התגובה שלך – אתה זה שמשהו לא בסדר איתו. כמובן, את הפעולה צריך להעביר גם דרך הראש. לא לשלוף אקדח ולירות בכל חוצפן שהרגע ״חתך״ אותך בכביש. ובאשר לאויב אמיתי, לא סתם אזרח כמוך אבל גס רוח, כמובן שמטרת הצבא היא להרוג אותו. בשביל זה יש צבאות. על הפוליטיקל-קורקטנס התבדחו כבר לפני 25 שנה, אבל כשזה מגיע לרמה שאוסרים עליך להגן על עצמך, זה כבר לא בדיחה אלא סיכון קיומי.
לא הבנתי את המשפט הראשון. גם על גסות רוח לא כ"כ…
עם כל היתר מסכים בהחלט.