להלן רשימה של מגוון המאמרים שפורסמו ב”יקום תרבות” על דיסטופיות בכלל ועל דיסטופיות ישראליות בפרט.
המערכת
במשך השנים פירסמנו ב”יקום תרבות” מאמרים על וסיפורים של דיסטופיות, הסוגה הספרותית שמתארת עתיד קודר, מאיים, ורודני, ולאחרונה במיוחד השתדלנו לפרסם כל שבוע מאמרים על דיסטופיות שתיארו עתיד קודר ומצמרר של מדינת ישראל.
כיום, כשנראה שהדברים האלו מתממשים במציאות, והעולם נמצא בעידן דיסטופי במקומות שונים, רחוקים וגם קרובים, נראה לנו שתרמנו להעלאת המודעות לתחום, שהגיעה גם לתנועות המחאה הפועלות בעולם ובישראל. ולראיה תנועות המחאה משתמשות במיצגים דיסטופיים, כמו מיצגי “השפחה” המבוססים על רומן דיסטופי ידוע.
להלן רשימה שתתעדכן מדי פעם של המאמרים וקטעי סיפורים שפירסמנו בנושא, שבהם אנו מציגים את ז’אנר הדיסטופיות כפי שהופיע בעברית לאורך השנים.
דיסטופיות זרות
נחמיה סקאדר לנשיאות! התחזיות של רוברט הינליין
דיסטופיות ישראליות (לפי סדר הפרסום המקורי של היצירות)
ההווה והעתיד כפי שנחזו בעבר – ישראל בשנת 2000 מאת “ס.גולדפלוס”( פורסם במקור ב-1951)
והיה והימין הקיצוני ישלוט בישראל: “פרגוד הבדולח” של יהושע גרנות ( פורסם ב-1969)
“אחרי הגשם” סיפור עתידני דיסטופי מאת יצחק בן נר ( פורסם במקור ב-1976)
החרדים באים: סקירה על הדיסטופיה “מלאכים באים” מאת יצחק בן נר ( פורסם במקור ב-1987)
מלחמת מאסף כנגד הדיסטופיה: ריאיון עם יצחק בן-נר ב”יקום תרבות”
מסע במדינת ההלכה: סקירה על הספר הדיסטופי “פונדקו של ירמיהו” מאת בנימין תמוז ( פורסם במקור ב-1984)
הדרך לעין חרוד-מנהרות הזמן: פרק מיוחד מהספר הדיסטופי הקלאסי של עמוס קינן (פורסם במקור ב- 1984)
אפוקליפסה צברית – “הדרך לעין חרוד” הגירסה הקולנועית (סרט מ-1990)
ההווה של 2016 כעתיד דיסטופי: סקירה על “בשם שמים” מאת הדי בן-עמר ( פורכסם במקור ב-1998)
העתיד שלא היה – ההיסטוריה החלופית של ישראל: ”קוקש קודש” מאת חנן שטיינהרט ( פורסם במקור ב2001)
ימי ההתקוממות: פרק מ”העיר המזרחית” מאת אילנה ברנשטיין ( פורסם במקור ב-2013)
העתיד הרודני של ישראל על פי יהונתן גפן: סקירה על הדיסטופיה “כתר זמני” ( פורסם במקור ב-2013)
העם השתגע? סקירה על “הזקן השתגע” מאת אביבית משמרי ( פורסם במקור ב-2013)
קסנדרה הישראלית – שיחה עם אביבית משמרי על ספרה “הזקן השתגע”
2023 על פי יגאל סרנה – עולם עתידני עצוב ( פורסם במקור ב-2014)
2023 עכשיו ( יגאל סרנה סוקר את ספרו “2023 ” בסוף שנת 2023)
מבית שלישי לחורבן סופי – סקירה על “השלישי” מאת ישי שריד ( פורסם במקור ב-2015)
סייבר פאנק מזרח תיכוני: “עושה שלום” של מושיק גולסט ( פורסם במקור ב-2015)
2023: סיפור הקומיקס והאלבום המוזיקאלי ( פורסם במקור ב-2016)
עולם נשי חדש ומפחיד: שיחה עם משה גרנות על הדיסטופיה האנטי-פמיניסטית “האי” ( פורסם במקור ב-2016)
התחרדות: ישראל בשנת 2027 על פי נגה מרון ( על הספר “יש מישהו אחר” שפורסם במקור ב-2017)
רציתם מדינה אחת? קיבלתם. עכשיו אל תבקשו כסף – מדינת ישראל בשנת 2030: סקירה על הספר “2030” מאת דני וינשטיין ( פורסם במקור ב-2019)
מאמרים כלליים על דיסטופיות ישראליות
הצופים לבית ישראל – מאוטופיה לדיסטופיה בסיפורת הישראלית
איך מציגים את “הסוף”? שמעון לוי על הדיסטופיה בתיאטרון הישראלי
ד”ר אלי אשד על הקסם האפל של הדיסטופיה
והפרויקט המנוגד שבו אנו מזמינים כותבים לכתוב על אוטופיות ומידנות ישראל שהם כן רוצים לראות :
עטיפת ספר של אסימוב העוסק ביצירת עתיד טוב יותר. ניגוד לכל דיסטופיה.
Yuval Welis
יצא לאחרונה משהו חדש
מדינת קונספירציה של טליה וייס
“אני רוצה להכריז על שנת 2025 כעל שנת האושר הארצית,” הכריז ראש הממשלה בישיבה רבת-משתתפים חשובה במיוחד.
“ואיך בדיוק אתה מציע שנגרום לכל האנשים להיות מאושרים בו-זמנית?” שאלו יועציו השונים.
“את ה’איך’ אני משאיר לכם,” קבע ראש הממשלה, “אני אחראי רק על ה־למה, ואתם חייבים לעשות זאת.”
“שנת האושר שלי” הוא הסיפור הראשון מתוך שלושה סיפורים קצרים המתארים חיים במדינה שבה לאזרח הקטן אין שמץ של מושג מה מתרחש מאחורי הקלעים. האזרח הוא מעין בובה על חוט המכוונת על פי צורכי המדינה וראשיה. יונתן, גיבור הסיפור הראשון, יוצא למסע אישי בעקבות האושר ובו-בזמן למסע שמטרתו למנוע הנדסת תודעה כללית והפיכתם של כלל האזרחים לזומבים מאושרים.
גם אם כולנו שואפים להיות מאושרים כל חיינו, הדרך אל הפסגה המיוחלת עוברת במסע ארוך ואישי רצוף עליות ומורדות. אושר לעולם אינו מושג בקלות ובמהירות, ואין קיצורי דרך.
מדינת קונספירציה הוא ספרה הראשון של ד”ר טליה וייס, מורה ומרצה בתחום המדעים, הפילוסופיה והחינוך. טליה פרסמה סיפורים קצרים וסיפורים בהמשכים בפלטפורמות דיגיטליות לכותבים מתחילים, צברה ביקורות אוהדות והחליטה לקפוץ אל העולמות המודפסים הכרוכים. זה היה שווה את זה.
https://www.e-vrit.co.il/Product/24569/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94?fbclid=IwAR1RQ9zlviuBiNfVMgP1079uS3DwlSQXBp-hr-t3yrLxBJGvUsT2l-aAA_Q
כדאי להוסיף
אם אני צריך לבחור ( וזה מה שאני עושה ) את שלושת הספרים שחזו בדייקנות הרבה ביותר את המצב כיום בישראל אז אלו הם ספרו של משה בן אפרים ( יוצר הסדרה הרדיופונית משפחת שמחון “) “גוג: רומן אפוקליפטי ” שחזה ב-1998 השתלטות רודנית על ישראל באמצעות הצבעה מושחתת בכנסת.
ספרו של עדי בן -עמר “בשם שמיים ” שתיאר די בדייקנות השתלטות חרדלית זוחלת על ישראל שאכן התרחשה , גם כן ב-1998 .
יש את הסיפור הקצר של הסופר המוזיקאי ויוצר הסרטים דני דותן “אנרכיה מותק ” בקובץ הסיפורים בשם זה (1999).על עתיד שבו החרדים, דמויי הטליבאן באפגניסטן, שולטים במדינה בצורה אלימה ורצחנית, ומחתרת נשים פמיניסטיות אנרכיסטיות נאבקת בהם.
פניתי למר דותן לפרסם שוב את הסיפור הזה שזמנו היגיע ב”יקום תרבות ” הוא כרגע שוקל זאת.
אולי יעשה ממנו סרט עלילתי או תיעודי מאחר שזמנו היגיע.
מפליא ששלושת הסופרים האלו חזו ממש במקביל בסוף שנות התשעים אירועים שיתרחשו 25 שנים מאוחר יותר.
כאילו כל אחד מהם צפה במקביל אלמנטים שונים של מה שעומד להתרחש.
והנה תקציר ספרו של דותן :https://www.newlibrary.co.il/product?c0=12913
ואפשר להוסיף לרשימה המכובדת את סדרת הטלוויזיה הדיסטופית “אוטונומיות” (2018) של אורי אילון ויונתן אינדורסקי שגם ביים.