יואב ויכסלפיש ממליץ

על תערוכת דוד פולונסקי במוזיאון תל-אביב

מתוך תערוכת דוד פולונסקי קרדיט יואב ויכסלפיש
מתוך תערוכת דוד פולונסקי קרדיט יואב ויכסלפיש

המאייר דוד פולונסקי זכה להכרה בזכות שיתוף הפעולה עם הבמאי ארי פולמן ביצירת הסרט “ואלס עם באשיר” ב-2008. הסרט זכה להכרה בינלאומית ולפרסים כמו “גלובוס הזהב” ו”סזאר”, ויצירתו התאפשרה בזכות עבודת האנימציה של פולונסקי, המלווה בקולותיהם של הדמויות המתארות זכרונות ממלחמת לבנון הראשונה. האיורים הנעים מאפשרים לצופה להתמקד בקולות המספרים ובזכרונות טראומטיים, ללא צורך לייצג אותם בעזרת המצלמה.

פולונסקי תרם את חלקו גם ליצירות הבאות של פולמן “כנס העתידנים” ו”אנה פרנק – היומן הגרפי”, וכן ל”אגדת חורבן” של גידי דר, העוסק בימי ערב חורבן בית שני. בסרט זה נדרש פולונסקי לשחזר מציאות שלא תועדה מעולם ולאפשר לקולות של שולי רנד, עמוס תמם, ואחרים להניע את העלילה ההיסטורית.

בתערוכה במוזיאון ת”א מודגשות סצינות מרכזיות בכל אחד מהסרטים הנ”ל, וניתנים הסברים מפורטים על תוכנן ועל תפקידו של המאייר.

פולונסקי מאייר גם לעיתונות, בעיקר למוספים של “ידיעות אחרונות”, וכך מביא את נקודת מבטו כקריקטוריסט על הדמויות והתופעות המתוארות. האיור מרחיב את אפשרויות ההבעה ופונה גם לדמיונו של הקורא. האיורים נפוצים במיוחד בסיפורי ילדים ובפנטזיות וגם להם תרם מכשרונו.

התערוכה “איורים: דוד פולונסקי” תוצג עד 6 במאי.

תערוכה מעניינת אחרת עוסקת בגורלם של שני אתרים מרכזיים בתל אביב – כיכר דיזנגוף ומתחם הדולפינריום. הכותרת היא “חורבות פוסטמודרניות”, והתערוכה מתארת גלגולים שונים של האתרים הללו, את ההרס, ואת הבנייה המחודשת, כאשר במתחם הדולפינריום אמור להיבנות מרכז ספורט ימי.

התערוכה “חורבות פוסטמודרניות” תוצג עד 31 ביולי.

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

מופע “זיכרון בתיאטרון”

כרזת ההצגה ״הזהו אדם״
כרזת ההצגה ״הזהו אדם״

בערב יום השואה, ב-17.4.2023, התקיים מופע מרשים בבית ציוני אמריקה, מעין “זיכרון בתיאטרון”, שכלל את ההצגה “הזהו אדם“, ושיחה על הסרט “ההקלטות האבודות של אייכמן”.

הצגת היחיד “הזהו אדם” היא העיבוד של מור פרנק לספרו של פרימו לוי באותו השם, בביצועו של ניר רון.

מקדימון ההצגה:

פרימו לוי היה צעיר יהודי בן 24 בעיר טורינו באיטליה, כימאי במקצועו, שנשלח בתחילת 1944 למחנה העבודה אושוויץ-מונוביץ, ושהה בו 11 חודשים עד לשחרור המחנה ע”י הצבא האדום. בספרו “הזהו אדם” משנת 1947, פרימו לוי מתאר את חוויותיו האישיות מתקופת מאסרו במחנה.

מור פרנק המחיזה את הספר וביימה אותו בצורה ייחודית. השחקן ניר רון אינו עולה על הבמה. הוא מציג באולם לפני השורה הראשונה, ואף מתיישב באחד הכיסאות הפנויים בין הצופים. ניר רון מציע לנו לדמיין את המחנה, ומציג אותו כמעבדה של אנשים ושל חפצים. הדימוי של המחנה כמעבדה הולם את תפיסתו המדעית של פרימו הכימאי, וככזאת היא מקורית וייחודית. משחקו של ניר רון כל כך אמין ומשכנע, שהוא נאלץ להזכיר לנו, הקהל, שאיננו צופים בפרימו לוי האסיר, אלא בשחקן שמגלם את הדמות. ניר רון ממש חי את התפקיד. גם מבחינה גופנית הוא דק גזרה, רזה כאסיר מורעב, ושומר על החזות הזאת מאז הבכורה של ההצגה בשנת 2011. ניתן לומר שפרימו לוי, אותו ניר רון מגלם למעלה מ-12 שנים, הפך לטבע השני שלו.

ההצגה עולה מדי שנה לקראת יום השואה בתיאטרון החאן, וכן מוצגת במסגרות פרטיות כל השנה בכל הארץ. ההצגה ניידת מבחינת התפאורה: כולה ניר רון השחקן, המצויד בכישרון, והמטלטלים המועטים, המסתכמים בבגדים שלגופו, טבעת, וכף תמידית בכיס הפנימי של המקטורן. ניתן להזמין את ההצגה באופן פרטי אצל אירית במחלקה החינוכית של תיאטרון החאן בטלפון 0528994233.

בעיבוד הבימתי מוצג בהרחבה הפרק האחרון של הספר, המתאר את עשרת הימים במחנה המתפורר בינואר 1945 בין עזיבת הגרמנים לבין כניסת הרוסים המשחררים.
בתושייה השרדותית האסירים החולים השכילו להשיג מזון ותנור חימום וגילו אנושיות והכרת טובה איש לרעהו.
השאלה “הזהו אדם”, אשר עולה במחזה בהקשר של מאורעות השואה, יישימה גם לימינו אנו. מוטב שכל אחד יבחר להיות אדם מוסרי ואיכפתי ברוח חוק היסוד “כבוד האדם וחירותו”.

צפו בראיון עם ניר רון על ההצגה :

כרז הסרט ״ההקלטות האבודות״
כרז הסרט ״ההקלטות האבודות״

בחלקו השני של האירוע בבית ציוני אמריקה, הקולנוען קובי סיט ופרופ’ אריאל פלדשטין ניהלו שיחה על הסרט “ההקלטות האבודות של אייכמן“.

בשנת 1957 הוקלט בבואנוס איירס ראיון של אייכמן בידי העיתונאי סאסן. 60 שנה לאחר משפטו של אדולף אייכמן, מתגלים סלילי ההקלטות, שקיומם היה ידוע בזמן המשפט, ואף ציטוטים מהם הוצגו במשפט, אך לא ההקלטות עצמן.

קובי סיט ופרופ’ אריאל פלדשטין שוחחו על אופן עשייתו של הסרט, ועל נסיבות הקלטת הראיון בבואנוס איירס. הקהל התרשם מרוחב התחקיר שנעשה, מהמאמצים להשיג את הקלטות, שנשאו פרי, מהתיאור הנרחב של הרקע ההיסטורי של משפט אייכמן, כולל המצב הפוליטי הרגיש של יחסי ישראל-גרמניה, כשישראל הצעירה כמהה לאהדה ותמיכה של מדינות העולם, וגרמניה אך 15 שנים לאחר המלחמה, ולנפשות הפועלות בפוליטיקה הגרמנית עבר אפל.

הסרט נעשה בטכניקה ייחודית: שחקנים ישראלים, וביניהם אלי גורנשטיין ורוי מילר, על רקע השמעת ההקלטות. זהו בעצם ההפך מדיבוב, אותו ניתן לכנות “שפתות”. הוקרנו מספר קטעים מהסרט, שעוררו סקרנות. הסרט כולו, בשלושה חלקים, זמין לצפייה בערוץ היוטיוב של “כאן11”.

צפו גם במאחורי הקלעים של הסרט “ההקלטות האבודות של אייכמן “:

הפוסט הקודםכנס ״דורות״ והכנסים האחרים של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
הפוסט הבאלחפש אהבה נכונה – סיפור זיכרון
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שמונה + חמש =