המשוררת אלה ווילר-ווילקוקס
המשוררת אלה ווילר-ווילקוקס

אלה ווילר ווילקוקס הייתה משוררת ועיתונאית ידועה בזמנה. היא נולדה בג’ונסטאון וויסקונסין ב-5.11.1850, כתבה שירים מגיל צעיר, ואלו התפרסמו בעיתונים המקומיים. מאוחר יותר התפרסמו מאמרים שלה בעיתון “קוסמופוליטן” הידוע. היא כתבה שירה פופולארית, בדרך כלל מחורזת.

ספרה הראשון “טיפות של מים” יצא לאור בשנת 1872 בהיותה בת 22, “צדפים” 1873, “שירי תשוקה” (שם שערורייתי בזמנו) 1883, “שירי שלום” 1906. כמו כן כתבה ארבעה ספרי סיפורת ושתי אוטוביוגרפיות, הראשונה “ספור של קריירה ספרותית” 1905, השניה “העולמות ואני” 1918 יצאה לאור שנה לפני מותה ב-30 באוקטובר 1919.

ווילר כתבה את השיר “בדידות” שמשפט מתוכו התפרסם מאוד: “צחק, והעולם צוחק אתך, בכה, ואתה בוכה לבדך.”

כריכת Poems of Problems Ella Wheeler Wilcox
כריכת Poems of Problems Ella Wheeler Wilcox

השיר “מחאה” הופיע לראשונה בשנת 1914 באוסף “שירים על בעיות” Poems of Problems. שירתה כוללת לעתים קרובות שירה פשוטה וחרוזה שבמרכזה שמחה ואופטימיות. יחד עם זאת השיר “מחאה” מספק מבט חשוב על צד אחר של המשוררת. כאן היא מתגלה כאקטיביסטית פעילה למען זכויות לעובדים ולנשים. ווילקוקס התנגדה במיוחד לעבודת ילדים. השיר מבטא גינוי לדיכוי היסטורי, כמו גם גינוי לקפיטליזם משתולל. הדברים באים לידי ביטוי בשיר, תוך בניית הטיעון מדוע מחאה נחוצה כדי להשפיע על שינוי משמעותי. שיר זה פורסם בשיאה של תנועת זכות הבחירה לנשים, בתחילת מלחמת העולם הראשונה. המשוררת ידעה כי המחאה מהווה קריאה רבת עוצמה לפעולה, ומציבה שאלות של קיום ומשמעות החופש במשטרים מסוימים.

מצאתי לנכון לתרגם שיר זה בגלל עוצמתו הפואטית, והיכולת של המשוררת להביע את תחלואי החברה במילים נוקבות ומדויקות, נכונות גם לימינו אלה, זאת למרות שנכתב בתחילת המאה העשרים.

ווילקוקס מדברת על גברים ההופכים לפחדנים כאשר אינם יוצאים במחאה, גם כשהאדמה רועדת מתחת לאושיות הדמוקרטיה. היא מתנגדת לשתיקתם וטוענת כי:

“לַחֲטֹא בִּשְׁתִיקָה, כַּאֲשֶׁר עָלֵינוּ לִמְחוֹת

הוֹפֵךְ גְּבָרִים לְפַחְדָנִים…

הַמְּעַטִּים הַמְּעִיזִים, חַיָּבִים לְדַבֵּר וּלְדַבֵּר שׁוּב…”

כיום נכון הדבר גם לגבי נשים, המשפיעות לא מעט בכל התחומים הקשורים לחברה בריאה, תורמת, ונתרמת מאנשים שאיכפת להם.

הרעה החולה של משטרים ההולכים ומאבדים את ערך האדם כאדם, ושל מנהיגים השמים את עצמם במקום הראשון לפני העם, עדיין שרירה וקיימת. וכך הולכת ונחלשת הדמוקרטיה. ווילקוקס מדגישה את הצורך בעיתונות ובחופש הביטוי:

“עִתּוֹנוּת וְחֹפֶשׁ הַבִּטּוּי

רַשָּׁאִים לִזְעֹק בְּקוֹל, עַל אִי הַסְכָּמָה

לְתַחֲלוּאִים קַיָּמִים; עַל דִּכּוּי וְאַשְׁמָה,

הפקרת חֻקִּים שֶׁעָלֵינוּ מְגִינִים,

עַל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ שֶׁל יְלָדִים …”

לצערנו עבוֹדת ילדים ועבדוּת ילדים עדיין קיימים והיא מוחה גם על כך. המשוררת שמה דגש על אהבת הבצע של מנהיגים, ועל כך שהם גורמים לאזרחים להתרחק מאדמתם. אני לוקחת את ההתרחקות מהאדמה למשמעות המטאפורית של המילים. כוונתי לאנשים העוזבים את הארץ בגלל סיבות אלה. כל עוד זה קיים המשוררת אינה יכולה לקרוא לארצה ארץ החרות. אותה ארה”ב שקיבלה את המהגרים הפליטים בפסל האשה עם הלפיד הבוער, אינה יכולה בימים כאלה להתהדר בפסל זה, המסמל את כל הערכים עליהם נבנתה מדינת המדינות.   

“…עַד אֲשֶׁר

אַדְמַת הָאֵל תִּנַצֵּל מֵאֲחִיזַת הַבֶּצַע

וְתַחְזֹר לִידֵי הָעֲמֵלִים, בַּל יִקְרָא

 אִישׁ לְאֶרֶץ זוֹ אֶרֶץ הָחֵרוּת.”

ווילקוקס מזכירה לקוראים אותה כי לאנשים בשוליים יש קולות, אבל קולות אלה יכולים להישמע רק אם כולנו נתחיל להשמיע את קולנו ונדרוש להישמע.

השיר המקורי באנגלית

Protest

Ella Wheeler Wilcox – 1850-1919

To sin by silence, when we should protest

Makes cowards out of men. The human race

Has climbed on protest. Had no voice been raised

Against injustice, ignorance, and lust,

The inquisition yet would serve the law,

And guillotines decide our least disputes.

The few who dare, must speak and speak again

To right the wrongs of many. Speech, thank God,

No vested power in this great day and land

Can gag or throttle. Press and voice may cry

Loud disapproval of existing ills;

May criticize oppression and condemn

The lawlessness of wealth-protecting laws

That let the children and child bearer toil

To purchase ease for idle millionaires.

Therefor I do protest against the boast

Of independence in this mighty land.

Call no chain strong, which holds one rusted link.

Call no land free, that holds one fettered slave.

Until the manacled slim wrists of babes

Are loosed to toss in childish sport and glee,

Until the mother bears no burden, save

The precious one beneath her heart, until

God’s soil is rescued from the clutch of greed

And given back to labor, let no man

Call this the land of freedom.

תרגום השיר לעברית על ידי טובה נווה

מחאה / אלה וילר וילקוקס. תרגום טובה נווה

לָחֲטֹא בִּשְׁתִיקָה, כַּאֲשֶׁר עָלֵינוּ לִמְחוֹת

הוֹפֵךְ גְּבָרִים לְפַחְדָנִים.

הַגֶּזַע הָאֱנוֹשִׁי צָמַח עַל מְחָאָה.

לוּלֵי הוּרַם קוֹל כְּנֶגֶד בּוּרוּת, עָוֶל וְחַמְּדָנוּת,

הָיְתָה הָאִינְקְוִויזִיצְיָה מְשָׁרֶתֶת עֳדַיִן אֶת הַחֹק,

וְהַגִּילְיוֹטִינָה גּוֹזֶרֶת בְּדִינֵי מַחֲלוֹקוֹת.

הַמְּעַטִּים הַמְּעִזִּים, חַיָּבִים לְדַבֵּר וּלְדַבֵּר שׁוּב

לְתַקֵּן אֶת עֲוָלוֹת הָרֹב. נְאוּם בְּשֵׁם אֱלֹהִים,

אֵין הַסַּמְכוּת נִתֶּנֶת לַרֹעַ בַּיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה

וְהָאֲדָמָה תֵאָלֵם דֹּם וְתִשְׁתָנֵק.

עִתּוֹנוּת וְחֹפֶשׁ הַבִּטּוּי

רַשָּׁאִים לִזְעֹק בְּקוֹל, עַל אִי הַסְכָּמָה

לְתַחֲלוּאִים קַיָּמִים; עַל דִּכּוּי וְאַשְׁמָה,

הַפְקָרַת חֻקִּים שֶׁעָלֵינוּ מְגִינִים,

עַל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ שֶׁל יְלָדִים, הַמְּאַפְשֶׁרֶת

חַיִּים קַלִּים לְמִילְיוֹנֶרִים שַׁאֲנַנִּים.

לָכֵן אֲנִי מוֹחָה כְּנֶגֶד הִתְנַשְּׁאוּת

כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בָּעַצְמָאוּת  

בְּאֶרֶץ אַדִּירָה זוֹ

אֶל תִּקְרָא לְכֶבֶל זֶה עָצְמָה,

זֶה הָאוֹחֵז בְּחֻלְיָה חֲלוּדָה.

אֶל תִּקְרָא לְאֶרֶץ זוֹ חֵרוּת כֹּל עוֹד

אוֹחֶזֶת הִיא בְּעֶבֶד אֶחָד נִרְצָע.

עַד מִפְרְקֵי הַיָּד הַשְּׁבִירִים שֶׁל תִּינוֹק

 יַעַלְצוּ לְמִשְׂחַק מְשַׁחְרֵר בִּתְרוּעָה,

עַד שֶׁהָאֵם לֹא תִּשָּׂא בַּנֵּטֶל, מִלְּבַד זֶה

 הַיָּקָר הַקָּרוֹב לְלִבָּהּ, עַד אֲשֶׁר

אַדְמַת הָאֵל תִּנַצֵּל מֵאֲחִיזַת הַבֶּצַע

וְתַחְזֹר לִידֵי הָעֲמֵלִים, בַּל יִקְרָא

 אִישׁ לְאֶרֶץ זוֹ אֶרֶץ הָחֵרוּת.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש × אחד =