“הסופר, העיתונאי, מדריך הטיולים, והסינולוג יגאל צור מביא לנו בספרו החדש סודות קטלניים, קשרים מסוכנים הצצה גיאופוליטית ייחודית ולא מוכרת לציבור הישראלי.

האם בגבול סוריה -תורכיה צץ איום נוסף וכרגע בלתי ידוע על ישראל?

יגאל צור הרשה כבר ליקום תרבות לפרסם פרק מספרו וכעת הוא מביא סקירה על מצב גיאופוליטי לא ידוע כל כך בגבול סוריה תורכיה שיש לו השלכות גדולות.

המערכת

כריכה קדמית של ״סודות קטלניים קשרים מסוכנים״ ספרו של יגאל צור
כריכה קדמית של ״סודות קטלניים קשרים מסוכנים״ ספרו של יגאל צור

הקדמה

סודות קטלניים, קשרים מסוכנים הוא ספר מתח שפרסמתי לאחרונה, שלוקח אותנו אל ליבה של סין השואפת להיות השמש היחידה בשמי המעצמות, אל דרך המשי שם מתגוששים בעוצמה כוחות טרור מול משטר נוקשה, ואל גבול סוריה-תורכיה שם מתבצעת חטיפה נועזת על ידי יחידת עילית ישראלית.

זהו חלק ממה שכתבתי על גב ספר. בהמשך נכתב: בעלילת מתח עוצרת נשימה, נחשפים כוחות גיאופוליטיים אפלים שמעורבים בהם ניסויים סודיים בחצר האחורית של סין, והפחד המושרש בישראל מפני שואה נוספת. אלא שמכאן ואילך צריך לבוא הסבר נרחב יותר – מה שכמובן לא ניתן לעשות על גב ספר מצומצם – לשאלה מה הקשר בין דרך המשי, לסין, ולפעולה ישראלית בתוך סוריה?

אני מכיר את סין היטב, בעיקר גאוגרפית ותרבותית. הגעתי אליה באמצע 1989, בימים שעדיין טנקים וחיילים חמושים ניצבו בכיכר טיין-אן-מן. מאז, במשך כארבעים שנה, “חרשתי” אותה. כאשר התחלנו, דן דאור ז”ל ואני, לכתוב את המדריך העברי הראשון לסין, “חילקנו” בינינו את הגדולה בארצות אסיה. אני קיבלתי על עצמי בין השאר את מערב סין, דרך המשי וטיבט. כאשר התיישבתי לכתוב את הספר הנוכחי, ידעתי מראש שאחלק אותו לשני חלקים. אחד מהם יתרחש בבייג’ינג, האהובה עליי מאוד, והשני – בדרך המשי, ובעיקר במחוזות המערביים של  שינג’יאנג וגאנסו, שהינם חלק מדרך המשי המפורסמת, ושמרבית אוכלוסייתם הינה אויגורית-מוסלמית. הקמתי דווקא שם את המכון הווירולוגי, פרי השיתוף הסינו-ישראלי, העוסק בפיתוח של וירוס קטלני, ובראשו עמד רפי קליין, שנרצח על אדמת סין. למעשה, הירצחו הוא המנוע הראשוני להביא את החוקר וידידו משכבר הימים דותן נאור אל אדמת סין.

ברור היה לי שמכון כזה ימשוך אש מצד המחתרת האויגורית, שידעתי על קיומה אבל לא הרבה יותר מכך. מכאן החל תחקיר עמוק על מה שגיליתי שנקרא הזרוע הצבאית של המפלגה האסלאמית מזרח טורקיסטן. העובדה המרתקת ביותר בכל התחקיר הייתה הגילוי של נוכחות צבאית של כ-5,000 לוחמים אויגורים-סינים-מוסלמים על אדמת סוריה, המשמשים כחיץ וכאזור ביטחון בין הצבא הטורקי לסוריה. יצרתי פרק שלם בספר של שיחה בין יובל, ראש המוסד, לבין ראש הממשלה, שנותן תמונה גיאופוליטית מדויקת על המתרחש שם. בזמן התחקיר כבר החלה להירקם בראשי המזימה הספרותית הבאה: המחתרת האויגורית תנסה לפוצץ, כחלק מפיגועי הטרור שלהם על אדמת סין, את המכון הווירולוגי. ישראל כמובן תנסה לא לאפשר זאת, אלא שלא הגיוני שישראל תפעיל יחידה מיוחדת על אדמת סין – שמשמעותה הוצאה לפועל של תוכנית מסובכת מדי והסתבכות פוליטית וצבאית עם סין. אי-לכך, יצרתי את דמותו של אמיר אל־טורקיסטני ואת החטיפה שלו מעל אדמת סוריה.

להלן הפרק הספרותי–הגיאופוליטי ולאחריו העובדות.

פרק 30

“לסין יש כיום בעיה קשה עם מה שקורה בסוריה,” על הקו היה יובל, ראש המוסד. “אדוני ראש הממשלה, קבלתי היום שיחה מעניינת מהמקביל שלי בסין.”

“מה הם רוצים עכשיו? בזמן האחרון הדרישות שלהם הולכות וגדלות. נתנו להם כבר את תנובה ובנק לאומי.”

“האיש פתח לפני כמה קלפים מעניינים והשאלה איך משחקים אותם.”

“מקשיב.”

“ברשותך שתי דקות רקע. בסוריה, לדבריו, יש כיום נוכחות הולכת וגדלה של ג’יהדיסטים סינים מוסלמים, רובם ממוצא אויגורי, המשתייכים לזרוע הצבאית של מה שנקראת המפלגה האיסלמית מזרח טורקיסטן, שכמובן איננה חוקית בסין. הערכות המודיעין הצבאי הסיני הן, לפי מה שמסר לי, שיש בסוריה כחמשת אלפים לוחמים אוּיְגוּרִים והמספר רק הולך וגדל. חלקם לוחמים לצד החזית של אל נוסרה, לא מעט עם אחרר אל־שאם ויש ביניהם שלוחמים לצד שרידי דעאש. הג’יהדיסטים האלו נוזלים חזרה לחבל שִינְגְ’יָאנְג במערב סין ומביאים את הטרור אליהם הביתה.”

“מה זה ענייננו?” שאל אריק רמון.

“מיד תבין,” אמר יובל, “כאן אני כבר מערב מידע מהמקורות שלנו. הלוחמים האלו מגיעים עם המשפחות שלהם מסין ומתיישבים בצפון מערב סוריה על הגבול עם טורקיה.”

“מה זה אומר?”

“אחד, שהם מקבלים תמיכה מהטורקים ובכך ארדואן עוקץ את הסינים ורומז להם ברורות על שאיפות ההתפשטות שלו במרכז אסיה. שתיים, שהטורקים לא רק יצרו רצועת ביטחון בינם לסוריה אלא משנים את האופי הדמוגרפי של האזור. במקום תושבים עלווים שהיו שם בעבר הם מיישבים תחת העין הפקוחה שלהם לוחמים אוּיְגוּרִים סונים. רובם מתיישבים בעיירה בשם גִ’יסֵר אל־שוּרוּר, במחוז אידליב, צפון־מערב סוריה.”

“איך זה משפיע עלינו?” שאל אריק רמון.

“לזרוע הצבאית האויגורית יש קשרים עם אל קעידה ועם הטאליבן. אתה מבין איזו פטריה ארסית צומחת לנו שם?”

“יובל, אני מעריך את התאווה הבלתי נדלית שלך לגאופוליטיקה אבל תכלס מה המלוכסן רוצה ממך?”

“רגע. עוד כמה משפטים. הפרלמנט הסיני העביר ב- 2015 חוק המאפשר לצבא העם לפעול מעבר לים כנגד טרור. למרות מה שהממשל האמריקאי מפמפם, הסינים לא ששׂים לצאת למלחמה. סין לא מעוניינת לקחת צד במלחמה באזור שלנו, בגלל האינטרסים הכלכליים ארוכי הטווח. הם שלחו שליח מיוחד לדמשק לפגוש את בשאר אל־אסד. חוץ מהצהרה משותפת לא יצא מזה דבר. הם הבינו, שהוא לא מסוגל לכבוש חזרה את רצועת הביטחון מהטורקים ולחסל את בעיית הטרור האויגורי.”

“לעניין יובל. הממשלה מתפרקת, הולכים לבחירות ואתה מרצה לי.”

“הסינים רוצים את אמיר אל־טורקיסטני חי והם רוצים שנביא להם אותו על מגש של כסף.”

“מי זה האמיר הזה?”

“יפה. עכשיו אני מגיע לעניין ובבקשה אל תקפוץ מהכיסא. המחתרת האויגורית מתכננת מגה פיגוע בָגָאנְסוּ במכון הווירולוגי המשותף לנו ולסינים. אמיר אל־טורקיסטני הוא ראש הזרוע הצבאית האויגורית והמוח שמאחורי התכנון הזה. הוא הגיע מאפגניסטן עם ניסיון צבאי רב.”

“אין לסינים בושה. בקיצור, מה שהם רוצים זה שנבצע עבורם חטיפה בסוריה מתחת לאף של הטורקים. תגיד לי נפלת על הראש? אנחנו יכולים להסתבך שם לא רק עם הטורקים אלא גם עם הרוסים. אתה הרי עדכנת אותי שיש להם סיורים משותפים. מה האינטרס שלנו?”

יובל צחקק. “בקטנה אני יכול לראות לא מעט רווח מצטבר. זמן טוב להכניס לטורקים, לרמוז לרוסים שאנחנו פועלים לא רק באוויר, לאותת לבשאר שכמה שהוא שמוק אנחנו יכולים להעריך יציבות. בקיצור לא מעט.”

“למה לא להפעיל את החברים הכורדים שלך? אם המבצע נכשל או מסתבך כאב הראש הוא לא שלנו.”

“עם כל הכבוד ליכולת ההתנגדות והלחימה העיקשת הם לא ערוכים למבצע מורכב וחשאי כזה. האוּיְגוּרִים הם הלוחמים הכי מנוסים בזירה הסורית. אם זה היה מבצע צבאי אני בטוח שהם היו ששׂים להתעמת איתם ולראות מי יוצא וידו על העליונה אבל פה אנחנו צריכים עקיצה רצינית והיעלמות מהירה.”

“מה אנחנו מקבלים בתמורה?”

“הסינים רומזים שהם מוכנים לפתוח את הדלת לחבילת עסקאות משמעותית עם התעשיות הביטחוניות.”

“אני מבין שהטלפון שלך מגיע אחרי שאתה כבר ערוך עם מבצע כזה ואתה רוצה את הגושפנקה שלי.”

“כן. ראש אמ”ן מיודע על אופי התוכנית ואחרי השיחה איתך אני מניח שהקבינט המצומצם ישמח לאשר.”

“אין לך אנשים בשטח?”

“אם זה היה סיכול ממוקד לא הייתה בעיה. יש מספיק ריבים בין הפלגים הג’יהדיסטים השונים כך שהייתי יכול להוציא סיכול ממוקד במסווה של סכסוך. אבל אנחנו רוצים אותו חי. בערבית אומרים, להוציא את השערה מהבצק.”

“את מי אתה שולח לשם?”

“חשוב לך לדעת?”

ראש הממשלה שקל לרגע. “את האמת לא. תעדכן אותי אחרי.”

העובדות


https://www.voltairenet.org/article202535.html
איום חדש לוחמים אויגורים בגבול סוריה תורכיה Image processed by CodeCarvings Piczard ### FREE Community Edition ### on 2017-03-01 23:50:11Z | |

עד כאן הפרק. השאלה שכמובן צצה מטבע הדברים האם יש במציאות שתיארתי באזור החיץ גבול טורקיה-סוריה ונוכחות יחידות מאומנות ומנוסות של חיילים אויגורים איום כלשהו על ישראל? התשובה אני מניח נמצאת באמ”ן או גופי המודיעין האחרים. להערכתי לא, שכן הם תחת המטריה הטורקית של ארדואן ולא יפעלו ללא אור ירוק משם. יחד עם זאת שאלתי את עצמי האם התמונה שתיארתי מוכרת בכלל לגופי המודיעין הישראלים? כסופר הבוחש בעיסה שבין מציאות לבדיון אומר סימן שאלה. כישראלי החי את המציאות – אני מניח שכן. 

להלן חלק מן המקורות בהם השתמשתי בתחקיר ולקריאה נוספת. לא אמנה את כולם אלא כמה מהמעניינים ביותר.

  1. על המפלגה האסלאמית טורקסטנית והזרוע הצבאית שלה. המאמר המקיף ביותר שמצאתי. משפט המפתח הוא:

“While the TIP’s earlier operations in Afghanistan and China were often unclear, by 2014 Uighurs were regularly seen in TIP videos from jihadist groups in Syria.”

  • מפה אינטראקטיבית של התרחשויות בסוריה היא המקום הטוב ביותר לעקוב אחר מה שקורה בסוריה. במשך זמן התחקיר עקבתי מדי יום אחר המתרחש. בעיקר באזור שעניין אותי סביב אידליב שבו התיישבו הלוחמים האויגורים (מסומן במפה בירוק) והן סביב הפטרולים המשותפים של הצבא הטורקי והרוסי, שגם הם מופיעים בספר כדי להגביר את המתח בעת הפעולה הישראלית.
  • כתבה כללית ומקיפה של ה – bbc מיהם האויגורים ומדוע סין מואשמת בטבח העם שלהם.

גבול סוריה תורכיה.שם שורצים איומים שונים ובהם צבא טרור אויגורי.ויקיפדיה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים − שמונה עשרה =