משה גרנות, מומחה לספרות עברית ומבין בשפה הרומנית, סוקר את ספר שיריה של יערה בן-דוד “על אוכף הזמן – מבחר שירים” (הוצאת עמדה, 2022, 143 עמ’) במקור העברי, ובתרגום לרומנית של מנחם פאלק.

המערכת

כריכה קדמית של ״על אוכף הזמן״ מאת יערה בן-דוד

המילים הן הלבנים והמלט של השירה, והמשוררים עומדים נפעמים אל מול סגולותיהן, ולעיתים מתמודדים בתסכול עם התחמקויותיהן וסודותיהן. עיון בקרביה של המילה הוא נושא שאיננו מרפה ממי שמבקש ללהטט בה, ועל כך נשתברו הרבה קולמוסים, והתחברו אין-ספור שירים ארס-פואטיים, השונים זה מזה, כאילו לא מדובר על אותם ערכים מהמילון.

המשוררת שלנו מדמה את המילה לגדר:

גדר שנשענים עליה

כמו על מילה שמצמחת ענפים סוררים

מן היש אל האין.

מילה קורעת מעליי אנשים

כעשב שוטה

מוטב לשתוק כמו מים אחרונים                                           גדר, עמ’ 16

המילה מצמיחה ענפים סוררים, עלולה לפגוע באנשים ולהרחיק אותם, לכן מוטב לשתוק. כמו שכתבה רחל בשיר “ניב”: “ידעתי מילים אין מספר –/ על כן אשתוק”.

השתיקה הרועמת של המשוררת באה לידי ביטוי במילים:

… ואין לדעת / כמה מילים עוד ייוולדו מן השתיקה                 עדיין – כבר לא, עמ’ 96

כדי להתקרב אל השתיקה, המשוררת שלנו כותבת שירים בני שורה אחת, וזאת באמת כתיבה יוצאת דופן – הרי דוגמה:

מילאתי סדקים במלט יצוק של מילים לפסק זמן נוסף               פסק זמן, עמ’ 46

האוצר של המשוררים הוא המילים, איתן הם מתחברים ומתעמתים, ומה שמפריע להפריה ההדדית היא ההמולה הנלווית לחיים:

משאית עוברת ברעש / עוקרת ממך את שארית המילים            היא מצביעה על כיוון, עמ’ 88

גם בשיר אהבה מזכירה המשוררת את הבסיס לאמנות השירה – המילה

אינו מבין איך זה שהוא

ואני שתי הברות במילה                                         פרמטה, עמ’ 112

תן לי לחלק אותך להברות

מעבר לכללי הדקדוק                                            גרוויטציה / זמן אמצע, עמ’ 112

בספר שירים זה נמצא היגדים בעלי אמירה ויופי, הרי טעימות:

מכל היופי הזה עולה טעמו של היעדר

שאין לטעות בו. הטוב בעולמות

….

ומנקודת המדרך של כף הרגל בממשות ובבדיה

אט-אט להרים את העולם                                       קיימת, עמ’ 10

ארכימדס נרתם בהרמת העולם אל היופי.

משליכים מכמורות למצולת הערב הכבה                   זמן אחר, עמ’ 12

תמונה סינסתזית המעניקה לערב מצולות שניתן להשליך לתוכן מכמורות.

על ספרים שנזרקים לאחרונה למדרכות כותבת המשוררת שלנו:

ספרים בלאו הכי

חוזרים תמיד בכיוון ההפוך

כמו ממסע לוויה חסרים אחד                                  קל וחומר, עמ’ 30

ועוד היגדים סינסתזיים:

באוטובוס המלא קועקע בי קולו העיוור

על גלי האתר                                                       אהבה נכזבת, עמ’ 36

… בוססתי בבוץ המחשבות שהתקשה                       אבן הפוכה, עמ’ 78

משדרת העמודים של הזמן הנערם                           דוהרת להקטין מרחקים, עמ’ 104

מחגיגה לחגיגה אני לומדת את                                

קיצור תולדות הזמן                                              מחגיגה לחגיגה, עמ’ 40

סטיבן הוקינג נרתם לסייע לשירה.

יערה בן-דוד היא לא רק משוררת מחוננת – נתיבים לה באמנויות נוספות, היא זמרת קלאסית ואמנית קולאז’, ורמזים לכך נמצא גם בספר שירים זה (עמ’ 54, 92).

אפשר להרחיב את הדיבור על ההרמזים שבקובץ למזמורי תהלים, לשיר השירים, ולספרות קאנונית. אפשר לכתוב על השירה המתרשמת (לדוגמה רשמים משהייה בסלובניה) – אבל אני מבקש להעניק קרדיט גם למתרגם, מנחם פאלק, שכן הקובץ הזה, כמצוין בכותרת, מופיע בשתי שפות – עברית ורומנית – עמוד מול עמוד. ובאמת נדמה שאין דומה לו, למנחם פאלק, במחויבות שלו לתרגם יצירות מופת מרומנית לעברית (16 כותרים!), ומעברית לרומנית (10 כותרים!), וכל זאת נוסף לעשרות ספרי שירה ופרוזה (פרוזה פיוטית, ראו ספרו הציידים החדשים – עשרה סיפורי פרוזאק, 2008), וכן גם ארבע אנתולוגיות – תוצרת מקלדתו. על מחויבותו זאת לתרגום הוא זכה בפרסים רבים, ואף הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד. עברתי על התרגום שלו, ואני מעיד שמדובר בקפדנות הראויה מבחינת הדיוק במילים ומבחינת בחירת היגדים פיוטיים, כמתחייב מהמקור. הוא גם מקפיד להאיר בהערות שוליים היגדים השגורים בפיו של דובר עברית, אך זקוקים לביאור עבור דוברי שפה אחרת, היגדים כמו “צחות דבדיחותא”, “מים אחרונים”, “של נעליך”, “אבן שאין לה הופכין”, “סיפורי בדים”, “אבן הטועים”. נראה לי שהוא טעה בהיגד אחד – “הנה היא המרופדת בתפוחים” (עמ’ 66) הוא הרמז לשיר השירים (ב, ה), ולא לתהילים. מכל מקום, מדובר בקובץ יפהפה, מושקע מאוד – חגיגה אינטלקטואלית ואסתטית.

כריכה קדמית ואחורית של אוכף הזמן מאת יערה בן דוד

קיראו גם

פרופסור אביבית לוי בביקורת על יערה בן-דוד

דף הפייסבוק של יערה בן דוד

יערה בן דוד בויקיפדיה

יערה בן דוד בלקסיקון הספרות

יערה בן דוד מקריאה

הפוסט הקודםפנלופה מחכה
הפוסט הבאעולם של שני גושים ?
בעל תואר תואר ראשון ושני (בהצטיינות) מטעם אוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בספרות עברית מטעם אוניברסיטת בר-אילן. שימש כעובד הוראה, והגיע לדרגת מפקח כולל על ב"ס על-יסודיים. פרסם עשרות סיפורים, מאות מאמרים, ערכים לאנציקלופדיות, ולמעלה מ–40 ספרים בסיפורת, ספרות ילדים ונוער, הגות, חינוך, וכן ספרי לימוד וספרי עזר. ערך ספרים, סדרות, אסופות, ושנתונים. סיפורי הילדים שלו "להיות כמו כולם", "הנדר", "מיקי", "הארמון הקפוא", "המלאך שמוחק זיכרונות", "אניזו" שודרו ברדיו בהמשכים. ב-1983 זכה בפרס ע"ש יוסף ברסלבי מטעם החברה לחקר המקרא. עורך את "לקסיקון סופרי ישראל" מטעם אגודת הסופרים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × שתיים =