חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על המופע די DIE

כרזת המופע ״די״. מזכה ליאיר מיוחס
כרזת המופע ״די״. מזכה ליאיר מיוחס

תיאטרון קליפה מציג את המופע “די  DIE”, דוקומנטרי-מוזיקלי-פואטי-סאטירי מאת אריאל ברונז ובבימויו, בהשתתפות שבעה אנשים מבוגרים בגילאי 70-90. אחדים מהקשישים שיחקו במופע של אריאל ברונז בשנת 2018 תחת השם “למבוגרים בלבד”, שתואר כ”סרט כחול, כחול־לבן. סאטירה שמקשרת בין תעשיית הפורנו לציונות”, שעליו כתבתי כאן.

“די  DIE” הוא דיבור ישיר על המוות מפי אנשים שקרובים אליו ביותר. המופע משלב מידע ביוגרפי של השחקנים, שבאים מכל חלקי הארץ, בתוך דברי הגות מפעימים של אריאל ברונז. הצופים ישובים במעגל גדול. אריאל, בבגדים לבנים רחבים של גורו רוחני, ניצב מאחוריהם ומשמיע אמירות רהוטות חדות על המוות, עם פיוט פתיחה מטלטל, המנצנץ הברקות מילוליות:

קטע הפתיחה של המופע ״די die״
קטע הפתיחה של המופע ״די die״

בנוסף לשתי המשמעויות של הצליל “די” בעברית ובאנגלית, אריאל מפתיע בהתייחסות נוספת: “ברוכים הבאים לדי. ד”י, הם ראשי התיבות של דלת-יציאה. ד”י להרפתקה מופלאה, ד”י לאור גדול, ד”י לחיים – שאחרי החיים. … בשביל להשתחרר מפחד המוות שלנו לצאת מד”י, עלינו להיות אמיצים מספיק, לדמיין את עצמנו יוצאים מד”י.”

אריאל רץ במעגל חיצוני מאחורי היישובים, בהשמיעו שאלות נוקבות: “מהם הדברים שלא הספקתי בחיי?”; “מאמין באלוהים/ אטאיסט/ אחר?”; “האם אתה נוטה לשקר במצבי לחץ?”; “מתי בפעם האחרונה בכית מול אנשים?”; “מאמין באהבה ממבט ראשון?”; “מאמין בהזדמנויות שניות?”. מי שחש את אצבעו המורה של אריאל נחה על כתפו, עונה את תשובתו הכנה.

השחקנים הזקנים, שהיו מפוזרים במעגל בין הצופים, קמים ומתיישבים במקבץ הכיסאות סביב הגיטריסט, דוד דריו ישראל. עד אז הם הסתוו בקהל הודות ללבושם היומיומי, כמו לקוח מארון הבגדים שלהם, שעוצב בקפידה ע”י עידית הרמן. אל השחקנים הזקנים הצטרפו 2 שחקנים-ילדים בני 13, בת ובן, לילה טולפנוב ואבשלום ברתל, לבושים בסגול ובאדום בולטים, וזמרת האופרה רעות רבקה, בשמלה פרפרית מנצנצת-מרחפת, אשר, לפי דבריה של עידית הרמן, מכניסה למופע אלמנט שהולך לכיוון של גלאם נוצץ, הוליוודי ישן.

הזקנים מדברים על חייהם, על קרבתם אל סופם. המופע מכין אותם אל ד”י – דלת היציאה שלהם. הילדים, בקולם הצעיר, הצלול, שואלים אותם: “מה הדבר החיובי בלהזדקן?”; “מה השיר שתרצי שיתנגן בהלוויה?”; “מה בחרת לקחת איתך לקבר?”; “מה תרצי שנכתוב על המצבה שלך?” והזקנים עונים, כל אחד תשובה אישית משלו, וכולם יחד יוצרים פסיפס אמירות כנות-אמיצות.

הגיטריסט שר טקסטים מהמופע, הזקנים מפקידים אצל הצופים למשמרת את חפציהם, אותם יאספו בסוף, בדרכם אל דלת היציאה. השחקנים משתעשעים בבועות סבון.

בועות סבון במופע ״die די״. מזכה תומר אפלבאום
בועות סבון במופע ״die די״. מזכה תומר אפלבאום

כדורי הטניס, המרפדים את רגלי הכיסאות, כרמז להליכונים של זקנים, נזרקים אל הרחבה, הולכים ונערמים, כמו הכדורים (pills), ממש מגיפה של כדורים.

קטע הסיום של המופע פונה אל הצופים, אל כולנו:

קטע הסיום של המופע ״די DIE״
קטע הסיום של המופע ״די DIE״

המופעים הבאים, כפי שמופיע באתר תיאטרון קליפה, הם עד 27.4.2023, עד כמה שאפשר לתכנן עבור השחקנים הקשישים.

שחקני המופע עם שמותיהם
שחקני המופע עם שמותיהם

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

4 × שתיים =