כריכת ספרה של אמילי דיקנסון hope is the thing with feathers
כריכת ספר שירים של אמילי דיקנסון hope is the thing with feathers

“תקווה היא דבר עם נוצות” הוא שיר לירי בסגנון הבלדה שכתבה המשוררת אמילי דיקנסון בשנת 1861, ופורסם לראשונה בשנת 1891 בבוסטון, בספר ששמו כשם השיר, עם עוד שירים שנתגלו אחרי מותה על ידי אחותה לאוויניה דיקנסון.

השיר נכתב בתקופה שהמשוררת ביקרה בכנסייה. היא מתארת את התקווה כציפור – מטאפורה לרעיון הגאולה הנוצרית. דיקנסון כותבת רבות על ציפורים במסגרת תיאור פעולות פולחן העולות בקנה אחד עם השימוש בציפורים באיקונוגרפיה הנוצרית, בדרך כלל מיוצגות על ידי יונה. בשיר שלפנינו היא מביאה מטאפורה של תקווה, המשולה לציפור שאינה עוצרת את שירתה, גם כאשר היא נתקלת בקשיים או בסערות:

תקוה בית ראשון

המשוררת רומזת על תקווה כדבר שאינו נעלם גם בשעה שהסופה הולכת ומחמירה. המנגינה של התקווה עדיין מתנגנת בין הגלים הסוערים. היא אינה עוזבת גם אם אין לה מה להציע, והמשוררת לעולם לא מתלוננת. די לה בכך שהיא תמיד נמצאת, והיא אינה מבקשת ממנה דבר. בסוף השיר חל היפוך תפקידים. בשיא המצוקה, במקום שהמשוררת תבקש דבר מה מהתקווה, התקווה היא שאינה מבקשת דבר מהמשוררת, גם לא פירור.

וּבְכָל זֹאת, מֵעוֹלָם, בַּשִּׂיא הַמְּצוּקָה,
לֹא בִּקְּשָׁה פֵּרוּר מִמֶּנִּי.

כדי ליצור איזון בין המוטיב ההרסני למוטיב המטיב, דיקנסון מביאה את דמות הציפור מול אלימות מזג האויר. כך היא משלבת בין העולם הפנימי, הנשמה, לעולם החיצוני – הסערות המנסות להרוס את התקווה.

מאחר ושיריה של דיקנסון עמוסים במסתוריות ובחידתיות הם כוללים באופן טיפוסי תפנית במשפט הפותח את השיר.

 בשיר שלפנינו:

“תקווה היא דבר עם… נוצות”, מה לנוצות ולתקווה.

ובתרגום השיר הקודם שפירסמה טובה נווה:

 “מכיוון שלא יכולתי לעצור… למוות” אפשר לעצור דברים שונים, אבל לא את המוות.

תרגומה של טובה נווה לשיר

תִּקְוָה הִיא דָּבָר עִם נוֹצוֹת –
יוֹשֶׁבֶת בַּנְּשָׁמָה –
וְשָׁרָה אֶת הַנִּגּוּן לְלֹא מִלִּים –
וּלְעוֹלָם אֵינָהּ עוֹצֶרֶת –

וּמָתוֹק הוּא הַנִּיגּוּן הַנִּשְׁמָע בַּסְּעָרָה –
גַּם אִם תַּכְאִיב הַסּוּפָה –
וְתָבִיךְ אֶת הַצּיפּוֹר הַקְטָנָה –
שֶׁחִמְמָה לַבָּם שֶׁל רַבִּים –

הֶאֱזַנְתִּי לָהּ בָּאָרֶץ הַקָּרָה מִקֹּר –
עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַיָּם, הַזָּר מִכֹּל –
וּבְכָל זֹאת, מֵעוֹלָם, בַּשִּׂיא הַמְּצוּקָה,
לֹא בִּקְּשָׁה פֵּרוּר מִמֶּנִּי.

שירה המקורי של דיקנסון

Hope is the thing with feathers / Emily Dickinson
-“Hope” is the thing with feathers”
That perches in the soul
And sings the tune without the words-
And never stops – at all-

And sweetest – in the Gale – is heard-
And sore must be the storm-
That could abash the little Bird
That kept so many warm-

I’ve heard it in the chillest land-
And on the strangest Sea-
Yet – never – in Extremity,
It asked a crumb – of me.

למען הקוראים טובה מביאה גם תרגומים נוספים של השיר, שקדמו לתרגומה, והקוראים יוכלו להשוות ולהתרשם גם מהשינויים בשפה העברית.

תרגומה של פרופסור זיוה שמיר

תקוה - בתרגום פרופסור זיוה שמיר

תרגומו של אברהם רגלסון, מפרויקט בן-יהודה

תִּקְוָה הִיא בַּעֲלַת-הַנוֹצָה
זוּ בַּנְּשָׁמָה תִשְׁכֹּן –
שָׁרָה הִיא אֶת הַנִּגּוּן בְּלִי הַמִּלִּים,
וְאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִשִּׁיר –

רִנָּתָהּ מָתַי תִּמְתַּק בְּיוֹתֵר?
עֵת בִּסְעָרָה תָסְכַּת – וְקָשָׁה-מָרָה תְהִי הַסּוּפָה
אֲשֶׁר תּוּכַל תַּכְלִים אֶת הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה,
זוּ כֹּה רַבִּים חִמֵּמָה.

שְׁמַעְתִּיהָ בַּאֲרָצוֹת קָרוֹת – מִקֹּר –
וְעַל יַמִּים זָרִים-מוּזָרִים –
וּבְכָל אֵלֶּה, גַּם בְּעֹצֶם-מְצוּקָה,
מֵעוֹלָם לֹא בִּקְּשָׁה פֵּרוּר – מִמֶּנִּי.

תרגומו של שמעון זנדבנק

״תקווה היא דבר עם נוצות״ תרגומו של שמעון זנדבנק
״תקווה היא דבר עם נוצות״ תרגומו של שמעון זנדבנק

תרגומה של לאה נאור, מתוך הספר “אמילי” מבחר שירים של אמילי דיקינסון

לַתִּקוָה כַּנְפֵי נוֹצָה –
הִיא נָחָה בַּנְשָׁמָה –
וְשָׁרָה שִׁיר – לְלֹא מִלִּים –
אַף פַּעַם לֹא נִגְמַר –

מִתּוֹך הַסְעָרוֹת – נִשְׁמַעַת
מַנְגִּינָה שְׁלֵוָה –
לַשָׁוְא עוֹד מְנַסֶה הַסַעַר –
לִמְחוֹק אֶת הַתִּקְוָה –

בְּהַר שֶׁל כְּפוֹר, בְּיָם סוֹעֵר –
עָזַר לִי שִׁיר מֻכָּר –
והַתִּקְוָה עוֹד לֹֹא בִּקְשָׁה
מִמֶנִי שׁוּם דָּבָר.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע עשרה − שתיים =