ד"ר אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, אינו ממליץ
על הסרט "האסירה אקס"
צפיתי בסרט התיעודי "האסירה איקס" שלכאורה עוסק בחייו של "אסיר איקס", מרדכי קידר (שום קשר למזרחן בשם זה), עבריין וסוכן חשאי ישראלי שרצח את הסייען שלו בעת משימה בחו"ל, ונכלא על כך במשך שנים בבידוד בשם "אסיר איקס". לאחר ששוחרר הפך לדמות ידועה בבוהמה הישראלית, ואז נשא לאישה דמות מוכרת בבוהמה, את בתו של האמן יצחק דנציגר (יוצר פסל "נמרוד"), ונסע עימה ועם ילדיה לארה"ב לגור שם ועקבותיו נעלמו. הוא חזר יום אחד כדי לדרוש את ביטול האישום נגדו בבית המשפט העליון, נכשל לגמרי ונעלם שוב.
הוא נפטר ממש לאחרונה בשנת 2021 כתוצאה מהקורונה, ויש להניח, כפי שמתברר מהסרט, שבחייו לא היו מעיזים להפיק את הסרט הזה עליו, רק לאחר מותו.
רשימה ארוכה יותר על הסרט וניתוח דמותו של קידר יש כאן "שובו של האסיר איקס ". אבל כאן כמה מילים על הסרט עצמו.
הסרט מתואר מנקודת מבטה של בתו החורגת, מיכל בן חורין, שאותה, מתברר מהסרט, אנס במשך שנים רבות.
הסרט מתמקד במפגשיה של מיכל בן -חורין לאורך השנים עם פושעים מסוכנים שונים בבתי הכלא, כמו צ'רלס מנסון ואחרים, פשוט כדי ללמוד דרכם על הפושע קידר שהיא הגיעה למסקנה כתוצאה שהוא היה המסוכן מכולם.
דמותה של מיכל בן חורין, כפי שהיא מתוארת בסרט, היא דמות אניגמטית. למרות שרוב הסרט עוסק רק בה אנחנו לא באמת יודעים עליה הרבה, בעצם רק שהיא הייתה סטודנטית מבריקה למתמטיקה באוניברסיטה. אין שום תשובה לשאלה מדוע היא עושה את מה שהיא עושה – נפגשת במשך שנים עם גדולי הפושעים והפושעות בארה"ב, וגם מביאה אליהם לכלא את ילדתה שמתראיינת על כך בסרט.
הניסיון שלה, ובוודאי גם של הסרט ושל הצופים בו, ללמוד את קידר נכשל. היא לא באמת מצליחה להבין אותו לאחר כל השנים שנפגשה בכל אותם רוצחים סידרתייים סדיסטיים.
יכול להיות שקידר היה גרוע יותר מכולם, יש לנו על כך עדות של מי שהכירה את כולם, ובפרט אותו. אבל במה בדיוק קידר היה גרוע בהרבה ממנסון ושאר הרוצחים הסדרתיים? הוא רצח, פעם אחת, ואנס את בתו החורגת, אבל עד כמה שידוע לא ביצע רציחות סידרתיות סדיסטיות.
סיבותיה של הבת עימה, אין ספק, ועוד לאחר אותו מחקר של שנים, אבל הסרט סותם ולא מסביר וחבל.
הבעיה החמורה של הסרט שהוא לא עוסק בקידר, הוא עוסק בבן – חורין, כפי שאפשר להבין עוד משמו. מעבר לנקודה מסויימת בחייו של קידר הסרט מתעלם ממנו ולא מעביר לנו מידע חשוב ביותר לגביו (שאותו אפשר ללמוד מהערך עליו בויקיפדיה). הסרט הוא לכן סיפורה של בן חורין, שהיא, עם כל מוזרויותיה, ובניגוד לקידר, לא מעוררת שום עניין בצופה, ובהחלט לא מחזיקה סרט.
התאכזבתי.
צפו במקדימון של "האסירה אקס"
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, אינה ממליצה
על הסרט "שומרי הגלקסיה 3"
שומרי הגלקסיה: חלק 3, האחרון בסדרה, מוקרן כבר חודשים בבתי הקולנוע. מאוד אהבתי את הסרט הראשון בסדרה משנת 2014, נהניתי לראות בו אזכורים לסרטים רבים בהם צפיתי עד אז, וכתבתי על כך בהרחבה. לא ראיתי את סרט ההמשך משנת 2017, אך על הסרט העכשווי, השלישי והאחרון בסדרה, קראתי ביקורות משבחות וקיבלתי המלצות חמות מחבריי.
אחרי הצפייה בחלק 3 שמחתי שסמכתי על האינטואיציה שלי, ולא ראיתי את החלק 2, וגם חלק 3 נגוע בתסמונת ההמשכון המאולץ, בלא הצלחה לשחזר את ההישג של הסרט הראשון בסדרה.
רוקט, הדביבון המהונדס, שהיה דמות משנית, כמעט קומית בחלק 1, הפך להיות הגיבור הראשי בסרט הנוכחי. ספק אם צופה יכול להתחבר לדביבון-בובון כפוף, עצוב, אשר רוב הסרט סובל מהתעללות של "הוד התפתחותו" או גוסס, שהתחיל את חייו המהונדסים בחברת עוד שלוש חיות פצועות, מעוותות.
ההתעלפות בתחילת הסרט של פיטר קוויל, הדמות האנושית היחידה, משתיית יתר, לא מוסיפה כבוד לדמות, ופוגעת בתפקודו כמנהיג חבורת "שומרי הגלקסיה". החזרתה של גאמורה, אהובתו, שמתה בסדרת "הנוקמים", היא סתומה, לא מייצרת מתח רומנטי, מאכזבת את קוויל, וודאי את הצופים.
האיש המבוגר אליו חוזר קוויל אינו נראה כמו סבא שלו, שאמור להיות בן 90. המפגש ביניהם לא מרגש. בסוף-סוף, אחרי רצף עצום של מזכים לאלפי משתתפי ההפקה, באולם הולך ומתרוקן, מוקרנת סצנה קצרה נוספת, שבה פיטר, ביושבו ליד שולחן אוכל ממלמל דבר-מה לא חשוב בפה מלא.
בהשראת עליית חשיבותה ומרכזיותה של הביולוגיה בשנים האחרונות, הגופים השמימיים של עולמות אחרים בגלקסיה, אליהם מגיעים השומרים, עשויים מרקמות רוטטות, ביולוגיות-חיות, שהמגע בהם די מגעיל.
ישנו גם עולם משונה, יציר כפיו של הנבל הביולוג, שמתיימר להידמות לכדור הארץ, עם אנשים בעלי פרצופים חזיריים. כשפיטר קוויל, שמטיס ספינות חלל מסובכות, מתקשה בנהיגה במכונית ישנה, הדבר נראה אומלל ולא אמין, וודאי אינו משמש אתנחתא קומית.
מתוך ההערכה שלי לסרט "שומרי הגלקסיה", כשהיה היחיד בשנת 2014, ללא מספרים סידוריים, אחלץ מתוך המשכו חסר החן מספר סצנות יפות ודמויות רעננות.
גרוט הצמחי, הכמעט נצחי, מתאושש ממצבי קיצון, גדל לממדים מרשימים, חוזר על המנטרה I am groot, ומפתיע בהצהרה I love you all בסוף הסרט.
מהדמויות החדשות, שלא משתייכות לחבורת שומרי הגלקסיה, חמוד במיוחד אדם וורלוק המוזהב.
הוא מזכיר את בנם המשותף של ביאוולף, הגיבור הראשי של הסרט הקרוי על שמו משנת 2007 והמכשפה הפתיינית היפהפיה, המגולמת בשיטת לכידת תנועה ע"י אנג'לינה ג'ולי הצעירה. מעופו של אדם מהדהד את זה של סופרמן, אך אדם וורלוק, ללא כל סיבה נראית לעין, מחולל הרס במחנה של "שומרי הגלקסיה", וכך מזניק את עלילת הסרט. אדם נתפס בהמשך הסרט ע"י השומרים, אך לא מחוסל, אלא מקבל "הזדמנות שנייה", ומציל את פיטר קוויל מהקיפאון בחלל בסצנה אייקונית, שנצפתה גם בסרט "כוח משיכה" משנת 2013.
עלילת הסרט "שומרי הגלקסיה 3" כבדה, אלימה, מתחפשת להגיונית, גורמת לתסכול לצופה, שלא לגמרי מצליח לעקוב אחריה. זהו מדע בדיוני מיושן, מאוס, של גיבורי על נחותים ומכוערים, המשלב בצורה גולמנית את האנושי, ומתיימר להגיע למסקנות על טבעו.
חגית כן ממליצה
על הסרט "אסטרואיד סיטי"
לעומת שומרי הגלקסיה, הסרט "אסטרואיד סיטי" של וס אנדרסון כולו חידוש של עלילה איגיונית (nonsense) פרועה, סוריאליסטית, תזזיתית. הצופה מבין מיד, שאין בהכרח חוט מקשר בין הסצנות, ואינו מוטרד מכך, שאינו מבין את הקשר. הוא נהנה מהאבסורד של הסצינות ומההפתעה, שנכונה לו על כל שעל של אדמת חול מדברית עם פטריות גרעיניות ברקע.
עלילת הסרט מתרחשת בשנת 1955 ב"אסטרואיד סיטי" – עיירה בדיונית בארצות הברית. בני נוער מבריקים, מלווים בהוריהם, מתאספים לתחרות בכנס מדעי-אסטרונומי. אירוע קוסמי הפוקד את אסטרואיד סיטי מותיר אותם מכותרים באתר בידי הממשל עד להודעה חדשה.
הרצף העלילתי, הבדיוני והתזזיתי בפני עצמו, נקטע מעת לעת ע"י סיפור המסגרת, המוגש בשחור-לבן במסך מלבני, בו קריין פונה לקהל, ומספר על הפקת המחזה "אסטרואיד סיטי". העלילה המרכזית מוצגת במלוא רוחב המסך ובצבעי פסטל דהויים. יפה שתילת הפקת המחזה "אסטרואיד סיטי" בתוך עלילת הסרט באותו השם. כאשר השחקן הראשי מתפרץ אל חדרו של המחזאי בטענה, שאינו מבין את המחזה, והמחזאי אומר לו, שאין זה חשוב, והעיקר, שהוא עושה את תפקידו מספיק טוב, הצופים שמחים לקבל אישור לאי-הבנתם של העלילה.
השחקנים סקרלט ג'והנסון וטום הנקס מספקים הופעה מרעננת רצינית-קומית.
אני מבחינה בדמיון בין עיצוב העיירה המדברים של שנת 1955 ב"אסטרואיד סיטי" לבין העולם המקביל הדמוי-ארצי ב "שומרי הגלקסיה3" עם המכוניות הגדולות הישנות. הדמיון מבליט את האלגנטיות והמשחקיות של ה"סיטי".
