חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה “מטומטם כמו המלט”

כרזת ההצגה ״מטומטם כמו המלט״
כרזת ההצגה ״מטומטם כמו המלט״

תיאטרון “מיקרו” נוסד בירושלים באמצע שנות ה- 90 על ידי אשת התיאטרון אירינה גורליק, שממשיכה לנהל אותו אמנותית.

אירינה גורליק מעבדת טקסטים לבמה: היא ממחיזה יצירות ספרות, ומביימת. זאת הייחודיות של ההצגות של תיאטרון מיקרו. כזאת היא גם ההצגה “מטומטם כמו המלט“, המוצגת באולם חדיש ומאובזר היטב בקומה העליונה של תיאטרון ירושלים.

ההצגה מהווה עיבוד של ספריו של רובן גונזלס גלייגו, אשר נולד משותק, נחטף מאמו, סטודנטית במוסקבה ממוצא ספרדי, וגדל בבתי יתומים לנכים בברית המועצות. גלייגו הצליח לשרוד את התנאים הקשים, ניהל חיים מלאים במדינות שונות, ובשנים האחרונות הוא מתגורר בארץ. הוא כתב ספרים אוטוביוגרפיים ברוסית, שתורגמו לשפות רבות, וזיכו אותו בהכרה בינלאומית.

אירינה גורליק התרגשה עמוקות משני הספרים “לבן על גבי שחור” ו”אני יושב על שפת הים”, ויצרה מהם מחזה, אותו תרגם לעברית יפים ריננברג, שחקן ובמאי של תיאטרון מיקרו.

בקדמת הבמה, רובן הבוגר, הסופר, בגילומו של יפים ריננברג, יושב ליד שולחן, מדפדף בספריו, ונזכר בחבריו ובמטפלת האכזרית של בית היתומים לנכים, בו גדל. קצת מעליו ופנימה על הבמה מוצגות הסצנות של ילדותו: רובן הצעיר וחברו הטוב מישה. גופם של שני הנכים מוסתר ברהיטים שחורים, כך שרק ראשם השלם, הבריא, המתפקד, נראה לקהל. זהו פתרון מוצלח לבימוי של נכות, המתבטא בהעדר תנועה, בלא גוף. בנוסף לגיא כהן ויוסף אלבלק, בתפקידים של רובן הצעיר ומישה, בהתאמה, נמצאת על הבמה גבריאלה ליצ’מן, המגלמת את כל התפקידים הנשיים בהצגה. מעניין תפקידו של ואדים ירוחין, פועל הבמה בהצגה, שעולה לבמה, משנה את התפאורה בנחישות, ואף מכריז על סופה של ההצגה באומרו “המשחק נגמר”, דבר שנאמר תוך כדי ההצגה על משחק שחמט.

ההצגה מגשימה סגירת מעגל: הספרים של רובן גונזלס גלייגו מתארים סצינות ילדותו, הצרובות בזיכרונו, וההמחזה של אירינה גורליק מחזירה את הסצינות לבמה.

ומה הקשר להמלט? במסגרת לימודי אנגלית רובן הצעיר קורא את המחזה ומדבר עליו עם מישה. כל השחקנים אוהבים את המלט, ומשתוקקים לדקלם ולו חלק מ”להיות או לא להיות” – המונולוג המפורסם בכל הזמנים. בהצגה ניתנת הזדמנות למספר שחקנים לומר חלקים מהמונולוג, גם לשחקנית גבריאלה ליצ’מן, והדבר מזכיר לי את גילומו של המלט ע”י שרה ברנאר.

בהקשר ל”להיות או לא להיות”, שנושאו התאבדות, מישה, הנכה הקשה, המדוכא, מתאבד בבליעת כדורים, אותם אסף לאורך זמן. בחלקה האחרון של ההצגה שני הנכים משתובבים על הבמה במלוא גופם וקומתם, כפנטזיית גן עדן, בו כל פגמי הגוף מתוקנים. רובן אומנם לא מת, אך נמצא עם מישה בפנטזיה, והוא אפילו מרגיש את עצמו חכם מחברו-יריבו מישה, שהיה מבריק בחייו, בפרט במשחק שחמט. 

המועדים הקרובים בתיאטרון מיקרו הם ב-20,22 באפריל, ובינתיים ניתן לראות קטע מההצגה בכתבה של “סוכן תרבות”.

https://www.facebook.com/watch/?v=312434161009261

משתתפי ההצגה ״מטומטם כמו המלט״
משתתפי ההצגה ״מטומטם כמו המלט״
הפוסט הקודםמכרות הפחם והמסע הקיומי בתוכם אל האור
הפוסט הבא“כבר אין” של חן אליה – השיר השבועי עם אילן ברקוביץ
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

9 − 2 =