חגית בת אליעזר, משוררת וחובבת סרטים, כותבת לראשונה רשימה על סרט מדע בדיוני.
"שומרי הגלקסיה": הומאז'ים מענגים
מאת חגית בת אליעזר
הסרט "שומרי הגלקסיה" (Guardians of the Galaxy) מתחיל בצורה די מדכאת: ילד קטן ועצוב מתבודד עם שירי שנות השבעים המיושנים באזניותיו. הוא מוכה על ידי תלמידי כיתתו כי ריחם על צפרדע מנותחת, אך עיקר מצוקתו היא אמו הגוססת ובקשתה האחרונה שלא נענית − לגעת ביד בנה.
אבל אז חל מהפך: פיטר קוויל − בחור נאה, חסון ומחויך − פוסע בבטחה בנוף אדמת טרשים חללית, מרחף מעל מכשולים, מועך שרצים וחובט במעופפים מעצבנים. הוא קל-דעת ושובב – אין עוד זכר לילד הרכרוכי החס על צפרדע. קוויל נכנס למערה, לוקח איזה כדור-אוצר שמור היטב וגובר על כל התוקפים שמבקשים לגזול את הכדור ממנו. באורח פלא פיטר ההרפתקן מתחבר לעוד ארבעה יצורים שונים, שלכל אחד מהם סיבה משלו לחסל את נבל-העל רונאן, המעוניין לשים יד על כדור האוצר, ולהשמיד את הגלקסיה בעזרת כוחות ההרס של הכדור. כך, בעל כורחם, חמשת המופלאים – הם מגִני הגלקסיה הבלעדיים.
העלילה מתגלגלת אחרי הכדור, אך היא מופרכת וככזאת לא יכולה לבדה להצדיק את הסרט. אני חשה שאלה הם פני השטח הגלויים של הסרט וישנו רכיב עומק: איזו חידת-היגיון שמגרה את השכל. כן, ברור שלפנינו פרודיה על סרטי גיבורי העל, אך במה היא מתבטאת?
שומרי הגלקסיה הם חמישיית יצורים משונים, שהתגבשה באקראי והדבר מזכיר לי את חבורת הקוסם מארץ עוץ שגם היא חמש דמויות המונחות על ידי משאלות אישיות במסען המשותף. המערה בתחילת המסע והשגת הכדור-משאלתם של הרשעים – היא מערת הקסמים של אלדין המצליח לשים את ידו על מנורת ג'יני הנכספת. מעתה, כשמצאתי שני הקשרים ודאיים לסרטים ידועים, הצפייה בסרט מלהיבה הרבה יותר. התסריטאי קורץ לי ובוחן: "נראה אם את מזהה הקשרים לעוד סרטים". כמו בתרגיל "מצא את ההבדלים" הוא מציב אותי בפני האתגר "מצאי את הדמיון". בהמשך הצפייה, אני מאמצת את השכל ואומנם מצליחה לזהות הומאז'ים לעוד סרטים.
ברור שיש כאן "מטריקס": הכלא שלתוכו נופלים חמשת המופלאים הוא דגם מוקטן של מתחם ה"ציון" מהסרט השני בסדרה. על רקע כל ההרס הסביבתי בני הזוג פיטר קוויל וגאמורה שוקעים בשיחת התקרבות אינטימית – זה הדבר הקרוב ביותר להתעלסות המפוארת של ניאו וטריניטי בנבכי "ציון" המטריקסי − הסרטים המודרניים שומרים על איפוק פוריטני, וחבל שכך.
והנה עוד סצנת מפגש אינטימי בין בני הזוג − הפעם בחלל, כשקוויל בא להצלתה של גאמורה. והרי מדובר בהומאז' לסרט "כוח משיכה" (gravity). ומה מזכיר לי הגבעול הרך בעציץ בסוף הסרט ששרד באורח פלא את השמדתו המוחלטת לכאורה של גרוט – הגורם הצמחי? הרי זהו אחיו של הגבעול השורד מסרט האנימציה עטור הפרסים Wall-E, המבשר את חזרתו של המין האנושי לכדור הארץ. קו דמיון נוסף מקשר בין שני הסרטים: Wall-E הרובוט מסוגל להשמיע רק את שמו, אך כל פעם בהוראה אחרת – וכמוהו גם המשפט הקבוע "I am Groot" בפיו של גרוט, שאותו מפענח חברו רוקט הדביבון כאתנחתה קומית מוצלחת.
המשפט הזה מזכיר לי בנימת נגינתו את ה-"I’ll be back" האלמותי של ארנולד שוורצנגר המחסל מהסרט "שליחות קטלנית". ועוד הקשר לסרט מהסדרה: האחות הרובוטית-מתכתית של גאמורה מתחברת חזרה לאחר שהתפרקה מפגיעת מטח יריות קטלני, ממש כמו המחסל המשוכלל בסרט "שליחות קטלנית 2 – יום הדין".
נוסף על אלה, מצאתי הקשרים לעוד שני סרטים: חץ אחד המפלח קבוצת חיילי אויב הממוקמים מעגלית הוא הומאז' ברור למסלול המעגלי של הכדור הקטלני הנורה על ידי אנג'לינה ג'ולי הוירטואוזית לקראת סופו של "המבוקש". ולא זאת בלבד, אלא שסיפורו של קונאן הרשע על מותן בייסורים של אשתו ובתו של דראקס המשמיד, המצדיק את יצר הנקמה, מתכתב עם סצנה דומה בסרט "גלדיאטור".
לצד המראות האלימים האלה ישנן גם סצנות קומיות המתקשרות לסרטים אחרים: רוקט-מקגייבר שמצליח להרכיב כלֵי נשק מכל ערימת גרוטאות וצלקתו הקטנה של פיטר קוויל, שאותה הוא מציג כהוכחה לסדרת עינויים שעבר במהלך חניכתו המעלה חיוך, לעומת גופים חבולים ומצולקים בהגזמה בסרטים אחדים וביניהם – הצעיר המוסלמי הצ'צ'ני ב"איש מבוקש מאוד" החדש.
את כל ההקשרים האלה פיענחתי תוך כדי הצפייה בסרט. הדבר שימח אותי מאוד וחיזק אצלי את התובנה כי הידע המצטבר הוא לטובה וגורם להנאה אינטלקטואלית. נוסף על כך חשתי גאווה כחברה במועדון שותפי הסוד של התסריטאי. היה לי ברור שגם קלטות המוזיקה של הילד קשורות לסרט כלשהו שראיתי בעבר. רק עכשיו, בזמן הכתיבה, קראתי בוויקיפדיה-חברתי שהרובוט Wall-E "פיתח תחביבים כגון צפייה בקלטות מחזות זמר" – וזהו קו הדמיון השלישי והמשמעותי בין "שומרי הגלקסיה" ל- "Wall-E". לריבוי ההקשרים בין הסרטים האלה יש סיבה טובה: הרי אולפני וולט דיסני שותפים להפקת שניהם.
כאן אני חייבת להתייחס למשחקו של כריס פראט, המגלם את פיטר קוויל. זהו תפקידו הראשי הראשון בקולנוע, לאחר ששיחק תפקידי משנה רבים וטובים. יכולתו של כריס לנהל משחק כפול – גם הדבקות במשימה הגורלית המרוחה על פניו וגם קלות הראש המחויכת המציצה מזוויות פיו והקורצת מתוך עיניו – היא הגורם העיקרי להנאה האינטלקטואלית והרב-חושית מהסרט.
בשנתיים האחרונות כתבתי למעלה מ-60 רשימות על ספרים וסקירות אירועי שירה. זו הפעם הראשונה שבה אני כותבת על סרט. ביקשתי להתייעץ עם ידידי שמוליק שהכיר לי בזמנו את טרילוגיית המטריקס וככלל, טעמו בסרטים תואם את טעמי. ידעתי שאמצא בו בן שיח להתלהבותי מ"שומרי הגלקסיה", שבו צפה גם הוא. כשהייתה בידי טיוטה מתקדמת, הצגתי בפניו את הרעיון לבנות את הרשימה על הסרט סביב שלד ההומאז'ים. הוא תמך ברעיון ואף מצא עוד הקשר: סצנת חטיפתו של פיטר הצעיר על ידי חללית החייזרים היא שכפול של סצנת חטיפתו של הילד ב"מפגשים מהסוג השלישי".
ודאי קיימים עוד הקשרים – בפרט לסרטים שבהם לא צפיתי. יש לי תחושה שמנהיגת כדור הארץ – הגברת המכובדת, כסופת השער המגולמת על ידי השחקנית גלן קלוז ולצדה הנשים בעלות הפנים הוורודות, המתרוצצות בבהלה − גם הן אזכורים של דמויות דומות מסרטים אחרים. אשמח אם קוראי הרשימה יעזרו לי בפיענוח ההקשרים האלה ויספרו לי על הקשרים נוספים שאותם גילו.
מאז "שומרי הגלקסיה" צפיתי בשני סרטים נוספים, ותמיד באולם קולנוע, מעברה השני של מראת הקסמים – "פרז הצעיר" ו"התבגרות". הנה כי כן, אני מתחילה להבין את טעמי בסרטים: תנו לי פנטזיה – אבל לא מסוג סרטי טרילוגיית הבאטמן. הם אמנם טובים, בעיקר הסרט השני "האביר האפל", אך כבדים ורציניים. תנו לי את הסוג הקל, המחויך, בעל ההומור העצמי.
אני נזכרת בתצפית על תנועת רגלי מתאגרף קל-משקל-זבוב (מתחת ל-50 ק"ג) בסרט "פרז הצעיר", שהיא כולה ריקוד מלבב, כשמעל לקו החגורה ולעתים גם מתחת לחגורה – דבר שאסור, אך קורה − מתחולל קרב מכות אכזרי. זה מה שאני רוצה – שהסרט ירקוד בפניי את המראות המשאלתיים, המשמחים. את התיאור של שאר צדדיו של הקיום האנושי כבר אצרוך דרך הספרות היפה והתיאטרון היפה לא פחות.
איני חובבת סרטי מתח ואקשן ולכן לא צפיתי באף אחד מהסרטים שהזכירה חגית בכתבה. אבל עכשיו התעוררה סקרנותי ואלך לצפות בסרט 'שומרי הגלקסיה'. מה עוד שהיא מבטיחה שיש שם הומור ושובבות… תודה חגית.
לבושתי עדיין לא ראיתי את הסרט, אבל התחושה שלך לגבי גלן קלוז היתה נכונה.
בסרט "הפלישה ממאדים" גלן קלוז מגלמת את מרשה דייל, אשת הנשיא, בעת תקיפת אנשי המאדים.
נימרוד
נמרוד היקר, תודה רבה-רבה לך על אימות התחושה שלי לגבי גלן קלוז ועל המידע על הסרט "הפלישה ממאדים" אותו לא ראיתי. "שומרי הגלקסיה" עדיין מוקרן בבתי הקולנוע – רוץ לראותו.
חגית
הנני להצהיר כי עדיין לא ראיתי את הסרט.
הכתבה של חגית מעוררת סקרנות, כי לא חשבתי שמשוררת כה מוצלחת אוהבת סרטי אקשן…
כמו כל הסרטים בעולם – החלק המעניין הוא הקונפליקט שהם מציגים.
הרבה יותר קשה להציג סיפור (קונפליקט) שלא מבוסס על אלימות מאשר קונפליקט המבוסס על אלימות קשה…
בעצם כל יוצר קולנוע שרוצה למכור הרבה כרטיסים ומהר… הורג המון אנשים על המסך.
ולאחרונה הגדילו יוצרי הסרטים באיום האלימות – כבר לא רצח יחיד, או רצח קבוצתי..
אפילו לא רצח עם או השמדת כדור הארץ… אלא שומו שמיים!!! כבר מדובר על השמדת גלקסיה שלמה.
הסרט כנראה עשוי טוב, אם חגית כתבה כך כי אני סומך מאוד על שיקול דעתה.
אבל כנראה שלא אלך לסרט הזה, אולי אצפה בו באם יגיע לטלוויזיה…
ועוד משהו – מצאה חן בעיניי ההשוואה של חגית לדמויות הנבעכיות של הקוסם מארץ עוץ.
יש הרבה דוגמאות של "כוחנו באחדותנו" ואין זה סיפור חדש…
בעיר הגרמית BREMEN מוצג פסל ברונזה של המוזיקאים מברמן. מדובר על חמור, כלב, חתול ותרנגול
שהיו מאוימים ע"י אנשים שהיו הבעלים שלהם. ויום אחד הם התאחדו: החמור נער. הכלב נבח, החתול יילל והתרנגול קרא קוקוריקו ויחד הם הצליחו להתגבר על כל הבעיות שלהם והם מהווים סמל של אחת הערים המצליחות באירופה!
הנה הסיפור:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F