בוריס ארנבורג מביא בתרגום חדש את שירו המפורסם והמרגש של המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב מימי מלחמת העולם השנייה. לצידו אנו מביאים את התרגום הישן והמפורסם של אברהם שלונסקי, שזכה ללחן נודע, ואת התרגום הישן והמפורסם פחות של שלמה אבן שושן, גם הם מימי מלחמת העולם השנייה.

עטיפת מהדורה רוסית לשירו הידוע של קונסטנטין סימונוב “את חכי ואחזור”.

עטיפת קובץ שירים מתורגמים לאנגלית של קונסטנטין סימונוב

השיר הרוסי המפורסם “את חכי לי ואחזור” פורסם לראשונה בביטאון הסובייטי “פראבדה” ב-14 בינואר בשנת 1942. קונסטנטין סימונוב שימש באותה עת כתב צבאי. השמועות אומרות שהוא היסס בתחילה לפרסם את השיר, כי זה היה שיר אישי ורגשני מדי, שלא תאם את רוח הקומוניזם. מספרים גם שכאשר סטלין קרא את השיר בעיתון, הוא שאל: “למה להדפיס שיר כזה בכל כך הרבה עותקים? די בשני עותקים – אחד לו והשני לה”. מלבד חוויות ועדויות היישר משדה הקרב שפרסם סימונוב ב”פראבדה”, הוא גם כתב יומן. “יומן לירי 1941–1942”, שנכתב והוקדש לאהובתו שחקנית התיאטרון והקולנוע ולנטינה וסילייבנה סרובה, שכנראה הייתה יפהפייה מהממת.

על פי גירסה אחת למרות שסימונוב התאהב בסרובה נואשות היא לא החזירה לו אהבה. “הוא לא משך אותה” לדבריה. היא התאהבה בגנרל הרוסי נשוי רוסקובסקי, אך בעקבות פניית משפחתו לסטאלין, נאלץ הגנרל לשוב לחזית המלחמה, ולהשאיר את וולנטינה מאחור.  

סימונוב יצא לחזית בשנת 1942, לא לפני שוולנטינה סרובה הסכימה “לתת את גופי אך לא את נשמתי כי אינני אוהבת אותך”. הסיפור שלהם הניב מחזור של שירים שכתב סימונוב “עימך ובלעדייך”, ואת השיר המפורסם ביותר, “חכי לי”, שנכתב בשנת 1941.

המשורר סימונוב וחברתו השחקנית סרובה שעבורה נכתב השיר. ויקיפדיה

סימונוב אף כתב מחזה על פי השיר, ועל פיו תסריט לסרט ששמו כשם השיר, שהוסרט ב-1943. סרובה הופיעה בו בתפקיד הראשי ואף שרה את השיר שהוקדש לה באחד מלחניו הרבים ברוסית.

פוסטר הסרט “את חכי לי ואשוב” מ-1943 שכתב סימונוב בכיכובה של סרובה ששרה בו את השיר המפורסם.

ראו קטע מהסרט כאן:

אמנם הלשונות הרעות של אותה תקופה טענו שסרובה לא באמת חיכתה לסימונוב, והיה לה במהלך המלחמה רומן עם המרשל קונסטנטין רוקוסובסקי, שמועות שהגיעו ככל הנראה גם לאוזניו של סימונוב.

המרשל הרוסי המפורסם קונסטנטין רוקוסובסקי. האם הוא היה “צלע שלישית” בסיפור האהבה בין סימונוב וסרובה?

הסיפור בכל אופן מוכחש בידי היסטוריונים שחקרו את הפרשה ובידי נינתו של אותו המרשל שטעןנה שהמרשל אמנם העריך את כישרונה התיאטרלי של השחקנית אבל זה הכל.

לימים, כאשר השניים נישאו הם חיו ביחד בנישואין קרירים, ולבסוף התגרשו לאחר שסרובה הפכה לאלכוהוליסטית. סימונוב סילק אז את שמה של אישתו לשעבר מההקדשה בשיר, והכניס במקום שמה המלא ראשי תיבות לא ברורים. לקהל הרחב, שהשיר הפך לאחד השירים האהובים עליו, זה לא שינה דבר.

כשהגיעו דפי העיתון אל החיילים בחפירות, השיר מיד כבש את לב הלוחמים, והתפשט מחזית לחזית. חיילים שיננו את מילות השיר בעל פה, ורבים גזרו את קטע העיתון שבו פורסם ושלחו אותו לאהובותיהם בעורף.

נרשמו מקרים שאנשים קיעקעו את השיר על גופם, או חרטו אותו על טנקים ומשאיות. דווח שפצועים בבתי חולים היו מצטטים את השיר גם כשסבלו מכאבים קשים.

גלויה רוסית שבה השתמשו חיילים עם מילות השיר של סימונוב.

נטען שגם הנאצים תרגמו את השיר לגרמנית וחיילים גרמנים ידעו אותו בעל פה.

עבור חיילי הבריגדה העברית שבצבא הבריטי שיר זה בגירסתו העברית היה השיר הפופולארי ביותר במלחמה.

שני תרגומים התפרסמו לשיר עוד בשנות הארבעים: האחד של אברהם שלונסקי, הוא הנוסח המושר, והשני מאת שלמה אבן שושן, שתורגם מילולית ולא הותאם ללחן.

את תרגומו של שלונסקי ניתן למצוא בשירונים רבים. הוא הולחן ארבע פעמים שונות בידי ארבעה מלחינים שונים, בנוסף למספר בלתי ידוע של לחנים שיש לשיר המקורי ברוסית – לפחות 25!
תרגומו של אבן שושן מוכר פחות, ואנו מביאים אותו גם כן.

 “את חכי לי” תורגם כמעט לכל השפות שבעולם. במיוחד התפרסם סרטון הוידיאו שבו השחקן האנגלי הנודע לורנס אוליבייה קורא את השיר בתרגומו לאנגלית (Wait for me).

והנה תרגום חדש לימים האלו של לחימה של השיר שליחו לא נס.

ד”ר אלי אשד

“חכי לי” – קונסטנטין סימונוב (תרגום בוריס ארנבורג)

״את חכי לי״ המקור הרוסי ותרגום לעברית של בוריס ארנבורג
״את חכי לי״ המקור הרוסי ותרגום לעברית של בוריס ארנבורג

והנה התרגום המקורי המפורסם של אברהם שלונסקי לשיר, תרגום שזכה ללחן מפורסם.

שלונסקי תרגם את השיר בתאריך מיוחד במינו: הוא תורגם לכבוד הניצחון בקרב סטלינגרד, הקרב שבו ניצחו הסובייטים את הצבא הגרמני והכריעו את המערכה לטובת בנות הברית והעולם החופשי. שלונסקי ראה בתרגומו זה תרומה משלו למאמץ המלחמתי ולהרמת המורל ביישוב. בתקופת מלחמת העולם השנייה שלונסקי מיעט לכתוב שירים. הוא חש כי אינו יכול לבטא את אימי המלחמה בשירה, וכי בתקופה זו שבה רועמים התותחים מוטב לה למוזה שתשתוק. אבל הוא רצה בכל זאת לתרום למאבק בנאציזם ועל אף הצהרתו כי אין לכתוב שירה לעת כזאת כתב כמה שירים המקושרים למלחמת העולם השנייה.

התרגום פורסם לראשונה בקובץ השירים עלי טרף:משירי העמים במלחמה בעריכת עזריאל שוורץ דורון, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1943.

לאחר מכן התרגום פורסם שוב בשני קבצים ידועים יותר.  לוח האוהבים: לקט שירי אהבה משירת ישראל ועמים לי”ב חודשי השנה בעריכת לאה גולדברג עם איורים של אריה נבון  (תל-אביב, עמיחי, תש”ד 1944), וקובץ מפורסם עוד יותר בעריכת שלונסקי עצמו “שירי הימים, ילקוט משירת העולם על מלחמת העולם” (תל-אביב, הקבוץ המאוחד, תש”ו 1945).

שלונסקי תרגם לא רק שירים שתיארו את אימי המלחמה אלא גם שירים עם מסר אופטימי. כוונתו הייתה לשכנע את בני עמו הדוויים והכואבים לדבוק בחיים ולהאמין ביכולת שיקומה של החברה האנושית.

עטיפת האנתולוגיה שירי הימים: ילקוט משירת העולם על מלחמת-העולם בה התפרסם תרגומו של שלונסקי ל”את חכי לי ואחזור”

אַתְּ חַכִּי לִי

אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזוֹר,
אַךְ חַכִּי הֵיטֵב.
אַתְּ חַכִּי לִי גַם בִּקְדוֹר
מִסַּגְרִיר הַלֵּב.
אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים,
אַתְּ חַכִּי בַּחֹם,
אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים
יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם.
אַתְּ חַכִּי, חַּכִּי וְלוּ
לֹא יָבוֹא מִכְתָּב,
אַתְּ חַכִּי, אִם גַּם יִלְאוּ
הַמְחַכִּים לַשָּׁוְא.
 
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזוֹר,
וְאָרוּר הַסָּח
בְּבִטְחָה גְמוּרָה לֵאמוֹר:
“מֵת הוּא… וְנִשְׁכָּח…”
יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב
כִּי אֵינֶנִּי חַי,
יִיעֲפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא
כָּל רֵעַי, אַחַי,
וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מָר
זֵכֶר נִשְׁמָתִי…
אַתְּ חַכִּי וְכוֹס נִמְהָר
אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי.
 
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזוֹר –
חַי אֶחְזוֹרָה, חַי!
הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמוֹר:
“נֵס הוּא, בְּוַדַּאי!”
הֵמָּה לֹא חִכּוּ, וְאֵיךְ
בֵּין תָּבִין נַפְשָׁם,
כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ
הִצַּלְתִּנִי שָׁם.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע
רַק אֲנִי וְאַתְּ:
כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם
לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ.

שלמה אבן שושן. לקסיקון הספרות העברית

והנה תרגום נוסף לעברית, תרגומו של שלמה אבן שושן, שתורגם מילולית ולא הותאם ללחן.

אבן שושן תרגם ‬את כל מחזור השירים של סימונוב “יומן לירי 1941-1942”, שאותו הקדיש המשורר לאהובתו ולנטינה וסילייבנה סרובה, בספר עמך ובלעדיך: שירים (הקבוץ המאוחד, תש”ד 1944). במחזור שירים זה “חכי לי” הוא השיר הפותח.

התרגום פורסם שוב בקובץ מנין רוסי / תרגומים משירת רוסיה (הוצאת הקיבוץ המאוחד תשנ”ח 1998).

תרגומו של אבן שושן מוכר פחות מזה של שלונסקי והנה הוא לפניכם:

חַכִּי לִי

חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,
אַךְ חַכִּי מְאֹד.
חַכִּי עֵת גֶּשֶׁם סְתָיו זָהוּב
יְהַלֵּךְ תּוּגוֹת,
חַכִּי עֵת קֹר שְׁלָגִים נוֹשֵׁב,
חַכִּי לְעֵת שָׁרָב,
חַכִּי עֵת יִשְׁתַּכְּחוּ מִלֵּב
כָּל יוֹצְאֵי לַקְּרָב.
חַכִּי לִי עֵת מִמֶּרְחַקִּים
אִגֶּרֶת לֹא תִּפְקֹד
חַכִּי עֵת כָּל הַמְחַכִּים
כְּבָר יִמְאֲסוּ חַכּוֹת.

חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,
אַל תּוֹשִׁיטִי יָד
לְכָל אֲשֶׁר שִׁנֵּן, כִּי שׁוּב
לֹא אֶחֱזֹר לָעַד.
יַאֲמִינוּ אֵם וָאָח
כִּי אֵינֶנִּי עוֹד
וְיָשְׁבוּ רֵעִים לָאָח
כִּי יִלְאו חַכּוֹת,
וּמָזְגוּ כּוֹס יֵין שָׂרָף
לְזֵכֶר נִשְׁמָתִי…
חַכִּי, וְעִמָּהֶם יַחְדָּו
אַל תַּחְפְּזִי תִּשְׁתִּי.

חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,
עַל אַף אֵימֵי גּוֹרָל!
יֹאמְרוּ נָא כָּל שֶׁנּוֹאֲשׁוּ:
“שִׂחֵק לוֹ הַמַּזָּל!”
אֲשֶׁר נוֹאַשׁ חַכּוֹת חָדַל,
לֹא לוֹ הָבֵן עוֹד, אֵיךְ
בְּתוֹךְ הָאֵשׁ אוֹתִי הִצַּלְתְּ,
בְּעֶצֶם חַכּוֹתֵךְ.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי – נָבֶן זֹאת
רַק אֲנִי וְאַתְּ,
כִּי חַכּוֹת, חַכּוֹת, חַכּוֹת,
אַתְּ בִּלְבַד יָדַעְתְּ.

קראו גם

זאב גלילי על מקור השיר

עופר גביש על הלחן לשיר

אבי קורן על השיר

את חכי לי: גילגוליו של שיר

השיר בלחנים שונים באתר “זמרשת”

קיראו את “הרוג” את האוייב” עוד שיר מימי המלחמה של סימונוב

האזינו לשיר בתרגום אברהם שלונסקי עם לחן של שלמה דרורי

2 תגובות

  1. אלי תודה רבה, אני רואה שגם שני קודמיי בחרו בצימס של הפיוט ובו רק שישה בתים.
    כי השיר המקורי הוא ארוך מאד, כך שבחירתי הייתה מוצדקת.
    הרבה הצלחה בעבודת הקודש שלך
    בידידות
    בוריס

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

19 − 19 =