חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על מופע המחול “קריית גת”

כרזת מופע המחול של להקת ענבל ״קריית גת״
כרזת מופע המחול של להקת ענבל ״קריית גת״

ב-1949 הכוריאוגרפית והמלחינה שרה לוי-תנאי ייסדה את “להקת המחול ענבל“, אשר קיימת עד עצם היום הזה.

עמנואל גת, מהכוריאוגרפים הישראלים הבולטים במחול העולמי, החל את דרכו המשותפת עם “ענבל” בשנת 2021 ביצירה “סוזן”. בימים אלה להקת המחול “ענבל” מופיעה ביצירה “קריית גת”, עבודתו השנייה של עמנואל גת מתוך הטרילוגיה המתוכננת. הרקדנים נעים כגוף אחד, מתהווה ומשתנה, וכן בקטעי סולו, לצליליהן של 3 יצירות מוזיקליות: סונטות לפסנתר של בטהובן מס’ 29 ו- 32, והשיר “נפרדנו כך” בביצועו של אבנר גדסי, שהלחין למילותיה של סמדר שיר. עבודת המחול מצטיינת בתיאום מופלא בין התנועה למוזיקה. התלבושות, בעיצובו של עומרי אלבו, כוללות מכנסיים קצרים וגרביים צבעוניים זהים לנשים ולגברים, וגוזיות לנשים, משרות אווירה של תנועתיות, קלילות, ונוחות.

אני מרבה לצפות בעבודות מחול ולכתוב עליהן. בהשראת “קריית גת”, התנסחו לי מספר תובנות: מחול זאת אמנות על-מילולית מקיפה, הכוללת תנועה ומוזיקה, המקיימות יחסי גומלין.

המוזיקה משביחה את חוויית התנועה. בחוכמה רבה נכלל ב-“קריית גת” קטע ללא ליווי מוזיקלי, על רקע שקט, והוא נחווה בהחלט אחרת. ומצד שני, התנועה מעניקה פרשנות למוזיקה. המחול הבליט את הליריות של השיר “נפרדנו כך”, שפותח את המופע. ההשמעה החוזרת של השיר, הסוגרת את המופע, מיקדה את תשומת הלב ברטט קולו של הזמר. לפני חוויית “קריית גת” לא הייתי שמה לב לשיר “נפרדנו כך” כששמעתיו ברדיו, אך לאחר המופע, לבי יוצא אליו כשאוזני קולטת את צליל קולו של גדסי, בשמחת פגישה מפתיעה עם חבר יקר. תנועות הרקדנים המדויקות הדגישו את צלילי הפסנתר בנגינתם המופתית של דניאל בארנבוים ומיצוקו אושידה, כאשר מהלכי גפיים חדים-זוויתיים הותאמו לנקישות סטקטו פסנתריות.

מחול הוא יופי טהור של גוף האדם בתנועותיו המגוונות, ללא הכובד של מילים, של מסרים, ללא עלילה, שמזמינה קליטה ביקורתית, ועלולה להביא לאי-נחת של אי-הסכמה.

המחול העל-מילולי מביא תחושת רווחה למבקר, שנהנה כמו כל צופה מן השורה שלידו, ללא הדריכות המעיקה לזכור כמה שיותר ממה שנאמר, לרדוף אחרי זנב-היגדים מרכזיים. המבקר אינו שרוי במתח האופייני לצפייה בסרט או בהצגה, במהלכה הוא נדרש לעבד את הנצפה, להעריכו, לגבש עמדה כלפי עיצוב הדמויות, כלפי דרך הגשת הסיפור.

עבודת המחול “קריית גת” היא נחשול רוח נעורים מפעימה. בואו להתמסר לחוויה במועדים הקרובים ב-23 לפברואר וב-24 לפברואר.

מתוך ״קריית גת״ של להקת ענבל. צילום אלי כץ
מתוך ״קריית גת״ של להקת ענבל. צילום אלי כץ
הפוסט הקודם“אנאבל לי” של אדגר אלן פו
הפוסט הבאמורשתו הקשה של מחבר ספר דברים
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים + 14 =